פתיחת התפריט הראשי
אברהם וילקומירסקי ראשון מימין בהצגה "מנון" באופרה הישראלית 1948

אברהם וילקומירסקי (17 באוגוסט 1917[1] - 7 במאי 1998) היה זמר טנור ישראלי באופרה הישראלית וחזן.

קורות חייםעריכה

אברהם וילקומירסקי נולד לחזן נחום וילקומירסקי ולססיליה לבית ריזנברג כילד שני בביאליסטוק שבפולין, אז חלק מן האימפריה הרוסית. בילדותו עברה משפחתו ללייפציג שבגרמניה, שם שימש האב כחזן בבית הכנסת הגדול ביותר בעיר.

וילקומירסקי עזב את לייפציג ועלה לארץ ישראל בשנת 1935[2]. לאחר עלייתו הרבה להקליט עבור קול ירושלים וקול ישראל[3] וקטע שלו אומר את מה טובו פתח את השידורים בבוקר[4].

הוא הצטרף כסולן לאופרה הישראלית עם הקמתה בסתיו 1947 והיה מעמודי התווך שלה. בשנת 1948 היה מהגבורים הראשיים של "הספר מסביליה" ו"מנון לסקו"[5]. בשנת 1949 הופיע בריגולטו[6]. הוא המשיך להופיע באופרה במבחר תפקידים עד תחילת שנות ה-60. במקביל הופיע כחזן. בליל הסדר נהג להופיע במלון מגידו בחיפה[7].

שירתו הייתה חביבה על ד"ר חיים ויצמן, שהזמינו לרחובות לשיר בפניו. הזמר השתתף פעמים רבות בעצרת לזכר הנשיא לאחר מותו[8][9].

בשנת 1963 היגר לארצות הברית ושימש כחזן בבית הכנסת "חברה תהילים" של הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו. הוא המשיך בתפקיד זה עד צאתו לגמלאות, בשנת 1991.

אברהם וילקומירסקי נפטר בגיל 71 בבית האבות של הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו. הוא לא הותיר אחריו ילדים.

הערכהעריכה

בנובמבר 1946 תואר בדבר[10]:

גדל בארץ זמר ממדרגה גבוהה מאוד. קול הטנור של וילקומירסקי גדול בדיאפוזון, יפה גון, רך ומתכתי. הזמר שולט בטכניקה ווקאלית בצורה האיטלקית הקלאסית. נוסף לסגולותיו אלו מחונן הוא במוזיקליות טבעית, העוזרת לו להשתלט על סגנונים שונים - זמרה עממית, אמנותית, אופראית וליטורגית. מבטאו ברור וזמרתו נקיה וצלולה."

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה