פתיחת התפריט הראשי

אוסקר קוקושקה

צייר וסופר אוסטרי

אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka; ‏1 במרץ 1886, פשלארן שבאוסטריה22 בפברואר 1980, וילנב, שווייץ) היה צייר וסופר אוסטרי ממוצא צ'כי מן הזרם האקספרסיוניסטי.

אוסקר קוקושקה
Oskar Kokoschka
Oskar Kokoschka (1963) by Erling Mandelmann - 3.jpg
לידה 1 במרץ 1886
אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1980 (בגיל 93)
מונטרה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לאמנויות שימושיות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ג'ורג' מין עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע על Günther Teutsch, Olle Ängkvist, Carin Tham
יצירות ידועות Prometheus, The Bride of the Wind
פרסים והוקרה מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
פרס ארסמוס (1960) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אוסקר קוקושקה, 1963

תוכן עניינים

חייועריכה

בשנים 19031909 למד קוקושקה בבית הספר לאמנות (Kunstgewerbeschule) בווינה. בין מוריו היה הצייר גוסטב קלימט. קוקושקה דחה את סגנון היוגנדסטיל השליט, וכתוצאה מכך זכו עבודותיו המוקדמות, שהביעו רגש עז, להערכה מועטה. מסיבה זו עבר בשנת 1910 לברלין, אך שב לווינה כעבור שנה.

החל משנת 1912 היה בן זוגה לחיים של אלמה מאהלר, אשת החברה הווינאית רבת המאהבים והמחזרים, שבה התאהב בצורה פתאומית ונואשת. הרומן ביניהם, שנמשך שלוש שנים, לווה בקנאה עזה וחולנית של קוקושקה לאהובתו, שהייתה גם המקור ליצירתו באותה התקופה, וכן לכארבע מאות מכתבי אהבה שכתב לה. סגנון ציורו השתנה במהלך התקופה הזו. בשנת 1914 התקבל ל"זצסיון החופשי" בברלין. בשנת 1915 נפצע קשה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1917 עבר לדרזדן, שם הרצה באקדמיה בשנים 1924-1919. לאחר עזיבתו הפתאומית את האקדמיה יצא למסעות ארוכים, שבהם יצר ציורים רבים של נוף עירוני וכפרי. החל בשנת 1933 התגורר בווינה. לאחר מות אמו נמלט מסיבות פוליטיות לפראג, שם פגש גם את מי שהייתה לאשתו, אולדה פלקובסקה.

אגודת אוסקר קוקושקהעריכה

 
הבית בו קוקושקה נולד בפשלארן שבאוסטריה

בשנת 1937 הוקמה בפראג אגודת אוסקר קוקושקה, במטרה לאזן, ולו במעט, את טעמם (או שמא חוסר טעמם) של הנאצים באמנות. בין ראשיה היו תיאו בלדן, היינץ ורנר וקורט לאדה. האגודה נפגשה מדי שבועיים וארגנה תערוכות וירידים. הדגש היה על הצגת מה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת", וכן תערוכות משותפות של אמנים צ'כים מחבל הסודטים, גרמנים במוצאם, שוב כתשובה לאידאולוגיה הנאצית. בקיץ 1938 ארגנה האגודה בפריז תערוכה של "אמנות גרמנית חופשית" בשיתוף "עמותת האמנים הגרמנים" של אמנים גרמנים שגלו בפריז.

תחת לחץ גובר והולך, הודיעה צ'כוסלובקיה בשנת 1938 על גיוס כללי, בהסתמך על ידיעות על מתקפה גרמנית קרובה. קוקושקה נמלט לבריטניה, משום שעבודותיו סווגו על ידי הנאצים כאמנות מנוונת. בשנת 1941 נישא לאולדה פלקובסקה במקלט תת-קרקעי בלונדון.

לאחר המלחמהעריכה

בשנת 1953 הקים את אקדמיית-הקיץ הבינלאומית לאמנות חזותית בזלצבורג, ביחד עם פרידריך ולץ. באותה שנה עבר להתגורר בעיר וילנב (Villeneuve) בשווייץ.

לאחר מותו, בשנת 1980, הוכרז על פרס על שם אוסקר קוקושקה להישגים בתחום האמנות החזותית.

מבחר מיצירותיועריכה

ציוריםעריכה

  • "האופרה הממלכתית של וינה", שנה לא ידועה
  • "דיוקן הרוואת ולדן", 1910, הגלריה של שטוטגרט
  • "דיוקן עצמי", 1918
  • "כוחה של המוזיקה", 1918, איינדהובן
  • "דרזדן-נוישטט", 1922, המבורג
  • "פראג: גשר קרל", 1934, הגלריה הלאומית, פראג
  • "דיוקן פרופ' ד"ר תיאודור הויס", 1950, מוזיאון העיר קלן
  • "נמל המבורג", המוזיאון לאמנות מודרנית, 1951, ניו יורק
  • "האחיות פיילשנפלד", 1952, בבעלות פרטית
  • "תרמופיליי", טריפטיכון, 1954, המבורג
  • עיצוב הבמה והתלבושות של חליל הקסם, 1955, לפסטיבל זלצבורג
  • "נוף העיר קלם ממגדל התערוכות", 1956, קלן
  • "דיוקן קונרד אדנאואר", 1966

כתביועריכה

קוקושקה כתב מסות ושירים, וכן את האוטוביוגרפיה "חיי" (1971). מכתביו ראו אור בשנת 1984. המחזות שכתב זכו לתחייה מחודשת בשנות התשעים.

  • "הסנה הבוער", מחזה, 1911
  • "רוצחים, תקוותן של הנשים", מחזה, 1916
  • "איוב", מחזה, 1917
  • "אורפאוס ואוורידיקה", מחזה, 1919

עליו ועל יצירתו בעבריתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה