ויקיפדיה

מספנות ישראל

מספנה לתיקון אוניות ונמל מסחרי פרטי בחיפה

מספנות ישראל היא המספנה הגדולה בישראל, ונוסף על כך היא הנמל הפרטי הראשון בישראל. מתקני החברה ומשרדיה ממוקמים בחלקו המזרחי של נמל הקישון בחיפה על שטח של 335 דונם שנחכר מחברת נמלי ישראל ומשמשים בתור נמל פרטי. לרשות החברה רציף באורך של 900 מטרים עם מים בעומק של 12 מטרים.

מספנות ישראל בע"מ
מספנות ישראל - מבט ממעוף הציפור
מספנות ישראל - מבט ממעוף הציפור
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול מספנ
מייסדים מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1959–הווה (כ־65 שנים)
חברת אם קבוצת SK (ישראל) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°48′55.39″N 35°2′1.11″E / 32.8153861°N 35.0336417°E / 32.8153861; 35.0336417מיקום המטה
משרד ראשי ישראלישראל דרך יוליוס סימון 53 חיפה, ישראל
ענפי תעשייה בניית אוניות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים אוניות, ספינות טילים, ספינות סיור, גוררות, דוברות, סירות, מנופים
שווי שוק 1.48 מיליארד ש"ח (18 בספטמבר 2024)
הכנסות 1.53 מיליארד ש"ח (2023)[1]
רווח תפעולי 136 מיליון ש"ח (2023)[1]
רווח 95.9 מיליון ש"ח (2023)[1]
הון עצמי 934 מיליון ש"ח (2023)[1]
סך המאזן 1.74 מיליארד ש"ח (2023)[1]
יו"ר סמי קצב, שלומי פוגל-דירקטור ויו"ר תעשיות מספנות ישראל בע"מ וחברת סימנט בע"מ
מנכ"ל איתן צוקר
עובדים 378
 
https://www.israel-shipyards.com/he/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טקס הנחת אבן הפינה למספנות ישראל. מימין לשמאל: ישראל ליברטובסקי מנכ"ל מספנות ישראל, נחום שמיר מנכ"ל חברת השילומים ולוי אשכול שר האוצר. צילום: קרן אור
פועלים במספנות, 1969
עבודה במספנות, 1969

היסטוריה

עריכה

הקמת המספנות

עריכה

ב-1956 הקים מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, ועדה שתדון בדרכים להקמת מספנה לבנייה ותיקון אניות בארץ. ראש מספן הציוד בחיל הים, אלוף-משנה אברהם זכאי, שלמד הנדסת אוניות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מונה כיועץ טכני של הפרויקט. הוועדה הגישה ביולי 1956 סיכום והמלצות על הדרך שבה יש לנקוט להקמת המספנה. את המימון להקמת המספנות תכננו לקבל במסגרת הסכם השילומים מגרמניה המערבית. ביולי 1957 נשלח זכאי לביקור במספנות באירופה כדי לברר וללמוד נושאים הקשורים להקמת המספנות. ב-2 בדצמבר 1957 סיים זכאי את תפקידו במספן הציוד ומונה למנהל הטכני של צוות ההקמה. זכאי ערך הכנות להקמת המספנות כולל ניתוח כלכלי[2].

חברת מספנות ישראל הוקמה באופן רשמי בשנת 1959 כחברה ממשלתית, כאשר ישראל ליברטובסקי מונה למנהל המספנה הראשון (ושימש בתפקיד עד 1981)[3]. ליברטובסקי יצא לסיור לימודי באירופה עם צוות ההקמה, ביקר במספר מספנות וביקש הצעות לסיוע בהקמתה[4]. במקביל משלחת מיפן הגישה הצעה להקים את המספנות עבור מדינת ישראל[5]. לאחר שנבדקו מספר הצעות, במרץ 1959 התקבלה ההצעה של מספנת דה-סכלדה (De Schelde) ההולנדית לספק את הידע לבנייתה[6], לאחר משא ומתן של מספר חודשים אישרה ועדת השרים לכלכלה את ההסכם שנחתם באוגוסט 1959[7]. עלות ההקמה הוערכה בכ-40 מיליון ל"י, היא תוכננה להעסיק כ-2,000 עובדים ונועדה לבנות ולתחזק כלי שיט אזרחיים[8]. בפברואר 1960 הוגשו התוכניות לאישור, והחלו בהכנת המכרזים[9]. באוגוסט 1960, הסכימה הולנד לתת הלוואה להקמת המספנה ופורסם מכרז להקמת הרציפים[10]. בנובמבר 1960, נחתם חוזה עם חברת בריטית להקמת מבני המספנה[11]. חברת סולל בונה זכתה בחוזה לחפירת המעגנה של המספנה[12]. טקס הנחת אבן הפינה למספנה נערך ב-26 בינואר 1961 בנוכחות שגריר הולנד בישראל[13].

הקמת המספנה לוותה בסכסוך עם חברת "הימה", שהוקמה על ידי ישראל קירשטיין שהיה אדריכל ימי מוכר עוד בימי המנדט, והייתה בבעלות משותפת של סולל בונה וצים[14]. "הימה" הפעילה כבר מספנה קטנה בצידו השני של נמל הקישון ועסקה בהרחבתם באותה עת[15]. תחילה דובר ש"הימה" תפעיל ותנהל גם את מספנות ישראל, בשותפות שווה עם ממשלת ישראל[16], אך לבסוף ממשלת ישראל החזיקה במלוא הבעלות ואף הוחלט להעביר את המבדוק הקיים בנמל חיפה לחזקת מספנות ישראל[17]. פתרון נוסף שהוצע היה למזג את שתי החברות[18]. ביוני 1962 אושר מיזוג "הימה" "מספנות ישראל"[19], והסכם המיזוג נחתם בספטמבר 1962[20].

הפעלת המספנות

עריכה

במהלך שנת 1962 נחתמו החוזים הראשונים לבניית ספינות במספנה, שתי ספינות משא עבור צים ושלוש ספינות מתוך הזמנה של תריסר עבור חברת הספנות "סלע", כקבלן משנה של מספנה הולנדית[21][22]. התוצרת הראשונה שייצא מהמספנה כללה דוברות עבור מפעלי ים המלח ונחתת עבור חיל הים[23]. טקס מסירת הנחתת (כלי השיט הראשון שהמספנה בנתה), אח"י עציון גבר פ-51, נערך ב-24 בינואר 1963, בנוכחות מפקד חיל הים יוחאי בן-נון, סגן שר הביטחון שמעון פרס ושר התחבורה ישראל בר-יהודה[24]. פרויקט נוסף שביצעה ב-1963 היה פירוק אוניית נוסעים ישנה של צים[25]. טקס השקת האונייה "אסתר", האנייה הראשונה שנבנתה במספנות, נערך ב-7 באפריל 1964. "אסתר" הייתה אוניית משא, במעמס של כ-3,000 טון, שנבנתה עובר צים[26] אולם לאחר שלוש שנות פעילות המספנה לא עמדה בציפיות וחברת צים סרבה למסור עבודות תחזוקה ותיקונים למספנה, עקב המחיר הגבוה והתפוקה הנמוכה. גם ההזמנה של חברת הספנות "סלע" בוטלה[27]. עם זאת, בדצמבר 1965, הושקה "חנה", אוניית משא שנייה שנבנתה עובר צים[28]. בינואר 1966 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על המספנות, שעיקרו היה ביקורת על הניצול חלקי של כושר הייצור ועל הפסדים צבורים של עשרה מיליון ל"י[29].

בשנים 1968–1970 הפכה המספנה רווחית לראשונה[30]. בין כלי השיט שבנתה באותן שנים היו שש גוררות עבור רשות הנמלים[31], שתי דוברות תדלוק עבור חברת "פי גלילות"[32], מחפר צף למפעלי ים המלח[33] ומבדוק צף עבור יוון[34].

 
בימת המכובדים בטקס השקת אח"י מולדת, 22 במרץ 1979. מימין לשמאל: גב' מרים איתן, משה ורטמן, אלוף זאב אלמוג, רא"ל רפאל איתן, מנכ"ל מספנות ישראל - ישראל ליברטובסקי, שר התחבורה - חיים לנדאו, ראש העיר חיפה - אריה גוראל.

בשנות ה-70 נבנו במספנה אוניות קטנות, כלי שיט צבאיים (ובהם ספינות טילים מדגם "סער 4") בהובלתו של חיים שחל ומבדוקים. לשיא פעילתה הגיעה החברה באמצע שנות ה-70, אז העסיקה כ-1,000 עובדים. בנוסף לתחום הימי עסקה החברה גם בעבודות מתכת שונות בנצלה את מתקניה ואת כוח האדם המיומן שלה.

המשבר בחברה

עריכה

בתחילת שנות ה-80 נקלעה החברה לקשיים כלכליים לאחר שהיקף ההזמנות מישראל ומחוצה לה ירד בשיעור ניכר, החברה לא מצאה פתרון למצב זה וספגה הפסדים כבדים. רק ב-1984 הכינה החברה הצעה לתוכנית הבראה תלת שנתית ששני הצעדים המרכזיים בה היו צמצום כוח האדם וקבלת תמיכה ממשלתית לבניית אוניות. בפועל צומצם כוח האדם במידה חלקית, לא הגיעו הזמנות חדשות לבניית אוניות ולחברה היו קשיי נזילות שהלכו וגברו. למרות זאת הזרימה הממשלה כספים בסכומים ניכרים לשם מימון פעולותיה השוטפות של החברה.

אני מאמין בפועל העברי

אני מאמין בפועל העברי
ועל כן מאמין אני
בהצלחת המספנה

— ישראל ליברטובסקי, המנהל בפועל של המספנות
דבר 9 ביולי 1959

ועדת השרים הכלכליים ייפתה את כוחם של שר האוצר לוי אשכול ושר התחבורה משה כרמל לחתום על תקנות ההתאגדות של חברת מספנות ישראל. בהמשך ייחתם הסכם עם החברה ההולנדית[35] שתוקפו יפה לשתים עשרה שנים. ההולנדים ישתתפו בהנהלת המספנה, יספקו מומחים ויעזרו בהשגת הלוואה של ארבעה מיליון דולר. בשלב ראשון יושקעו במספנה כ-20 מיליון לירות והיא תוכל לבנות אניות בנפח עד 8,000 טונה. בנוסף על 2,000 העובדים שיועסקו במספנה היא תספק עבודה בעקיפין לעוד 500 עובדים.

— דבר 12 באוגוסט 1959

ב-12 בינואר 1986, עקב ההחמרה במצבה של החברה, החליטה האספה הכללית של בעלי המניות לפנות אל בית המשפט בבקשה לפירוק החברה ולמינוי כונס הנכסים הרשמי למפרק זמני. בית המשפט נעתר לבקשת בעלי המניות ומינה את כונס הנכסים הרשמי למפרק הזמני של החברה.

במרץ 1986 מינה בית המשפט, על פי בקשת המפרק הזמני (ביוזמת שרי האוצר והתחבורה), את אלוף (מיל') זאב אלמוג למנהל המיוחד של החברה.[36] אלמוג שימש בתפקידו זה עד למכירת החברה באפריל 1995. לפני מינוי המפרק הזמני הועסקו בחברה כ-650 עובדים, וביוני 1994 נותרו בחברה כ-240 עובדים. פעילות המספנה במסגרת של פירוק זמני נמשכה כתשע שנים, שבמהלכן פותחו ונבנו במספנה שני דגמי כלי-שיט משוכללים: סטי"ל סער 4.5 נירית שנקלט בחיל הים, וספינת משמר מהירה (דגם "שלדג"), שנקלטה בחיל הים, נרכשה על ידי ציים זרים ויוצרה בדגמים אחדים במשך עשרות שנים. הצי השישי האמריקאי ביצע בתקופה זו במספנה תיקונים באניותיו בשיעור שהגיע לחמישים אחוזים מהיקף התיקונים שלו בים התיכון, והשקיע כספים ניכרים בפיתוח נתיב הכניסה הימית למספנה ובאמצעי תשתית אחרים. לקראת הפרטת המספנה הגיע אלמוג להסכם עם רשות הנמלים לייעוד שטח של המספנה לנמל, רציפים ושטחי אחסנה.

מבקר המדינה ציין בדו"ח ביקורת שבתקופת הפירוק הזמני "חל שיפור במצבה הכספי, אולם החברה לא הצליחה להיחלץ מבעיותיה הכספיות הבסיסיות, שחלקן נגררו עוד מהתקופה שלפני מינוי המפרק הזמני – מחסור בהון עצמי, קשיים בתזרים המזומנים, חוסר איזון בין מצבת כוח האדם לתעסוקה, ורווחיות נמוכה ואף הפסדים בעבודות שביצעה."[37]

בנובמבר 1993 החליטה הממשלה להפריט את החברה, ותהליך המכירה התמשך עד אפריל 1995. עם מכירת החברה פרש זאב אלמוג מניהולה.

הפרטה

עריכה
 
מבדוק צף וספינות שהובאו מחוץ לישראל במספנות ישראל

באפריל 1995 נמכרה החברה לקבוצה של משקיעים פרטיים, בראשות סמי קצב, שלמה שמלצר ושלומי פוגל, תמורת 40.5 מיליון ש"ח. עם מכירת המספנה לקחה עליה המדינה את חלק הארי של חובות המספנה והתחייבויותיה. העלות למדינה של כיסוי התחייבויות המספנה בניכוי התמורה שהתקבלה, הסתכמה ב-628 מיליון ש"ח בקירוב. הקונים התחייבו "להביא לכך שבהפעלת החברה יישמר יעודה כמספנה", אך לא נקבע משך הזמן שבו חלה התחייבות זאת.

בשנים 2002–2004 בנתה מספנות ישראל שלושה סטי"לים עבור משמר החופים היווני תמורת 100 מיליון דולר. הספינות נקנו כדי לשדרג את יכולות משמר החופים היווני להתמודד עם איומי טרור ועם חדירות מהים, ושימשו לאבטחת האולימפיאדה שנערכה ביוון בשנת 2004[38].

באפריל 2004 נערכה מספנות ישראל להנפקה לפי שווי חברה של 400 מיליון ש"ח, אך ההנפקה לא יצאה לפועל והיא נשארה חברה פרטית[39].

הנפקה בבורסה

עריכה

בספטמבר 2020 השלימה חברת "תעשיות מספנות ישראל בע"מ" הנפקה ראשונה לציבור. במסגרתה נרשמו מניות החברה למסחר בבורסה והחברה הפכה לחברה ציבורית. החברה גייסה 340 מיליון שקל לפי שווי שוק של 1.7 מיליארד שקל[40]. חברת "תעשיות מספנות ישראל בע"מ" הוקמה בספטמבר 2019, כחברת החזקות של "מספנות ישראל בע"מ", "נמל מספנות ישראל בע"מ" וחברת "סימנט אי.אס. בע"מ" (חברת יבוא המלט)[41].

ביוני 2021 חתמה המספנה על הסכם עם משרד הביטחון למכירה של כלי שיט מבצעיים לחיל הים, לראשונה זה 15 שנה. על פי ההסכם, המשרד ירכוש מהחברה ארבע ספינות מדגם שלדג סימן 5 בהיקף של 96 מיליון שקל[42].

מנהלי המספנות

עריכה

בהנהלת המספנות עומד מהנדס האחראי על התפקוד השוטף של המספנות

מפקדי המספן
שם תקופת התפקיד ביצועים עיקריים תמונה
ישראל ליברטובסקי 1958 עד 1981
 
מיכאל כהן 1981 עד מרץ 1986
זאב אלמוג מרץ 1986 עד אפריל 1995
סמי קצב אפריל 1995 עד 1996 בעלים ומנהל
דב נרדימון 1996 עד 1998
ישי הרמתי 1998 עד 2000
 
[43]
אהוד גבעון 2000
יגאל רינגרט 2000 עד 2002
אבי שחף פברואר 2002 עד אפריל 2018
 
[44]
איתן צוקר אפריל 2018- נוכחי

תפוקת המספנות

עריכה

שרותי תיקון אוניות

עריכה

למספנות ישראל הסכמים עם מדינות וחברות ספנות שונות, בכלל זה חיל הים הישראלי, הצי השישי של ארצות הברית, מנו ספנות, קצא"א, חברות הנמל בישראל, נמל חדרה וחברות ספנות בישראל ובעולם. לצורך זה מפעילה החברה מבדוק צף בכושר הרמה של 4,500 טון.

ספינות חדשות

עריכה
  • אוניות צובר - באוגוסט 2008 השיקה חברת מספנות ישראל, לראשונה מזה 30 שנים, אוניית צובר חדשה באורך של 90 מטרים ובדוחק של 4,750 טונות. האוניה היא מהגדולות ביותר שנבנו בישראל לצרכים מסחריים וללקוח בינלאומי. האונייה שהושקה הייתה הראשונה מתוך סדרה של ארבע אוניות שהמספנה בנתה[45].

באוגוסט 2012 השיקה מספנות ישראל אוניית צובר חמישית.

בשנים 2013–2018 מסרו מספנות ישראל שישה שלדגים סימן 5 ללקוח בים הכספי.
בשנת 2018 מסרו מספנות ישראל ארבעה שלדגים סימן 2 למשמר החופים של ארגנטינה – ספינות אלה מפטרלות בנהר פרנה על גבול ארגנטינה – פרגוואי.
  • סער 72 - במאי 2013 הציעה מספנות ישראל ספינת טילים חדשה - סער 72 בדחי של כ-800 טון. המספנות העריכו שהקורבטה תתאים לצורכי חיל הים הישראלי ולקוחות אחרים[46]. אך ההצעה לא נענתה בחיוב. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לרכוש בגרמניה ארבע קורבטות בדחי של כ-2,000 טון לחיל הים שזכו לכינוי סער 6[47].
  • סער 62 - בשנים 2013–2018 מספנות ישראל שש ספינות סיור (Offshore Patrol Vessel) של 62 מטר, בתכנון מבוסס על סער 4.5 נירית, ללקוח בים הכספי. ב-15 בדצמבר 2017 נמסרה ספינה ראשונה מדגם סער 62 לקפריסין[48]. בסוף שנת 2019 מסרה מספנות ישראל ספינת סיור באורך 62 מטר, בעלת מבנה עילי חדשני, לחיל הים של הונדורס. הספינה הפליגה ממספנות ישראל בחיפה להונדורס – מרחק 7,300 מייל ימי.
  •  
    ספינת תותחים שנמסרה להונדורס 2019.
  •  
    ספינת סיור אזרית 62 מ' משייטת בים הכספי
  •  
    ספינת סיור מהירה שלדג 2 בצי ארגנטינה מפליגה בנהר פרנה 2018.
  •  
    פלגת ספינות שלדג סימן 5 בים הכספי.

כלי שיט צבאיים

עריכה
 
ספינת טילים מדגם סער 4
 
אח"י חץ, ספינת טילים מדגם סער 4.5 נירית

כלי שיט אזרחיים

עריכה

תשתיות מתכת

עריכה

צפי הזמנות

עריכה

בנובמבר 2019 חתם משרד הביטחון על חוזה עם מספנות ישראל, לתכנון הדור הבא של סטי"לים לחיל הים, שיחליפו את הספינות סער 4.5 נירית, ובניית מבדוק צף (Floating dock) לתחזוקה של ספינות חיל הים הישראלי[49].

נמל מספנות ישראל

עריכה
  ערך מורחב – נמל מספנות ישראל

נמל מספנות ישראל הוא הנמל הפרטי הראשון במדינה, הפועל מאז 2003. חברת נמל מספנות ישראל בע"מ היא חברת בת של מספנות ישראל בע"מ.

חקירות

עריכה

במרץ 2018 עיכבה משטרת ישראל לחקירה באזהרה שלושה אנשים, בהם בכיר במספנות ישראל, בחשד לעבירות מתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון[50].

לאחר כשנה של חקירות החליטה משטרת ישראל לסגור את התיק[51].

מקורות וקריאה נוספת

עריכה
  • מייק אלדר, שייטת 13: סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 243, 272, 274, 464
  • מייק אלדר, שייטת 11: הקרב על הצל"ש, הוצאת הד ארצי ספרית מעריב 1996, עמ' 34, 115, 119, 123, 166, 207, 280-279, 299, 200, 340–341
  • דניאלה רן, בין ספינה לרציף: תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ' 155, 157
  • זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018, פרק ז': מבט ממספנות ישראל, עמ' 267–305

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מספנות ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 מספנות ישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ ישראל גיל: מספנת חיפה - חלום מתגשם, ריאיון עם אל"ם אברהם זכאי. חיפה העובדת, 19 בפברואר 1958
  3. ^ יוסף מיכלסקי, קץ לעידן ליברטובסקי "במספנות ישראל", דבר, 1 במרץ 1981
  4. ^ מנהל מספנות ישראל אצל שר התחבורה, למרחב, 28 ביולי 1958
    מאיר הראובני, לבטי מספנה שבדרך, למרחב, 20 באוגוסט 1958
  5. ^ יפאן מציעה הקמת מספנה בישראל, קול העם, 28 ביולי 1958
    משלחת ישראלית תדון ביפאן בענין המספנה ותרכוש מיכלית, דבר, 28 ביולי 1958
  6. ^ חב הולנדית שותפת במספנת הקישון, הארץ, 3 במרץ 1959
  7. ^ ועדת השרים הכלכליים אישרה הסכם המספנה, דבר, 12 באוגוסט 1959
  8. ^ אושר ההסכם על המספנה, על המשמר, 12 באוגוסט 1959
  9. ^ ר. בן צבי, הוגשו לאישור התכניות להקמת המספנה הגדולה, מעריב, 17 בפברואר 1960
  10. ^ ישראל תקבל מהולנד מלווה לבניית המספנה הוצא מכרז בינלאומי לבניית הרציפים, דבר, 26 באוגוסט 1960
  11. ^ היום חתימת החוזה לבניית המספנה, מעריב, 3 בנובמבר 1960
  12. ^ חוזה חפירה להקמת המספנה נחתם עם סו"ב, הארץ, 18 בדצמבר 1960
  13. ^ אבן פינה לבניין המספנה בקישון, דבר, 27 בינואר 1961
  14. ^ הימה המפעלים הישראלים למספנות והנדסה בערבון מוגבל עמ 998 נבו מאגר משפטי
  15. ^ תשלובת מפעלי ה"חברה לעבודות חוץ ונמלים" באיזור הקישון, למרחב, 14 בספטמבר 1960
  16. ^ ש. שחורי, מספנה נבנית על מי־מריבה, דבר, 2 באוקטובר 1960
    שיתוף שלא מאונס, הארץ, 27 ביולי 1960
  17. ^ "הימה:" המיבדוק הוא שלנו, מעריב, 12 בנובמבר 1961
  18. ^ מספנות "הימה" נחלצו למאבק על עתיד המפעל, על המשמר, 12 בנובמבר 1961
    מיזוג המספנות - הגיוני ובר ביצוע, למרחב, 15 באוגוסט 1961
  19. ^ אושר מיזוג "הימה" "מספנות ישראל", על המשמר, 10 ביוני 1962
  20. ^ נחתם הסכם מיזוג "הימה" "מספנות ישראל", למרחב, 17 בספטמבר 1962
    יוסף מיכלסקי, פועלי "הימה" מסרבים להבלע, למרחב, 21 בנובמבר 1962
  21. ^ קשיים במו"מ על בניית 4 האוניות, למרחב, 18 בינואר 1962
  22. ^ מספנות ישראל עובדה, למרחב, 6 ביוני 1962
  23. ^ יוסף מיכלסקי, "מספנות ישראל" - לשלב ייצור, למרחב, 11 באוקטובר 1962
  24. ^ "מספנות ישראל" מסרו כלי־שיט לחיל־הים, על המשמר, 25 בינואר 1963
  25. ^ האניה "ארצה" תפורק, קול העם, 21 במרץ 1963
  26. ^ האוניה "אסתר" גלשה למי המעגן, למרחב, 8 באפריל 1964
  27. ^ הנס לברכט, "מספנות ישראל": מוסך לצי - או ספוג לכספי הציבור ?, קול העם, 12 במאי 1965
    בין "מספנות ישראל", לבין "צים" כמעט שאין מגע..., על המשמר, 4 בפברואר 1965
  28. ^ הושקה באוניה "חנה" שנבנה על ידי מספנות ישראל, למרחב, 1 בדצמבר 1965
  29. ^ "מספנות ישראל" - התקדמות איטית וניצול חלקי של כושר הייצור, למרחב, 15 בדצמבר 1966
  30. ^ רווחי "מספנות ישראל" בשנת 1.6 1969-70 מיליון לירות, דבר, 30 בדצמבר 1970
  31. ^ הושקה הגוררת "חגית", דבר, 26 ביוני 1968
  32. ^ הושקו 3 כלי שיט, דבר, 18 בספטמבר 1968
  33. ^ הושק מחפר צף בבריכות ים המלח, דבר, 26 באוקטובר 1969
  34. ^ "מספנות ישראל " בונה מיבדוק־צף בשביל יוון, על המשמר, 24 באוקטובר 1969
  35. ^ הסכם המספנה יובא לאישור סופי השבוע, דבר, 11 באוגוסט 1959
  36. ^ זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018, פרק ז': מבט ממספנות ישראל, עמ' 267–305
  37. ^ דוח על הביקורת בחברת מספנות ישראל בע"מ בעת שהייתה בפירוק זמני, מבקר המדינה 3 במרץ 1997, עמ' 17
  38. ^ דוד רטנר, ספינות ישראליות יאבטחו המשחקים האולימפיים ביוון, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2003
    מספנות ישראל ספקה ספינת תותחים שנייה למשמר החופים היווני בתמורה ל-33 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2004
  39. ^ אילן מוסנאים, לאחר שנרכשה תמורת 40 מיליון שקל, מספנות ישראל מתכננת להנפיק לפי שווי של 400 מיליון, באתר הארץ, 15 באפריל 2004
  40. ^   יורם גביזון, מספנות ישראל גייסה 340 מיליון שקל לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2020
  41. ^ אביב לוי, ‏מספנות ישראל עגנה בבורסה לאחר גיוס של כ-340 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2020
  42. ^   יורם גביזון, מספנות ישראל תספק לחיל הים ספינות סיור תמורת 96 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2021
  43. ^ התמונה מתקופה מוקדמת יותר.
  44. ^ התמונה מתקופה מוקדמת יותר.
  45. ^ עידו אפרתי, אחרי 30 שנה: מספנות ישראל משיקה אוניית סוחר ללקוח בינלאומי, באתר nrg‏, 13 באוגוסט 2008
  46. ^ נחשפה ספינת המלחמה החדשה של חיל הים, באתר ‏מאקו‏, 20 במאי 2013
  47. ^ עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
  48. ^ קפריסין קיבלה את ספינת הOPV של מספנות ישראל, באתר "IsraelDefense"
  49. ^ אודי עציון, הפקת לקחים מתיק 3000? ספינות הטילים החדשות של חיל הים ייבנו בישראל, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2019
  50. ^ זוהר שחר לוי, תומר גנון וליאור גוטמן, המשטרה חוקרת: מספנות ישראל שיחדה נציגי ממשל באפריקה, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2018
  51. ^ תומר גנון, נסגר תיק החקירה נגד מספנות ישראל, היו"ר סמי קצב וסמנכ"ל השיווק עודד ברייר, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מספנות_ישראל&oldid=39632434"