פתיחת התפריט הראשי

אוקיינוסיוונית עתיקה: Ὠκεανός; בלטינית: Oceanus) הוא טיטאן הים מהמיתולוגיה היוונית.

אוקיינוס
Oceanus IstArchMu764c.jpg
תרבות דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ארקאדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אורנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם גאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים טתיס, ריאה, קרונוס, יאפטוס, היפריון, תמיס, תיאה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טתיס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אוקיינוס

תוכן עניינים

במלחמת הטיטאניםעריכה

ברוב גרסאות הסיפור אודות מלחמת הטיטאנים ושנים-עשר האלים האולימפיים, הטיטאנומכיה, לא עמד אוקיינוס, יחד עם פרומתאוס ותמיס, לצדם של אחיו הטיטאנים כנגד אלי האולימפוס, ובמקום זאת פרש מן הקרב. זאת ועוד, הוא גם סירב להושיט עזרה לקרונוס, כשהלה מרד באביו אורנוס.

תיאוריו והתגלמויותיועריכה

אוקיינוס היה, על פי אמונת היוונים והרומאים הקדמונים, נהר ענק שהקיף את העולם. ליתר דיוק, הכוונה הייתה לזרם מים אוקייני בקו המשווה, שעליו צף "העולם הנושב" (אויקומנה, oikoumene). במיתולוגיה היוונית תואר אוקיינוס בדמותו של טיטאן, בנם של אורנוס וגאיה. באמנות היוונית העתיקה מתואר הטיטאן אוקיינוס לעיתים קרובות כבעל פלג-גוף עליון שרירי עם זקן ארוך וקרניים, ופלג-גוף תחתון של נחש.

חוקרים אחדים סבורים, כי אוקיינוס גילם בתחילה את הים התיכון ואת האוקיינוס האטלנטי, שני אגני מי הים הגדולים ביותר שהיו ידועים ליוונים הקדמונים. ברם, עם התפתחות הידע הגאוגרפי נעשה אוקיינוס להתגלמות מימיו הבלתי-נודעים של האוקיינוס האטלנטי (שנקרא גם "ים האוקיינוס"), בעוד שפוסידון שלט על הים התיכון.

בת-לווייתו של אוקיינוס היא אחותו טתיס, ומזיווגם נולדו שלושת אלפים צאצאים הידועים בשם אוקיינידים.

אוקיינוס מופיע הן במיתוסים והן בקוסמוגרפיה היוונית. קרטוגרפים הוסיפו להציג במפותיהם את זרם המים המשווני המקיף את הארץ ממש כפי שהופיע על מגינו של אכילס.

סמליו של אוקיינוס הם רכיבה על סרטן ענק, ושימוש בנחש ים כמו בחרב.

מגן אכילסעריכה

כמתואר באיליאדה של הומרוס, עיטר הפייסטוס את שולי מגינו של אכילס באוקיינוס, כמו העולם עצמו:

"הוסיף וצר גם את שטף מי האוקיינוס האיתן
סביב על-שפת אותה צנה - מעשה אמן להפליא"[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איליאדה, מעשה כלי המלחמה, 608-607, בתרגום שאול טשרניחובסקי.