פתיחת התפריט הראשי

אונס גברים הוא קיום יחסי מין שלא בהסכמה כשהקורבן הוא גבר. צורה זו של יחסי מין קיימת בשכיחות נמוכה מזו של אונס נשים, אך דווקא משום שהיא לא שכיחה במיוחד אין אליה מודעות ובמקרים רבים היא בגדר טאבו. מצב זה גורם לכך שבמקרים רבים אין התייחסות בחוק לאונס של גברים ואף לא ניתן להעמיד לדין במקרים שהגבר הוא הקורבן.

רקעעריכה

ככלל, אונס היה ועדיין נחשב לפשע נגד נשים, ואף הוגדר בדרך זו. מצב זה יצר שדיבור על תופעה זו היא במקרים רבים בגדר טאבו. מציאות זו גורמת לגברים רבים שעברו תקיפה או אונס להדחיק ולהסתיר את מה שאירע איתם. כיוון שכמעט ואין שיח בנושא ומודעות לתופעה, קורבנות שעברו אונס עלולים לחשוש שהם היחידים שעברו את החוויה הזו - ומשכך יחששו לשתף ולספר את מה שעבר עליהם. לפיכך, גם במקרים שנגרמו להם פגיעות פיזיות - קרבנות אונס יעדיפו לספק הסבר מעורפל לגבי האופן בו קרו ואף ימנעו רבים לדווח למשטרה. בנוסף, הדעות השונות הרווחות בקרב הציבור על תופעה זו גורמת לכך שהטיפול בקורבנות אלו הן במשטרה והן עובדי ציבור אחרים בתחום נעשית בצורה גרועה ולא מותאמת.

זאת ואף זאת, הקונוטציה בין אונס גברי לבין נטייה מינית מהווה גורם מעכב נוסף שמונע מהקרבנות לבקש עזרה או להתלונן. במקרים בהם הנאנסים הם הומוסקסואלים, הם עלולים לחוש מבוכה בגלל נטייתם המינית ולהאשים באונס את עצמם. לבד מזאת, חווית האונס עלולה להיתפס אצל הקורבנות כערעור תפיסת הגבריות שלהם. במקרים רבים הקורבנות מלקים את עצמם על כך שלא נלחמו בתוקפיהם.

שכיחותעריכה

המחקר אודות אונס גברים הופיע רק במהלך שנות השמונים של המאה העשרים, והתמקד בעיקר באונס של ילדים-זכרים ובאונס של אסירים בבתי סוהר. למרות התרבות המחקר לגבי אונס גברים, עדיין רוב המחקר בתחום האונס נעשה על מקרים בהם הקורבנות הן נשים.

במחקר שנערך בארצות הברית מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן נמצא כי 1.4% מהגברים נאנסו בשלב כלשהו בחייהם. כשהוגדר האונס כחדירה אוראלית או אנאלית, ענו אחד מתוך 71 גברים כי הם היו קורבן לניסיון אונס - בדרך כלל על ידי אדם מוכר. במחקר זה לא נכללו אסירים בבתי סוהר. לעומת זאת, אחד מתוך 21 גברים אמר כי אולץ לחדור או לגוף של מישהו שהכיר, בדרך כלל אישה, או שהיה קורבן לניסיון כזה, או שאולץ להסכים למין אוראלי. במחקרים אחרים נמצא כי 3% מהגברים - נאנסו.

מבחינה משפטיתעריכה

בישראל, מקורה של עבירת האינוס בחוק המנדטורי, ולפיו היא מוגדרת כבעילת אישה. הגדרה זו חלה גם על בעילה אסורה בהסכמה, המוגדרת בחוק כ"בעילת קטינה" דווקא ולא כ"בעילת קטין". גבר המבצע מין אנאלי בגבר צפוי להעמדה לדין בגין מעשה סדום, וגבר הכופה על גבר מין אוראלי או אישה הכופה על גבר מעשה מיני כלשהו, צפויים להעמדה לדין בגין מעשה מגונה, עברה קלה מאונס או מעשה סדום, שדינה עשר שנות מאסר לכל היותר. מצב חוקי זה נובע מראיית עולם התופסת את אקט יחסי המין ככזה אשר מבוצע בלעדית בידי החודר (גבר) בנחדר (גבר או אשה).

מתוך מטרה לשנות מצב זה בישראל הניחה ח"כ זהבה גלאון הצעת חוק בשם "החוק למניעת כפייה מינית",[1] לפיה כל סוגי החדירות ייכללו תחת הגדרה אחת לגברים ולנשים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבירם זינו וטל רבינובסקי, מדוע אונס של גבר אינו מוגדר בחוק כאונס?, באתר ynet, 14 באפריל 2008