אברהם אלסברג

ארכיונאי ישראלי

פאול אברהם אלסברג (30 במרץ 191920 באוגוסט 2006) היה גנז המדינה בין השנים 19711990.

אברהם אלסברג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 במרץ 1919
אלברפלד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוגוסט 2006 (בגיל 87)
עומר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד באלברפלד (כיום חלק מהעיר וופרטל), גרמניה כפאול אלפרד אלסברג (Paul Alfred Alsberg)[1] ובשנים 1937–1938 למד בבית מדרש לרבנים בעיר ורוצלב. בליל הבדולח נאסר עם חברו זאב שיפטן והשניים נשלחו לבוכנוואלד. בזמן שהותו של אלסברג במחנה, הצליח אחיו לסדר לו סרטיפיקט ללימודים. כך השתחרר[2], ובפברואר 1939 עלה לארץ ישראל על סיפון ה"מרקו פולו" כסטודנט. הוא סיים לימודים בהיסטוריה ובלשנות רומנית ותואר שני ב-1943 מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1942 נשא לאשה את בטי קשנר[3] והחל לעבוד כיוצר ומוכר רהיטים בירושלים.[4] באפריל 1948 גויס להילחם במלחמת העצמאות, היה חובש צבאי בשכונת מקור חיים בירושלים ונלחם בקרבות ברמת רחל. שוחרר מצה"ל בפברואר 1949.[4] עבד בארכיון הציוני המרכזי החל מאוגוסט 1949 ועד ליולי 1957, שם שימש כעוזר ראשי למנהל הארכיון. ב-1951 התחיל את לימודי הדוקטורט ובשנת 1958 הוענק לו תואר דוקטור על סמך עבודה בנושא "מדיניות ההנהלה הציונית ממותו של הרצל עד מלחמת העולם הראשונה".[5]

ב-1 באוגוסט 1957 מונה לממונה על גנזך המדינה והחל מ-1 באוגוסט 1971 ועד לפרישתו לגמלאות במרץ 1990 שימש כגנז המדינה.

היה לאח בבני ברית משנת 1953 ואילו משנת 1966 כיהן כיו"ר המועצה האזורית של לשכות הארגון בירושלים. הרצה שנים רבות בבית הספר לארכיונאות וספרנות באוניברסיטה העברית, וב-1985 הפך לפרופסור חבר. כמו כן, שימש כיו"ר הנשיאות של ארגון עולי מרכז אירופה וערך את בטאון הארגון.[2] בשנים 19611962 היה הנשיא התשיעי של לשכת "דוד ילין", מספר 1588, של הבונים החופשיים בירושלים.

בתו היא עירית עובדיה אלסברג. ב-1973 שכל את בנו, שמעון (מוני) אלסברג אלסור, בשעתה הראשונה של מלחמת יום הכיפורים. זאת לאחר שנפל בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, במעוז "לחצנית".[6] לאחר פטירתו, הציעה משפחתו של אלסברג לאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע לחלק מדי שנה פרס ברוח מורשתו - פרס אלסברג למחקר ארכיוני והכשרה מקצועית בארכיונאות.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בקשה לאזרחות ממחלקת ההגירה בממשלת ארץ ישראל, באתר ארכיון המדינה, ‏1942
  2. ^ 1 2 אורי דרומי, "מקצועיות ללא פשרות" בארכיון המדינה, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2006
  3. ^ אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו מאת דוד תדהר, כרך מס. 18, באתר אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו מאת דוד תדהר, ‏1969
  4. ^ 1 2 ראיון עם פרופ' אברהם אלסברג בנושא תולדות ארכיון המדינה, באתר ארכיון המדינה, ‏22 בדצמבר 1996
  5. ^ א. אלסברג - מדיניות ההנהלה הציונית ממותו של הרצל ועד מלחמת העולם הראשונה - עבודת דוקטור באישור פרופ' דינור, באתר ארכיון המדינה
  6. ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  7. ^ פרס אלסברג, באתר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע