אדליידה ריסטורי
אַדֶלַידֶה רִיסְטוֹרִי (באיטלקית: Adelaide Ristori; 29 בינואר 1822 – 9 באוקטובר 1906)[1] הייתה שחקנית תיאטרון איטלקייה שהצטיינה בתפקידים טרגיים, שכונתה לעיתים קרובות "מרקיזה".[2]
.jpg) | |
| לידה |
29 בינואר 1822 צ'יווידאלה דל פריולי, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1906 (בגיל 84) רומא, ממלכת איטליה |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1885 |
| מספר צאצאים |
4 |
  | |
קורות חיים
עריכההיא נולדה בצ'יווידאלה דל פריולי (אנ'), בתם של שחקנים נודדים. היא הופיעה כבר בילדותה על הבמה. בגיל ארבע עשרה, היא רשמה את ההצלחה הראשונה שלה בתור פרנצ'סקה דה רימיני (אנ') בטרגדיה של סילביו פליקו (אנ') באותו השם. בגיל שמונה עשרה היא שיחקה בתפקיד "מרי סטיוארט" בגרסה איטלקית למחזה של פרידריך שילר באותו השם. היא הייתה חברה בחבורת שחקנים מסרדיניה וגם בחבורת השחקנים של הדוכס מפארמה כמה שנים לפני נישואיה לג'וליאנו קפרניקה (Giuliano Capranica), המרקיז של גרילו, בשנת 1846. לאחר פרישה קצרה מהקריירה שלה, היא חזרה לבמה ושחקה בקביעות בטורינו ובפרובינציות.[3]
בשנת 1855 היא הגיעה בביקורה המקצועי הראשון לפריז, שם נבחר החלק של "פרנצ'סקה" להופעת הבכורה שלה. היא התקבלה בקרירות למדי, אבל היא כבשה את פריז בסערה בתפקיד הראשי במחזה "מירה" של ויטוריו אלפיירי (אנ'). הופעתה של יריבה לשחקנית הצרפתייה המפורסמת ראשל עוררה מפלגתיות זועמת. פריז הייתה מחולקת לשני מחנות. צופי תיאטרון ניהלו ביניהם ויכוחים על הכישורים של השחקנית המועדפת עליהם. שתי הנשים המפורסמות מעולם לא נפגשו, אבל נראה שהשחקנית הצרפתייה הייתה משוכנעת שלריסטורי לא היו רגשות רעים כלפיה, רק הערצה וכבוד.[3]
לאחר סיור במדינות אחרות (1856) הגיע ביקור נוסף בפריז, כאשר ריסטורי הופיעה בתרגום האיטלקי של ג'וזפה מונטנלי (אנ') ל"מדיאה" של ארנסט לגובה. היא חזרה על הצלחתה בכך בלונדון. ב-1857 היא ביקרה במדריד, שיחקה בספרדית בפני קהלים נלהבים, וב-1866 ערכה את הראשון מבין ארבעה ביקורים בארצות הברית, שם זכתה לתשואות רבות, במיוחד במחזה "אליזבת" של פאולו ג'קומטי (אנ'), מחקר איטלקי על מלכת אנגליה.[3] במכתב אל היומון The Daily Alta California (אנ') שיצא לאור בסן פרנסיסקו, ייחס ההומוריסט מארק טוויין את הפופולריות של ריסטורי באמריקה בשלב מאוחר זה של הקריירה שלה ל"עיתונים נחושים ומנהלים ממולחים".[4]
ב-1875, לאחר אחד מביקוריה בארצות הברית, היא סיירה באוסטרליה, וביצעה את התפקידים של מדיאה (אוריפידס), מרי סטיוארט, ואת התפקיד הראשי במחזה "אליזבת, מלכת אנגליה" של ג'קומטי. אחייניתה של ריסטורי, ג'וליה טסרו, ובעלה של האחרונה, אדוארדו מאיירוני (אנ'), הצטרפו למסע ההופעות העולמי של ריסטורי, לאחר מכן התיישבו באוסטרליה ועבדו כשחקנים ומנהלי תיאטרון.
על סיורה בספרד בשנת 1878, אמרה ריסטורי, "[זה] לא היה לי תענוג גדול, כי כבר הכרתי את המדינה; וגם, למעט מדריד וברצלונה, שעדיין פורחות, מצאתי שכל העיירות השתנו מכל בחינה, פוליטית ואחרת, לרעה", אבל סיור לסקנדינביה בשנה שלאחר מכן, "להפך, היה תענוג גדול עבורי - לראות מדינות חדשות ומקסימות לחלוטין, והיצירה [של] היכרות עם ציבור נלהב ביותר, ששיבח אותי עד לרקיע השביעי!".
בוויקטוריה שבאוסטרליה, חברה שעבדה בכמה מכרות זהב על עופרת ברי העשירה ליד אלנדייל (אנ') קראה למקום ריסטורי על שמה, מה שהוביל לכך שחלק מאלנדייל נודע כ"ריסטורי טאון": ”..הכפרים של אלנדייל (עם הפרברים שלה, ריסטורי טאון וברומפילד)...קבוצת ריסטורי הייתה חייבת את שמותיה לאדליידה ריסטורי המקורית, השחקנית האיטלקית.”[5]
היא פרשה מהחיים המקצועיים ב-1885, ומתה ב-9 באוקטובר 1906 ברומא. היא הותירה בן, המרקיז ג'ורג'ו קפרניקה דל גרילו, ובת, ביאנקה קפרניקה (המכונה ביאנקה ריסטורי).[3]
בשנת 2022, לרגל יום הולדת המאתיים של ריסטורי, מוזיאון ביבליוטקה דל'אטורה של ג'נובה (הבעלים של מורשת ריסטורי) ארגן סדרה של חגיגות עם התיאטרון הלאומי של ג'נובה, אוניברסיטת ג'נובה ועיריית ג'נובה, כולל מופע תיאטרון אחד. מופע עם ליידי מקבת מריסטורי בבימויו של דייוויד ליברמור, תערוכה של תלבושות של ריסטורי בפאלאצו לומינלו וכנס אוניברסיטאי בינלאומי על השחקנית שהתקיים באוניברסיטת ג'נובה ובמילאנו. חגיגה זו הפכה לאחד משני אירועי אונסק"ו שהוענקו לאיטליה לשנים 22–23, והשני הוא יום הולדת המאה לפייר פאולו פאזוליני.
על הבמה
עריכה-
בתור אליזבת ב"אליזבת מלכת אנגליה" של פאולו ג'קומטי (אנ') -
כמרי אנטואנט במחזהו של פאולו ג'קומטי -
כמדיאה במחזהו של ארנסט לגובה -
כמרי סטיוארט במחזהו של פרידריך שילר מרי סטיוארט
זיכרונות ומחקרים אומנותיים
עריכההביוגרפיה שלה, "זיכרונות ומחקרים אומנותיים" (Ricordi e Studi artistici; 1888), מספק תיאור תוסס של קריירה מעניינת, והוא בעל ערך במיוחד עבור הפרקים המוקדשים להסבר הפסיכולוגי של הדמויות של מרי סטיוארט, אליזבת, מירה, פדרה וליידי מקבת'. בפרשנות שלה, ריסטורי שילבה אינסטינקט דרמטי גבוה עם המחקר האינטלקטואלי החד והביקורתי ביותר.[3]
אוסקר ויילד כתב: "זיכרונות ומחקרים אומנותיים של מאדאם ריסטורי הוא אחד הספרים המענגים על הבמה שהופיעו מאז הכרך המקסים של ליידי מרטין (אנ') על הגיבורות השייקספיריות".
קישורים חיצוניים
עריכה
- ""Adelaide Ristori": from the book Little Masters of Autobiography: Actors (19th Century)". Candida Martinelli's Italophile Site.
הערות שוליים
עריכה- ^ New York Times RISTORI THE ACTRESS DIES AT THE AGE OF 84; Had Lived in Retirement at Rome since 1884...(Wednesday October 10, 1906)
- ^ Naldini, Liliana. (2000). Adelaide Ristori : la marchesa del Grillo, un'attrice del Risorgimento. Cassisi, Mirella. Pinerolo: Alzani. ISBN 88-8170-137-5. OCLC 50124791.
- ^ 1 2 3 4 5 Ristori, Adelaide, 1911 Encyclopædia Britannica
- ^ Twain, Mark (16 ביוני 1867). "Ristori". The Daily Alta California. San Francisco.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wilde, Oscar (בינואר 1888). "Review of Etudes et Souvenirs by Adelaide Ristori". Woman's World.
{{cite journal}}: (עזרה)