אברהם הרמן

דיפלומט ישראלי

אברהם ("אייב") הַרמן (Harman; במקור הֶרמן, Herman; י"ח בחשוון תרע"ה, 7 בנובמבר 1914, לונדוןי"ט באדר א' תשנ"ב, 23 בפברואר 1992, ירושלים) היה דיפלומט ישראלי, שגריר ישראל בארצות הברית ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.

אברהם הרמן
אברהם הרמן בשנת 1950, עת שימש כקונסול כללי של ישראל בקנדה
אברהם הרמן בשנת 1950, עת שימש כקונסול כללי של ישראל בקנדה
לידה 7 בנובמבר 1914
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 1992 (בגיל 77)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ודהאם קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 בפברואר 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שגריר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג זינה הרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אברהם הרמן לימינו של לוי אשכול, בעת שראש הממשלה נפגש עם נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון בבית הלבן, בשנת 1964

ביוגרפיהעריכה

אברהם הֶרמן (Herman; לימים עִברת את שמו ל'הַרמן') נולד בשנת 1914 בלונדון בירת בריטניה, בנם של צפורה וישראל. אביו, שנסמך לרבנות היה סוחר שהיגר לבריטניה בטרם מלחמת העולם הראשונה, היה פעיל ציוני ופעל למען תחיית הלשון העברית.

הרמן התחנך בחדר, ולמד עברית עם אביו. היה פעיל בתנועת נוער ציונית. בשנת 1935 סיים לימודי משפטים והיסטוריה בוודהאם קולג' (Wadham College) שבאוניברסיטת אוקספורד[1], וקיבל תואר דוקטור למשפטים. באותה שנה ביקר בארץ ישראל. עם סיום לימודיו הצטרף לסגל הפדרציה הציונית בלונדון ושימש כסגן עורך השבועון של הפדרציה. ב-1938 עלה לארץ ישראל. ב-1939 נשלח בשליחות ההסתדרות הציונית לדרום אפריקה ושימש מנהל מחלקת הנוער והעיתונות של הפדרציה הציונית ביוהנסבורג. בשנת 1940 חזר לארץ ישראל ומונה לראשות המדור האנגלי במחלקת הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית ואחר כך היה מראשי מחלקת ההסברה שלה.

לאחר הקמת מדינת ישראל מונה למנהל קשרי חוץ[1] של לשכת העיתונות הממשלתית[2]. ביולי 1949 מונה לקונסול הכללי הראשון של ישראל במונטריאול שבקנדה. בשנת 1950 עבר לשמש מנהל מרכז ההסברה בניו יורק[1]. בין השנים 19531955 שימש כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק[2][3], ולאחר מכן חזר לישראל והתמנה לסמנכ"ל משרד החוץ. בשנת 1956 הושאל לסוכנות היהודית כחבר ההנהלה הציונית[1] ושימש יו"ר מחלקת ההסברה כמינוי של מפא"י[4].

בין השנים 19591968 שימש שגריר ישראל בארצות הברית[5].

בסיום תפקידו בארצות הברית פרש מהשירות הציבורי. בין השנים 19681983 היה נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן שימש נגיד האוניברסיטה, עד פטירתו. בשנות ה-80 היה יו"ר המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות[6].

קיבל תוארי כבוד מישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת רוצ'סטר, אוניברסיטת ניו יורק, ברוקלין קולג', אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת סן פרנסיסקו.

הרמן נפטר בראשית שנת 1992 בבית החולים הדסה בירושלים מסיבוכים של דלקת ריאות. בן 77 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[7].

משפחתועריכה

היה נשוי לזינה הרמן (לבית שטרן), דיפלומטית וחברת הכנסת מטעם המערך, אב לשלושה:

הנצחהעריכה

על שמו:

פרסומיועריכה

  • מעמדה של מדינת ישראל בתפוצות: ארצות הברית, עורך: משה דייוויס, ירושלים: המכון ליהדות זמננו - האוניברסיטה העברית בירושלים (מפרסומי החוג לידיעת עם ישראל בתפוצות בבית נשיא המדינה), תשמ"ג 1983.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אברהם הרמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה