אדמונדו סוארס

אדמונדו סוארסספרדית: Edmundo Suárez;‏ 22 בינואר 191614 בדצמבר 1978) היה כדורגלן ספרדי, ששיחק בעמדת החלוץ מרכזי ושיחק את רוב הקריירה שלו בקבוצת ולנסיה מהלה ליגה.

אדמונדו סוארס
Edmundo Suárez
פסל של אדמונדו סוארס בוולנסיה
פסל של אדמונדו סוארס בוולנסיה
מידע אישי
לידה 22 בינואר 1916
ברקלדו, ספרד
פטירה 14 בדצמבר 1978 (בגיל 62)
ולנסיה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אדמונדו סוארס טרבאנקו
עמדה חלוץ מרכזי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1936–1935
1950–1939
1951–1950
אתלטיק בילבאו
ולנסיה
אלקויאנו
1 (0)
210 (186)
21 (9)
נבחרת לאומית כשחקן
1942–1941 נבחרת ספרד 3 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-22 באוקטובר 2019
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוארס הוא מלך שערי ולנסיה בלה ליגה בכל הזמנים, ונחשב לאליל בקרב אוהדי הקבוצה. במהלך קריירת הכדורגל שלו זכה פעמיים בתואר מלך השערים בספרד. כיום הוא נמצא במקום ה-10 בטבלת הכובשים המצטיינים של הלה ליגה בכל הזמנים, ובמקום החמישי בטבלת מלך השערים של הגביע הספרדי עם 52 שערים.

קריירת משחקעריכה

סוארס שיחק בתחילה הקריירה בקבוצות חובבים שונות בחבל הבסקים, אך למלחמת האזרחים הייתה השפעה ניכרת על הקריירה שלו. לסוארס היה חוזה באתלטיק בילבאו אך רכישה זו נעשתה בשטח רפובליקני, ולכן היא לא הייתה תקפה על ידי המדינה הלאומנית שנשארה בשלטון לאחר מלחמת האזרחים בספרד. סוארס צורף לוולנסיה לאחר שהוא שיחק מולה במסגרת משחק ידידות במדי קבוצה בשם "התאוששות לבנטה", שהוקמה על ידי השלטון הלאומני והורכבה משחקנים שונים שנלחמו באזור לבנטה (כינוי למזרח חצי האי האיברי).

סוארס שיחק בוולנסיה במשך אחת עשרה עונות בין השנים 1939–1950, בהן רשם ממוצע של 0.92 שערים למשחק במדי הקבוצה. כמו כן, הוא זכה בתואר מלך השערים בלה ליגה בעונות 1941/1942, ו-1943/1944.

לאחר שעזב את ולנסיה הצטרף וארס לקבוצת אלקויאנו מהליגה הראשונה שם שיחק במשך עונה אחת עד לפרישתו ממשחק פעיל.

נבחרתעריכה

סוארס רשם 3 הופעות במדי נבחרת ספרד בין השנים 1942–1941, וכבש במדיה שלושה שערים. הופעת הבכורה הבינלאומית שלו הייתה ב-28 בדצמבר 1941 נגד שווייץ.

קריירת אימוןעריכה

במהלך עונת 1963/1964 חזר סוארס לולנסיה והפעם בתור מאמן. סוארס החליף את פאסייג'יטו, אגדה נוספת של המועדון. בזכות האופי החזק והגמישות הטקטית, הוא המשיך לשפר את מיקום הקבוצה בליגה, תוך שהוא מסיים איתם בעונתו הראשונה במקום השישי. ביצועי הקבוצה בגביע הירידים היו טובים בהרבה מאשר בליגה, אך הם הפסידו נגד ריאל סראגוסה במשחק שנוי במחלוקת. לאחר התוצאות החיוביות של אותה שנה, דירקטוריון של ולנסיה איפשר לו לאמן לעוד שנה. עם זאת, כאשר הקבוצה סיימה בעונה הבאה במקום הרביעי, שכרו הדירקטורים מאמן נוסף, בארינאגה. עם בארינאגה, הקבוצה לא עמדה בציפיותיה, ולכן סוארס חזר לאמן אותה בעונה שלאחר מכן.

בעונת 1966/1967 זכה סוארס בגביע המלך לאחר ניצחון 0–2 בגמר נגד אתלטיק בילבאו. הוא נשאר מאמן של ולנסיה עד ה-13 באוקטובר 1968, אז סיים את קריירת האימון שלו בגלל הביצועים הלא טובים של הקבוצה.

תאריםעריכה

ולנסיה
אישיים

קישורים חיצונייםעריכה