אדן הלר

צייר הונגרי-יהודי

אדן הלרהונגרית: Heller Ödön; בודפשט, 21 בנובמבר 1878סגד, 13 ביולי 1921)[1][2][3] היה צייר יהודי-הונגרי שנרצח על רקע פוליטי.

אדן הלר
Heller Ödön
לידה 21 בנובמבר 1878
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביולי 1921 (בגיל 42)
סגד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אחד מציוריו של הלר:בית עירית סגד

ביוגרפיה עריכה

הלר נולד במשפחה יהודית בבודפשט כבנם של עמנואל הלר, ויוהנה גלאטר, דודו היה ארמין גלאטר (18611931) ובן דודו האחד היה דיולה גלאטר (18861927). בנו של בן דודו השני (יאקאב גלאטר) התפרסם בשם מיקלוש רדנוטי המשורר ההונגרי הגדול שנרצח בשואה. הלר סיים את בית הספר היסודי בעיר מישקולץ ובסגד. לאחר סיום בחינות הבגרות במקצוע מסחר, קיבל מישרה כפקיד בחברת הביטוח ההונגרית-צרפתית. הוא למד ציור במשך שלוש שנים בבודפשט אצל ז'יגמונד ויידה, ומאוחר יותר במינכן ובפריז. בקיץ 1906 ו-1907 היה סטודנט במושבת האמנים בבאיה מארה,[4] ואחר-כך מ-1908 התגורר בסגד. בשנת 1912 ביקר בצפון אפריקה כסיור לימודים.

הוא הציג בקביעות בהיכל האמנות, ובסלון הלאומי בבודפשט וכן בתערוכות בסגד. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כנגן בתזמורת צבאית. בשנת 1919 לימד ב"בית הספר החופשי לאמנות" בסגד בחברתם של המשורר דיולה יוהאס (המשורר ההונגרי המוכר ביותר במחצית הראשונה של המאה ה-20, לפני מיקלוש רדנוטי ואטילה יוז'ף) והפסל ההונגרי-יהודי שאנדור גרגיי. הוא היה עד הגנה בתיק פלילי נגד ז'ולט טבודי ובלה דטרה, שהואשמו בהפיכה בסגל קציני הצבא בסגד, אך הוא לא הגיע למתן עדות בבית המשפט משום שנרצח באמצע יולי 1921.[5]

מעל קברו בבית הקברות היהודי בסגד ספדו לו הרב הראשי של סגד עמנואל לעף והמשורר דיולה יוהאס. כתב של העיתון "יומן סגד" רשם כמה משפטים מתוך ההספד של המשורר:

"אני לא נפרד ממך לשלום לנצח, כי היופי, האמת והערך שיש בך חי באור השמש ובצבעים של הבדים שלך..., הטרגדיה שלך הייתה שמי שנדנד אותך בסוף דרכך היה נהר הטיסה הבלונדיני עליו חלמת כה הרבה ושנתן השראה לנפשך, ועכשיו רגב האדמה ההונגרי מקבל אותך לחיכו שפעימותיו פעמו כה הרבה פעמים בלב האמן שלך".

מותו עריכה

דייג מצא את גופתו של הלר בנהר הטיסה. הרופא שבדק את הגופה מצא שתי יריות בראשו וקבע שהלר נרצח. אלה שנתפסו ועונו באשמת הרצח היו חפים מפשע. בפרספקטיבה של עשרות שנים ברור שהיה זה רצח פוליטי שבוצע על ידי קציני צבא בסגד (שהתמחו אז ברציחות מן הסוג הזה) והאשמים האמיתיים לא נתפסו מעולם.

הנצחתו עריכה

הסופר פרנץ מורה כתב על הלר את הרומן "מותו של הצייר" (1922).

מוזיאון פרנץ מורה בסגד משמר כמה מעבודות של הלר, ותערוכת זיכרון של ציוריו נערכה בשנת 1930 וב-1951. להנצחתו נקרא רחוב על שמו של הצייר משנת 1984, ומאז 1989 נקרא על שמו בית התרבות סגד-טאפה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדן הלר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Szeged-Tápé polgári halotti akv. 52/1921. folyószáma alatt".
  2. ^ "Heller Ödön festőművész nyomtalanul eltűnt. Szerdán kiment tápéi gazdaságába, onnan este visszaindult Szegedre és azóta nyomaveszett" (PDF). נבדק ב-2020-06-30.
  3. ^ "Megtalálták Heller Ödön festőművész holttestét" (PDF).
  4. ^ "Művészeti Lexikon". F-K kötet. Vol. 2. Akadémiai Kiadó. 1966. pp. 365. o.
  5. ^ "Szeged c. újság korabeli cikke a gyilkosságról". אורכב מ-המקור ב-2014-09-03.