אברהם הרופא פורטלאונה

רב ורופא איטלקי

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.

אברהם הרופא פורטלאונה
לידה 18 במרץ 1542
מנטובה, דוכסות מנטובה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1612 (בגיל 70)
מנטובה, דוכסות מנטובה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 ביולי 1612 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו משה קזיס עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שלטי הגיבורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פורטלאונה (שער אריה)[1] נולד לדוד, בראש חודש ניסן שנת ה'ש"ב (1542) במנטובה שבאיטליה למשפחה מיוחסת ועשירה, שהיו בה ארבעה דורות של רופאים.[2]

בצעירותו למד תורה אצל אביו, כמקובל באותם הימים, ואצל מורים פרטיים, ביניהם: רבי מאיר בן רבי אפרים מפדובה ורבי יהוסף בן רבי יצחק זרקא. בהמשך החל ללמוד משניות נ"ך עם פירושים, ורמב"ם אצל רבי יהוסף סיני. בהמשך למד פוסקים וגמרא בישיבת בולוניה אצל רבי יעקב מפאנו (אנ').

בשנת ה'שי"ד (1554) לאחר גזירת שריפת התלמוד חזר למנטובה, ולמד בישיבה אצל רבי יהודה פרובינצאלו, ואצל רבי אברהם פרובינצאלו, שהפך לרבו המובהק. וכך הוא מספר על לימודו אצלו: ”מילא כרסי מבשר ויין הגמרא כפי כוחי, כי נמצאו לנו בחסד ה' במקום ההוא אשר נועדנו שם כל חלקי התורה שבעל פה,[3] וגם הורני בהשתדלות רב הלשון לאטינו מראשיתו, ומלאכת ההיגיון כולה”.[2]

 
Dialogi Tres de Auro. ספר הרפואה שכתב לבקשת הדוכס. וונציה 1584

בשלב מסוים, עבר, יחד עם הרב פרובינצאלו, לאוניברסיטת פאביה ללמוד רפואה, תוך שהוא ממשיך במקביל ללמוד תורה מהרב פרובינצאלו. בראש חודש ניסן ה'שכ"ו קיבל תואר דוקטור לרפואה, ובי"ט אלול באותה שנה התקבל כחבר באיגוד הרופאים של מנטובה. באותה תקופה, חלה אביו, שהיה רופא החצר של הדוכס של מנטובה, ופורטלאונה החליף אותו. כמו כן, הוא למד מאביו למול, והיה למוהל במנטובה.[4]

כחלק מעבודתו כרופא החצר, כתב כמה ספרי רפואה. אחד מהם, שעסק בשאלת סגולתיו הרפואיות של הזהב נכתב לבקשתו של הדוכס.[2]

מלבד השכלתו התורנית, כללה השכלתו שליטה בשפות רבות, ידע נרחב ברבים ממדעי הטבע, והיכרות עם יצירות מופת קלאסיות בלטינית וביוונית.[5] בבעלותו הייתה אחת הספריות הגדולות והעשירות ביותר במנטובה.[6]

מחלתו וחיבור הספר עריכה

בשנת ה'שס"ה בעקבות שיתוק צדו השמאלי[7] נפל למשכב לתקופה ארוכה. בעשותו חשבון נפש הגיע למסקנה שמחלתו היא עונש על שמיעט לעסוק בתורה והתעסק בחכמות חיצונית, ובעקבות כך החליט, לאחר שהחלים ממחלתו, לכתוב את הספר "שלטי הגיבורים". הספר נכתב בתוך שנה וחצי בין ניסן ה'שס"ו לאלול ה'שס"ז.[2]

ספרו "שלטי הגיבורים" עריכה

ככל הנראה בעקבות שריפת התלמוד ומחסור בספרים קלאסיים באותה תקופה, פנו רבים מרבני איטליה לתחומים תורניים אחרים כמו דקדוק לשון ולימודי קבלה. בין הנושאים הללו נמנה העיסוק במקדש וחלקיו ובו עיקר עיסוק הספר הזה.[8]

הספר מורכב משני חלקים, חלק עיקרי המכיל תשעים פרקים, חלק זה משמש כמבוא לחלק השני הנקרא 'שלושת המגנים'. החלק הראשון מרחיב ביתר פירוט את כל חלקי המקדש, הן הפן ההלכתי והתורני כמו דרגות הקדושה, וחלקי הקרבנות והמנחות, והן פירוט מדעי על פי הידוע בתקופתו על אופן ביצוע מלאכות המקדש. כך למשל המחבר מרחיב מאד על שירת הלווים ומבנה המוסיקה במקדש[9] (פרקים ד-יא), על אבנים טובות ותכונותיהן (פרקים מח-מט) וכן על תורת הצומח הקשורה בזיהוי הקטורת (פרקים עח-פח). מעניינת הנחת המוצא של המחבר שכלל העניינים שבמקדש היו בתכלית השכלול והטכנולוגיה הידועה עד זמנו, מהם למדו שאר האומות בזמן מאוחר יותר. כך למשל הוא כותב בעניין המוסיקה:

"ואלה הם דברי הברית אשר כרתנו במשפטי השיר המלאכותי הנאות והנעים, והוא הוא שלמדו המשוררים מדוד המלך ע"ה ומתלמידיו כי בחשכה התהלכו חכמי האומות בתנאי הזימרה, עד שממנו בחיר ה' יצאת להם תורת השקט ובטח, השיר הנקרא בשם מעלה וכבוד שיר ה' ושיר ציון"

שלטי הגיבורים פרק ד עמ' נא

וכן בעניין הדפוס :

"ואני לא אוכל להתאפק מלדבר תועה על כל החכמים שבדורנו אין נקי, שהאמינו היות מלאכת הדפוס דבר חדש, כבר לא היה לעולמים אלא קרוב למאה שנה שעברו כאשר דיברו. והם לא ידעו ולא הבינו שמלאכת הדפוס היתה גלויה לנו למאות ולאלפים של שנים וכמעט סמוך לבריאת העולם, ולמעלה הרבה מזמננו זה."

מאמר הלשון, שלטי הגיבורים עמ' תריט

דוגמא נוספת היא כמה מחוקי המלחמה שלדעתו המציא אברהם אבינו[10] וכן העלאת האפשרות ששמן האפרסמון הגיע למצרים בידי יעקב אבינו.[11]

יחד עם גישתו 'המדעית' חשוב להזכיר שלא זאת היא מטרתו העיקרית של הספר. כך למשל בהקדמה הוא מזכיר רק את החלקים התורניים של הספר ולא מזכיר כלל את עיסוקיו המדעיים, וכן אחרי דיון צדדי בענייני ייצור המלח הוא כותב:

"כאלה הם דברי בפרק המלח. ובפרק הבא אדבר בעזרת ה' בעצי המערכה, ולא אהיה לכם למשא כאשר הייתי בפרק זה, שהוא תפל מבלי טעם חכמה ותבונה, עם שהיה מראשו לסופו ברוב מלח.."

על אף היות החלק הראשון רוב הספר, הוא נכתב בעצם כמבוא לחלק השני הנקרא 'שלושת המגינים'. חלק זה עוסק בסדר היום של יהודי הכולל תפילה ולימוד תורה ובסופו יש לימוד יומי, ככל הנראה לבניו על מנת שלא יבטלו מתורה וכך תשמש התורה 'מגן' מפני ייסורים כמו שהגיעו למחבר עצמו ושבעקבותיהם החל בכתיבת הספר. יש בחלק זה שלושה חלקים הראשונים הנקראים 'מגינים', השניים הראשונים (שלשמם נכתב החלק העיקרי) מתארים את סדר הבוקר של ימי חול, שבתות וימים טובים, ואחר כך סדר אמירת המעמדות (ב'מגן הראשון') וכן דברי התעוררות בדבר חשיבות תפילת מנחה הכוללים תחינה וקטעי לימוד הנוגעים לתמיד של בין הערביים. בחלק השלישי נמצא לימוד יומי לכל אחד מימי השנה בו הוא מפנה אלו קטעים מתוך הספרות הבסיסית יש ללמוד באותו יום, הלימוד כולל תנ"ך, משנה, גמרא, מדרש וזוהר. המחבר ממריץ את בניו ללמוד תורה בלילות. שמות החלקים מיוסדים על הפסוק ”כְּמִגְדַּ֤ל דָּוִיד֙ צַוָּארֵ֔ךְ בָּנ֖וּי לְתַלְפִּיּ֑וֹת אֶ֤לֶף הַמָּגֵן֙ תָּל֣וּי עָלָ֔יו כֹּ֖ל שִׁלְטֵ֥י הַגִּבּוֹרִֽים”(שיר השירים ד,ד)

הספר מסתיים ב"מאמר במעלת לשוננו הקדוש" בו הוא מדבר על הכתב והלשון העברי וכן על ניקוד וטעמים. הספר נחתם בסיפור מוצאו של המחבר וברקע לכתיבת הספר.

התייחסויות לספר בדורות מאוחרים עריכה

חלק מפרשני המשנה העוסקים בענייני המקדש מצטטים את דבריו ומתייחסים אליו בכבוד ובהערכה, פעמים חולקים ופעמים מקבלים את דבריו[12]. לא פעם כונה על ידם 'השליט'[13] וכן מסופר שהספר היה נחשב בעיני האדמו"ר מבעלזא.[14]

הספר נדפס פעם אחת במנטובה בשנת ה'שע"ב (1612) באותיות צפופות ושבורות ובדורנו בדפוסי צילום על ידי אלישמע המדפיס[15] שהוזמן במיוחד מוונציא לעסוק בהוצאת הספר.[16]

בשנת תש"ע (2010), ההדיר כולל "בית הבחירה", שבכרמי צור, בשיתוף מכון שלמה אומן שע"י ישיבת שעלבים ומכון ירושלים, מהדורה מתוקנת מוערת ומפוארת של הספר.

תקופת חייו של הרב אברהם הרופא פורטלאונה על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


קישורים חיצוניים עריכה

ספרו 'שלטי הגבורים' ועליו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פורטלאונה הוא שם של פרבר של העיר מנטובה, בו התגוררו אבות המשפחה. ראו פורטלאונה באתר בית התפוצות
  2. ^ 1 2 3 4 שלטי הגיבורים, חתימת הספר, באתר היברובוקס.
  3. ^ על פי מהדיר הספר "שלטי הגיבורים", מילים אלו רומזות שלמרות שריפת התלמוד, הם הצליחו להשיג עותק של התלמוד וללמוד ממנו (שלטי הגיבורים, מהדורת גינזבורג ואימס תש"ע, עמוד תרכג הערה 540).
  4. ^ על פי עדותו, הוא מל במהלך השנים (עד לכתיבת ספרו) 360 ילדים
  5. ^ מבוא למהדורת מכון ירושלים תש"ע עמ' 22 ואילך
  6. ^ שלמה סימונסון, ספרים וספריות של יהודי מנטובה, קרית ספר, תשכ"ב, עמ' 103 ואילך
  7. ^ נכתב בריש הקדמת המחבר לספרו 'שלטי גיבורים'.
  8. ^ Abraham Melamed, Hebrew Italian Renaissance and Early Modern Encyclopedias, Rivista di Storia della Filosofia (1984-) 40, 1985, עמ' 91–112
  9. ^ דניאל סנדלר, המוסיקה בבית המקדש על פי ספר שלטי הגיבורים לאברהם משער אריה פורטלאונה., לבוש ותוך: המוסיקה בחווית היהדות, בר אילן שער רביעי, תל אביב תשל"ג, עמ' 245
  10. ^ שלטי הגיבורים פרק מב עמ' קפג וכן פרק מא עמ' קסח
  11. ^ שלטי הגיבורים עמ' שמג
  12. ^ למשל תוספות יום טוב מידות א, תפארת ישראל תמיד א, חסדי דוד שבת ב,ה, חוות יאיר סימן א ועוד
  13. ^ תוספות יום טוב מידות ב
  14. ^ אוצר גדולים לרבי יעקב נפתלי הכהן כרך ב סימן קנה. ניתן למצוא באוצר החכמה.
  15. ^ הוא אלישמע בן רבי ישראל הזיפרוני מגוואסטלה שעסק בהדפסת ספרים במנטובה באותן שנים. ראה א"מ הברמן בספרו פרקים בתולדות המדפיסים העברים ועניני ספרים ירושלים, תשל"ח בפרק 'המדפיס ישראל הזיפרוני ובנו אלישמע' עמ' 215 ואילך.
  16. ^ חיים דב פרידברג, ספר תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, תל אביב: בר-יודא, תשט"ז, עמ' 19