פתיחת התפריט הראשי

אוויה (אי)

האי השני בגודלו ביוון
(הופנה מהדף אובויה)

אוויהיוונית: Εύβοια[1]) הוא האי השני בגודלו ביוון (אחרי כרתים), המהווה את חלקה הגדול של היחידה האזורית אוויה (אנ') (הכוללת גם את האי סקירוס וחלק קטן מן היבשת).

אוויה
Εύβοια
Euboea from space.jpg
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים האגאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 38°30′N 24°00′E / 38.5°N 24°E / 38.5; 24
שטח 3,670 קילומטר רבוע
אורך 175 קילומטר
רוחב 45 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 191,206 (נכון ל־2011) תושבים
עיר ראשית כלקיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת אוויה (אנ') הכולל את האי "אוויה", האי סקירוס ממזרחו, ומקצת מהיבשת במרכז יוון

גאוגרפיהעריכה

שטח האי הוא 3,670 קילומטרים רבועים, ואוכלוסייתו מנתה כ-190,00- תושבים, נכון לשנת 2011. צורת האי מוארכת, הוא כמעט צמוד לחוף המזרחי של יוון, ומהווה המשכו של רכס הרים הכולל על היבשת את ההרים אתוס, אולימפוס, אוסה ופליון, עובר דרך אוויה וממשיך בכמה איים הרריים, אנדרוס, טינוס ומיקונוס. קיימת חלוקה טבעית של האי לשלושה אזורים. האזור הצפוני מיוער מאוד ונשלט על ידי הפסגה פיקסריה (גובה 1,371 מטר) ואקלימו זהה לאקלים של חצי האי פליון הסמוך אליו. מרכז האי הוא הפורה ביותר ובו מישורים נרחבים וכשבדרומו ההר דירפיס (גובה 1,745 מטר). דרום האי דומה טופוגרפית ואקלימית לאיים הקיקלאדיים ובמרכזו ההר אוכחי (גובה 1,394 מטר).

שני גשרים, הגשר הישן והגשר הגבוה, מחברים בין האי לבין היבשת, וניתן להגיע אל האי במכונית וברכבת, וכמובן גם במעברות שחוצות את מצר אוריפוס. לאי יש שלושה נמלים עיקריים: קימי, כלקיס וקריסטוס.

אוכלוסיית האי מגוונת ומקורה ממחוזות שונים ביבשת וגם מהאיים השונים. בין התושבים היוונים יש גם אלבנים וולאכים.

על פי המיתולוגיה היוונית, אאובויה הייתה אהובתו של פוסידון, והיא שנתנה את שמה לאי. הומרוס מספר באיליאדה שהערים היווניות סיפקו את האוניות לצי שיצא נגד טרויה, ובהן מונה הומרוס שבע ערים ששכנו באי זה: כלקיס, ארטריה, איסטיאיה, קירנטתו, דיון, קריסטו וסטירה. ערים אלה השתתפו עם 40 ספינות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוויה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הגייה ביוונית המודרנית: אֶוִיָה; ההגייה ביוונית עתיקה: אֶוּבּוֹיָה