אדריכלות אנגלו-סקסונית
אדריכלות אנגלו-סקסונית היא סגנון באדריכלות שהיה נהוג באנגליה ובחלקים של ויילס תחת שליטת האנגלו-סקסונים, בין אמצע המאה ה-5 ועד לכיבוש הנורמני בשנת 1066. האדריכלות באותן השנים באה לידי ביטוי בעיקר במבני דת כגון קתדרלות, כנסיות ומנזרים.
 | |
| כנסיית קודהאם, קנט, אנגליה | |
| מדינה | בריטניה |
|---|---|
| מידע כללי | |
| אזור גאוגרפי | אנגליה וויילס |
| תקופה | התרבות האנגלו-סקסונית |
| טווח תאריכים | מאמצע המאה ה-5 עד 1066 |
| סגנון האדריכלות הבא | אדריכלות נורמנית |
עקב כך שרוב המבנים האנגלו-סקסוניים שהשתמרו שופצו והורחבו לאורך השנים, קושי רב עומד בפני החוקרים בעת רצונם לעמוד על המייחד את האדריכלות אנגלו-סקסונית. בנוסף, לאורך השנים, עקב המלחמות השונות ובמיוחד כתוצאה מהפלישות הוויקינגיות במאות ה-9 וה-10, הרס רב הביא להיעלמותם של מבנים אנגלו-סקסוניים רבים. אך ככל הנראה יותר מכל, השימוש של האנגלו-סקסונים בעץ כאמצעי בנייה עיקרי, הגביל עוד יותר את כמותם ואופיים של המבנים ששרדו. למרות כל זאת, כיום באנגליה ישנם שרידים לא מעטים של אדריכלות אנגלו-סקסונית, לרבות למעלה מחמישים כנסיות אשר הוקמו בה בימי הביניים המוקדמים ואפשר להבחין בהן במאפיינים שהחוקרים מזהים כאנגלו-סקסוניים. למעט כנסיית עץ אחת, כל הכנסיות ששרדו מבוססות על בנייה בלבנים, ובכנסיות רבות מאלו אפשר להבחין בפרקטיקות אדריכליות ייחודיות לתקופה. בין הסגנונות להם הייתה השפעה על האדריכלות האנגלו-סקסונית אפשר למנות את השפעה נזירית קלטית בראשית התקופה, עבור במבני הבזיליקה של הנצרות המוקדמת, ולבסוף האדריכלות הרומנסקית המוקדמת אשר יובאה מהיבשת הסמוכה.
מבני דת וציבור
עריכה
עם נפילת האימפריה הרומית במהלך המאה ה-5, פלשו לאנגליה שורה של עמים מדנמרק וצפון גרמניה של ימינו, לרבות האנגלו-סקסונים אשר כבשו את רובה של הארץ במהלך מאתיים השנים הבאות. באנגליה הם הקימו שורה של ממלכות ריבוניות, ואף שבתחילה הם היו פגאנים עד לסוף המאה ה-7 הם המירו את דתם לנצרות, אשר הפכה עד מהרה לדת השלטת.
מעבר האוכלוסייה באנגליה לנצרות, הביא במהלך המאות ה-6 וה-7 לקדמת הבמה את אדריכלות הכנסיות, על רקע הקמתם של כנסיות ומנזרים רבים לכל רוחב הארץ. לצד נזירים מאירופה שמדרום ומאירלנד השכנה ממערב אשר הקימו מבנים נוצריים שונים, בהמשך הדברים מלאכת הבנייה הובלה כבר על ידי האוכלוסייה המקומית, בהובלת מלכים אשר שמו להם למטרה להפיץ בארצם את הדת החדשה. ככל שחלפו השנים התגברה המגמה אשר ראתה בכנסייה ראויה לשמה מבנה מונומנטלי ומרשים המתנשא היטב מעל שאר המבנים הסמוכים לו. על הכנסייה היה להיות יוצאת דופן, יפה ואטרקטיבית, על מנת להאדיר את הנצרות בפני המקומיים.
אלקווין, המלומד הנוצרי בן המאה ה-8, תיאר באופן זה כנסייה שהקים ביורק:[1]
הפלישות הוויקינגיות לאנגליה במהלך המאות ה-9 וה-10 הביאו עימן הרס רב של מבנים בולטים באנגליה, אך עם זאת הפלישות תרמו השפעה של סגנונות אדריכליים מסקנדינביה. במקביל, באופן שהגיע לשיאו עם עלייתה של ממלכת וסקס בראשות אלפרד הגדול, חלקים ניכרים מן הארץ ידעו פיתוח אדריכלי רב, אשר כלל בין השאר בנייה של קתדרלות, ביצורים רבים ותעלות ניקוז. ביצוריו של אלפרד הגדול, אשר כללו שימוש גם בחומות ומגדלים, היוו שיפור נרחב בהשוואה לביצורים המוקדמים יותר של האנגלו-סקסונים, כדוגמת סוללת אופה של אופה האדיר מלך ממלכת מרסיה. כל אותה התקופה עמדה בסימן השפעת הרנסאנס הקרולינגי באירופה הפרנקית. שם נערכו ניסיונות שונים לייצר תחייה רומית באדריכלות, אשר כללה את ניצני האדריכלות הרומנסקית אשר באנגליה באה לשיאה באנגליה במהלך המאה ה-11.
כמאפיינים נפוצים של אדריכלות הכנסיות האנגלו-סקסונית, אפשר למנות את היות הכנסייה מבנה מלבני לרוב ללא חלקים מעוגלים רבים, קירות הכוללים מעט חלונות צרים, לעיתים בלי צורה משולשת, נרתקס הבנוי כמרפסת ואפסיס קדמי.[2] עם זאת, בלטו יותר מכל פרקטיקות רווחות הקשורות בצריח הכנסייה, אשר האנגלו-סקסונים היו חלוצים בפיתוחו. במקור הוקמו המגדלים למטרות הגנה. היות שהכנסייה הייתה לרוב מבנה האבן היחיד בכל הכפר, נעשו בו גם שימושים צבאיים, כאשר המגדל משמש בעיקר לשם הרתעה וכן לתצפית אל מול אויב מתקרב.[3] סגנון ייחודי אחד הוא "כנסיית צריח ספינה" (tower-nave church). בכנסיות מעין אלו, אשר שכיחות למדי בקרב כנסיות מהתקופה האנגלו-סקסונית, צריח הכנסייה אינו עומד בחזית הכניסה שלה אלא מהוו המשך של האולם המרכזי בה, של הספינה. רוחבו של הצריח יהיה כרוחב אולם הכנסייה כולו, וקירותיו החיצוניים של האולם יהיו גם קירות הקומה התחתונה של הצריח, אשר יעמוד בדרך כלל בחזית האחורית של הכנסייה.[4] מלבד זאת, פרקטיקה אדריכלית בולטת אחרת בקרב הכנסיות האנגלו-סקסוניות היא "כנסיית צריח מעוגל" (Round-tower church) – כנסייה אשר בשוליה צריח עגול. חלוץ בניית כנסיות הצריח המעוגל היה המלך אתלסטאן, מלך וסקס במהלך ראשית המאה ה-10.
-
כנסיית סנט פטרוס, לינקולנשייר. אפשר להבחין כי מדובר ב"כנסיית צריח ספינה" (tower-nave church) -
כנסיית סנט פטר, סאפוק. אפשר להבחין כי מדובר ב"כנסיית צריח מעוגל" (Round-tower church)
בתי מגורים
עריכה
את בתיהם הפרטיים, אשר לרוב היו מלבניים, חד-קומתיים וכללו לא יותר מחדר אחד, בנו האנגלו-סקסונים באופן בלעדי כמעט מעץ, אשר כלל לעיתים גם ריצפת אבן וחיפוי בטיח. על מנת לבסס את הקירות הן לרוב נבנו כשהן שקועות בקרקע, וחלקו התחתון של הבית כולו היה למעשה מתחת לפני האדמה, ככל הנראה כדי לתרום לבידוד הבית מהקור שבחוץ. מלבד צורת הבנייה של הבית, סייע לשמירה על מידת חום נאותה בחורף ובלילות גם תנור חימר להסקה אשר עמד במרכז החדר. הגג (שלעיתים רבות כלל חור במרכזו לצורך הוצאת העשן מהתנור) בדרך כלל הורכב מסכך של צמחייה יבשה דחוסה, והוא הסתמך על קורות עץ ובין ארבעה לשישה עמודי תמך שעמדו במרכז הבית. חלונות היו נדירים יחסית, ולצורך תאורה הסתמכו יושבי הבית על שימוש באש ובפתיחת הדלת בשעות היום. [5][6][1]
כאמור, בעיקור של דבר, רק מבני דת הוקמו מאבן. עם זאת, ואף על פי שלא נמצאו שרידים ממשיים לכך, אנו כן מוצאים מקורות שונים המצביעים כי בתקופות מאוחרות נעשה שימוש באבן גם לבניית ארמונות מלוכה ומבני שלטון. כך למשל כותב אסאר, הבישוף של סולסברי בחיבורו "חיי המלך אלפרד" (Life of King Alfred) על אלפרד הגדול:[5]
[איך אפשר שלא להתפעל] מכל הערים והעיירות שהוא השיב, ומכל אלו שבנה במקומות בהם לא היה אף אחד קודם לכן? מהמבנים המחושלים להפליא בכסף וזהב אשר נבנו תחת הדרכתו? מהאולמות ובתי המלוכה עשויי האבן ועץ אשר הוקמו לפקודתו?
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Clapham, A. W. (1930) English Romanesque Architecture Before the Conquest, Oxford.
- Fernie, E. (1983) The Architecture of the Anglo-Saxons, London.
- Pevsner, N. (1963) An Outline of European Architecture, Harmondsworth.
- Taylor, H. M. and J. (1965–1978) Anglo-Saxon Architecture, Cambridge.
קישורים חיצוניים
עריכה
- בתים וריהוט אנגלו-סקסונים, באתר Regia Anglorum
- אדריכלות אנגלו-סקסונית, באתר Britain Express
- הבניינים של האנגלו-סקסונים, 450 עד 1066, באתר Octavia
- אומנות ואדריכלות אדריכלות אנגלו-סקסונית, באתר Encyclopedia.com
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 "The Buildings of the Anglo-Saxons, 450 CE to 1066", Octavia
- ^ Pamela Cunnington, How Old is that Church? (Marston House, reprinted 2001)
- ^ "Anglo-Saxon churches in England", Britain Express
- ^ Michael G. Hardy, "Anglo-"Saxon Churches: Description of Slide Show
- ^ 1 2 "Houses and Furniture", Regia Anglorum
- ^ "Anglo-Saxon Architecture", Britain Express