פתיחת התפריט הראשי
מוזיאון יהדות לטביה בריגה

יהדות לטביה היא אחת מהקהילות היהודיות של הארצות הבלטיות ומקום ישיבתה הוא בלטביה, המדינה המרכזית מבין שלוש המדינות הללו.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

ראשית ההתיישבותעריכה

היהודים הראשונים הגיעו לאזורי ליבוניה וקורלנד במהלך המאה ה-16. בתחילתה של המאה ה-20 נרשמו בלטביה כ-200,000 יהודים והם התרכזו בעיקר בערים דווינסק (דאוגבפילס), ריגה, רז'יצה, לוצין (לודזה), ליֶפָּאיָה (ליבאו) וויֶלְגַבָה.

יהודי מערב לטביה דיברו בעיקר גרמנית, ואילו יהודי מזרח לטביה דיברו יידיש ורוסית.

בשנת 1851 הקהילה קבלה רשות להקים את בית הכנסת הראשון בריגה.

 
כתובה מלטביה

בין מלחמות העולםעריכה

לאחר גירושים נרחבים, וכן הגירה ובריחה מאתרי הקרב במהלך מלחמת העולם הראשונה שבאזור לטביה, נותרו בלטביה לאחר המלחמה בשנת 1920 רק כ-80,000 יהודים, אשר היוו כ-5 אחוזים מכלל האוכלוסייה. כמו כן נוצר שוני בגודלן היחסי של קהילות לטביה: קודם למלחמה הייתה קהילת דווינסק הגדולה ביותר, ולאחריה עברה הבכורה לריגה, כך שבשנות ה-30 חיו בריגה כמחצית מיהודי המדינה. לאחר המלחמה נאלצה לטביה, כמו עוד מדינות חדשות שהוקמו, להכיר במוסדות המיעוטים, ובהם היהודים, ולאפשר להם חופש דתי וכך היה עד לאמצע שנות ה-30. בסיים הלטבי כיהנו כ-5 צירים יהודים, שהבולטים שבהם היו מתתיהו לזרסון מצעירי ציון, הרב מרדכי נורוק ואחיו מהמזרחי ומרדכי דובין איש אגודת ישראל.[1]

זמן קצר לאחר ההפיכה של קרליס אולמניס, ב-15 במאי 1934, בוטלה האוטונומיה התרבותית היהודית בלטביה.[2] מנהיגי הבונד והתאחדות הפועל הצעיר וצעירי ציון, בהם מתתיהו לזרסון ועמנואל גיל, נאסרו[3] והעיתונות היהודית ברובה נסגרה. מצב היהודים הידרדר[4] ורבים היגרו מחוץ ללטביה. בין מלחמות העולם היגרו לארץ ישראל כ-5,000 מיהודי לטביה, ואלפים נוספים לדרום אפריקה ולארצות הברית.

מלחמת העולם השנייהעריכה

בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה נכבשה לטביה על ידי ההצבא האדום (בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). תחת הממשל הסובייטי הורע מצב היהודים, וכ-5,000 מראשי הקהילה הוגלו לסיביר. בשנת 1939 נמנו בלטביה כ-94,000 יהודים ובסוף 1941 נמנו רק כ-85,000, בעיקר בגלל הגליות לברית המועצות וכן הגירת יהודים. עם פלישת הנאצים ללטביה ביוני 1941 (במסגרת מבצע ברברוסה) הצליחו להימלט עוד כ-15,000 מהיהודים, ובעת הכיבוש הנאצי נותרו רק כ-70,000 יהודים. בין יולי לאוקטובר 1941 רצחו הגרמנים כ-34,000 מיהודי לטביה, בעיקר בבורות ירי. בשלב השני רצחו הגרמנים את רוב יושבי הגטאות בגטו ריגה, בגטו דאוגבפילס ובמסגרת טבח לייפאיה (ליבאו). בשתי פעולות, ב-30 בנובמבר 1941 וב-8 בדצמבר באותה השנה נרצחו בסך הכול כ-25,000 יהודים בטבח יער רומבולה שבקרבת ריגה.

בשנת 1943 כבר נותרו בלטביה רק כ-5,000 יהודים בשלושה גטאות ובמספר מחנות עבודה. עם התקדמות הצבא הסובייטי נלקחו הנותרים מיהודי לטביה ברכבות ולאחר מכן ברגל בדרכם לגרמניה, ורובם נהרגו בדרך זאת. מהמחנות בגרמניה ניצלו רק כ-1,000 מיהודי לטביה. כמו כן ניצלו כ-150 יהודים בעזרת נוצרים לטבים, וכן שרדו מספר עשרות יהודים שנמלטו והצטרפו לפרטיזנים.

לאחר המלחמהעריכה

לאחר המלחמה נותרה לטביה בשליטה סובייטית, כאחת הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות. כ-33,000 מיהודי לטביה שעזבו אותה במהלך המלחמה, שבו אליה מכל חלקי ברית המועצות. עם קום מדינת ישראל עלו חלק מיהודי לטביה לישראל. תהליך זה הופסק בשנת 1967. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פעלו בריגה מספר קבוצות מחתרתיות של יהודים ללימוד עברית והפצת הציונות. בחלקם הם היו מבוססות על "הוותיקים" דוגמה עזרא רוסינק וחלקם על הצעירים דוגמת יוסף מנדלביץ'. בתחילת שנות השבעים עלו ארצה יהודים אשר היו קרובים לרעיון הציוני וחשו שאין ברצונם להיות שייכים לברית המועצות הקומוניסטית על הגבלותיה לדת ולציונות.

בשנת 1970 מנתה האוכלוסייה היהודית במדינה כ-36,600 נפש. עד לשנת 1987 עלו כשליש מהם למדינת ישראל, השאר נשארו בלטביה או עברו לאמריקה הצפונית ואוסטרליה.

ברפובליקה הנוכחיתעריכה

לאחר נפילת מסך הברזל וחידוש עצמאותה של לטביה, הכירה מדינת ישראל בלטביה, וכוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. מצב היהודים השתפר, ולטביה, החברה באיחוד האירופי, הפכה להיות יעד אטרקטיבי למחיה ולעסקים. כיום (2011) חיים בלטביה כ-6,500 יהודים, רובם בבירה ריגה. שליח חב"ד ללטביה מאז 1992, הרב מרדכי גלזמן, משמש היום כרב חב״ד בלטביה ולו בית חב״ד בריגה, כמו כן בית הכנסת הישן בעיר העתיקה של ריגה פעיל באופן קבוע וכיום רב בית הכנסת הוא אליהו קרומר. בשנת 2018 נמצא, מאחורי קיר בבניין נטוש שליד הגטו בריגה, מטמון: צילומים, פמוטים וספרי תורה שהיו שייכים למשפחת ריטוב והוחבאו עד יעבור זעם. הפריטים הועברו למשמרת למוזיאון יהודים בלטביה.
בסוף אוגוסט 2018 נחנך בית הכנסת "בית ישראל" בעיר הנופש יורמלה. בית הכנסת ממוקם בשכונת בולדורי, והוא בית הכנסת הפעיל היחיד בעיר והראשון מאז תום מלחמת עולם השנייה. כרב משמש שמעון קוטנובסקי-ליאק.

יהודים מפורסמיםעריכה

בלטביה נולדו וגדלו בין היתר הראי"ה קוק הרב הראשי לישראל לשעבר ומייסד ישיבת מרכז הרב בירושלים, וכן הרב פרופסור ישעיהו ליבוביץ.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה