פתיחת התפריט הראשי
הרב אבנר כתבן

אבנר אברהם כתבןרומנית: Avner Abraham Cassvan‏; 18311898) היה רב ברומניה, ציר בקונגרס פוקשאן מטעם רמניקו סראט, לוחם נגד שבועת היהודים ברומניה, פובליציסט, חבר בחברה ההיסטורית על-שם ד"ר יוליו באראש ומחברם של ספרים שונים.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בה' בכסלו תקצ"א בסניאטין שבגליציה. היה נכד של הרב יצחק שור מגבוזדץ ("גוואזדיץ") ה"כח שור". בתחילת הקריירה שלו היה הרב של העיירה פנצ'ו (Panciu) ולאחר מכן כיהן בקראיובה בשנים 1860 עד 1864, בבראילה בשנים 1864 עד 1874 ואחר כך רב ואב"ד ברמניקו סראט מ-1874 ועד ליום מותו. לפני הזמנתו לבראילה נחצתה הקהילה בעיר זו לשני מחנות - המבקשים להכניס רפורמות ולבנות בית כנסת מודרני, והמתנגדים לכך ובראשם הרב יעקב (ינקל) מרגוליס. בעלי הנטייה הרפורמיסטית נפרדו מהשמרנים, הקימו את בית הכנסת הכוראלי של בראילה והזמינו את הרב כתבן לכהן בו. בכל תקופת כהונתו בבראילה לא היה לו שום קשר עם הרב מרגוליס.

הרב כתבן עזר באיסוף תרומות ("החלוקה") לישוב הישן בארץ ישראל, למשל לכוללים של יוצאי רומניה וווהלין בצפת. [1] במקביל, הרב כתבן היה חבר נכבד בתנועת חיבת ציון ברומניה והשתתף כציר בקונגרס פוקשאן, שם נשא נאום שהרשים מאד את מאזיניו. הוא פרסם מאמרים ספרותיים והלכתיים בכתבי עת יהודים ברומניה ומחוצה לה - ב"המגיד", ב"השחר", ב"העברי", ב"חבצלת" וב"הלבנון". בכתב העת "האחווה" (Fraternitatea, ברומנית), בשנים 18801888, פרסם ביוגרפיות של הרבנים שכיהנו ברומניה. הוא היה חבר ב"חברה ההיסטורית ע"ש ד"ר יוליו באראש" ופרסם מסמכים היסטוריים, בין היתר על השבתאות, וספרי שאלות ותשובות. לאחר מותו של משה מונטפיורי ב-1885, פרסם חוברת המוקדשת לו: "קונטרס אבל משה", שכל ההכנסות ממכירתה הוקדשו לחברה ליישוב ארץ ישראל.

הרב כתבן היה אדם בעל השכלה רחבה, כשבנוסף להשכלתו ההלכתית היה בקיא בספרות היוונית-רומנית, גרמנית וצרפתית ולמד מכתבי לייבניץ, שפינוזה, קאנט ודקארט. כתבן נאבק יחד עם הרב יצחק איזיק טאובס נגד שבועת היהודים ברומניה.

נפטר בי"ד בכסלו תרנ"ח.

כתביםעריכה

מקורותעריכה

  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
  • יעקב גלר - כולל מולדביה וולכיה וארץ ישראל ב"קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס.59, ניסן תשנ"א, מארס 1991

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעקב גלר - ב"קתדרה" - 1991