אוטיקה
אוטיקה (בלטינית: Utica, עותיקה) היא עיר פניקית עתיקה, ושמו של חבל הארץ בו שכנה ההתיישבות הפיניקית (בתוניסיה ולוב של היום) בצפון אפריקה. וממוקם בסמוך לשפך של נהר המג'רדה, 32 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר תוניס בתוניסיה. היא הייתה אחד היישובים החשובים בקרב היישובים הפיניקיים באפריקה.[1]
חורבות אותיקה | |
מדינה | תוניסיה |
---|---|
תאריך ייסוד | המאה ה־12 לפנה״ס |
תאריך נטישה | 698 |
קואורדינטות | 37°03′24″N 10°03′44″E / 37.056527777778°N 10.062258333333°E |
זמן ייסודה של אוטיקה איננו ודאי, ותארוכו תלוי בשאלות גדולות יותר הנוגעות לסיבת תחילת ההתפשטות הפיניקית מערבה; תארוכים מוקדמים מתייחסים לסוף האלף השני לפנה"ס, בסביבות 1,100 לפנה"ס.[2][3]
אוטיקה הייתה הקולוניה הראשונה של הפיניקים בצפון אפריקה, ומכאן פשר שמה: (עיר) עתיקה. אמנם שכנתה הצעירה קרתגו, עלתה עליה והפכה במהרה להגמונית באזור, תוך שהיא לוקחת תחת חסותה ערים פיניקיות אחרות דוגמת לפטיס מגנה, אך אוטיקה שמרה במשך תקופה ארוכה על עצמאות כלכלית ופוליטית וגם מאוחר יותר כשכבר הייתה תחת שליטה של קרתגו נחשבה לבעלת ברית מיוחסת.
לפי מנאנדרוס מאפסוס ודיוס, חירם הראשון מלך צור יצא למסע נגד אנשי אוטיקה (Ἰτυκαίοις) שלא שילמו מס לצור.[4][5]
עם חורבנה של קרתגו בעקבות המלחמה הפונית השלישית הפכה אוטיקה לבירתה של הפרובינקיה הרומית אפריקה, אולם מעמד זה נלקח ממנה עם ייסודה של קרתגו הרומית בימיו של אוגוסטוס. סטראבון כתב שאוטיקה שנייה בחשיבותה רק לקרתגו, ולאחר חורבן קרתגו בידי הרומאים הפכה למטרופולין רומי ולראש לכל שלטונם באפריקה.[6]
תוך ירידת קרנה של הקיסרות הרומית המערבית נכבשה העיר בידי הונדלים ב-439 לספירה וכמאה שנים מאוחר יותר בידי הביזנטים. חורבנה הסופי של העיר הגיע עם כיבושה על ידי הערבים בסוף המאה ה-7.
קישורים חיצוניים
עריכה- אוטיקה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- אוטיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Editors of Encyclopaedia Britannica, Utica, ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA
- ^ Maria Eugenia Aubet, The Phoenicians and the West: Politics, Colonies and Trade, Cambridge University Press, 1993, עמ' 50–52, ISBN 978-0-521-79543-2
- ^ Ora Negbi, Early Phoenician Presence in the Mediterranean Islands: A Reappraisal, American Journal of Archaeology 96, 1992, עמ' 599 doi: 10.2307/505187
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 8.5.3, יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, 1.17–1.18
- ^ משה אילת, תרשיש בישעיהו כג ובהיסטוריה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י, 1986, עמ' 23
- ^ סטראבון, גאוגרפיקה, 17.3.13