אחמד זוויל
אַחְמַד חַסַן זֶווֵיל (בערבית: أحمد حسن زويل; באנגלית: Ahmed Hassan Zewail; 26 בפברואר 1946 – 2 באוגוסט 2016[1]) היה כימאי מצרי-אמריקני שזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1999 על עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר. הוא כיהן כפרופסור בקתדרה לכימיה ע"ש לינוס פולינג, פרופסור לפיזיקה ומנהל המרכז לביולוגיה פיזית למדע וטכנולוגיה אולטרה-מהירים במכון הטכנולוגי של קליפורניה.
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1946 דמנהור, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 2016 (בגיל 70) פסדינה, ארצות הברית |
| שם לידה |
أحمد حسن زويل |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | מצרים, ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
| פרסים והוקרה | פרסים ואותות הוקרה |
| מספר צאצאים |
4 |
|
www | |
| תרומות עיקריות | |
| עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
זוויל נולד בדמנהור, 60 קילומטרים דרום-מזרחית לאלכסנדריה, וגדל בדאסוק במשפחה מוסלמית. הוא היה בנם של חסן זוויל, מכונאי במקצועו שעבד בהמשך כפקיד ממשלתי, ושל אשתו, רווחיה דאר. סיים תואר ראשון באוניברסיטת אלכסנדריה ואחר כך עבר לארצות הברית, שם קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פנסילבניה. לאחר מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עבר בשנת 1976 למכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ומאז ועד מותו כיהן בו כחוקר. בשנת 1990 מונה לראש הקתדרה לכימיה פיזיקלית על שם לינוס פאולינג.
בעבודתו פיתח זוויל שיטה למעקב אחר אטומים ומולקולות במהלך התגובה הכימית, באמצעות הבזקי לייזר מהירים במרווחי זמן של פמטו-שניות (femtoseconds). כך התחקה במדויק אחר שבירתו של הקשר הכימי ויצירתו מחדש, והוכיח את קיומם של תוצרי ביניים שהיו תאורטיים בלבד לפני כן.
בשנת 1993 הוענק לאחמד זוויל, בישראל, פרס וולף לכימיה. בשנת 1999 היה למצרי השלישי שקיבל פרס נובל, אחרי אנואר סאדאת בשנת 1978 (פרס נובל לשלום) ונגיב מחפוז בשנת 1988 (פרס נובל לספרות). מאז עסק זוויל, לצד מחקרו, גם בפעילות ציבורית, א-פוליטית, להנחלת המחקר המדעי התקין במדינות מוסלמיות, במדינות ערב ובמיוחד במצרים.
חיים פרטיים עריכה
אחמד זוויל היה נשוי פעמיים. את אשתו הראשונה הכיר בעת לימודיו באוניברסיטת אלכסנדריה. הוא התגרש ב-1979 ובשנת 1989 התחתן שוב עם רופאה ממוצא סורי, דמה פאהם. נולדו לו 4 ילדים, שניים מכל מערכת נישואים.
פרסים ואותות הוקרה עריכה
- מלגת גוגנהיים (1987)
- אביר בלגיון הכבוד (30 ביוני 2012)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פקין (2004)
- פרס ארל פלילר בסקטרוסקופיה מולקולרית (1993)
- פרס ולש בכימיה (1997)
- פרס הרברט פ. ברוידה (1995)
- פרס פטר דביי (1996)
- חבר זר של החברה המלכותית (2001)
- עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (2001)
- פרס לינוס פאולינג (1997)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לונד (2003)
- Othmer Gold Medal (2009)
- פרס ארנסט לורנס (1998)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ייל (19 במאי 2014)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (2008)
- פרס אדגר ברייט וילסון בספקטרוסקופיה (1997)
- מדליית מנדל (2012)
- פרס וולף לכימיה (1993)
- פרס במדעים כימיים של האקדמיה הלאומית למדעים (1996)
- עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית (1982)
- מדליית דייווי (2011)
- פרס נובל לכימיה (1999)
- מדליית בנג'מין פרנקלין (1998)
- הפרס העולמי למדע על שם אלברט איינשטיין (2005)
- Great Immigrants (2010)
- פרס טולמן (1997)
- מדלית פריסטלי (2011)
- פרס קרל צייס (1992)
- מסדר הנילוס (1999)
- פרס המלך פייסל הבינלאומי במדעים (1989)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן (1997)
- קצין במסדר ההצטיינות הלאומי
- הסרט הגדול של מסדר הארז
ספרים עריכה
- 1992 - The chemical bond: structure and dynamics
- 1994 - Femtochemistry: ultrafast dynamics of the chemical bond שני כרכים
- 2008 - Physical biology: from atoms to medicine
אוטוביוגרפיה עריכה
- 2002 - Voyage through time. Walks of life to the Nobel Prize
קישורים חיצוניים עריכה
אחמד זוויל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אחמד זוויל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אחמד זוויל, באתר גוגל סקולר
- אתר האינטרנט של זוויל במכון הטכנולוגי של קליפורניה
- פרס נובל בכימיה לשנת 1999 באתר פרס נובל
- איתי נבו, המדען ששם את מצרים על המפה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 באוגוסט 2016
- אחמד זוויל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אחמד זוויל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
