אופני הזהב

פרס ברכיבת אופניים

אופני הזהבצרפתית: Vélo d'Or; באנגלית: Golden Bicycle) הוא פרס ברכיבת אופניים, המוענק מאז שנת 1992 על ידי מגזין האופניים הצרפתי, Vélo Magazine. "אופני הזהב" נחשב לרוב כפרס האישי החשוב והיוקרתי ביותר בענף האופניים. הפרס מוענק מדי שנה לרוכב האופניים שמוגדר על ידי המגזין כמי שהשיג את הביצועים הטובים ביותר במשך כל אותה שנה.

אופני הזהב
Vélo d'Or
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק Vélo Magazine עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1992–הווה (כ־32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאנס ארמסטרונג החזיק בשיא הזכיות בפרס "אופני הזהב", עם חמש זכיות אולם בשנת 2012, פרסים אלו נשללו ממנו בעקבות שימוש בסמים ממריצים. אלברטו קונטדור זכה בפרס ארבע פעמים והוא מחזיק בשיא הזכיות.

מלבד שנת 2006 כל זוכי הטור דה פראנס עד שנת 2019 הגיעו לאחד משלושת המקומות הראשונים.

הזוכים בפרס

עריכה

גברים

עריכה
שנה זוכה מקום שני מקום שלישי
1992 ספרד  מיגל אינדוראין שווייץ  טוני רומינגר איטליה  קלאודיו קיאפוצ'י
1993 ספרד  מיגל אינדוראין איטליה  מאוריציו פונדריסט שווייץ  טוני רומינגר
1994 שווייץ  טוני רומינגר ספרד  מיגל אינדוראין רוסיה  אבגני ברזין
1995 צרפת  לורן ז'אלאבר ספרד  מיגל אינדוראין ספרד  אברהם אולנו
1996 בלגיה  יוהאן מוסיאו דנמרק  ביארנה ריס שווייץ  אלכס צילה
1997 גרמניה  יאן אולריך צרפת  לורן ז'אלאבר איטליה  מרקו פנטאני
1998 איטליה  מרקו פנטאני איטליה  מיקלה ברטולי ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג
1999 ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג גרמניה  יאן אולריך בלגיה  אנדריי צ'מיל
2000 ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג גרמניה  אריק צאבל גרמניה  יאן אולריך
2001 ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג גרמניה  אריק צאבל הולנד  אריק דקר
2002 איטליה  מריו צ'יפוליני ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג איטליה  פאולו בטיני
2003 ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג איטליה  פאולו בטיני קזחסטן  אלכסנדר וינוקורוב
2004 ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג איטליה  דמיאנו קונגו ספרד  אוסקר פריירה
2005 בלגיה  טום בונן ארצות הברית  לאנס ארמסטרונג איטליה  דנילו די-לוקה
2006 איטליה  פאולו בטיני ספרד  אלחנדרו ולוורדה שווייץ  פביאן קנצ'לרה
2007 ספרד  אלברטו קונטדור שווייץ  פביאן קנצ'לרה איטליה  פאולו בטיני
2008 ספרד  אלברטו קונטדור שווייץ  פביאן קנצ'לרה ספרד  קרלוס סאסטרה
2009 ספרד  אלברטו קונטדור הממלכה המאוחדת  מרק קוונדיש שווייץ  פביאן קנצ'לרה
2010 שווייץ  פביאן קנצ'לרה ספרד  אלברטו קונטדור לוקסמבורג  אנדי שלק
2011 בלגיה  פיליפ ז'ילבר אוסטרליה  קאדל אוונס הממלכה המאוחדת  מרק קוונדיש
2012 הממלכה המאוחדת  בראדלי ויגינס בלגיה  טום בונן ספרד  ז'ואקים רודריגז
2013 הממלכה המאוחדת  כריסטופר פרום איטליה  וינצ'נצו ניבאלי סלובקיה  פטר סאגאן
2014 ספרד  אלברטו קונטדור איטליה  וינצ'נצו ניבאלי ספרד  אלחנדרו ולוורדה
2015 הממלכה המאוחדת  כריסטופר פרום סלובקיה  פטר סאגאן איטליה  פאביו ארו
2016 סלובקיה  פטר סאגאן הממלכה המאוחדת  כריסטופר פרום קולומביה  נאירו קינטנה
2017 הממלכה המאוחדת  כריסטופר פרום הולנד  טום דימולן סלובקיה  פטר סאגאן
2018 ספרד  אלחנדרו ולוורדה הממלכה המאוחדת  גריינט תומאס צרפת  ז'וליאן אלאפיליפ
2019 צרפת  ז'וליאן אלאפיליפ קולומביה  איגן ברנל סלובניה  פרימוז' רוגליץ'
2020 סלובניה  פרימוז' רוגליץ' סלובניה  טאדיי פוגאצ'אר בלגיה  ווט ואן ארט
2021 סלובניה  טאדיי פוגאצ'אר סלובניה  פרימוז' רוגליץ' בלגיה  ווט ואן ארט
2022 בלגיה  רמקו אוונפול בלגיה  ווט ואן ארט סלובניה  טאדיי פוגאצ'אר
2023 דנמרק  יונאס וינגגור הולנד  מתייה ואן דר פול סלובניה  טאדיי פוגאצ'אר

נשים

עריכה
שנה זוכה מקום שני מקום שלישי
2022 הולנד  אנמיק ואן פלוטן בלגיה  לוטה קופצקי צרפת  פאולין פרנד-פרבו
2023 הולנד  דמי וולרינג בלגיה  לוטה קופצקי הולנד  אנמיק ואן פלוטן

קישורים חיצוניים

עריכה