פתיחת התפריט הראשי

אברהם לִיס (מאי 1913, ביאליסטוק, פולין25 באוקטובר 1998,[1] תל אביב) היה מבקר ספרות ומסאי יידי ישראלי.

אברהם ליס
Abraham Lis in 1937 (cropped).jpg
אברהם ליס, תל אביב 1937
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מסאי, עריכה ספרותית, סופר, מבקר ספרותי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

אברהם בן זלמן ליס נולד באביב 1913 בעיר ביאליסטוק שבפולין. למד בגימנסיה העברית בעירו. בשנת 1933 היה ממייסדי האגודה לתרבות יהודית (יידישער קולטור-געזעלשאפט) בעירו. ב-1935 פרסם מאמר ביקורת ראשון, בעיתון הביאליסטוקי החשוב "אונזער לעבּן" ('חיינו'). בשנת 1936 עלה לארץ ישראל. לאורך עשרות שנים פרסם מאמרי ביקורת ספרות ומסות בעיתונות היידית בישראל, בפולין, בברית המועצות, בדרום אמריקה ובדרום אפריקה.

מאביב 1940 ועד 1949 (תש"ט) ערך יחד עם א' ריוועס את כתב העת הספרותי "אונדזערס: זאַמלונג פֿאַר ליטעראַטור און קריטיק" ('משלנו: מאסף לספרות וביקורת').

במשך 28 שנה כיהן כעורך תוכנית רדיו על ספרות יידיש ב"קול ישראל".

בין השנים 19621968 כיהן כמנהל ועורך הוצאת הספרים היידית בתל אביב הוצאת י"ל פרץ (י. ל. פּרץ־פֿאַרלאַג). משנת 1967 ועד מותו ב-1998 כיהן כמנהל המרכז לתרבות יידיש בתל אביב בית שלום עליכם ועורך הוצאת הספרים שלו.

בשנת 1985 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, שבאותה שנה הוענק לראשונה בחסות קרן תל אביב לספרות ולאמנות.[2] בשנת תשמ"ז זכה בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש, המוענק מטעם עיריית תל אביב-יפו, על הישגיו בשדה הביקורת והמסות בספרות יידיש.[3]

אברהם ליס נפטר בסתיו 1998, ונקבר בבית עלמין הדרום בחולון. כעבור כעשור נפטרה אלמנתו סוניה (1912–2008), ונקברה לצדו.[4]

ספריועריכה

  • היים און דויער: וועגן שריַיבער און ווערק, תל אביב: י"ל פּרץ ביבליאָטעק, 1960. ('מולדת והמשך: על סופרים ויצירה')
  • אין זכות פֿון וואָרט: (עסייען און שמועסן), תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשכ"ט.[5] ('בזכותה של מילה: מסות ושיחות')
  • אין דער מחיצה פֿון שאָפֿער, תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשל"ח 1978.[6] ('במחיצת היוצר')
  • שמועסן בכתב,‫ תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשמ"ה 1985. ('שיחות בכתב')

בעריכתועריכה

  • א’ ליס (רעדאַגירט), ד"ר י’ רובין-רבקאי: אָפּשאַצונגען און זכרונות,‫ תל אביב: אגודת שוחרי יִיוואָ בישראל, 1963. (כולל מאמרים אחדים בעברית)
  • אברהם ליס (עורך), זלמן שזר, נשיא וסופר: ילקוט מאמרים ומסות ... על ... זלמן שזר בהגיעו לגבורות, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תש"ל 1969. (ספר יובל) (עברית ויידיש)
  • אברהם ליס (רעדאַגירט), ספר ראובן רובינשטיין, תל אביב: איגוד יוצאי ליטא בישראל, תשל"א. (דברים משלו ולזכרו) ‬(עברית ויידיש)
  • שזר זלמן, אָפּשאַצונגען און עסייען; צוגעגרייט צום דרוק: אברהם ליס, תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשל"ו.
  • * אברהם ליס (עורך), שלום עליכם: חייו בתמונות: זיַין לעבן אין בילד,‫ תל אביב: בית שלום עליכם, תשמ"ט 1988. ‬(אלבום תמונות ופקסימילים עם מבואות ודברי הסבר בעברית, יידיש ואנגלית)
  • כה אמר – אַזוי האָט געזאָגט שלום עליכם: טיפּן, בילדער ווערטלעך און טיַיטשווערטלעך,‫ תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשנ"א 1991. ‬(לקט מתוך כתבי שלום עליכם, מסודר לפי נושאים ובלווית מבוא מאת אברהם ליס)
  • שלום עליכם, בריוו: 1879–1916; רעדאַקטאָר: אברהם ליס, תל אביב: בית שלום עליכם, תשנ"ה 1995.

קישורים חיצונייםעריכה

מפרי עטו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך על פי אברהם ליס באתר חברה קדישא ת"א–יפו; בערך שבאתר בית לייוויק (אברהם ליס) נטעם: 24 בנובמבר.
  2. ^ הערב: חלוקת פרס מנגר, מעריב, 8 ביולי 1985.
  3. ^ הזוכים בפרס מנדלי מוכר ספרים לספרות יידיש עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו.
  4. ^ דף הנפטרת באתר חברה קדישא ת"א–יפו והמחוז.
  5. ^ על הספר: יוסף פרידלנדר, שלשה ספרי אידיש, מעריב, 31 ביולי 1970.
  6. ^ ביקורת קצרה: במחיצת היוצר, מעריב, 15 בספטמבר 1978.