אברהם הרופא פורטלאונה

רב ורופא איטלקי
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 - כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב ורופא באיטליה.

אברהם הרופא פורטלאונה
לידה 1542
מנטובה, דוכס מנטואה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1612 (בגיל 70 בערך)
מנטובה, דוכס מנטואה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו משה קזיס עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שלטי הגיבורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פורטלאונה (=שער אריה)[1] נולד לדוד, בראש חודש ניסן שנת ה'ש"ב (1542) במנטובה שבאיטליה למשפחה מיוחסת ועשירה, שהיו בה ארבעה דורות של רופאים.[2] בצעירותו למד תורה אצל אביו, כמקובל באותם הימים, ואצל מורים פרטיים, ביניהם: רבי מאיר בן רבי אפרים מפדובה ורבי יהוסף בן רבי יצחק זרקא. אחר כך למד רמב"ם, משנה ופירושים לנ"ך אצל רבי יהוסף סיני. בהמשך למד פוסקים וגמרא בישיבת בולוניה אצל רבי יעקב מפאנו (אנ'). בשנת ה'שי"ד (1554) לאחר גזירת שריפת התלמוד חזר למנטובה, ולמד בישיבה אצל רבי יהודה פרובינצאלו, ואצל רבי אברהם פרובינצאלו, שהפך לרבו המבוהק. וכך הוא מספר על לימודו אצלו "מילא כרסי מבשר ויין הגמרא כפי כוחי, כי נמצאו לנו בחסד ה' במקום ההוא אשר נועדנו שם כל חלקי התורה שבעל פה,[3] וגם הורני בהשתדלות רב הלשון לאטינו מראשיתו, ומלאכת ההיגיון כולה" והוסמך לרבנות.[4]
בשלב מסוים, עבר, יחד עם הרב פרובינצאלו, לאוניברסיטת פאביה ללמוד רפואה, תוך שהוא ממשיך במקביל ללמוד תורה מהרב פרובינצאלו. בראש חודש ניסן ה'שכ"ו קיבל תואר דוקטור לרפואה, ובי"ט אלול באותה שנה התקבל כחבר באיגוד הרופאים של מנטובה. באותה תקופה, חלה אביו, שהיה רופא החצר של הדוכס של מטובה, ופורטלאונה החליף אותו. כמו כן, הוא למד מאביו למול, והיה למוהל במנטובה.[5]. כחלק מעבודתו כרופא החצר, כתב כמה ספרי רפואה. אחד מהם, שעסק בשאלת סגולתיו הרפואיות של הזהב נכתב לבקשתו של הדוכס.[4]

מחלתו וחיבור הספרעריכה

בשנת ה'שס"ה נפל למשכב, ובעשותו חשבון נפש הגיע למסקנה שמחלתו הייתה עונש על כך שבעקבות עבודתו כרופא מיעט לעסוק בתורה, ועקבות כך החליט, לאחר שהחלים ממחלתו, לכתוב את הספר "שלטי הגיבורים". הספר נכתב בין ניסן לאלול בשנת ה'שס"ו.[4]

ספרו "שלטי הגיבורים"עריכה

בהמשך הספר באים "שלושה מגינים". ב"מגן הראשון" מתאר המחבר את סדר הבוקר של כל יום, שבתות וימים טובים ואחר כך את סדר ה"מעמדות". ב"מגן השני" הוא מעורר את בניו בדבר חשיבות תפילת המנחה, ועורך סדר תחינה וקטעי לימוד הנוגעים לתמיד של בין הערביים. ב"מגן השלישי" הוא ממריץ את בניו לקבוע עיתים לתורה בלילות. הספר מסתיים ב"מאמר על לשוננו הקדוש" וב"חתימת הספר".

הספר נדפס פעם אחת במנטובה בשנת ה'שע"ב (1612) באותיות צפופות ושבורות ובדורנו בדפוסי צילום.

בשנת תש"ע (2010), ההדיר כולל "בית הבחירה", שבכרמי צור, בשיתוף מכון שלמה אומן שע"י ישיבת שעלבים ומכון ירושלים, מהדורה מתוקנת מוערת ומפוארת של הספר.

תקופת חייו של הרב אברהם הרופא פורטלאונה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


קישורים חיצונייםעריכה

ספרו 'שלטי הגבורים' ועליו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פורטלאונה הוא שם של פרבר של העיר מנטובה, בו התגוררו אבות המשפחה. ראו פורטלאונה באתר בית התפוצות
  2. ^ שלטי הגיבורים, חתימת הספר, באתר HebrewBooks
  3. ^ על פי המהדיר של הספר "שלטי הגיבורים", מילים אלו רומזות שלמרות שריפת התלמוד, הם הצליחו להשיג עותק של התלמוד וללמוד ממנו (שלטי הגיבורים, מהדורת גינזבורג ואימס תש"ע, עמוד תרכג הערה 540)
  4. ^ 1 2 3 שלטי הגיבורים, חתימת הספר, באתר HebrewBooks
  5. ^ על פי עדותו, הוא מל במהלך השנים (עד לכתיבת ספרו) 360 ילדים