אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה. האורתוגרפיה כוללת הן את הסימנים הגרפיים המשמשים לכתיבה (אותיות, לוגוגרמות, סימנים דיאקריטיים, סימני פיסוק, וכו'), והן את החוקים המתארים כיצד יש להשתמש בהם, כולל חוקי כתיב ופיסוק.
בחלק מהשפות מתייחסת המילה אורתוגרפיה לחוקי הכתיב בלבד. יש להבדיל בין אורתוגרפיה לטיפוגרפיה (אמנות סידור הדף המודפס והספר).
אורתוגרפיה של שפה כוללת גם את הכתב – האורתוגרפיה העברית היא אלפביתית, פונמית ומורפמית. דוגמאות לחוקים אורתוגרפיים הם חוקי הכתיב החסר והמלא.
באנגלית יש 26 אותיות המייצגות עיצורים ותנועות, אך אין סימני הטעמה. לעומת זאת כל אות אנגלית יכולה לייצג צלילים שונים וכל צליל (פונמה) יכול להיכתב במגוון אותיות. בנוסף, קיימים צירופי אותיות הנקראים דיגרפים כגון th, המייצגים צליל אחד. שפות שונות המשתמשות באלפבית הלטיני משתמשות בחוקים אורתוגרפיים שונים.
האורתוגרפיה היפנית נחשבת לאחת המסובכות בעולם. היא משלבת אלפי סימנים לוגוגרפיים (במקור סיניים) הנקראים "קאנג'י" ומייצגים מורפמות, עם מאה אותיות נוספות הנקראות "קאנה" (שכוללות את מערכי האותיות היראגאנה, קאטאקאנה, ומאניוגאנה ומייצגות הברות) וכן עם אותיות לטיניות הנקראות רומאג'י. כל המילים בשפה היפנית יכולות להיכתב בכל אחת מהשיטות היראגאנה, קאטאקאנה ורומאג'י ורובן גם בסימני קאנג'י. הבחירה באיזה כתב להשתמש מתבצעת לרוב על פי סטנדרטים נהוגים, קלות הקריאה ובחירה סגנונית. קיים ויכוח אם האורתוגרפיה הסינית היא לוגוגרפית או אידאוגרפית.
מונחים
עריכה- אורתוגרפיה "שטוחה" (למשל, רוסית) היא אורתוגרפיה בה קיים קשר גרפו-פונמי ישיר בעוד שבאורתוגרפיה "עמוקה" (כמו עברית לא מנוקדת או אנגלית) הקשר הגרפו-פונמי אינו חד-חד-ערכי.
- ניתן לקרוא לאורתוגרפיה "יעילה" או "לא יעילה" אם יש בה אות אחת לכל פונמה או מספר אותיות. לדוגמה, הכתיבה של שם המשפחה הסלאבי Tzschaetzsch (שלרוב ייכתב Tschätsch) אינה יעילה מכיוון שהיא משתמשת בשתים עשרה (או תשע) אותיות כדי לייצג שלוש פונמות בלבד. באורתוגרפיה יעילה השם ייכתב Čäč או Cεc.
- באורתוגרפיה "לקויה" לא מיוצגים כל הצלילים שקיימים בשפה (דוגמאות – איטלקית וערבית).
חוקי דקדוק ורכיבי משפט
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- לשון ושפות - כתיב ואיות, דף שער בספרייה הלאומית