איגור אויסטרך

מוזיקאי אוקראיני

איגור דוידוביץ' אויסטרךרוסית: И́горь Дави́дович О́йстрах, באוקראינית: Ігор Давидович Ойстрах;‏ 27 באפריל 193114 באוגוסט 2021) היה כנר יהודי-רוסי, יליד אוקראינה.

איגור אויסטרך
И́горь Дави́дович О́йстрах
צילום משנת 2010 בתחרות הבינלאומית לכינור ע"ש דוד אויסטרך במוסקבה
צילום משנת 2010 בתחרות הבינלאומית לכינור ע"ש דוד אויסטרך במוסקבה
לידה 27 באפריל 1931
אודסה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 2021 (בגיל 90)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Игорь Давидович Ойстрах עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רוסיה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 14 באוגוסט 2021 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר המרכזי למוזיקה במוסקבה, הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אמן העם של ברית המועצות
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • עיטור הידידות בין העמים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אויסטריך בצעירותו (מימין) עם אביו דוד אויסטרך והמנצח פרנץ קונוויטשני, 1957

ביוגרפיהעריכה

ילדות ונעוריםעריכה

איגור אויסטרך נולד בשנת 1931 באודסה לכנר דוד אויסטרך ולפסנתרנית תמרה איוואנובנה רוטאריובה (1906–1976). מגיל קטן עסק במוזיקה:בגיל שש כבר ניגן בכינור ובגיל שמונה ניגן בפסנתר. בימי המלחמה הגדולה להגנת המולדת אחרי פלישת הנאצים לברית המועצות, איגור ואמו פונו לעיר סברדלובסק (כיום – יקטרינבורג). כשהיה בן 12 בימי ה"אווקואציה" חזר איגור ללימודי כינור בהדרכת פיוטר סטוליארסקי שלימד בזמנו את אביו[1]. אביו נשאר במוסקבה לכל אורך המלחמה, עבד ברדיו, הופיע בפני חיילים, ובלנינגרד הנצורה וכשהתאפשר הופיע גם בסברדלובסק ופגש את המשפחה. אויסטרך למד בבית הספר המרכזי למוזיקה במוסקבה בכיתה של ולריה מרנבלום (1889–1969) והופיע לראשונה בקונצרט בשנת 1948. הוא למד אחר כך בקונסרבטוריון של מוסקבה בשנים 19491955, בכיתה לכינור של אביו, דוד אויסטרך. ב-1958 עשה טרום-דוקטורט ("אספירנטורה") שוב תחת הדרכת אביו. עוד כסטודנט זכה איגור אויסטרך בתחרויות בינלאומיות במזרח אירופה – בבודפשט ובפוזנאן. הוא הצטרף לסגל מורי הקונסרבטוריון בשנת 1958 והתמנה למרצה בשנת 1965. לימד בקונרבטוריון עד שנת 1975[1]. החל מ-1958 היה גם לסולן של התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה.

קריירהעריכה

הרבה להופיע ברחבי העולם, הן כסולן והן ברסיטלים משותפים עם אביו, או בקונצרטים שאביו ניצח עליהם. ניגן מספר פעמים יחד עם יהודי מנוחין ועם תזמורות חשובות בעולם תחת שרביטם של מנצחים כמו אוטו קלמפרר, יוג'ין אורמנדי, קרלו מריה ג'וליני, הרברט פון קאראיאן, גאורג שולטי, לורין מאזל, זובין מהטה, סייג'י אוזאווה, גנאדי רוז'דסטוונסקי ואחרים. הופעת הבכורה שלו במערב התקיימה ברויאל אלברט הול בלונדון. בהמשך סייר איגור אויסטרך בארצות הברית, באירופה (אוסטריה, דנמרק, צרפת, בריטניה, בגרמניה המזרחית, צ'כוסלובקיה), בקנדה, דרום אמריקה, יפן ואוסטרליה ב-1964 הופיע בישראל. משנת 1968 התחיל איגור אויסטרך גם קריירה של מנצח. ניצח על התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה וסולניה. בחוץ לארץ ניצח לראשונה בקופנהגן בפברואר 1968. הוא ניצח על תזמורות סימפוניות כמו התזמורת הפילהרמונית של לנינגרד, על תזמורות בלונדון, ברלין ובריסל. הקליט, בין היתר, את הקונצרט השני לכינור מאת בלה ברטוק, סונטות לכינור וצ'מבלו של יוהאן סבסטיאן באך (יחד עם אשתו, נ. זרצלובה), את הפואמה של יבגני סבטלנוב לזכרו של דוד אויסטרך. איגור אויסטרך היה חבר בחבר השופטים של תחרויות יוקרתיות לכינור כמו התחרות הבינלאומית ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה, התחרות על שם המלכה אליזבת בבלגיה, התחרות הבינלאומית ע"ש הנריק וייניאבסקו, התחרות הבינלאומית במוסקבה הנושאת את שם אביו, דוד אויסטרך.

אחרי 1996 חי עם משפחתו בבלגיה ובשנים 1996–2010 לימד בקונסרבטוריון המלכותי בבריסל. בשנת 2011 חזר לרוסיה.

איגור אויסטרך נודע בפרשנויותיו המצומצמות והמודרניסטיות.

חייו הפרטייםעריכה

משנת 1960 איגור אויסטרך היה נשוי לפסנתרנית נטליה ניקולאייבנה זרצלובה (2017-1930). מעל 50 שנה היא נהגה לנגן מוזיקה קאמרית יחד עם בעלה. בנם, ולרי אויסטרך (יליד 1961) גם הוא ויולן וכנר, המלמד החל מ-1996 בקונסרבטוריון המלכותי בבריסל. הנכד רוברט אויסטרך נולד ב-2012.

פרסים ואותות הוקרהעריכה

  • 1949 – פרס ראשון בתחרות הבינלאומית לכינור בפסטיבל העולמי לנוער ולסטודנטים בבודשפט[1]
  • 1952 – פרס ראשון בתחרות הבינלאומית לכינור על שם וייניאבסקי[1]
  • 1968 – אמן מצטיין של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • 1978 – אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • 1989 – אמן העם של ברית המועצות.
  • 1990 – עיטור הידידות בין העמים - מטעם ברית המועצות
  • חבר לשם כבוד של אגודת בטהובן בבון.
  • חבר לשם כבוד של אגודת "אדם טדאוש וייניאבסקי" בפוזנאן.
  • חבר לשם כבוד של אגודת "אז'ן איזאי" בבריסל.
  • חבר לשם כבוד של האגודות "פליקס מנדלסון" וב"רוברט שומן" בלייפציג.
  • יושב ראש אגודת "סזאר פרנק" בליאז'.
  • 1990 – רופסור לשם כבוד במכללה המלכותית למוזיקה בלונדון.
  • 1981 – פרופסור באגודת "מוצרט" בווינה.

האזנה לנגינתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • , Alain Pâris - Dictionnaire des interprètes et de l'interprétation musicale au XXe siècle Bouquins, Robert Laffont, Paris 1995,

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא איגור אויסטרך בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 1995 A.Pâris