אוסביוס מניקומדיה

אוסביוס מניקומדיהיוונית: Εὐσέβιος; מת בשנת 341) היה כומר נוצרי שהשתייך לזרם הנצרות אריאנית וידוע כמי שהטביל לנצרות את קונסטנטינוס הגדול הוא שימש כבישוף של העיר ביירות ולאחר מכן כבישוף של העיר ניקומדיה ומשנת 338 התגורר בקונסטנטינופול עד למותו.

אוסביוס מניקומדיה
Ευσέβιος ο Νικομηδείας
לידה המאה ה־3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 341
קונסטנטינופול, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אריאניות עריכת הנתון בוויקינתונים
הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול
339–341
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ההיסטוריה לא תיעדה את ראשית חייו של אוסביוס והמקורות היחידים העוסקים בו הם כתבים של אבות הכנסייה הנוצרית.

הוא החל את פעילותו כאיש כמורה בכיר במינוי לבישוף של העיר הוא היה הבישוף של העיר ביירות, בזכות קשריו עם קוסטנצה, אשתו של הקיסר ליקיניוס ואחותו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול, מונה לבישוף של ניקומדיה, מקום מגוריו של הקיסר ליקיניוס, ומרכז השלטון של החלק המזרחי של האימפריה הרומית.

במועצה האקומנית של ניקאה בשנת 325, הוא פעל להגן על הנצרות אריאנית שהייתה זרם בבעל משקל ומהלכים בקרב השליטים בני השושלת של קוסנטנטינוס, אך במהלך מאבקי כוח בתוך הכנסייה סומן כמינות. האריאנים נקראו על שם מייסדם, אריוס מאלכסנדריה (בערך 256 - 336; Ἄρειος).[1] האריאנים האמינו שהאל הבן שהתגלם בבשר בישו נברא על ידי האל האב, ועל כן הוא פחות ממנו. בכך הם חלקו על הפרשנות האורתודוקסית לשילוש הקדוש, בה האב, הבן ורוח הקודש הם שווים וקדמונים באותה מידה, [2]

אוסביוס היה מקורב לאריוס מאלכסנדריה ואוסביוס מקיסריה, ואיתם פעל להנחלת האידאולוגיה האריאנית. ועידת ניקיאה התכנסה בשנת 325 לספירה בעיר ניקיאה שבאסיה הקטנה ביוזמת הקיסר קונסטנטינוס על-מנת לקבוע דוגמה אחידה לנצרות, אשר הייתה כבר נפוצה ברבים. בוועידה נקבעו עקרונות הכנסייה הנוצרית, ובהם האני מאמין הנוצרי ומועד חג הפסחא. כמו כן נקבע ברוב קולות מוחץ כי האריאנים שלא קיבלו את נצחיותו של ישו לצד האל האב, הם כופרים. בתום המועצה סירב אוזסיוס מניקומדיה להתנער מהאריאניזם ונשלח, יחד עם שותפיו, לגלות על ידי הקיסר לגאליה.

בשנת 328, אוזביוס, אריוס ואריאנים אחרים הוחזרו מהגלות על ידי קונסטנטינוס, שמילא את בקשתה של אחותו קונסטנס שניתנה על ערש מותה.

בשנת 335 הוא לקח חלק פעיל בעבודתה של קתדרלת צור, שם עמד בראש פלג האיזביאנים (מצדדי אוסביוס מקיסריה) - תומכי אריוס ומתנגדיו של הארכיבישוף האלכסנדרוני אתנסיוס.

יחד עם בישופים אחרים, הוא השתתף בהטבלה של הקיסר קונסטנטינוס הגדול, שמת ב-337.

בפקודת הקיסר, קונסטנטיוס השני הנהיג את מועצת אנטיוכיה בשנת 341, בה הוכרה האריאניזם המתון כדוקטרינה רשמית באימפריה הרומית המזרחית. הוא מת באותה שנה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סופיה מנשה, הכנסייה הקתולית בימי הביניים: אידיאולוגיה ופוליטיקה, כרך א, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2005, עמ' 97-94
  2. ^ Maurice Wiles, Archetypal Heresy: Arianism through the Centuries, New York: Oxford University, 1996, עמ' 6