אוסקר קוקושקה
אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka; 1 במרץ 1886, פשלארן שבאוסטריה – 22 בפברואר 1980, וילנב, שווייץ) היה צייר וסופר אוסטרי ממוצא צ'כי מן הזרם האקספרסיוניסטי, חבר הזצסיון הווינאי.
לידה |
1 במרץ 1886 פוכלרן, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
22 בפברואר 1980 (בגיל 93) מונטרה, שווייץ |
מקום קבורה | Cemetery of Clarens |
מקום לימודים | בית הספר לאמנויות שימושיות בווינה |
תחום יצירה | ציור, ספרות, אמנות חזותית, תיאטרון |
זרם באמנות | אקספרסיוניזם |
הושפע על ידי | ג'ורג' מין |
יצירות ידועות | Prometheus, The Bride of the Wind, Self-Portrait of a Degenerate Artist |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | Olda Kokoschka |
חתימה | |
חייו
עריכהבשנים 1903–1909 למד קוקושקה בבית הספר לאמנות (Kunstgewerbeschule) בווינה. בין מוריו היה הצייר גוסטב קלימט. קוקושקה דחה את סגנון היוגנדסטיל השליט, וכתוצאה מכך זכו עבודותיו המוקדמות, שהביעו רגש עז, להערכה מועטה. מסיבה זו עבר בשנת 1910 לברלין, אך שב לווינה כעבור שנה.
החל משנת 1912 היה בן זוגה לחיים של אלמה מאהלר, אשת החברה הווינאית רבת המאהבים והמחזרים, שבה התאהב בצורה פתאומית ונואשת. הרומן ביניהם, שנמשך שלוש שנים, לווה בקנאה עזה וחולנית של קוקושקה לאהובתו, שהייתה גם המקור ליצירתו באותה התקופה, וכן לכארבע מאות מכתבי אהבה שכתב לה. סגנון ציורו השתנה במהלך התקופה הזו. בשנת 1914 התקבל ל"זצסיון החופשי" בברלין. בשנת 1915 נפצע קשה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1917 עבר לדרזדן, שם הרצה באקדמיה בשנים 1919–1924. לאחר עזיבתו הפתאומית את האקדמיה יצא למסעות ארוכים, שבהם יצר ציורים רבים של נוף עירוני וכפרי. החל בשנת 1933 התגורר בווינה. לאחר מות אמו נמלט מסיבות פוליטיות לפראג, שם פגש גם את מי שהייתה לאשתו, אולדה פלקובסקה.
אגודת אוסקר קוקושקה
עריכהבשנת 1937 הוקמה בפראג אגודת אוסקר קוקושקה, במטרה לאזן, ולו במעט, את טעמם של הנאצים באמנות. בין ראשיה היו תיאו בלדן, היינץ ורנר וקורט לאדה. האגודה נפגשה מדי שבועיים וארגנה תערוכות וירידים. הדגש היה על הצגת מה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת", וכן תערוכות משותפות של אמנים צ'כים מחבל הסודטים, גרמנים במוצאם, שוב כתשובה לאידאולוגיה הנאצית. בקיץ 1938 ארגנה האגודה בפריז תערוכה של "אמנות גרמנית חופשית" בשיתוף "עמותת האמנים הגרמנים" של אמנים גרמנים שגלו בפריז.
תחת לחץ גובר והולך, הודיעה צ'כוסלובקיה בשנת 1938 על גיוס כללי, בהסתמך על ידיעות על מתקפה גרמנית קרובה. קוקושקה נמלט לבריטניה, משום שעבודותיו סווגו על ידי הנאצים כאמנות מנוונת. בשנת 1941 נישא לאולדה פלקובסקה במקלט תת-קרקעי בלונדון.
לאחר המלחמה
עריכהבשנת 1953 הקים את אקדמיית-הקיץ הבינלאומית לאמנות חזותית בזלצבורג, ביחד עם פרידריך ולץ. באותה שנה עבר להתגורר בעיר וילנב (Villeneuve) בשווייץ.
לאחר מותו, בשנת 1980, הוכרז על פרס על שם אוסקר קוקושקה להישגים בתחום האמנות החזותית.
מבחר מיצירותיו
עריכהציורים
עריכה- "האופרה הממלכתית של וינה", שנה לא ידועה
- "דיוקן הרוואת ולדן", 1910, הגלריה של שטוטגרט
- "דיוקן עצמי", 1918
- "כוחה של המוזיקה", 1918, איינדהובן
- "דרזדן-נוישטט", 1922, המבורג
- "פראג: גשר קרל", 1934, הגלריה הלאומית, פראג
- "דיוקן פרופ' ד"ר תיאודור הויס", 1950, מוזיאון העיר קלן
- "נמל המבורג", המוזיאון לאמנות מודרנית, 1951, ניו יורק
- "האחיות פיילשנפלד", 1952, בבעלות פרטית
- "תרמופיליי", טריפטיכון, 1954, המבורג
- עיצוב הבמה והתלבושות של חליל הקסם, 1955, לפסטיבל זלצבורג
- "נוף העיר קלן ממגדל התערוכות", 1956, קלן
- "דיוקן קונראד אדנאואר", 1966
כתביו
עריכהקוקושקה כתב מסות ושירים, וכן את האוטוביוגרפיה "חיי" (1971). מכתביו ראו אור בשנת 1984. המחזות שכתב זכו לתחייה מחודשת בשנות התשעים.
- "הסנה הבוער", מחזה, 1911
- "רוצחים, תקוותן של הנשים", מחזה, 1916
- "איוב", מחזה, 1917
- "אורפאוס ואוורידיקה", מחזה, 1919
עליו ועל יצירתו בעברית
עריכה- קוקושקה, מאת לודוויג גולדשיידר, עורך: חיים גמזו, מגרמנית: י. בולסלבסקי, רביבים, תל אביב, 1976.
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת תאריכים בחייו של קוקושקה במוזיאון ההיסטורי הגרמני (גרמנית)
- אוסקר קוקושקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אוסקר קוקושקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אוסקר קוקושקה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ארכיון אוסף קוקושקה-קולק(עותקי זירוקס של התכתבות בין אוסקר קוקושקה (1980-1886) ואשתו אולדה קוקושקה (2004-1915) ובין טדי קולק (2007-1911), ראש עיריית ירושלים.), בספרייה הלאומית
- אוסקר קוקושקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אוסקר קוקושקה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אוסקר קוקושקה, באתר Discogs (באנגלית)