אברהם וילקומירסקי
אברהם וילקומירסקי (17 באוגוסט 1917[1] - 7 במאי 1998) היה זמר טנור ישראלי באופרה הישראלית וחזן.
לידה |
17 באוגוסט 1917 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
7 במאי 1998 (בגיל 80) סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
מוקד פעילות | ישראל |
סוג קול | טנור |
שפה מועדפת | עברית |
קורות חיים
עריכהאברהם וילקומירסקי נולד לחזן נחום וילקומירסקי ולססיליה לבית ריזנברג כילד שני בביאליסטוק שבפולין, אז חלק מן האימפריה הרוסית. בילדותו עברה משפחתו ללייפציג שבגרמניה, שם שימש האב כחזן בבית הכנסת הגדול ביותר בעיר. בילדותו למד פסנתר אצל המלחין והפנתר הרמן ברלינסקי.
וילקומירסקי עזב את לייפציג ועלה לארץ ישראל בשנת 1935[2]. לאחר עלייתו הרבה להקליט עבור קול ירושלים וקול ישראל[3] וקטע שלו אומר את מה טובו פתח את השידורים בבוקר[4].
הוא הצטרף כסולן לאופרה הישראלית עם הקמתה בסתיו 1947 והיה מעמודי התווך שלה. בשנת 1948 היה מהגבורים הראשיים של "הספר מסביליה" ו"מנון לסקו"[5]. בשנת 1949 הופיע בריגולטו[6]. הוא המשיך להופיע באופרה במבחר תפקידים עד תחילת שנות ה-60. במקביל הופיע כחזן. בליל הסדר נהג להופיע במלון מגידו בחיפה[7].
שירתו הייתה חביבה על ד"ר חיים ויצמן, שהזמינו לרחובות לשיר בפניו. הזמר השתתף פעמים רבות בעצרת לזכר הנשיא לאחר מותו[8][9].
בשנת 1963 היגר לארצות הברית ושימש כחזן בבית הכנסת "חברה תהילים" של הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו. הוא המשיך בתפקיד זה עד צאתו לגמלאות, בשנת 1991.
אברהם וילקומירסקי נפטר בגיל 71 בבית האבות של הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו. הוא לא הותיר אחריו ילדים.
הערכה
עריכה- גדל בארץ זמר ממדרגה גבוהה מאוד. קול הטנור של וילקומירסקי גדול בדיאפוזון, יפה גון, רך ומתכתי. הזמר שולט בטכניקה ווקאלית בצורה האיטלקית הקלאסית. נוסף לסגולותיו אלו מחונן הוא במוזיקליות טבעית, העוזרת לו להשתלט על סגנונים שונים - זמרה עממית, אמנותית, אופראית וליטורגית. מבטאו ברור וזמרתו נקיה וצלולה."
קישורים חיצוניים
עריכה- אברהם וילקומירסקי, באתר זמרשת
- אברהם וילקומירסקי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ [1]
- ^ [2]
- ^ http://www.chazzanut.org/Article.aspx?id=25
- ^ הערות של מאזין לתכניות ראדיו ירושלים, דבר, 13 בדצמבר 1946
- ^ הנאהבים והנעימים, מעריב, 21 בדצמבר 1948
- ^ הצגת הבכורה של ריגוליטו לורדי, דבר, 28 בספטמבר 1949
- ^ חזנים מבוקשים לעשות סדר, מעריב, 12 באפריל 1954
- ^ לא פחות ממיטרופולוס, דבר, 3 בנובמבר 1958
- ^ עצרת ויצמן בשני בנובמבר, חרות, 28 באוקטובר 1960
- ^ הערות של מאזין, דבר, 1 בנובמבר 1946