ייווא
ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן. ייִוואָ הוא המקור לאורתוגרפיה, למילונאות ולתקינות בשפת יידיש, וכן למחקרים בתחומים אחרים הקשורים ליידיש וליהדות אשכנז. בעבר התנהל כולו ביידיש וכאשר עסק עדיין בתקנון השפה ניתן היה לראות בו את המקבילה היידית לאקדמיה ללשון העברית, דהיינו: "המוסד העליון למדע הלשון היידית" או גוף הפיקוח על שפת יידיש.[1] השם 'ייווא' גם שימש ועדיין משמש כיום ככינוי עבור תקנון היידיש שפורסם על ידו שמוכר באחד מכינוייו בשם: 'ייווא יידיש', כיום המכון אינו עוסק יותר בחידוש מילים ואינו מתכנס עוד על מנת להחליט על תקנון השפה, המכון מתרכז כיום במחקר יהדות אשכנז ומתנהל כמעט לגמרי באנגלית. על אף שהמכון שינה את שמו, הוא מוסיף להיות מוכר בשם "ייִוואָ" (YIVO), שאינו אלא ראשי התיבות של השם המקורי. בראש המכון כיום עומד ג'ונתן ברנט.
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1925  |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל |
ג'ונתן ברנט |
| מיקום | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| קואורדינטות | 40°44′17″N 73°59′38″W / 40.738047°N 73.993821°W |
|
www | |
  | |
היסטוריה עריכה
יוזם הקמת "ייִוואָ" היה הבלשן והסופר נחום שטיף, אשר ראה בתרבות היידיש בסיס ריאלי ללאומיות יהודית, בניגוד למפעל תחיית הלשון העברית, ולמתבוללים אשר אימצו את השפות פולנית או רוסית. דמויות מפתח נוספות בייסוד המכון היו הבלשן מקס ויינרייך, ההיסטוריון אליהו צ'ריקובר והפילולוג זלמן רייזן.
המכון הוקם בוועידה שנערכה בברלין, ומשכנו של מטה המכון נקבע בווילנה, שבה חייתה אז אוכלוסייה גדולה של יהודים. למכון היו שלוחות בברלין, בוורשה ובניו יורק. בעשורים הראשונים לפעילות המכון נחלקה פעילותו למספר מחלקות:
- צ'ריקובר ניהל את המחלקה למחקר היסטורי, שבה פעלו גם שמעון דובנוב, שאול גינזבורג, אברהם מנס ויעקב שאצקי.
- לייבוש לרר (1887–1964) עמד בראש מחלקה שכללה את הפסיכולוגים והמחנכים אברהם גולומב, ה"ס קסדן ו-א"א רובאק.
- יעקב לשצ'ינסקי (1876–1966) ניהל מחלקה של כלכלנים ודמוגרפים, כולל בן-אדיר (שם העט של אברהם ראָזין), ליבמן פסח הירש ומשה שליט.
- מחלקת הלשון והספרות של ויינרייך כללה את יהודה לייב כהאן, אלכסנדר הארקאווי, יהודה א' יפה, זליג קלמנוביץ', שמואל ניגר, נח פרילוצקי וזלמן רייזן.[2]
התקדמות הכיבוש הנאצי אל מזרח אירופה הביאה את ייווא להעביר את פעילותו לניו יורק, ולייסד מרכז חשוב נוסף – Fundación IWO[3] – בבואנוס איירס. כיום קיים מרכז פעיל שלישי – שיקאַגאָ ייִוואָ, בעיר שיקגו.[4]
באפריל 1943 החלו הנאצים לבזוז את מכון "ייווא" בווילנה, וכפו על קבוצת יהודים מהגטו לסייע להם באיסוף ספרים ומסמכים מייווא על מנת להעביר חלק מהם לברלין להצגה במוזיאון העם היהודי שהיה אמור לקום ואת השאר להשמיד. היות שבניין "ייווא" שכן מחוץ לגטו, עלה בידי הקבוצה להציל ספרים, כתבי-יד ומסמכים רבים מארכיון ייווא ומספריות נוספות שהנאצים שלחו וריכזו במבנה של מכון ייווא בהסתירה אותם במקומות שונים בסביבת הגטו. קבוצה זו כונתה "בריגדת הנייר".[5][6]
חלק מהנהגת המכון וכן חלקים מתכולת הארכיונים שלו שרדו את המלחמה. מסיבותיהם שלהם, העבירו הנאצים את חלק הארי של ארכיוני ייווא והספרים שנאספו שם לרייך, בייחוד לפרנקפורט וכן לצ'כוסלובקיה (בטרזיינשטט) ולטירות שונות באזור. שם שרדו המסמכים והספרים את המלחמה, חלקם הגיעו לבסוף לייווא ניו יורק, וחלקם לספריה הציבורית היהודית של מונטריאול, לספריה הלאומית בישראל, וכן חלק נשאר תחת מסך הברזל בכל מיני אוניברסיטאות מקומיות. כל ארבעת מנהלי המחלקות של ייווא ניצלו מאחר ששהו באמריקה כאשר פרצה המלחמה, או מאחר שעלה בידם לפלס דרכם לשם.
אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה עריכה
ערך מורחב – אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה
בשנת 2008 יצאה לאור אנציקלופדיה מקיפה על יהודי מזרח אירופה שנערכה על ידי ייווא בהוצאת אוניברסיטת ייל. ביוני 2010 הועלתה גרסה מקוונת של האנציקלופדיה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ייווא (באנגלית)
ייווא, ברשת החברתית פייסבוק
ייווא, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ייווא, ברשת החברתית אינסטגרם
ייווא, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר יִיוואָ (באנגלית)
- The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe
- דב לוין, ייווֹא בין הפטיש והמגל: קורות המכון המדעי היהודי בווילנה תחת השלטון הסובייטי, ליובל ה-50 של ייוו"א, האוניברסיטה: כתב-עת של האוניברסיטה העברית בירושלים, כרך 22 - אביב תשל"ו-1976, עמ' 18–30, באתר "דעת"
- ייווא, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- על ייסודו ופעילותו של ייווא בווילנה, בתוך התערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה", באתר יד ושם
- על ייסודו ופעילותו של ייווא בווילנה, בתוך התערוכה "החודש הזה בתקופת השואה", באתר יד ושם
- בלהה שילה, "ספרים אינם צומחים על עצים" – סיפור הצלתו של מכון ייִוואָ בווילנה, חינוך והוראה מתוקשבת, באתר יד ושם
עופר אדרת, בגטו וילנה, במקום להבריח מזון הם הבריחו ספרים, באתר הארץ, 21 בינואר 2021
ייווא, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ YIVO: Brief Introduction
- ^ Sol Liptzin, A History of Yiddish Literature, Jonathan David Publishers, Middle Village, NY, 1972, מסת"ב 0-8246-0124-6, pp. 130, 133
- ^ Fundación IWO
- ^ The Chicago YIVO Society
- ^ על הצלת ספרים בגטו וילנה על ידי יהודים, באתר יד ושם
- ^ Dolsten, Josefin. "5 amazing discoveries from a trove of documents hidden during the Holocaust". Jewish Telegraphic Agency, 15 November 2017