אזו מאיבריה
אַזּוֹ, אַזוֹי או אָזוֹן (בגאורגית: აზო; აზოჲ; აზონი) היה שליט הגאורגים בכארתלי העתיקה (מוכרת כממלכת איבריה בכתבים הקלאסיים), שעל פי הרשומות הגאורגיות מימי הביניים מונה על ידי אלכסנדר הגדול.
מסורת ימי הביניים
עריכהשמו ומוצאו של אזו מוצגים באופנים שונים ברשומות הגאורגיות מימי הביניים. בעוד החיבור 'ניצורה של כארתלי' (אנ') הוא נקרא אזו (י) והוא מוצג כנצר לשושלת קודמת באריאן כארתלי (אנ'), בחיבורים ב"חיי כארתלי" הוא מכונה בשם אזון ומוצג כמקדוני. אזו ואזון מייצגים ללא עוררין את אותה דמות ושני המקורות מייחסים את מעמדו למסע המיתולוגי של אלכסנדר הגדול לגאורגיה הפנימית.[1]
על פי החיבור 'ניצורה של כארתלי', אזו היה בנו של מלך אלמוני בשם מאריאן כארתלי (אנ') שהובא לכארתלי עצמה על ידי אלכסנדר הגדול והוצב כמלך הראשון (מֵפֶּה (אנ')) של מצחתה לאחר כיבוש העיר. אזו הביא איתו את פולחן האלילים גאצי וגאים לכארתלי. חיבורי 'חיי כארתלי' לא מספרים על מסורת כזו. במקום זאת נאמר בהן כי אזון, בנו של יארדוס (ללא הוכחה[דרושה הבהרה] ב'ניצורה של כארתלי') לא היה מלך ולא ממוצא גאורגי. על פי החיבור, הוא כבש את מצחתה על ידי חיל בן 100,000 מקדונים. בנוסף, אלכסנדר ציווה על אזון לסגוד לשבעה גרמי שמים (השמש, הירח וחמישה "כוכבים", כלומר כוכבי לכת) ולשרת את "האל הבלתי נראה, בורא היקום". בגרסה זו אזון מתואר כרודן, והוא מודח ונהרג על ידי פרנוואז הראשון, חבר השבט השולט המקומי שושלת פרנוואז (אנ'), שאביו ודודו נהרגו על ידי אזון.[1][2]
פרשנות מודרנית
עריכההזיהוי של אזו/אזון הוא אחת החידות המורכבות והמעוררות מחלוקת של ההיסטוריה הגאורגית המוקדמת. שלטונו מתוארך בדרך כלל על ידי החוקר הגאורגי סרגי גורגאדזה (גאו') לשנים 330–272 לפני הספירה, אם כי כרונולוגיה זו חסרה דיוק.[3]
למרות ההבדלים ביניהן, שתי המסורות של ימי הביניים מסכימות שהממלכה הוקמה במצחתה בתקופה ההלניסטית המוקדמת. עובדה זה מאומתת גם במקורות שאינם גאורגיים.[3] האגדה על המסע של אלכסנדר הגדול לאיבריה נשמרה גם במסורת ההיסטורית הארמנית, במיוחד בחיבור תולדות הארמנים (אנ') מאת מובסס חורנאצי (כנראה מהמאה ה-5). חורנאצי מצין את "מיתרידטס, אחשדרפן דריווש" (ניתן לזהות עם מיטרידטס השני מכיוס (אנ')) שמונה על ידי אלכסנדר לשלוט על הגאורגים. פרופסור גיורגי מליכישווילי (גאו') ערך מספר הקבלות בין הסיפורים על אזון של ברשומות הגאורגיות לבין מיתרידטים של המסורת הארמנית.[4]
מספר חוקרים מודרניים סוברים שסיפורו של אזו מעיד בעקיפין על הגירה של השבטים הגאורגים המוקדמים לצפון-מערבה ושילוב של אלמנטים אנטוליים עם השבטים שחיו בכארתלי ממש.[5] מצד שני, הגרסה של 'חיי כארתלי', המתייחסת באופן אנכרוניסטי לפמליית אזון כ"רומאים", עשויה בהחלט לשקף את הפעילות הרומית באיבריה, ככל הנראה את אלה של התקופה הפלאבית (69–96 לספירה). הרשומות הגאורגיות התעלמו ממנה.[4][6]
מספר היסטוריונים מודרניים ניסו גם להשוות את אזון (השם מסתיים בסיומת היוונית -ου) עם יאסון של תקופת הארגונאוטים.[7] לפי ההיסטוריון הרומי טקיטוס, האיבריים "טענו שמוצאם תסלי, מהתקופה שבה יאסון, לאחר שעזב עם מדיאה וילדיהם, חזר לארמון הריק של אייטס (אנ') ואנשי קולכיס חסרי המלכים".[8]
מקורות
עריכה- Rapp, Stephen H. (אנ') (2003), Studies In Medieval Georgian Historiography: Early Texts And Eurasian Contexts. Peeters Bvba. מסת"ב 90-429-1318-5 (הספר בקטלוג ULI)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 #ראפ, p. 270
- ^ #ראפ, p. 269
- ^ 1 2 #ראפ, p. 273
- ^ 1 2 גיורגי כוותרדזה (Q126302692) Georgian Chronicles and the raison d'étre of the Iberian Kingdom (Caucasica II)., pp. 177-237. Orbis Terrarum, Journal of Historical Geography of the Ancient World 6, 2000.
- ^ Cyril Toumanoff (1963), Studies in Christian Caucasian History, p. 89. Georgetown University Press (אנ')
- ^ קונסטנטין לרנר (Q126304194) (2001) The 'River of Paradaise' and the Legend about the City of Tbilisi: A Literary Source of the Legend, p. 76. Folklore Vol. 16
- ^ #ראפ, p. 269-270
- ^ Michael Grant (אנ') (1973), The Annals of Imperial Rome, p. 217. Penguin Classics (אנ'), מסת"ב 0-14-044060-7. (הספר בקטלוג ULI)