אדוארד טולמן

(הופנה מהדף אדוארד ס. טולמן)

אדוארד טולמן (אנגלית: Edward C. Tolman; 14 באפריל 188619 בנובמבר 1959) היה פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי בארצות הברית[1] וממייסדי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית המודרנית. מחקריו התמקדו בתהליכי למידה בקרב בעלי חיים ובני אדם וקידמו תפיסה חדשה של למידה אשר קראה תיגר על התפיסות הביהייביוריסטיות שרווחו בימיו. בשנת 2002 דורג כאחד מ-45 הפסיכולוגים המצוטטים ביותר במאה ה-20[2].

אדוארד טולמן
Edward Chace Tolman
לידה 14 באפריל 1886
וסט ניוטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1959 (בגיל 73)
ברקלי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביהביוריזם תכליתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אדווין הולט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט רוברט טריון, R. Darrell Bock עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה לתרומות מדעיות נכבדות לפסיכולוגיה (1957)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

טולמן נולד בניו אינגלנד למשפחה משכילה מן המעמד הגבוה. הוא למד כימיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אך לקראת סוף לימודיו נתקל ב"עקרונות הפסיכולוגיה" של ויליאם ג'יימס, שעורר בו השראה כה גדולה שהחליט לנטוש את הכימיה ולעבור ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה ופילוסופיה. ב-1912 נסע לגרמניה לצורך לימודי הדוקטורט, שם נחשף לראשונה לפסיכולוגיית הגשטלט, אשר לדבריו הותירה בו השפעה עמוקה. ב-1915 סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד, וב-1918 החל ללמד פסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם בילה את רוב הקריירה האקדמית שלו.

טולמן נודע בעיקר בזכות סדרת המחקרים שערך בחולדות. בדומה לאדוארד לי תורנדייק וג'ון ב. ווטסון לפניו, טולמן חקר את תהליכי הלמידה בקרב חולדות באמצעות מבוכים. ואולם, בניגוד לווטסון, שהחזיק בגישה מכניסטית טהורה ותיאר את תהליך הלמידה של חולדות כיצירה אוטומטית של קשרים בין גירויים לתגובות, טולמן היה משוכנע שהתהליך כרוך ביותר מזה. הוא האמין שלחולדות היו מטרות וכוונות וכי הן הונחו על ידי מוטיבציה פנימית ללמוד את המבנה הכללי של המבוך באמצעות יצירת מה שכינה "מפה קוגניטיבית" - ייצוג מנטלי פנימי של ההיערכות המרחבית של העולם החיצון.

בסדרת מחקרים אחת הראה טולמן שמושג המפה הקוגניטיבית מאפשר להבין כיצד חולדות מיישמות מידע שנרכש בעבר בסיטואציות חדשות. הוא עשה זאת בכך שהראה שחולדות מסוגלות למצוא מזון במבוכים על ידי שימוש במסלולים אלטרנטיביים אם המסלול המועדף עליהן חסום, וכי יש בכוחן למצוא את דרכן למטרה גם אם הן מתחילות מנקודה חדשה במבוך, ולא מנקודת הפתיחה הרגילה. עובדות אלה אינן ניתנות להסבר על ידי מודל למידה פשוט של קשרי גירוי-תגובה.

באחד ממחקריו[3] אף הראה טולמן שחולדות יכולות ללמוד מפות קוגניטיביות בהיעדר כל תגמול מפורש (כמו מזון). תחילה הוא אפשר לכמה חולדות לחקור מבוך באופן חופשי, בלי מזון בתוכו, במשך מספר ימים. לאחר מכן, משהניח את החולדות במבוך עם תגמול מזון בנקודה מסוימת שלו, מצאו החולדות את המזון במהירות גדולה בהרבה מזו של חולדות שלא נחשפו למבוך קודם לכן. לטענת טולמן, הייתה זו עדות לכך שבימים הראשונים החולדות יצרו לעצמן מפה קוגניטיבית שתשמש אותן בהמשך. את תהליך הלמידה שעברו החולדות בימים הראשונים הוא כינה "למידה לטנטית", כיוון שזוהי למידה המתרחשת בלא אימון ספציפי שמטרתו להשיג או להימנע מהשלכה מסוימת כמו השגת מזון או הימנעות הלם חשמלי.

טולמן טען שלמידה לטנטית כזו מתרחשת באופן טבעי בחיי היומיום שלנו. רעיון זה אתגר את הנחת הביהביוריזם המתודולוגי של ג'ון ווטסון שכל למידה משקפת אסוציאציית גירוי-תגובה והציע כי בפועל קיימות צורות רבות ושונות של למידה. על ידי הדגשת חשיבותם של ייצוגים פנימיים של הסביבה ושימוש במונחים כמו "מטרה" ו"כוונה", שאינן נצפות באופן ישיר אלא ניתנות להסקה בלבד, השתחרר טולמן מן המגבלות הנוקשות של עמדת הביהיביוריזם המתודולוגי, מבלי להפר את אמות המידה הביהייביוריסטיות של מתודולוגיה אמפירית מחמירה. מסיבה זו, נהוג להתייחס לטולמן כאל "נאו-ביהייביוריסט". המחקר התאורטי והניסויי המשמעותי שלו אף הניח את היסודות למחקרים הקוגניטיביים של למידה בקרב בעלי חיים ובני אדם.

בעידן מקארתי של ראשית שנות החמישים היה טולמן אחד המרצים הבכירים שאוניברסיטת קליפורניה ניסתה לפטר כיוון שסירב לחתום על שבועת נאמנות שהפרה את עיקרון החופש האקדמי. טולמן הנהיג את ההתנגדות לשבועה, וכאשר ניסתה האוניברסיטה לפטרו, הוא הגיש נגדה תביעה. בעקבות התביעה קבע בית המשפט העליון של קליפורניה ב-1955 כי הדרישה לחתום על השבועה היא בלתי חוקית והורה להשיב לתפקידם את כל מי שסירבו לחתום עליה.

לקריאה נוספת עריכה

קורות חייו של אדרוארד טולמן

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Of rats and men: Tolman, behavior and academic freedom, berkeley news
  2. ^ Haggbloom, Steven J.; Warnick, Renee; Warnick, Jason E.; Jones, Vinessa K.; Yarbrough, Gary L.; Russell, Tenea M.; Borecky, Chris M.; McGahhey, Reagan; Powell, John L., III; Beavers, Jamie; Monte, Emmanuelle (2002). "The 100 most eminent psychologists of the 20th century". Review of General Psychology. 6 (2): 139–152.
  3. ^ Tolman, E. C., & Honzik, C. H. (1930). Introduction and removal of reward, and maze performance in rats. University of California publications in psychology.