בית העלמין הדרום
בית העלמין הדרום, הידוע גם בשמות בית העלמין חולון ובית העלמין בת ים, הוא בית עלמין בדרום-מזרח העיר בת ים, בגבול עם חולון וראשון לציון.
פרטי בית הקברות | |
---|---|
דת | יהדות |
תאריך הקמה | 1964 |
שטח | 800 דונם |
מספר קבורים | 200,000 |
קואורדינטות | 31°59′55″N 34°45′14″E / 31.998722222222°N 34.753961111111°E |
מיקום
עריכהבית העלמין הדרום שוכן סמוך למחלף קוממיות בנתיבי איילון בדרום העיר בת ים ובגבול עם חולון וצפונית-מזרחית לשכונת נווה חוף בראשון לציון. ליד בית העלמין שוכן האצטדיון העירוני של בת ים ומסוף אוטובוסים.
תחילה השתרע בית העלמין על שטח של 500 דונם, ומאוחר יותר הורחב בעוד 300 דונם. בבית העלמין פועל גם בית קברות צבאי.
היסטוריה
עריכהבית העלמין הוקם בשנת תשכ"ד (1964), לאחר שהשטח בבית הקברות נחלת יצחק ובית עלמין טרומפלדור החל לאזול. ראש עיריית בת ים, דוד בן ארי, התנגד להקמתו, משום שהעדיף שימושים אחרים לשטח שנלקח למטרה זו.[1] בית העלמין יועד להיות בית עלמין האזורי הראשי של תל אביב, וכך היה במשך 15 שנים, עד לפתיחתו של בית העלמין ירקון. הוא תוכנן על ידי האדריכל ר"מ מאיר. את טקס הפתיחה ערך הרב הראשי של תל אביב איסר יהודה אונטרמן, בז' באדר תשכ"ד. בחודש אייר של אותה שנה נטמן בבית העלמין הנפטר הראשון.
למרות היותו בתחום שיפוטה של בת ים, רבים מכנים אותו "בית העלמין חולון", וזאת מפני שעם פתיחתו הכניסה היחידה אליו הייתה מהשער המזרחי, מכיווּן חולון. רק לאחר מספר שנים נבנה השער הצפוני מכיווּן בת ים, שעם בנייתם של נתיבי איילון הפך לשער המרכזי.
כמו ברוב בתי העלמין הגדולים בישראל, גם בבית העלמין הדרום ישנן מצבות רבות לזכרן של קהילות שנספו בשואה, ומתחת לחלקן אפר של הנספים.
בבית העלמין קבורים כ-200,000 נפטרים, והוא מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"בית עלמין סגור".
בבית העלמין מצויה חלקה להורים שכולים, חלקה לילדים וחלקות לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות נוספות.
קישורים חיצוניים
עריכה- בית העלמין הדרום, באתר חברה קדישא
- מתקדמות עבודות ההכשרה בבית העלמין החדש בבת־ים, מעריב, 2 בינואר 1964
- קודש בית־עלמין חמישי באזור תל אביב–יפו, דבר, 21 בפברואר 1964
- גבריאל בן-שמחון, בית העלמין החדש בחולון מחכה לסיפוח 300 דונאם, מעריב, 30 במרץ 1966
- בית העלמין הדרום, באתר BillionGraves
הערות שוליים
עריכה- ^ א. צבי, בת-ים אינה רוצה להפריש שטח בשביל בית קברות, מעריב, 19 בדצמבר 1961.