יהדות לטביה

יהדות לטביה היא אחת מהקהילות היהודיות של המדינות הבלטיות ומקום ישיבתה הוא בלטביה, המדינה המרכזית מבין שלוש המדינות הללו. רוב הקהילה מגיעה במקור מיהדות ליטא.

היסטוריה עריכה

ראשית ההתיישבות עריכה

היהודים הראשונים הגיעו לאזורי ליבוניה וקורלנד במהלך המאה ה-16. בתחילתה של המאה ה-20 נרשמו בלטביה כ-200,000 יהודים והם התרכזו בעיקר בערים דווינסק (דאוגבפילס), ריגה, רז'יצה, לוצין (לודזה), ליֶפָּאיָה (ליבאו) וויֶלְגַבָה.

יהודי מערב לטביה דיברו בעיקר גרמנית, ואילו יהודי מזרח לטביה דיברו יידיש ורוסית.

בשנת 1851 הקהילה קבלה רשות להקים את בית הכנסת הראשון בריגה.

כתובה מלטביה

בין מלחמות העולם עריכה

לאחר גירושים נרחבים, וכן הגירה ובריחה מאתרי הקרב במהלך מלחמת העולם הראשונה שבאזור לטביה, נותרו בלטביה לאחר המלחמה בשנת 1920 רק כ-80,000 יהודים, אשר היוו כ-5 אחוזים מכלל האוכלוסייה. כמו כן נוצר שוני בגודלן היחסי של קהילות לטביה: קודם למלחמה הייתה קהילת דווינסק הגדולה ביותר, ולאחריה עברה הבכורה לריגה, כך שבשנות ה-30 חיו בריגה כמחצית מיהודי המדינה. לאחר המלחמה נאלצה לטביה, כמו עוד מדינות חדשות שהוקמו, להכיר במוסדות המיעוטים, ובהם היהודים, ולאפשר להם חופש דתי וכך היה עד לאמצע שנות ה-30. בסיים הלטבי כיהנו כ-5 צירים יהודים, שהבולטים שבהם היו מתתיהו לזרסון מצעירי ציון, הרב מרדכי נורוק ואחיו מהמזרחי ומרדכי דובין איש אגודת ישראל.^[1]

זמן קצר לאחר ההפיכה של קרליס אולמניס, ב-15 במאי 1934, בוטלה האוטונומיה התרבותית היהודית בלטביה.^[2] מנהיגי הבונד והתאחדות הפועל הצעיר וצעירי ציון, בהם מתתיהו לזרסון ועמנואל גיל, נאסרו^[3] והעיתונות היהודית ברובה נסגרה. מצב היהודים הידרדר^[4] ורבים היגרו מחוץ ללטביה. בין מלחמות העולם היגרו לארץ ישראל כ-5,000 מיהודי לטביה, ואלפים נוספים לדרום אפריקה ולארצות הברית.

מלחמת העולם השנייה והשואה עריכה

ערך מורחב – שואת יהודי לטביה

בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה נכבשה לטביה על ידי הצבא האדום (בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב). תחת הממשל הסובייטי הורע מצב היהודים, וכ-5,000 מראשי הקהילה הוגלו לסיביר. בשנת 1939 נמנו בלטביה כ-94,000 יהודים ובסוף 1941 נמנו רק כ-85,000, בעיקר בגלל הגליות לברית המועצות וכן הגירת יהודים. עם פלישת הנאצים ללטביה ביוני 1941 (במסגרת מבצע ברברוסה) הצליחו להימלט עוד כ-15,000 מהיהודים, ובעת הכיבוש הנאצי נותרו רק כ-70,000 יהודים. בין יולי לאוקטובר 1941 רצחו הגרמנים כ-34,000 מיהודי לטביה, בעיקר בבורות ירי. בשלב השני רצחו הגרמנים את רוב יושבי הגטאות בגטו ריגה, בגטו דאוגבפילס ובמסגרת טבח לייפאיה (ליבאו). בשתי פעולות, ב-30 בנובמבר 1941 וב-8 בדצמבר באותה השנה נרצחו בסך הכול כ-25,000 יהודים בטבח יער רומבולה שבקרבת ריגה.

בשנת 1943 כבר נותרו בלטביה רק כ-5,000 יהודים בשלושה גטאות ובמספר מחנות עבודה. עם התקדמות הצבא הסובייטי נלקחו הנותרים מיהודי לטביה ברכבות ולאחר מכן ברגל בדרכם לגרמניה, ורובם נהרגו בדרך זאת. מהמחנות בגרמניה ניצלו רק כ-1,000 מיהודי לטביה. כמו כן ניצלו כ-150 יהודים בעזרת נוצרים לטבים, וכן שרדו מספר עשרות יהודים שנמלטו והצטרפו לפרטיזנים.

לאחר המלחמה עריכה

לאחר המלחמה נותרה לטביה בשליטה סובייטית, כאחת הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות. כ-33,000 מיהודי לטביה שעזבו אותה במהלך המלחמה, שבו אליה מכל חלקי ברית המועצות. עם קום מדינת ישראל עלו חלק מיהודי לטביה לישראל. תהליך זה הופסק בשנת 1967. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פעלו בריגה מספר קבוצות מחתרתיות של יהודים ללימוד עברית והפצת הציונות. בחלקם הם היו מבוססות על "הוותיקים" דוגמת עזרא רוסינק וחלקם על הצעירים דוגמת יוסף מנדלביץ'. בתחילת שנות השבעים עלו ארצה יהודים אשר היו קרובים לרעיון הציוני וחשו שאין ברצונם להיות שייכים לברית המועצות הקומוניסטית על הגבלותיה לדת ולציונות.

בשנת 1970 מנתה האוכלוסייה היהודית במדינה כ-36,600 נפש. עד לשנת 1987 עלו כשליש מהם למדינת ישראל, השאר נשארו בלטביה או עברו לאמריקה הצפונית ואוסטרליה.

בשנת 2018 נמצא, מאחורי קיר בבניין נטוש שליד הגטו בריגה, מטמון: צילומים, פמוטים וספרי תורה שהיו שייכים למשפחת ריטוב והוחבאו עד יעבור זעם. הפריטים הועברו למשמרת למוזיאון יהודים בלטביה.

ברפובליקה הנוכחית עריכה

לאחר נפילת מסך הברזל וחידוש עצמאותה של לטביה, הכירה מדינת ישראל בלטביה, וכוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. מצב היהודים השתפר, ולטביה, החברה באיחוד האירופי, הפכה להיות יעד אטרקטיבי למחיה ולעסקים. כיום (2018) חיים בלטביה כ-4,721 יהודים, רובם בבירה ריגה.

בית הכנסת הישן (פייטב שול) בעיר העתיקה של ריגה פעיל באופן קבוע וכיום רב בית הכנסת הוא הרב אליהו קרומר. בית כנסת זה משתייך לזרם הליטאי.

רב חב״ד הוא שליח חב"ד בלטביה מ-1992 הרב מרדכי גלזמן. יחד אתו פועלים הרבנים הרב שניאור קוט מ-1998 והרב עקיבא קרמר מ-2016. בספטמבר 2021 נחנך בית חב״ד במרכז ריגה ברחוב דזירנבו 29 ובו בית כנסת, מרכז קהילתי וחנות כשרה.
בסוף אוגוסט 2018 נחנך בית הכנסת "בית ישראל" בעיר הנופש יורמלה בביתו של איש העסקים עמנואל גרינשפון. בית הכנסת ממוקם בשכונת בולדורי, והוא בית הכנסת הפעיל היחיד בעיר והראשון מאז תום מלחמת העולם השנייה. רב העיר הוא הרב שמעון קוטנובסקי-ליאק, אשר משפחתו במקור מרזקנה אשר בלטביה. הוא עצמו יליד הארץ. לאחר לימודיו ושירותו הצבאי בצה״ל בשנת 2006 יצא לשליחויות בקהילות יהודיות בארה״ב ורוסיה, ומאז 2018 פועל בעיקר בלטביה ובאירופה גם כן. הרב קוטנובסקי ליאק הוא חבר בועידת רבני אירופה ונציג המזרחי בלטביה. מוריו הם הרב אורי עמוס שרקי והרב פינחס גולדשמידט. בעל תואר דו חוגי במדעי המדינה, יחב״ל ויהדות.

יהודים מפורסמים עריכה

בלטביה נולדו וגדלו בין היתר הראי"ה קוק מייסד ישיבת מרכז הרב בירושלים, וכן הרב מרדכי נורוק, פרופסור ישעיהו ברלין, פרופסור ישעיהו ליבוביץ ופרופסור נחמה ליבוביץ.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

פרופ' דב לוין (עורך), פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה; לאטביה ואסטוניה, ירושלים: יד ושם, תשמ"ח