אופיר טושה גפלה
סופר ישראלי
אופיר טושה גפלה (נולד בשנת 1968 בראשון לציון) הוא סופר ישראלי. בנוסף לעיסוקו כסופר, משמש כמורה לכתיבת פרוזה בבית הספר לקולנוע סם שפיגל ומנחה סדנאות כתיבה במדיטק חולון[1]. כמו כן, עוסק בהוראת אנגלית בפרויקטים למצוינות.
 | |
| לידה |
1968 (בן 57 בערך) ראשון לציון, ישראל  |
|---|---|
| שם לידה |
אופיר גפלה = Ofir Gafla |
| מדינה |
ישראל |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
השם "טושה" הוא כינוי שניתן לו בילדותו על שם דמות מצוירת[2].
ספריו
עריכה- עולם הסוף, הוצאת כתר, 2004: רומן המציג בפני הקורא עולם בדיוני אודות החיים שלאחר המוות, המשלב מרכיבים מז'אנרים שונים אך עם זאת, מציע לקורא גם חידושים והמצאות. עולם הסוף הפך לרב מכר ואף זכה בפרס גפן לספר המקור הטוב ביותר בשנת 2005. זכה על הספר גם בפרס קוגל[3].
- הקטרקט בעיני הרוח, הוצאת כתר, 2005
- מאחורי הערפל, הוצאת כתר, 2007
- ביום שהמוזיקה מתה, 2010
- עשתונות, הוצאת כתר, 2013
- האורחים, הוצאת כתר, 2016
- רשימות מארץ הכביש, הוצאת כתר, 2019
- הרי געש רדומים, הוצאת כתר, 2022
- חיי ספר, הוצאת כתר, 2023[4]
פרסים והוקרה
עריכה- פרס היצירה לסופרים ולמשוררים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד
- פרס גפן לספר המדע הבדיוני הישראלי הטוב ביותר לשנת 2005
- פרס קוגל בשנת 2005
סיפורים קצרים
עריכה- ״סכנה״ בספר חדשות מהעולם התחתון על היוצר בוקי גרינברג (2006)
- ״האידיוט ממחר״ בכתב העת מסמרים גיליון 2 (2006)
- ״האיש ברחוב״ בקובץ סיפורי קולנוע כשמדלין סטו בוכה (2007)
קישורים חיצוניים
עריכה- אופיר טושה גפלה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של אופיר טושה גפלה, באתר "סימניה"
אופיר טושה גפלה, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- מור דיעי חנני, "אופיר טושה גפלה רוצה להחזיר את המנדט הבריטי", בפודקאסט 'הסכתרבות', ינואר 2020.
- רשימת הפרסומים של אופיר טושה גפלה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יניב מגל, הסופר אופיר טושה גפלה: "אנחנו חיים בעידן שמטפח שכחה", באתר גלובס, 11 ביולי 2013
- עמיחי שלו, חיים. נקודה, ראיון, באתר ynet, 4 ביוני 2010
- בועז כהן, מוזיקת המקרה: ריאיון עם אופיר טושה גפלה, באתר nrg, 21 במאי 2010
- מאיה פלדמן, כאן, שם ובכל מקום, באתר ynet, 11 באוגוסט 2007
- "בגיל 7 נטל עיפרון והחל לכתוב, ומאז לא חדל", באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
- אריק גלסנר, על הספר, "הקטרקט בעיני הרוח", בלוג באתר "רשימות", במקור פורסם במקור ראשון ובמעריב, אפריל 2008
- אריק גלסנר, המוות אינו מחוסר תאריך: על "ביום שהמוזיקה מתה" מאת אופיר טושה גפלה, באתר nrg, 2 ביוני 2010
- דורון קורן, ביום שהסיפור מת, באתר ynet, 8 ביולי 2010
- פתיחת הספר "הקטרקט בעיני הרוח", באתר nrg, 9 באוגוסט 2005
- פרק ראשון של הספר "מאחורי הערפל"
- מאשה צור-גלוזמן, "ביום שהמוזיקה מתה" מאת אופיר טושה גפלה, יום אסוני הוא יום ששוני, באתר הארץ, 26 במאי 2010
- בן שלו, סיפור עם פסקול, באתר הארץ, 9 ביוני 2010
- יאיר דקל, כשיודעים מתי המוות יגיע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 באפריל 2011
- שירי לב-ארי, אופיר טושה גפלה: "לא צריך להשתחרר מהעבר", באתר ynet, 13 באפריל 2013
גילי איזיקוביץ, השנאה מובילה את עלילת ספרו של אופיר טושה גפלה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016- נמרוד עופרן, היזהרו במשאלות שלכם: "האורחים" הוא עוד יצירת מופת של אופיר טושה גפלה, באתר וואלה, 30 באוקטובר 2016
- קרן דותן, החדש של אופיר טושה גפלה: הזר הוא המוּכר, אתר ישראל היום, מרץ 2022
- אופיר טושה גפלה, דף שער בספרייה הלאומית
- אופיר טושה גפלה, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ שירי לב־ארי, "אני עוף מוזר כי הסופרים האחרים לא", באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2022
- ^ גילי איזיקוביץ, השנאה מובילה את עלילת ספרו של אופיר טושה גפלה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016
- ^ שירי לב-ארי, אופיר טושה גפלה וסוזן אדם זכו בפרס קוגל, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2006
- ^ איתן גלס, "חיי ספר" נכשל באתגר הבסיסי שעומד בפני כל כותב, באתר הארץ, 27 ביוני 2023
