פתיחת התפריט הראשי

ארכיון המדינה

הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל
(הופנה מהדף גנזך המדינה)

ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה[1]) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. הוא שייך למשרד ראש הממשלה. אוספי הארכיון מהווים אבן שואבת למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.

ארכיון מדינת ישראל
חזית בניין RAD בו שוכן ארכיון המדינה.jpg
בניין RAD בהר חוצבים שארכיון המדינה שוכן בו
מידע על המבנה
סוג ארכיונים לאומיים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת ירושלים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
בעלים ממשלת ישראל
קואורדינטות 31°45′14.27″N 35°12′42.05″E / 31.7539639°N 35.2116806°E / 31.7539639; 35.2116806
http://www.archives.gov.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
ארכיון המדינה
ארכיון המדינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי
אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

ארכיון המדינה החל לפעול עם הקמת המדינה, ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים ה'תשט"ו1955. החוק מהווה את המסגרת המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה. התקנות וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גַנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים.

תפקידיו העיקריים של ארכיון המדינהעריכה

  • כינוס התיעוד הארכיוני (על כל סוגיו) של מוסדות המדינה, שמירתו לצמיתות ופתיחתו לעיון הציבור, בהתאם לתקנות העיון.
  • קביעת מדיניות לשמירה, או לחלופין, לביעור התיעוד במדינת ישראל.
  • פיקוח מקצועי על פעולות ארכיונים שונים במדינה.
  • איתור, רישום והפקדה של ארכיונים פרטיים, המצויים בידי מוסדות המדינה ותושביה.
  • הוצאה לאור של "תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל".
  • הוצאה לאור של ספרי הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.
  • הוצאה לאור של מדריכים מקצועיים וחוברת ביבליוגרפית של פרסומי הממשלה.

אוספי הארכיוןעריכה

באוסף מתועדים מוסדות המדינה וכן הממשלים הקודמים בארץ ישראל: השלטון העות'מאני (חומר מן השנים 18151917), המנדט הבריטי (1917–1948), וכן אוספים שמקורם במוסדות הקהילה הערבית בארץ ישראל בתקופות אלה.

בארכיון המדינה שמורים מסמכים, מפות, בולים, ופרסומים רשמיים של משרדי הממשלה השונים, של הכנסת ושל בית הנשיא, ובהם פרוטוקולים של ישיבות הממשלה לאחר 1948, פרוטוקולים של ועדות הכנסת, תיעוד של ועדות חקירה ממלכתיות ותיעוד משפטי, ובכלל זה תיעוד מבית המשפט העליון ותיעוד מרשם הקרקעות. בנוסף לאלו מופקדים בארכיון עשרות ארכיונים פרטיים של מוסדות ושל אישים בעלי חשיבות בתולדות היישוב והמדינה. בארכיון מצויים כשלושה מיליון תיקים, נכון לינואר 2018[2].

בארכיון שמורים מסמכי היסוד של מדינת ישראל ובראשם מגילת העצמאות, חוק השבות, חוקי המדינה והסכמים בינלאומיים שהמדינה חתמה עליהם כגון הסכמי שביתת הנשק, הסכם השילומים עם גרמניה, הסכמי השלום עם מצרים ועם ירדן, הצהרת העקרונות בדבר הסדרי-ביניים של ממשל עצמי וחילופי האיגרות עם אש"ף (הסכמי אוסלו) ועוד.

חומרי הארכיון מאוחסנים במתקן ייעודי במדפים באורך של כ-45 ק"מ. החומר הארכיוני כולל בין היתר תיקים ומסמכים ניריים (מנייר) וכן תיעוד אור-קולי מגוון, ובו סרטים המתעדים אירועים מתקופת המנדט והמדינה לרבות משפט אייכמן, קלטות קול וסרטי וידאו ובהם עדויות של אישים מרכזיים במדינת ישראל, תקליטים המתעדים נאומים, ישיבות כנסת, טקסים ואירועים שונים וכן אוסף של כ-100,000 תצלומים.

בשנת 2016 החליטה ממשלת ישראל על חשיפת החומר הארכיוני הקשור בפרשת ילדי תימן החומר נחשף במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-28 בדצמבר 2016.[3] 3500 תיקים הקשורים בפרשת ילדי תימן רוכזו באתר מיוחד.

מדיה ושימורעריכה

בארכיון המדינה ניתן למצוא את מסמכי המדינה: דיונים של מקבלי החלטות, פועלם של עובדי המדינה, טפסי הממשק בין האזרחים למשרדי הממשלה; תצלומי אירועים, סרטי חדשות מלפני היות הטלוויזיה, מפות של ארץ-ישראל המתפתחת ומשתנה על-פני מאה וחמישים שנה. מרשמי אוכלוסין. דיווחים סודיים. מכתבי אזרחים. חומרים כלכליים, משפטיים, גאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. תוכניות חינוך, תוכניות בינוי, תוכניות שיכון ועוד.

עובדי הארכיון עוסקים מאז הקמת המדינה בזיהוי התיעוד שבמוסדות המדינה ובהבאתו לארכיון, בסידורו, בשימורו ובהעמדתו לציבור. ואולם רובו העצום של התיעוד מעולם לא נפתח.

בשנים האחרונות החליטה ממשלת ישראל שעל הארכיון להתאים עצמו לעולם שבו התיעוד דיגיטלי, והציבור רגיל לצרוך מידע באפיקים דיגיטליים וחברתיים. מאחר שיש בארכיון מאות מיליוני עמודים, והמספר גדל בהתמדה, זוהי משימה שתארך שנים.

בשנת 2007 החליטה ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל על הקמת אתר גניזה לאומי של גנזך המדינה בערד.[4]

שינוי מדיניות החשיפהעריכה

החל משנת 2015, החלה סריקה מואצת של מסמכי הארכיון. בשנת 2016 הוקם אתר אינטרנט חדש אשר מאפשר לחפש ולצפות בתיקים ומסמכים, לחפש ולהזמין תיקים שטרם נחשפו לציבור וכן להתעדכן אודות תיקים שנחשפו אך המידע עליהם חלקי. חלק מהסריקות נעשו גם בהתאם לבקשות הציבור. הדיגיטציה של התיקים הביאה לשימוש מוגבר בארכיון וב- 2017 הגיע ל-40,000 תיקים שנסרקו לבקשת הציבור[2]. בעקבות העקבות תהליך הדיגטציה, ביוני 2016, הודיע הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך דין רז נזרי, לגנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, על שינוי מדיניות חשיפת החומר הארכיוני ופתיחתו לעיון הציבור. ההחלטה על חשיפת החומרים לא תעשה על ידי עובדי הארכיון, אלא נציג על ידי מוסד המדינה שהפקיד את החומרים בארכיון. בכך דרש היועץ המשפטי לקיים את הוראת תקנת חוק הארכיונים[5][6]. ביצוע הוראה זו הובילה לכך שהזמן הטיפול בבקשות לחשיפת תיקים מתארך מאוד, מאחר כל משרד נדרש להחליט איזה מסמכים יפתחו לעיון הציבור ובמסמכים שנפתחו לעיון הציבור האם קיימות הגבלות על חלקים מהמסמך ועל משחירים חלקים ממנו. זאת ועוד, בחלק ממשרדי הממשלה והגופים המדינתיים האחרים לא הוסמך כח אדם לנושא. 13 משרדים ממשלתיים הסמיכו את הארכיון לחשוף חומרים מטעמם[7]. ההחלטה זו העוררה ביקורת רבה בקרב חוקרים שטענו כי קבלת החומרים מהארכיון תתעכב עוד יותר[8]. בהמשך הגנז הודיע כי הוא סוגר את חדר העיון לחוקרים[9][10].

מבניםעריכה

עד לשנת 2014 שכן ארכיון המדינה ברחוב מקור חיים בירושלים. בדצמבר 2014 עבר ארכיון המדינה לכתובת חדשה בבנין RAD ברחוב א.ש. הרטום 14 הר חוצבים בירושלים.

בקומה מס' 1 קיים אולם הקריאה בו ניתן לעיין במסמכים ותיקים אשר לא ניתן להעלות אותם לאתר האינטרנט מטעמי צנזורה ואחרים.

לאחרונה מפעיל ארכיון המדינה שירות הזמנת תיקים אד הוק בו ניתן להזמין סריקה של תיק ניירי שאיננו קיים באתר האינטרנט. שירות חדש זה הקטין את השימוש באולם הקריאה בצורה נכרת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ החלפת שמו של "גנזך המדינה" ל"ארכיון המדינה", 8 בנובמבר 2011 באתר ארכיון המדינה
  2. ^ 2.0 2.1 דו"ח הגנז על נושא החשיפה הארכיונית, משרד ראש הממשלה, ארכיון המדינה, 2018
  3. ^ עקיבא לם, רה"מ על חשיפת מסמכי ילדי תימן: "מתקנים עוול היסטורי", ערוץ 20, ‏28 בדצמבר 2016
  4. ^ החלטת ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל: הקמת אתר הגניזה הלאומי של גנזך המדינה בנגב
  5. ^ "החדשות - ארכיון המדינה הפסיק לחשוף חומרים". mako. 28 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2018. 
  6. ^ News1 | היועץ המשפטי חוסם את ארכיון המדינה, www.news1.co.il
  7. ^ "שינוי מדיניות החשיפה | ארכיון המדינה". ארכיון המדינה (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2018. 
  8. ^ "הדליפה הגדולה". ynet (בעברית). 20 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2018. 
  9. ^ אדרת, עופר (19 באוגוסט 2016). "הגישה למסמכים המקוריים בארכיון המדינה נחסמה, והחוקרים חוששים לגורל המחקר". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2018. 
  10. ^ "ארכיון המדינה: צעד קדימה, שניים אחורה - עקבות". עקבות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2018.