אורי צאן

אורי צאן (21 ביולי 1924 – 29 בינואר 1996) היה לוחם פלמ"ח וסופר; ממקימי ה"חי בר" וה"טכנודע בחדרה".

ביוגרפיה עריכה

נולד ב-1924 לחנה ומאיר בארץ ישראל. למד בבית-ספר "אחד-העם" בחדרה ולאחר מכן בתיכון חדרה. בגיל 17, התגייס ב-1941 לפלוגה ג' של הפלמ"ח. הוא שירת באפיקים ובאשדות יעקב במסגרת הכשרת "מעוז" יגור-אפיקים של הנוער העובד. השתתף בהעלאת עולים מלבנון לישראל; בסיס היציאה היה כפר גלעדי. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת אלכסנדרוני ובמלחמת סיני בחטיבה 9 שירדה לשארם א-שייח'. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים שרת בהג"א.

צאן למד במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהדרכת פרופסור היינריך מנדלסון. ב-1956 היה פקח הציד הלאומי הראשון במדינה. הוא היה כפוף ל"מדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות^[1]. בהמשך תפקד כעוזר ראשי לאלוף אברהם יפה ברשות שמורות הטבע. ב-1960 יזם והקים עם יפה את אגודת החי-בר^[2]; מטרת האגודה הייתה להשיב לארץ ישראל את חיות הבר התנ"כיות שחיו בה בימי קדם^[3].

ב-1986, לאחר פרישתו מהרשות, פעל להקמת ה"טכנודע" בחדרה והיה מנהלו הראשון.

צאן כתב ארבעה ספרים: "חלום שהתגשם", המספר על הקמת שמורת חי-בר בנגב; "היצרים להטו והצבי שאג"; "הצועני"; ו"עולם אכזר הסוואנה".

אורי צאן היה נשוי למלכה (לבית גולדפיין) ונולדו להם שתי בנות. הוא התגורר בחדרה עד לפטירתו ב-1996.

^ Tal, Alon Pollution in a Promised Land – An Environmental History of Israel, Berkeley, California, University of California Press, page 159, 2002.
^ שמורת טבע חי בר בכרמל, באתר רשות הטבע והגנים
^ Tal, Alon Pollution in a Promised Land – An Environmental History of Israel, Berkeley, California, University of California Press, page 190, 2002.