אווה קליין
אווה קליין (שם נעורים: פישר, בהונגרית: Klein Éva; נולדה ב-22 בינואר 1925) היא ביולוגית תאים יהודייה-הונגרייה-שוודית, אימונולוגית, אונקולוגית, חברה חיצונית באקדמיה ההונגרית למדעים. אווה קליין היא חוקרת מוכרת בחקר התגובות החיסוניות הנגרמות על ידי סרטן והתהליכים הרעילים המשמידים תאי גידול. היא פרופסורית אמיריטוס במכון קרולינסקה בסטוקהולם.
עם בעלה ג'ורג' קליין | |
לידה |
22 בינואר 1925 (בת 99) בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
שם לידה | Fischer Éva |
ענף מדעי | ביולוגיה, אימונולוגיה, אונקולוגיה, רפואה, ביולוגיה של התא |
מקום מגורים | סטוקהולם |
מקום לימודים |
|
מוסדות | מכון קרולינסקה |
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | ג'רג' קליין |
ביוגרפיה
עריכהאווה פישר נולדה בבודפשט למשפחה יהודית אמידה. היא למדה בבית ספר פרטי עם עניין בספורט, בתיאטרון ובמדע (בהשראת חייה ועבודתה של מארי קירי). אפשרויות הקריירה שלה הוגבלו על ידי המצב הפוליטי, עם האנטישמיות והרדיפה שהחריפו כאשר הונגריה נכבשה על ידי גרמניה לאחר שסיימה את בית הספר התיכון. הבחירות בחייה ובקריירה שלה כצעירה יהודייה הוגבלו על ידי האפליה, והיא שרדה את השלבים המאוחרים של הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה במסתור בבודפשט.
קריירה
עריכהבשנת 1945 נרשמה לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סגד. לאחר זמן קצר ויתרה על לימודיה כדי להפוך לשחקנית, אך עד מהרה חזרה ללמוד שוב רפואה, הפעם בפקולטה לרפואה של "אוניברסיטת פאזמאני פטר" בבודפשט (ששמה שונה בשנת 1951 לאוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנת 1947 נישאה לבן זוגה הצעיר לספסל הלימודים, לג'ורג' קליין, אליו הצטרפה בהגירתו לשוודיה בתחילת שנת 1948.
החל משנת 1948 קיבלה משרת אסיסטנטית ליד טורבורן קספרסון במחלקה לציטולוגיה במכון קרולינסקה בסטוקהולם והפכה לאחד מאנשי הצוות הקרובים ביותר של בעלה שעבד גם הוא במכון. הוא קיבלה שם את התואר דוקטור ברפואה (MD) בשנת 1953 ולאחר מכן גם PhD בביולוגיה. בין השנים 1979–1993 הייתה פרופסורית במכון לביולוגיה של גידולים סרטניים במכון קרולינסקה ומאז 1993 היא פרופסורית אמריטוס במרכז המחקר של מכון קרולינסקה למיקרוביולוגיה וביולוגיה של גידולים, בקבוצה בהובלת בעלה בזמנו.
עבודתה
עריכהמחקריה התמקדו בהיבטים החיסוניים של מחלת הסרטן, במנגנוני ההגנה של הגוף ובתהליכים הציטוטוקסיים, כלומר תהליכים מזיקים לתאים שמעורבים בתגובות חיסוניות. היא הייתה בין הראשונים שזיהו את הפונקציה קושרת האנטיגן של אימונוגלובולין על פני תאי B האחראים לייצור נוגדנים אנושיים. היא שיחקה גם תפקיד חלוצי במחקר התפקיד החיסוני של תאי T ציטוטוקסיים טבעיים (המכונים גם תאי הרג טבעי) ההורגים תאי גידול.
במשך כמה עשורים עבדה עם בעלה, ג'ורג' קליין, בשיתוף פעולה ישיר. תוצאת המחקר המשותף שלהם היה חקירת הפוטנציאל הגידולי של וירוס אפשטיין-בר, שגורם לסרטן הלימפומה, וזיהוי הטרנסלוקציה של כרומוזומים בלימפומה ובלימפוציטים בתחילת לימפומת בירקיט. בקשר עם האחרון, היא הוכיחה כי טרנסלוקציה מפעילה אונקוגנים תאיים ובכך יוזמת טרנספורמציה סרטנית של תאים.
היא הייתה העורכת הראשית של כתב העת "סמינר בביולוגיה של סרטן" (Seminar in Cancer Biology).
היא תרגמה לשוודית שירים של משוררים הונגרים מספר - כגון דז'ה קוסטולאני, אטילה יוז'ף, מיקלוש רדנוטי, ועוד.
חברות, פרסים והוקרה
עריכהחברות
עריכה- באקדמיה המלכותית השוודית למדעים בשנת 1987.
- חברה חיצונית באקדמיה ההונגרית למדעים מאז 1993.
- בין השנים 1986–1993 הייתה חברה בוועדת פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה
- חברה באגודה האמריקנית לחקר הסרטן משנת 2013
- חברת כבוד בחברה ההונגרית למיקרוביולוגיה.
- משנת 1985 באגודה האימונולוגית ההונגרית.
- משנת 1991 באגודה הישראלית לאימונולוגיה.
פרסים
עריכה- בשנת 1960 חלקה את פרס ברתה גולדבלט טפליץ עם בעלה.
- פרס הגידולים האימונולוגיים של המכון לחקר הסרטן בניו יורק בשנת 1975.
- פרס ביורקן בשנת 1978.
- פרס אריק פרנסטרום בשנת 1983.
- דוקטורט לשם כבוד של אוניברסיטת נברסקה בשנת 1993.
- דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אוהיו בשנת 2003.
עבודותיה העיקריות
עריכה- Transformation of solid into ascites tumors. Stockholm, 1955, 40 p.
- Histocompatibility changes in tumors. in: Journal of Cellular and Comparative Physiology 1958. 52:125–168. (עם בעלה)
- Antigenic properties of lymphomas induced by the Moloney agent. in: Journal of the National Cancer Institute 1964. 32:547–568.
- How one thing has led to another. in: Annual Review of Immunology 1989. 7:1–33. (עם בעלה)
לקריאה נוספת
עריכה- מיהו מי, האקדמיה ההונגרית למדעים, 2009.
- חברי האקדמיה ההונגרית למדעים 1825–2002.
- יאנוש גרגיי: ג'ורג' קליין ואווה בני 80. בכתב עת "מדע הונגרי 2005. גיליון מספר 12
- סקיצה ביוגרפית באתר מכון קרולינסקה