אהרון נימצוביץ'
אהרון נימצוביץ' (בלטבית: Ārons Ņimcovičs נכתב גם: Aron Niemzowitsch[1] 7 בנובמבר 1886 – 16 במרץ 1935) היה רב-אמן יהודי-לטבי בשחמט וסופר שחמט משפיע מאוד. נימצוביץ' היה הדמות המובילה בין השחמטאים מהאסכולה ההיפרמודרנית. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').
 | |
| לידה |
7 בנובמבר 1886 ריגה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1935 (בגיל 48) קופנהגן, דנמרק |
| הדרגה הגבוהה ביותר | רב-אמן |
| מקצוע נוסף | שחמטאי |
| מדינה | רוסיה, לטביה, דנמרק |
| הערות | יהודי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנימצוביץ' נולד בבית יהודי עשיר בריגה שבליבוניה, אז חלק מהאימפריה הרוסית. בן דודו היה פרופסור ישעיהו ליבוביץ. בצעירותו למד לשחק שחמט מאביו, שעיה אברמוביץ' נימצוביץ', שהיה סוחר עצים. ב־1897 התגוררה המשפחה בדווינסק. נסע לברלין שבגרמניה ב-1904 כדי ללמוד פילוסופיה, אולם זנח את לימודיו והתחיל קריירה בשחמט מקצועני באותה שנה. הוא זכה במקום הראשון בטורניר הבינלאומי לשח במינכן ב-1906. לאחר מספר שנים סוערות שבהן לא זכה להצלחה, במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה, עבר נימצוביץ' לקופנהגן ב-1922 (על פי מקורות אחרים ב-1920) וקיבל אזרחות דנית. שם התגורר בשכירות בדירת חדר. המעבר לדנמרק מקביל לעלייתו לצמרת השחמט העולמית. אהרון נימצוביץ' נפטר בשנת 1935 בסנטוריום בעיר קופנהגן מדלקת ריאות ונטמן בבית עלמין בעיר. שחקן השח הדני ינס אנפולדסן (1907- Jens Enevoldsen ;1980) קבור כיום במקום.
קריירת שחמט
עריכהפסגת הקריירה של נימצוביץ' הייתה בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה ה-20.
הישגים עיקריים בתחרויות:
| שנה | תחרות | סיים במקום |
|---|---|---|
| 1912 | סן סבסטיאן | 2-3 יחד עם שפילמן |
| 1925 | מריינבאד | 1-2 יחד עם עקיבא רובינשטיין |
| 1926 | דרזדן | 1 |
| 1927 | נינדורף-לונדון | 1-2 יחד עם סבלי גריגורייביץ' טרטקובר |
| 1928 | ברלין | 1 |
| 1929 | קרלסבד | 1 |
| 1930 | סן-רמו | 2 (אחרי אלכין) |
| 1930 | פרנקפורט | 1 |
| 1931 | בלד | 3 (אחרי אלכין ובוגוליובוב) |
| 1933 | קופנהגן | 1 |
בין הצלחותיו הבולטות ביותר של נימצוביץ' ניתן למנות את המקום הראשון בתחרות קופנהגן בשנת 1923, דרזדן 1926 וקרלסבד 1929, ומקום שני, אחרי אלכין, בתחרות סן רמו בשנת 1930.
הניצחון בתחרות קרלסבד 1929, שבה השתתפו גדולי השחמטאים של אותה התקופה, למעט ד"ר עמנואל לסקר ואלכין, נחשב להישג הגדול ביותר של נימצוביץ'.
נימצוביץ' לא פיתח נטייה לדו-קרבות, תוצאתו הבולטת היא תיקו עם אלכין בדו-קרב קצר בן שני משחקים שהתקיים בשנת 1914, 13 שנים לפני שאלכין הפך לאלוף העולם.
הגם שנימצוביץ' מעולם לא זכה נגד קפבלנקה, תוצאתו טובה יותר מול אלכין. הוא אף ניצח את אלכין בכלים השחורים בתחרות סנקט פטרסבורג בשנת 1914. אחד ממשחקיו המפורסמים ביותר של נימצוביץ' הוא משחק מול פרידריך זמיש מתחרות קופנהגן בשנת 1923 שהגיע לעמדת צוגצוונג ומכונה משחק צוגצוונג האלמוות. משחק מפורסם אחר הוא ניצחונו מול פול ג'והנר בתחרות דרזדן 1926. כאשר היה בכושר, נימצוביץ' היה יריב מסוכן מאוד גם בכלים השחורים, תוך צבירת ניצחונות רבים מול שחקני העילית של אותה עת.
עמדת הסיום של משחק צוגצוונג האלמוות
|
משחקו של נימצוביץ' מול פרידריך זמיש מתחרות קופנהגן בשנת 1923 מכונה "משחק צוגצוונג האלמוות" משום שעמדת הסיום המוצגת מעלה נחשבת לעמדה נדירה ביותר של צוגצוונג בשלב המציעה. המשחק הסתיים כאשר הלבן נכנע בעמדה זו.
ללבן יש מעט מסעי רגלים שאינם מפסידים חומר, אך בשלב כלשהו יהיה עליו להניע את אחד מכליו. אם ישחק 1. צג1 או צד1 הרי ש-1...צה2 לוכד את המלכה הלבנה, על 1. מח2 יבוא 1...צ5ו3 לוכד את המלכה אף הוא. (אין אפשרות להכות את הצריח על ידי הרץ משום שהרץ מרותק למלך); על 1. ז4 צ5ו3 2. ר:ו3 צח2 מט ; 1. א3 א5 2. א:ב4 א:ב4 3. ב3 מח8 (מסע המתנה) 4. ח4 מז8 וללבן אין מסע וכעת יפסיד חומר. מסעים אחרים של לבן מפסידים חומר בצורה יותר ברורה. קיים ויכוח אם העמדה היא עמדת צוגצוונג טהורה, משום שגם אם הלבן "יצליח" להעביר את תור המסע לשחור, עדיין הוא יפסיד, אם כי באופן איטי יותר. אחרי 1...צ5ו3 2. ר:ו3 צ:ו3 המלכה הלבנה נלכדה ולשחור מלכה ורץ עבור שני צריחים.
השפעה
עריכהנימצוביץ' נחשב לאחד השחקנים והסופרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של השחמט. כתביו השפיעו על שחקנים רבים כולל ריצ'רד רטי, בנט לארסן ואלוף העולם בשחמט טיגראן פטרוסיאן. השפעתו עדיין מורגשת כיום.
נימצוביץ' פיתח אסכולה חדשה המכונה "היפרמודרנית". מעיקריה: הרגלים לא חייבים להמצא במרכז הלוח.
נימצוביץ' כתב שלושה ספרים על אסטרטגית שחמט: שיטתי (גרמנית: Mein System) והמצור (גרמנית: Die Blockade) שניהם בשנת 1925, ויישום שיטתי (גרמנית: Die Praxis meines System) בשנת 1929.[2] מעריכים שכ-99% מאמני השחמט בימינו קראו את הספר "שיטתי", ועל כן הוא נחשב לתרומתו הגדולה ביותר של נימצוביץ' לשחמט. הספר מציג את רעיונותיו החשובים ביותר של נימצוביץ', בשעה שספרו השני המשפיע ביותר "יישום שיטתי" מפתח רעיונות אלו, מוסיף עליהם מעט אך יש לו ערך עצום כאוסף מעורר מחשבה של משחקיו של נימצוביץ' עצמו, גם במקרים שהמשחקים יותר משעשעים מאשר בעלי ערך לימודי.
התאוריות של נימצוביץ' התקשו לעמוד מול הרגלי השחמטאים, בשעה שהיו כאלה כמו אלכין, עמנואל לסקר ואפילו קפבלנקה שהרשו לעצמם לחרוג מעיקרי האסכולה הקשיחה שפיתח זיגברט טאראש, הרי הקבלה של רעיונותיו של טאראש, וכל הפישוטים של עבודתו המעמיקה של וילהלם שטייניץ הייתה כמעט כללית. הרעיונות הבסיסיים של הפילוסופיה של טאראש - שהמרכז צריך להישלט על ידי רגלים ושהפיתוח של הכלים צריך לתמוך בשליטה זו, היו בגדר חוקי טבע שכל שחמטאי התקופה צייתו להם.
נימצוביץ' ניפץ הנחות אלו. הוא גילה מושגים כגון הגנת יתר (הפחות חשובה מכל רעיונותיו מנקודת ראות מודרנית הגם שהיא עדיין מעניינת ולעיתים ישימה), שליטה במרכז באמצעות כלים במקום באמצעות רגלים, אלמנט המצור, פרופילקטיות (מסעים המונעים את תוכניות היריב), פיאנקטו (במקרה של הפיאנקטו ניתן לטעון שזה גילוי מחדש, אבל נימצוביץ' עידן את השימוש בו). נימצוביץ' גם הִצְרִין (הפך לפורמלי) אסטרטגיות המשתמשות בקווים פתוחים, במאחזים ופלישה לשורה השביעית של היריב, כל אלו מקובלים כיום על הציבור הרחב של השחמטאים. אחרים השתמשו ברעיונות כאלו גם לפניו, אבל נימצוביץ' היה הראשון ששזר את כולם לשלמות תֶּמָטִית.
פתיחות והסתעפויות על שמו
עריכהקיימות מספר רב של פתיחות והסתעפויות הנושאות את שמו, המפורסמת שבהן היא ההגנה הנימצו-הודית, (1. ד4 פו6 2. ג4 ה6 3. פג3 רב4)
|
בהגנה הנימצו-הודית מוכן השחור לעיתים קרובות לוותר על צמד הרצים שלו על ידי ההכאה ר:ג3. כפיצוי, גורם השחור להכפלת הרגלים של הלבן בטור ג', המהווה חולשה סטטית. השחור ישאף לסגור את העמדה כך שלצמד הרצים של הלבן לא יהיה מרחב תמרון. כדי להשיג מטרה זו על השחור לחסום את הרגלים הלבנים במרכז מלהתקדם, ולנטרל את סיכויי ההתקפה של הלבן באגף המלך. דוגמה לאסטרטגיה שנוהלה בהצלחה הוא המשחק הקלסי בין מיכאל בוטביניק לשמואל רשבסקי מתחרות המועמדים על אליפות העולם בשנת 1948, שהגיעה לעמדה הבאה לאחר מסע הלבן ה-24:
|
מוקדם יותר במשחק, הצליח רשבסקי לחסום את התקפת הלבן באגף המלך על ידי המסעים פו6-ה8 ו-ו5. כעת לשני הרצים של הלבן תפקיד הגנתי פסיבי בלבד, והמלכה הלבנה צריכה להמצא בערוגה א2 כדי להגן על א3 ו-ג4. ללא כל סיכוי למשחק נגדי, עמדת הלבן אבודה מבחינה אסטרטגית כבר עכשיו. בסופו של דבר החליף השחור מלכות וזכה בסיום.
הגנת נימצוביץ' (1. ה4 פג6)
|
פתיחה זו נפוצה פחות שכן היא חריגה משהו. זוהי דוגמה לפתיחה היפרמודרנית בה השחור מזמין את הלבן לתפוס את מרכז הלוח עם הרגלים שלו. מטרת השחור היא לחסום או לבלום את רגלי הלבן במרכז, ואם יתאפשר לו בזכות משחק לא מדויק של הלבן, להחליש את מרכז הלוח הלבן על ידי התקדמות רגלים מתוזמנת היטב או תקיפת הכלים של הלבן המגינים על המרכז.
התקפת נימצוביץ'-לארסן או פתיחת לארסן (1. ב3 או 1. פו3 2. ב3)
רב אמן ריימונד קין, שכתב את הביוגרפיה על נימצוביץ', ומומחי פתיחות אחרים קוראים למסעים 1. ב3 או 1. פו3 ולאחר מכן 2. ב3 - התקפת נימצוביץ'-לארסן. קין גם כתב ספר בשם זה על הפתיחה.
|
רב האמן הדני הידוע בנט לארסן הוא שהחיה פתיחה זו בשנות ה-60 של המאה ה-20, ועשה בה שימוש רב במשחקיו, לכן זכה שזו תקרא (גם) על שמו. לארסן שאב השראתו ממשחקיו של נימצוביץ' אותם פתח לעיתים קרובות במסעים 1. פו3 2. ב-3.
המסע ב3 באגף מכין את הפיאנקטו של רץ אגף המלכה (שיוצב בערוגה ב2) ומשם יילחם על הערוגות המרכזיות ויפעיל לחץ על אגף המלך של השחור, היעד הרגיל של פתיחה זו. לעיתים קרובות הרץ ב2 מהווה מטרד רציני לשחור, ואין להחליפו סתם כך. כאשר מגיעים לשלב הסיום במשחק שבו השחור הצריח באגף המלך, רץ זה עשוי להוות את היסוד להתקפה מנצחת.
הגם שבתחילה היו ללארסן היו הצלחות רבות בפתיחה זו, היא ספגה מהלומה בדו-קרב בשנת 1970 בין ברית המועצות לנבחרת שאר-העולם בבלגרד. שם שיחק לארסן פתיחה זו מול אלוף העולם בשחמט בוריס ספסקי והפסיד ב-17 מסעים, הפסד מהיר בכל קנה מידה, במיוחד בכלים הלבנים. לארסן גם הובס בצורה משכנעת כאשר שיחק פתיחה זו מול רוזנדו באלינס במנילה, בשנת 1975.
הפתיחות לעיל מדגימות את רעיונותיו, החדשניים לתקופתו, של נימצוביץ' בדבר שליטה במרכז באמצעות הכלים במקום הרגלים.
הסתעפויות בהגנה הצרפתית
נימצוביץ' היה גם הרוח החיה מאחורי פיתוח של שתי הסתעפויות חשובות בהגנה הצרפתית.
הסתעפות וינוור הקרויה על שמו של שמעון אברמוביץ וינוור ואשר נימצוביץ' ובוטביניק היו מחלוציה (ולכן יש כאלה שקוראים לה הסתעפות נימצוביץ'), היא אחת ההסתעפויות המרכזיות של ההגנה הצרפתית. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה זו הפתיחה שנראתה בתכיפות הגבוהה ביותר בתגובה למסע 3. פג3, אך בשנות השמונים ההסתעפות הקלאסית חזרה לאופנה והפכה לפופולרית יותר. המסעים המאפיינים אותה הם 1. ה4 ה6 2. ד4 ד5 3. פג3 רב4 - מסע זה מרתק את הפרש ב-ג3, ומשאיר את ה4 לא מוגן. לבן מגיב בדרך כלל בהסעת הרגלי למקום מבטחים על ידי 4. ה5 תוך השתלטות על מרחב ובתקווה להראות כי הרץ ב-ב4 איננו מוצב במיקום מוצלח. שחור עונה בדרך כלל 4... ג5 5. א3 ר:ג3+ 6. ב:ג3 והתוצאה מוצגת בדיאגרמה למטה.
|
בשעה שללבן רגלים כפולים באגף המלכה, המהווים יעד להתקפת נגד של השחור, הם יכולים גם לסייע ללבן משום שהם מאפשרים לו תמיכה מוגברת במרכז וטור ב' פתוח למחצה. בנוסף, ללבן יותר מרחב באגף המלך, בו השחור חלש יותר מכרגיל משום שכבר החליף את הרץ שחור הצבע שלו. ביחד עם צמד הרצים, יש ללבן סיכויים לפתח התקפה מסוכנת.
בעמדה המוצגת שחור משחק לעיתים קרובות 6... פה7 (החלופה המרכזית היא 6... מהג7 שיכולה להעביר את המשחק לפסים המרכזיים אחרי 7. מהז4 מהג7, אך לשחור אפשרות נוספת להשיב למסע 7. מהז4 במסע 7...ו5). כעת יכול הלבן לנצל את העדר הרץ שחור הצבע של השחור על ידי המסע 7. מהז4 תוך מתן שתי ברירות לשחור: הוא יכול להקריב את הרגלים באגף המלך על ידי 7...מהג7 8. מה:ז7 צז8 9. מה:ח7 ג:ד4 אך להרוס את מרכז הלבן מנגד, זו קרויה "הסתעפות הרגלי המורעל", או לחלופין לשחק 7... 0-0 8. רד3 פבג6 שמונע הפסד חומר, אך משאיר את המלך באגף בו הלבן מנסה לתקוף. בין המומחים להסתעפות זו נמנית רב האמן יהודית פולגאר.
ההסתעפות המתקדמת (1. ה4 ה6 2. ד4 ד5 3. ה5): הסתעפות זו הייתה בשימוש רב בימים המוקדמים של ההגנה הצרפתית. נימצוביץ' האמין שזו הבחירה הטובה ביותר של הלבן והעשיר את התאוריה בהרבה רעיונות מעניינים. למרות זאת ירדה הפופולריות של ההסתעפות המתקדמת במהלך המאה ה-20 עד שהוחייתה בשנות ה-80 על ידי רב האמן ייבגני סוושניקוב שממשיך להיות המומחה המוביל בהסתעפות זו. בשנים האחרונות הפתיחה הפכה פופולרית כמעט כמו המסע 3. פד2. רב האמן אלכסנדר גרישצוק הצליח בפתיחה זו בהתמודדות ברמות הגבוהות ביותר.
הקו הראשי בהסתעפות המתקדמת ממשיך 3... ג5 4. ג3 פג6 5. פו3 (אסטרטגיה חלופית לשחור היא 4..מהב6 5. פו3 רד7 עם הכוונה לשחק רב5) בשלב זה השחור בדרך כלל משחק 5... מהב6 או 5... רד7.
נימצוביץ' היה אף חלוץ בשתי הסתעפויות פְּרוֹבוֹקָטִיבִיות בהגנה הסיציליאנית:
- הסתעפות נימצוביץ' - 1. ה4 ג5 2. פו3 פו6, מסע שמזמין 3. ה5 פד5 בדומה להגנת אלכין.
- 1. ה4 ג5 2. פו3 פג6 3. ד4 ג:ד4 4. פ:ד4 ד5?!, מסע שנחשב כיום מפוקפק למדי.
אישיותו
עריכהנימצוביץ' התנגד באדיקות לעישון ולשתיית אלכוהול וסבל מבריאות רופפת. ישנן אָנֶקְדּוֹטות רבות ומשעשעות ביחס לנימצוביץ'. בתחרות שהשתתף בה בברלין הוא החמיץ את הפרס הראשון עקב הפסדו לזמיש. מיד לאחר מכן עלה נימצוביץ' על השולחן וצעק "מדוע הייתי צריך להפסיד לאידיוט הזה?" לנימצוביץ' היו גם עימותים ארוכים ומרים עם טאראש לגבי השאלה אילו רעיונות מהווים שחמט לשמו.
כמתנגד חריף לעישון, נימצוביץ' הוטרד מיריבים שהיו מעשנים כבדים. בהזדמנות אחת, לאחר שיריבו מילן וידמר הניח סיגר על השולחן, התלונן נימצוביץ' בפני שופט התחרות: "הוא מאיים לעשן, וכשחקן ותיק אתה ודאי יודע שאיום לעיתים קרובות חזק מהמימוש!"
היוהרה של נימצוביץ' ואמונתו ברעיונותיו על הגנת היתר עוררו את הנס קמוך לכתוב פרודיה עליו בפברואר 1928. הפרודיה כללה משחק מדומה נגד השחקן הדמיוני "שיטתון", שכביכול שוחק ונותח על ידי נימצוביץ' עצמו. ההערות הנלוות לניתוח המשחק מגזימות את רעיון הגנת היתר כמו גם מכריזות על הגאוניות האמיתית של הרעיון הנפלא. קמוך היה למעשה תומך גדול של נימצוביץ', אשר בעצמו שועשע מהמאמץ שהושקע בפרודיה.
דוגמאות מתוך משחקיו
עריכהלבן: הרמניס מטיסונס; שחור: אהרון נימצוביץ'; קרלסבד 1929
[Event "Karlsbad"] [Site "Karlsbad CZE"] [Date "1929.08.14"] [Round "12"] [White "Hermanis Karlovich Mattison"] [Black "Aron Nimzowitsch"] [Result "0-1"] [ECO "E21"] [PlyCount "46"] [EventDate "1929.07.31"]
1. d4 Nf6 2. c4 e6 3. Nc3 Bb4 4. Nf3 Bxc3+ 5. bxc3 d6 6. Qc2 Qe7 7. Ba3 c5 8. g3 b6 9. Bg2 Bb7 10. O-O O-O 11. Nh4 Bxg2 12. Kxg2 Qb7+ 13. Kg1 Qa6 14. Qb3 Nc6 15. Rfd1 Na5 16. Qb5 Qxb5 17. cxb5 Nc4 18. Bc1 a6 19. bxa6 Rxa6 20. dxc5 bxc5 21. Ng2 Nd5 22. Rd3 Rfa8 23. e4 Ne5 0-1
נימצוביץ' מתקיף את הרגלי הכפול ויוצר חולשה בערוגת מפתח. בערוגה זו שותל נימצוביץ' פרש בצורה כה חזקה שלא ניתן לסלק אותו מעמדתו. לאחר מכן הוא מאלץ את יריבו לפתוח טור שישמש את הצריח מאגף המלכה. לאחר שהגיע לשליטה באזור זה של הלוח הוא מעביר את הפרש מאגף המלך למרכז הלוח. הכח של שני הפרשים במרכז הלוח מתגלה כהרסני, כה גדול שמטיסונס נאלץ להיכנע למרות השויון החומרי.
משחקים מוסברים בסרטון וידאו
עריכה- אלכין-נימצוביץ', באתר יוטיוב
- נימצוביץ'-קפבלנקה, באתר יוטיוב
- רובינשטיין-נימצוביץ', באתר יוטיוב
חומר נוסף וממשחקיו המפורסמים
עריכה- מילן וידמר מול נימצוביץ' שילוב של אסטרטגיה וטקטיקה, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- ריצ'רד רטי מול נימצוביץ' - שני ההיפרמודרניסטים נלחמים תוך הצגת רעיונותיהם, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- יפים בוגוליובוב מול נימצוביץ' - שני היפרמודרניסטים - נימצוביץ' מנהל סיום של שני פרשים בצורה מושלמת , באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- 546 ממשחקיו של נימצוביץ', באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- אוסף מאמרים על נימצוביץ', באתר xs4all
- הנס קמוך, רבי אמנים שהכרתי, באתר צ'סקפה (באנגלית)
- תחבולות של אהרון נימצוביץ' , באתר wtharvey (באנגלית)
לקריאה נוספת
עריכה- Twelve Great Chess Players and Their Best Games by Irving Chernev; Dover; August 1995. ISBN 0-486-28674-6
- Aron Nimzowitsch: Master of Planning by Raymond Keene; G. Bell and Sons. Ltd, 1974.
קישורים חיצוניים
עריכה |
לעוד מידע על שחמט ראו: פורטל שחמט |
- אהרון נימצוביץ', באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- אהרון נימצוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אהרן נימצוביץ, דף שער בספרייה הלאומית- אהרון נימצוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
משחקים מוסברים (באנגלית)
עריכה1911
עריכה- אהרון נימצוביץ' מול חוסה ראול קפבלנקה, 3.3.1911, Your System Needs Work Nimzowitsch vs Capablanca San Sebastian (1911)
1914
עריכה
ערך מורחב – תחרות השחמט בסנקט פטרבורג ב-1914
- אהרון נימצוביץ' מול חוסה ראול קפבלנקה, 21.4.1914, Witsch Hunt Nimzowitsch vs Capablanca St. Petersburg (1914)
- אהרון נימצוביץ' מול זיגברט טאראש, 28.4.1914, The Second Brilliancy Prize! Nimzowitsch vs Tarrasch St. Petersburg (1914)
1923
עריכה- פרידריך זמיש מול אהרון נימצוביץ, 9.3.1923, "The Immortal Zugzwang Game" - Nimzowitsch's Greatest Masterpiece
1926
עריכה- אהרון נימצוביץ מול ז'אק מיזס, 15.8.1926, Chess Was Different 100 Years Ago
1930
עריכה- אהרון נימצוביץ מול Bjørn Nielse (אלוף דנמרק ארבע פעמים), 10.4.1930, Nimzowitsch Plays e4, What a Splendid game
הערות שוליים
עריכה- ^ [1]
- ^
Beautiful is neither the accumulation of minute advantages, nor the game played on text-book lines, beautiful is any-and everything which links up the heterogeneous chess happenings with the laws of nature, thus revealing how kindly and beautifully Dame Nature discharges her duties. We have been quoting just now from our dissertation on "What is beautiful?" which appeared in Kagans Neueste Nachrichten 1926, page 484, and we cull therefrom the following description of a struggle, which, to us, represents a shining example of the new aesthetics in chess. "Through careless play Black gets on a downward path. By dint of a tremendous exertion of will-power, he finds a move which only just holds the position. An end is put to the downward trend. And then there comes the advance, contrary to all positional probabilities, and the game is an easy draw. Why then does the second player win? Well, because the dissolution, which was brought to a stop by a violent effort of will, was bound to unleash the latent power in Black's position, which then surprisingly bursts forth. The lung specialist well knows the symptoms. Once the growth of the disease is suspended, there comes unfailingly an upward tendency, then - the cure." (from: "Chess Praxis", pp. 354-355, Dover 1962
![[1]](http://www.chesshistory.com/winter/pics/cn3506_nimzowitsch_document.jpg){kind=link}