אוסקר קוקושקה

צייר וסופר אוסטרי

אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka; ‏1 במרץ 1886, פשלארן שבאוסטריה22 בפברואר 1980, וילנב, שווייץ) היה צייר וסופר אוסטרי ממוצא צ'כי מן הזרם האקספרסיוניסטי, חבר הזצסיון הווינאי.

אוסקר קוקושקה
Oskar Kokoschka
לידה 1 במרץ 1886
פוכלרן, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1980 (בגיל 93)
מונטרה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cemetery of Clarens עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לאמנויות שימושיות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, ספרות, אמנות חזותית, תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ג'ורג' מין עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Prometheus, The Bride of the Wind, Self-Portrait of a Degenerate Artist עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ארסמוס (1960)
  • פרס לוביס קורינת (1976)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • Lichtwark Prize עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Olda Kokoschka עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוסקר קוקושקה, 1963

חייו

עריכה

בשנים 19031909 למד קוקושקה בבית הספר לאמנות (Kunstgewerbeschule) בווינה. בין מוריו היה הצייר גוסטב קלימט. קוקושקה דחה את סגנון היוגנדסטיל השליט, וכתוצאה מכך זכו עבודותיו המוקדמות, שהביעו רגש עז, להערכה מועטה. מסיבה זו עבר בשנת 1910 לברלין, אך שב לווינה כעבור שנה.

החל משנת 1912 היה בן זוגה לחיים של אלמה מאהלר, אשת החברה הווינאית רבת המאהבים והמחזרים, שבה התאהב בצורה פתאומית ונואשת. הרומן ביניהם, שנמשך שלוש שנים, לווה בקנאה עזה וחולנית של קוקושקה לאהובתו, שהייתה גם המקור ליצירתו באותה התקופה, וכן לכארבע מאות מכתבי אהבה שכתב לה. סגנון ציורו השתנה במהלך התקופה הזו. בשנת 1914 התקבל ל"זצסיון החופשי" בברלין. בשנת 1915 נפצע קשה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1917 עבר לדרזדן, שם הרצה באקדמיה בשנים 1919–1924. לאחר עזיבתו הפתאומית את האקדמיה יצא למסעות ארוכים, שבהם יצר ציורים רבים של נוף עירוני וכפרי. החל בשנת 1933 התגורר בווינה. לאחר מות אמו נמלט מסיבות פוליטיות לפראג, שם פגש גם את מי שהייתה לאשתו, אולדה פלקובסקה.

אגודת אוסקר קוקושקה

עריכה
 
הבית בו קוקושקה נולד בפשלארן שבאוסטריה

בשנת 1937 הוקמה בפראג אגודת אוסקר קוקושקה, במטרה לאזן, ולו במעט, את טעמם של הנאצים באמנות. בין ראשיה היו תיאו בלדן, היינץ ורנר וקורט לאדה. האגודה נפגשה מדי שבועיים וארגנה תערוכות וירידים. הדגש היה על הצגת מה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת", וכן תערוכות משותפות של אמנים צ'כים מחבל הסודטים, גרמנים במוצאם, שוב כתשובה לאידאולוגיה הנאצית. בקיץ 1938 ארגנה האגודה בפריז תערוכה של "אמנות גרמנית חופשית" בשיתוף "עמותת האמנים הגרמנים" של אמנים גרמנים שגלו בפריז.

תחת לחץ גובר והולך, הודיעה צ'כוסלובקיה בשנת 1938 על גיוס כללי, בהסתמך על ידיעות על מתקפה גרמנית קרובה. קוקושקה נמלט לבריטניה, משום שעבודותיו סווגו על ידי הנאצים כאמנות מנוונת. בשנת 1941 נישא לאולדה פלקובסקה במקלט תת-קרקעי בלונדון.

לאחר המלחמה

עריכה

בשנת 1953 הקים את אקדמיית-הקיץ הבינלאומית לאמנות חזותית בזלצבורג, ביחד עם פרידריך ולץ. באותה שנה עבר להתגורר בעיר וילנב (Villeneuve) בשווייץ.

לאחר מותו, בשנת 1980, הוכרז על פרס על שם אוסקר קוקושקה להישגים בתחום האמנות החזותית.

מבחר מיצירותיו

עריכה

ציורים

עריכה

כתביו

עריכה

קוקושקה כתב מסות ושירים, וכן את האוטוביוגרפיה "חיי" (1971). מכתביו ראו אור בשנת 1984. המחזות שכתב זכו לתחייה מחודשת בשנות התשעים.

  • "הסנה הבוער", מחזה, 1911
  • "רוצחים, תקוותן של הנשים", מחזה, 1916
  • "איוב", מחזה, 1917
  • "אורפאוס ואוורידיקה", מחזה, 1919

עליו ועל יצירתו בעברית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אוסקר קוקושקה בוויקישיתוף