פתיחת התפריט הראשי

אדולף האמן

גנרל ופושע מלחמה נאצי

אדולף האמןגרמנית: Adolf Hamann‏; 3 בספטמבר 188530 בדצמבר 1945) היה גנרל גרמני במלחמת העולם השנייה ופושע מלחמה. עליו כתב נתן אלתרמן את השיר "גנרל המן" בטור השביעי.

אדולף האמן
Adolf Hamann
General Adolf Hamann.jpg
אדולף האמן
לידה 3 בספטמבר 1885
גרוס-לאש, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
הוצאה להורג 30 בדצמבר 1945 (בגיל 60)
בריאנסק, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19011944
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לויטננט
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
עיטורים

קורות חייועריכה

אדולף האמן נולד בשנת 1885 בגרוס לאש שבמקלנבורג-שוורין. ב-1901 התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית ובשנת 1908 הועלה לדרגת סמל. לחם במלחמת העולם הראשונה ולאחר סיומה המשיך את שירותו ברייכסווהר, הצבא של רפובליקת ויימאר. בשנת 1919 הועלה האמן לדרגת קצין. ב 15 בינואר 1921 הועלה האמן לדרגת אובר-לויטננט (סגן). ב-1 באפריל 1923 הוא הועלה לדרגת האופטמן ומונה למפקד פלוגה . ב-1 באפריל 1933, זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון, הועלה האמן לדרגת מיור והוצב לתפקידי מטה. ב-1 ביולי 1934 נתמנה האמן למפקד גדוד. ב-1 במרץ 1936 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט וב-1 באוגוסט 1938 הועלה לדרגת אוברסט.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מיד לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין, קיבל האמאן את הפיקוד על הגנת אזור הגבול עם פולין. במהלך השנים 19401941 הוצב האמן ביחידות שונות בגרמניה ובין היתר הוצב במשך תקופה מסוימת בעתודה הפיקודית, לה השתייכו קצינים שהמתינו להצבתם מחדש. ב-1 באפריל 1941 הוצב האמן לשרת באזור הכבוש של צרפת. לאחר שישה שבועות הוחזר ליחידת המעבר, בה הוצב עד אשר כשנה לאחר תחילת מבצע ברברוסה, ב 1 ביוני 1942, הועלה האמן לדרגת גנרל-מיור ונשלח להיות מפקד העיר אוריול השוכנת כ-360 ק"מ דרום-מזרחית למוסקבה. בקרב קורסק שנערך ביולי 1943 פיקד האמן על עוצבה שנקראה "קבוצת האמן". ב-4 באוגוסט 1943 לאחר שאוריול שוחררה על ידי הצבא האדום הוא נתמנה למפקד העיר בריאנסק, וכאשר הצבא האדום שיחרר גם עיר זאת, זמן לא רב לאחר מכן, נתמנה האמן למפקד העיר בוברויסק במחוז מוהילב בבלארוס. בעת פיקודו על בריאנסק ובוברויסק בוצעו בהן על ידי פיקודיו מעשי טבח ופשעי מלחמה.

שבי ומשפטעריכה

ב-1 ביוני 1944 ניתנה פקודה להעלות את האמן לדרגת גנרל-לויטננט, אך המינוי לא יצא אל הפועל עקב שטף המאורעות. ב-22 ביוני 1944 פתחו הסובייטים במבצע בגרטיון לשחרור בלארוס. הצבא האדום הלם בכוחות הגרמנים המוצבים ליד בוברויסק, והקיף את העיר. ב-28 ביוני 1944, נפלו הגנרל האמן וכוחותיו בבוברויסק בשבי. ב-17 ביולי, הוצעד הגנרל האמן עם 57,000 שבויים גרמנים, ביניהם קצינים בכירים וגנרלים, במצעד השבויים הגרמנים ברחובות מוסקבה. העלאתו לדרגת גנרל-לויטננט התרחשה ב-20 באוגוסט 1944, בהיותו בשבי הסובייטים.

הגנרל האמן הועמד לדין בפני בית דין צבאי סובייטי בבריאנסק, בשל פשעי מלחמה שביצע בבריאנסק ובבוברויסק. ב-30 בדצמבר 1945 גזר עליו בית משפט עונש מוות והוא הוצא להורג בתלייה עוד באותו יום. גופתו נקברה בבית קברות לשבויי מלחמה גרמנים בבריאנסק.

שירו של אלתרמןעריכה

כשנתפרסם בעיתונות העברית ב-2 ביולי 1944 כי בכיבוש בוברויסק נפל בשבי הסובייטים גנרל נאצי המבוקש כפושע מלחמה בשם "האמן", נקשר שמו של הגנרל בלבו של המשורר נתן אלתרמן עם שמו של המן צורר היהודים. אלתרמן פרסם ב-7 ביולי 1944 שיר ב"טור השביעי" בעיתון דבר, בו העניק לגנרל את שמו של הצורר ממגילת אסתר. השיר נקרא "גנרל המן" ובו מפגיש אלתרמן את הגנרל עם דמות דמיונית של קצין יהודי צעיר, שגם שמו מקושר למגילת אסתר – מרדכי אסתרזון, צירוף שמותיהם של מרדכי היהודי ושל אסתר המלכה. בשיר מרדכי הוא עוזרו של חוקר שבויים רוסי בשם פיוטר שויסקי, אליו הובא הגנרל לחקירה. אלתרמן מתאר את המפגש של מרדכי עם הגנרל, כמפגש של שני אנשים שכבר נפגשו זה עם זה בנבכי העבר; ובלשונו הפיוטית של אלתרמן:

"......נכנס גנרל
פרוע בֶגֶד.
רואה: החוקר יושב מנגד.
דפי פרוטוקול החשמל מאיר.
ולימין החוקר -
קצין צעיר.

שואל החוקר שאלות כמסומן.
ועונה לחוקר
גנרל המן.
אך אליו לא יפנה, כי יביט ככבול
רק אל פני הקצין הצעיר שמִמוּל.

ופתאום השבוי בכיסא נאחז
ואומר: מהו שם הקצין הלז?
לי נדמה שנפגשנו כבר מזמן, מזמן...
לי נדמה כי היה כבר בינינו עניין...
כך אומר גנרל המן.

ומשיב החוקר
פיוטר שויסקי:
דמיון שוא.
הקצין הוא בחור בבורויסקי,
שמו מאום לא יוסף לך. אך ברצון...
שמו הוא
סגן-לֵיטֶנַּנְט מרדכי אסתרזון.

ויקמט את מצחו גנרל המן:
מרדכי? מרדכי?... לא מוכר... לא מובן....."

ולסיום המפגש עובר אלתרמן למישור המיסטי:

"אז אמר מרדכי לחוקר וכה סח:
הן ידעת היטב. איני מיסטיקן, אח.
אולם שמע! לא ידעתי מה פשר הרז...
גם ליבי לי אומר כי נפגשנו אי-אז.
ורואה אני עומק מרחב וזמנים
והאיש ואני שם – פנים אל פנים!...
איני מיסטיקן, לא! אך צמרמורת של קור...
אנא, סלח נא, חבר, והמשיכה לחקור.

אז ענה החוקר בבדיחות: טוב, חבר.
כנראה נפגשתם
בגלגול אחר....

אלתרמן, שהיה חילוני ורחוק ממיסטיקה יהודית ומאמונה בגלגול נשמות, בחר בשיר זה לתת ביטוי מיסטי לדיאלוג של הגנרל הנאצי המן עם הקצין היהודי מרדכי. הוא נקט בסגנון זה גם בשירו "גנרל חסיד" על הגנרל ויקטור בוריסוביץ' חסיד המנהל דיאלוג עם אבותיו החסידים.

קישורים חיצונייםעריכה