אח"י עצמאות (סער 4)

קורבטת טילים מסדרת סער 6 של חיל הים הישראלי

ספינת הטילים אח"י עצמאות, מדגם סער 4 - "נדרן", פעלה בשירות חיל הים הישראלי במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1979 ועד 2014.

אח"י עצמאות
אח"י עצמאות 1980.
אח"י עצמאות 1980.
אח"י עצמאות 1980.
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 4
אוניות בסדרה אח"י ניצחון, אח"י עצמאות, אח"י מולדת, אח"י קוממיות.
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל, ישראל
הוזמנה ספינה שנייה מתוך 4 ספינות במסגרת פרויקט "נדרן"- סער 4.
תקופת הפעילות 1979 – 14 במרץ 2014 (כ־35 שנים)
אחריתה הוטבעה על ידי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.6 מטר
שוקע 2.5 מטר
מהירות מרבית 34 קשר
גודל הצוות 45 איש, בדגם נצ"ל 50 איש.
טווח שיוט 4,000 מיל ימי ב-17.5 קשר; 1,650 מיל ימי ב-30 קשר
גובה התרנים 10 מטר
הנעה 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 V16; סה״כ 12,800 כוח סוס
צורת הנעה 4 מדחפים
מתקני התפלה שני מעבים
חימוש

החימוש כולל:

אמצעי גילוי ול"א
  • מכ"ם "דגון" דו-תחומי לניווט וחיפוש תוצרת אלתא
    * מכ"ם בקרת אש "אוריון" תוצרת חברת סילניה באיטליה
    * מערכות לוחמה אלקטרונית אקטיבית ופסיבית
    * מערכת סונר נגרר - נוספה עם ההסבה לספינות נצ"ל
מוטו זה לא הגוף זו הנשמה

מהלך חיי הספינה עריכה

הספינה נבנתה במספנות ישראל לפי תכנון של חיל הים בהסתמך על הניסיון שנצבר מהפעלת הסטי"לים מסדרת "סער 4 תכלית". הספינה נטלה חלק במערכת שלום הגליל ובמבצעים רבים בתחום הביטחון השוטף, לרבות בלכידת כלי שיט עוינים. בשנים 1997–1999, נוספו לספינה צמ"טים (צינור מטיל טורפדו) וסונר נגרר בירכתיים במקום תותח 76 מ"מ. מאז נקרא דגם זה "סער 4 נצ"ל".

זוהי הספינה הראשונה בחיל הים בשם זה. נקראה על שם אוניית מעפילים שהפליגה מבולגריה. הגיעה לקפריסין ב-1 בינואר 1948 ועל סיפונה אלפי מעפילים, לאחר הסכם עם הבריטים[1].

יציאה משירות עריכה

הספינה הוצאה משירות מבצעי ב-14 במרץ 2014.

ב-26 ביוני 2016[2], אח"י עצמאות שימשה כספינת מטרה במהלך תרגיל חילי והוטבעה על ידי אח"י חרב ואח"י חץ - כל אחת מהספינות שיגרה טיל הרפון אשר השמידו את הספינה[3][4][5].

מפקדים עריכה

מפקדי אח"י עצמאות (סער 4)
דרגה ושם תקופת כהונה תרומה כמפקד הספינה תמונה
צוק יעקב 1978 - 1979
 
יצחק בכר 1979
אבי שחף 1980 - 1981
 
דורון עמיר 1981 - 1981
 
[6]
אלי מרום (צ'ייני) 1981-1983
 
[7]
גיורא בוקסר 1983 - 1984
 
עופר דובנוב 1985 - 1986
 
דרור הררי 1986 - 1987
ללא מפקד 1987 - 1988 שיפוץ מורחב באילת
שחר יהודה 1988 - 1989
 
אברהמי סרולביץ
 
הראל גוב 1989 - 1990
 
שלומי בסון 1990
 
עופר דורון 1991
 
בני שפנייר 1991 - 1992
אופיר שוהם 1992-1993
יוסי משיטה 1993 - 1994
 
אלי שרביט 1994 - 1995
 
[א]
עידו רם 1995 - 1996
 
נבו ארז 1996 - 1997
רונן נימני 1997 - 1998
זיו פלג 1998 - 1998
ללא מפקד 1998 - 1999 טיפול רמה 3 הסבה לנצ"ל
אילן מינץ 1991 - 2001 הספנה לאחר שריפה בים בחדר מכונות אחורי
רועי נגלר 2001 - 2002
זיו ברק 2002 - 2004
טימור דביר 2004 - 2006
אדר גרשון 2006 - 2008
ערן הלר 2008 - 2009
אורי ארנון 2009 - 2010
עירא ליף 2010 - 2011
סמיון גמברג 2011
מני נחמיאס 2012 2014 העמדת הספינה
 

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ירון דור, מצפון תיפתח הרעה, - על יציאה מיותרת לים סוער, קטע בעשירי בדצמבר 1980 – הפוסיידון שלי/ של חיי, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, בית החובל, 2020, עמ' 410.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אח"י עצמאות בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  2. ^ לנדאו מקבל הסבר מרס"ן יעקב צוק - מפקד הספינה. מאחריו תא"ל אלי רהב - מפקד בסיס חיפה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 124–125, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
  2. ^ התפתחות התחבורה הימית, פרסום משרד התחבורה, ב-12 במרץ 2013.
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, צפו: ספינות הטילים של חיל הים משמידות ספינה ממרחק של יותר ממאה ק"מ, באתר וואלה!‏, 7 ביולי 2016  
  4. ^ יואב זיתון, מ-120 ק"מ: צפו בטילי חיל הים פוגעים בספינת טילים ישנה, באתר ynet, 07 ביולי 2016  
  5. ^ ברית אלמוג, ‏תרחישי מלחמה עם כוחות היבשה והאוויר, באתר חיל הים הישראלי, 26 ביוני 2016
  6. ^ התמונה מתקופה מוקדמת יותר.
  7. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.