ימת הלשון

אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה
(הופנה מהדף אגם הלשון)

ימת הלשון (שמות נוספים: אגם הלשון, ימת הירדן) הוא אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. האגם השתרע מדרום הכנרת בצפון, ועד לאזור חצבה בדרום (נחל גדרון). אורכו היה כ-230 ק"מ ורוחבו המרבי כ-15 ק"מ. האגם קרוי בכינוי "לשון" על שם רובדי החוואר שהושקעו ב"לשון" ים המלח, המוגדרים כתצורה הגאולוגית - תצורת הלשון.

ימת הלשון
Lisan formation.jpg
סוג אגם שהתייבש עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 230 קילומטר
רוחב ממוצע 15 קילומטר
מידע נוסף
מליחות 20 עריכת הנתון בוויקינתונים
Lisan.svg
בחום נראית צורתה של ימת הלשון הקדומה, ואילו בתכלת ניתן לראות את צורתם של ים המלח והכנרת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בתחתיתו של מצוק ההעתקים במדבר יהודה, אפשר לראות את קווי החוף הקדומים של ימת הלשון.

מבנהעריכה

 
שרידי אצות בדרום בקעת הירדן

ראשיתו של האגם במימיו של מפרץ סדום - לשון ים שיצאה מהים התיכון בסוף תקופת הפליוקן (לפני כ 3 מיליון שנה), וכיסתה את עמק יזרעאל וסביבותיו, ואת בקעת הירדן והערבה. מאוחר יותר התנתקה לשון הים מהים התיכון, ועם השנים התעצבו אגמים באזור שהאגם הגדול ביותר המוכר הוא ימת הלשון.

ימת הלשון הייתה קיימת מלפני כ-70,000 שנה, עד לפני כ-15,000 שנה, בסוף תקופת הפליסטוקן במקביל לתקופת הקרח האחרונה. מן האגם יצאו מפרצים ארוכים אל תוך קניוני הנחלים של מדבר יהודה. לאחר זמן זה, החלה ימת הלשון להתכווץ שוב, עקב שינויי האקלים וההתחממות בתקופה הבין קרחונית, תוקופה שבה האזור הפך לחם יותר ולח פחות. בסופה של התכווצות זו, נשארו ים המלח וים הכנרת כפי שאנו מכירים אותם כיום.

הרכבהעריכה

גובהה של ימת הלשון היה כ-160 מטר תחת פני הים, גבוהה בכ-270 מטר מגובהו של ים המלח כיום. ימת הלשון הייתה עשירה במלחים, קלציום קרבונט וגבס, ששקעו בכמויות גדולות לקרקעית האגם. ריכוז המלחים בימה היה כ-17-20% (לשם השוואה, ריכוז המלחים בים המלח הוא כ-33%, ובים התיכון כ-4%).

אצותעריכה

במשקעי ימת הלשון נמצאים שרידי אצות צורניות. אצות אלה עמידות מאוד למליחות. בתצורת הלשון זוהו כ-300 מינים של אצות צורניות המסוגלות לחיות בתחום רחב של ריכוזי מליחות מים.

קישורים חיצונייםעריכה