תיאטרונטו הוא פסטיבל תיאטרון ישראלי להצגות יחיד (מונודרמה) המתקיים בתל אביב-יפו החל משנת 1990, ואחד מפסטיבלי הפרינג' הבולטים והוותיקים בישראל. בפסטיבל נוצר דיאלוג ישיר בין השחקן היחיד לקהל.

תיאטרונטו
סמליל פסטיבל תיאטרונטו
מייסד תיאטרונטו יעקב (יענקלה) אגמון ורעייתו השחקנית גילה אלמגור, מנהלת תיאטרונטו מאז 2021
מייסד תיאטרונטו יעקב (יענקלה) אגמון ורעייתו השחקנית גילה אלמגור, מנהלת תיאטרונטו מאז 2021
מייסד תיאטרונטו יעקב (יענקלה) אגמון ורעייתו השחקנית גילה אלמגור, מנהלת תיאטרונטו מאז 2021
סוג פסטיבל תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסדים יעקב אגמון עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 1990–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מועד שנתי חול המועד פסח
משך הפסטיבל כשבועיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איציק ויינגרטן, "לרקוד עם אבא", פסטיבל תיאטרונטו, 1992

רקע עריכה

שם הפסטיבל מצביע על מטרתו. הֶלחֵם המילים תיאטרון + נטו, מכוונים להצגה הנשענת, בדומה לימיו הראשונים של התיאטרון, על המילים הכתובות ויכולתו של שחקן לעורר אותן לכדי סיפור והצגה. תיאטרון זה נעדר פירוטכניקה ועזרים מתקדמים שילוו אותו.

התיאטרונטו מתקיים בכל שנה בחודש אפריל במהלך חול המועד פסח, ובמרכזו מתקיימת תחרות שאל שלביה הסופיים מגיעות הצגות בודדות. יוזם ומנכ"ל הפסטיבל הוא יעקב אגמון שצוטט באשר למשנתו על ייחודיות התיאטרונטו:

השחקן הבודד הוא כמו קוסם או מכשף שעומד על הבמה ומה שהוא מביא, זה מה שיש. אין לך לאן לברוח - לא לתפאורה ולא לאביזרים או לשחקנים נוספים.

היסטוריה עריכה

הפסטיבל נוסד בשנת 1990, ביוזמתו של יעקב אגמון, בשיתוף עם התיאטרון הקאמרי, הבמאי אילן רונן,[2] עמותת אמנות לעם, וקרן "מפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות".[3] בשנה הראשונה עלו 14 הצגות במשך 3 ימים.[4] בשנים הראשונות התקיים הפסטיבל במרכז סוזן דלל בנווה צדק.

בשנת 1995, עם מינוי אגמון לניהול תיאטרון הבימה, נדד יחד איתו גם הפסטיבל והפך למזוהה עם הבימה. בשנת 2000 הוחלט להפסיק את הפסטיבל מחוסר תקציב, אך הוא חזר שנתיים אחר כך ב-2003.[5]

בשנת 2005, לאחר פרישתו של אגמון מהבימה, חזר הפסטיבל לסוזן דלאל.[6] בשנת 2007 עבר לשנה אחת לעכו,[7] ביוזמת עיריית עכו, שסיפקה את רוב התקציב לפסטיבל בשנה זו.[8] החל משנת 2008 הוא מתקיים במתחם יפו העתיקה בשיתוף עם הנמל והתיאטרון הערבי-עברי.[9] בשנת 2009 התרחב הפסטיבל ונוספה לו תחרות להצגות ילדים[1] כחלק מהתיאטרונטו הכללי.[10]

משנת 2011 הפסטיבל הרחיב את פעילותו הבינלאומית והעלה גם הצגות יחיד אורחות מרחבי העולם. בשנת 2012, נערך הפסטיבל במתחם יפו העתיקה ונעשה ניסיון ראשון לשלב ערב מחול בתוכנית האמנותית.[11] בשנת 2020, בוטל הפסטיבל בעקבות מגפת הקורונה.[12]

לפני מותו, ביקש אגמון מגילה אלמגור רעייתו להמשיך ולנהל את הפסטיבל. הפסטיבל הראשון בניהולה התקיים ביפו העתיקה ובעכו העתיקה ב-2021.[13]

פרס התיאטרונטו ע"ש נסים עזיקרי עריכה

הפסטיבל מעניק את "פרס התיאטרונטו" על שם נסים עזיקרי (ממומן על ידי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ופרויקט מת"ן) לאמנים שנבחרים על ידי חבר שופטים.

  • 1990 - זכה בפרס הראשון רמי הויברגר, על משחקו בהצגה "תעתועון" שכתב יצחק בן-נר ועיבד וביים אילן תורן. פרס שני ניתן ליהודה אלמגור מתיאטרון החאן על הצגתו "הגמד". השופטים ציינו לשבח את שלושת השחקנים ארנון צדוק, דודו אלהרר ויוסי גינסברג. צוות השופטים כלל את: עדה בן-נחום, הדה בושס, ודן אלמגור.[14]
  • 1991 - חולקו שני פרסים ראשונים על־שם נסים עזיקרי וציון לשבח אחד. פרס אחד לשחקנית דניאלה מיכאלי על המחזה "שלאף שטונדה" מאת יהודית קציר, ופרס נוסף לשחקנית עולה חדשה (חצי שנה אחרי שעלתה לישראל) אירינה סלזניובה על "אהבה רוסית" - מונולוגים של עשר דמויות נשים מהמחזאות הרוסית הקלאסית; דודו דותן קיבל ציון לשבח על המופע "כנס דודו דותן לדורותיו". חבר השופטים, כלל את חנה מרון, ציפי פינס ואהוד מנור, שהגיעו להחלטה פה אחד, והודיעו כי הפרס הכפול איננו תוצאה של פשרה, אלא אות הוקרה להישג הייחודי של כל אחת משתי השחקניות.[15]
  • 1992 - זכה בפרס הראשון המחזה "לרקוד עם אבא", בימוי ומשחק איציק ויינגרטן[16]
  • 1993 - זכתה שירילי דשא בפרס הראשון עם המחזה "דרמה קטנה" שביים רוני ניניו
  • 1994 - זכה רמי ברוך בפרס הראשון עם המחזה "הנמר" מאת דאריו פו, בבימוי עמי דיין
  • 1995 - זכתה ירדן בר-כוכבא בפרס הראשון עם המחזה "הגר", על פי הספר "מר מאני" מאת א.ב. יהושע, בבימוי מוטי אבירם
  • 1996 - זכה המחזה "יהודי בחושך" בפרס הראשון, בימוי ומשחק שמואל וילוז'ני
  • 1997 - זכתה נלי עמר בפרס הראשון עם המחזה "ג'וזפין"
  • 1998 - זכה אמנון אבוטבול במחזה "אל פחד" שהוא גם כתב, בבימוי מרטין מוגילנר
  • 1999 - לא התקיים הפסטיבל
  • 2000 - זכה המחזה "אנא פאיזה" בביצוע השחקנית יפה תוסיה כהן, שאותו כתבה ביחד עם איריס שביט, ובבימויו של איציק סיידוף
  • 2001 - זכה מיכאל טפליצקי בפרס הראשון עם המחזה "הקונטרבס", מאת פטריק זיסקינד, בבימויו של איגור ברזין[17]
  • 2002 – 2003 לא התקיים הפסטיבל
  • 2004 - זכתו במשותף ההצגה "ככה אני פאם פאטאל" של גילי בן אוזיליו שביים איסי ממנוב, וההצגה "בצהרי היום" בבימויו של שמואל וילוז'ני ובכיכובו של יפתח קליין. ציון לשבח ניתן להצגה "הנבלות" על פי ספרו של יורם קניוק ובכיכובו של אלכס אנסקי.[18]
  • 2005 - זכה המחזה "גילי" מאת אורנה יקיר, המבוסס על הספר בשם "הספר של גילי" מאת ד"ר הניה שנון-קליין, עם השחקנית שרית וינו-אלעד.[19]
  • 2006 - זכתה ההצגה "בטווח יריקה" של ח'ליפה נאטור בבימויה של אופירה הניג[20][./תיאטרונטו#cite_note-20 [20]]
  • 2007 - זכתה ההצגה "פשוטה", שכתבה ובה שיחקה מיקי פלג רוטשטיין וביים נורמן עיסא.[21]
  • 2008 - זכה השחקן אלי גורנשטיין בפרס הראשון, על משחקו במונודרמה "אטרוף", שכתבה דנה אידיסיס על פי נובלה מאת דויד גרוסמן, וביים בנצי אידיסיס.[22]
  • 2009 - זכתה ההצגה "הבן של יעקוב" מאת גליה בארי, בבימויה של שרית וינו-אלעד בכיכובו של ליאור זוהר. לראשונה הוענק פרס להצגת הילדים הטובה ביותר, מטעם עיריית תל אביב - יפו, ל"הקרב הראשון בנחל קשישון" אותה כתב אפרים סידון וביים מאור זגורי עם השחקנית מסקי שיברו[23]
  • 2010 - זכה השחקן אייל שכטר בפרס הראשון ב=עם המחזה "רצח בכביש המהיר", שביים רוני פלדמן. צוינו לשבח: "צדק תרדוף" של שי זביב ו"יציאת מצרים" של אסנת זיביל.[24]
  • 2011 - זכתה פנינה ברט-צדקה בפרס הראשון עם המחזה "קברט ז'בוטינסקי", מאת גדי צדקה. ציון לשבח הוענק לשחקנית יעל טוקר, על משחקה ב"נחמודת" על פי אנטון צ'כוב, בבימוי איציק וינגרטן. פרס השחקן הטוב ביותר בהצגת ילדים הוענק ליוגב יפת, על משחקו ב"סמיר ויונתן על כוכב מאדים". ציון לשבח הוענק לשחקנית יעל זיגדון על ההצגה "אור-לי"[25]
  • 2012 - זכה נועם רובינשטיין בפרס בראשון עם המחזה "iDoll", אותה גם כתב וביים יובלל לירון. ציון לשבח ניתן לשחקנית הילה מצקר הלוי על ההצגה "בגדי החורף של אבא"[26]
  • 2013 - זכה ניר יוספי בפרס הראשון עם המחזה ב"טיק תיק" שעיבד ביים אלירן כספי.[27]
  • 2014 - זכה השחקן דור צויגנבום בפרס הראשון, על מחזה פרי עטו, שעוסק ביחסיו המורכבים עם אמו. ציון לשבח הוענק לשחקנית עדי שניר[28]
  • 2015 - זכתה השחקנית קרן צור עם ההצגה "מקורקעת" מאת ג'ורג' בראנט ובבימוי סיני פתר. בפרס ציון לשבח זכתה השחקנית נופר מועטי על תפקידה בהצגה "קשקושים".[29]
  • 2016 - זכתה ההצגה "עדות מהזמן שאחרי" מאת ובביצוע סנאית בן געש, העוסקת בעדויות של אנשים שמלחמות שינו את חייהם.[30] בציון לשבח זכתה "סיפור שטרם נולד" של השחקנית רחיק חאג' יחיא סלימאן, העוסקת באשה ערבייה שהוטרדה מינית.[31]
  • 2018 - זכו למיס עמאר ששיחקה בהצגה "ואדי מילח" ונינה קוטלר שהופיעה ב"עדיין אליס". קורין ולך ושחר נץ זכו בציון לשבח.[32]
  • 2019 - זכתה תרין שלפי עם ההצגה "להזיז את השמש", המבוססת על התמודדותה עם מחלת הסרטן, ואמיר פתר על משחקו בהצגה "אואזיס" בהשראת הספר "שחר במדבר" מאת נואל פאורליר[33]
  • 2020 - לא התקיים הפסטיבל
  • 2021 - זכה השחקן בן יוסיפוביץ' על משחקו בהצגה “מפלצת הזיכרון”, בבימויו של אריאל וולף. המחזה עובד על ידי יוסיפוביץ’, על פי ספרו של ישי שריד באותו השם[34]
  • 2022 - זכתה השחקנית רינת יונה גליקו, עם ההצגה "המלון", בבימויה של מיקי מבורך[35]

קישורים חיצוניים עריכה

ביקורות ותוכניות

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 מרב יודילוביץ', החל מהשנה: תיאטרונטו גם לילדים, באתר ynet, 16 בנובמבר 2008
  2. ^ חיים נגיד, תיאטרונטו. השחקן הוא הארוע, מעריב, 20 בפברואר 1990
  3. ^ 15 בכורות של הצגות יחיד, מעריב, 8 בינואר 1990
  4. ^ שוש אביגל, תיאטרונטו - חגיגה של הצגות יחיד - תוכנית הפסטיבל, חדשות, 23 במרץ 1990
    שוש אביגל, תיאטוונטו – סיכום ביניים, חדשות, 27 במרץ 1990
  5. ^ פסטיבל "תיאטרונטו" חוזר לאחר הפסקה של שנתיים, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2003
  6. ^ מרב יודילוביץ', התיאטרונטו חוזר לאגמון, באתר ynet, 31 באוקטובר 2005
  7. ^ ציפי שוחט, לבד בעכו, באתר הארץ, 13 בינואר 2007
  8. ^ ציפי שוחט, עיריית עכו תקציב 550 אלף שקל לתיאטרונטו, באתר הארץ, 25 בפברואר 2007
  9. ^ ציפי שוחט, לראשונה ביפו: התיאטרונטו, באתר הארץ, 19 בפברואר 2008
  10. ^ תמרה שרייבר, ‏ניסויים בבני אדם בפסטיבל תיאטרונטו, באתר גלובס, 3 במרץ 2009
  11. ^ טל פרי, ‏אילו הצגות ישתתפו השנה בפסטיבל התיאטרונטו?, באתר גלובס, 13 במרץ 2012
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, פסטיבל תיאטרונטו 2020, באתר הארץ
  13. ^ יואב בירנברג, גילה אלמגור תנהל את פסטיבל תיאטרונטו במקום יעקב אגמון ז"ל, באתר ynet, 22 בפברואר 2021
  14. ^ חיים נגיד, הזוכה ב"תיאטרונטו" ־ רמי הויברגר, מעריב, 27 במרץ 1990
  15. ^ שוש אביגל, תיאטרחטו / בסך הכול – אירוע סימפטי, חדשות, 29 באפריל 1991
  16. ^ יואב בירנברג, הידיים שהרימו אותו הן עכשיו שלו, חדשות, 31 במרץ 1992
  17. ^ מיכל בעדני בן-שישו, אורפיאוס במטרו: הטירוף משתלט, באתר הארץ, 22 ביולי 2009
  18. ^ מרב יודילוביץ', שתי הצגות זכו ב"תיאטרונטו", באתר ynet, 29 במרץ 2004
    אורי אילון, ‏רק הצופים מתפכחים, באתר גלובס, 30 במרץ 2004
  19. ^ ציפי שוחט, "שירלי ולנטיין" ו"ערבים רוקדים" בפסטיבל "תיאטרונטו", באתר הארץ, 27 במרץ 2005
  20. ^ שווה יריקה, באתר גלובס, 30 באפריל 2006
  21. ^ ציפי שוחט, "פשוטה" זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל "תיאטרונטו" בעכו, באתר הארץ, 8 באפריל 2007
  22. ^ רונית רוקאס, זוכה ה"תיאטרונטו": אלי גורנשטיין, באתר הארץ, 27 באפריל 2008
  23. ^ מיכל דותן, הבן של יעקוב זכתה בתיאטרונטו 2009, באתר הארץ, 13 באפריל 2009
  24. ^ מרב יודילוביץ', הזוכה בתיאטרונטו: "רצח בכביש המהיר", באתר ynet, 3 באפריל 2010
  25. ^ עכבר העיר, זוכי תיאטרונטו 2011: פנינה ברט ויעל טוקר, באתר הארץ, 23 באפריל 2011
  26. ^ עכבר העיר, הזוכים בתיאטרונטו: נעם רובינשטיין והילה מצקר הלוי, באתר הארץ, 11 באפריל 2011
  27. ^ מרב יודילוביץ', הזוכה בתיאטרונטו: מונודרמה על חולה טורט, באתר ynet, 30 במרץ 2013
  28. ^ עכבר העיר, הוכרזו הזוכים בפסטיבל תיאטרונטו 2014, באתר הארץ, 13 באפריל 2014
  29. ^ יאיר אשכנזי, ההצגה "מקורקעת" זכתה בתחרות בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 9 באפריל 2015
  30. ^ מנחה נופה, עכבר העיר, תיאטרונטו 2016: הבמה שנותנת קול לשורדים, באתר הארץ, 21 באפריל 2016
  31. ^   יאיר אשכנזי, הזוכה בפסטיבל תיאטרונטו: "עדות מהזמן שאחרי" של סנאית בן געש, באתר הארץ, 28 באפריל 2016
  32. ^ מיה אשרי, השחקניות למיס עמאר ונינה קוטלר הן הזוכות בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 5 באפריל 2018
  33. ^ איה חיות, ההצגות "להזיז את השמש" ו"אואזיס" זכו בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 25 באפריל 2019
  34. ^ השחקן בן יוסיפוביץ' זכה בפרס הראשון בפסטיבל תיאטרונטו 2021 בעכו - חי פה - חדשות חיפה, באתר חי פה - חדשות חיפה, ‏במרץ 2021
  35. ^   ננו שבתאי, פסטיבל "תיאטרונטו" הזכיר שוב עד כמה קשה ליצור הצגת יחיד טובה, באתר הארץ, 21 באפריל 2022