איגנצי לוקשביץ'
איגנצי לוקשביץ' (בפולנית: Ignacy Łukasiewicz; 8 במרץ 1822 – 7 בינואר 1882) היה רוקח, מהנדס, איש עסקים, ממציא ונדבן פולני. אחד הנדבנים הבולטים בממלכת גליציה ולודומריה, ארץ הכתר של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בנה ב-1856 את בית הזיקוק לנפט המודרני הראשון בעולם.
 | |
| לידה |
8 במרץ 1822 זדושניקי (אנ'), האימפריה האוסטרית |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 1882 (בגיל 59) חורקובקה (אנ'), האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
| השכלה | אוניברסיטת וינה |
| תפקיד |
חבר הדיאט של גליציה ולודומריה |
| בן או בת זוג |
Honorata Łukasiewicz |
  | |
הישגיו כללו את הגילוי כיצד לזקק קרוסין מנפט, המצאת מנורת הנפט המודרנית (1853), הצגת פנס הרחוב המודרני הראשון באירופה (1853) ובניית באר הנפט המודרנית הראשונה בעולם (1854).
חייו עריכה
שנותיו הראשונות ולימודיו עריכה
לוקשביץ' נולד ב-8 במרץ 1822 בזדושניקי (אנ'), ליד מיילץ שבממלכת גליציה ולודומריה שבאימפריה האוסטרית (לאחר חלוקת פולין) כבן הצעיר מבין חמישה ילדים. משפחתו הייתה ממוצא ארמני. המשפחה שכרה אחוזה קטנה בזדושניקי, אך זמן קצר לאחר לידתו של איגנצי נוצר קושי כלכלי והם נאלצו לעבור לעיר הסמוכה ז'שוב. על מנת לעזור להוריו ולתמוך כלכלית בכל קרובי המשפחה, עבר ללנצוט, שם החל לעבוד כעוזר רוקח.
מעורבות בתנועות פוליטיות עריכה
עם המעבר ללנצוט, לוקשביץ' היה מעורב במספר ארגונים פוליטיים שתמכו ברעיון החזרת הריבונות והעצמאות הפולנית והשתתף בכנסים פוליטיים רבים ברחבי האזור. ב-1840 חזר לז'שוב, שם המשיך לעבוד בבית המרקחת הפרטי של אדוארד הובל. ב-19 בפברואר 1846 נעצרו לוקשביץ' וכמה מחברי המפלגה שהקים עם אדוארד דמבובסקי (אנ') על ידי השלטונות האוסטריים ונכלאו בעיר לבוב. עם זאת, ב-27 בדצמבר 1847 שוחרר לוקשביץ' מהכלא בשל היעדר ראיות נגדו, אך במשך כל חייו נחשב כ"בלתי אמין מבחינה פוליטית".
כרוקח עריכה
ב-15 באוגוסט 1848 הועסק באחד מבתי המרקחת הגדולים והטובים ביותר בממלכת גליציה ולודומריה בלבוב. ב-30 ביולי 1852 סיים לוקשביץ' את לימודיו במחלקה לרוקחות באוניברסיטת וינה, שם קיבל תואר שני במדעי הרוקחות. ברגע שחזר לבית המרקחת בלבוב החל שלב חדש בחייו שהוקדש ללימודי ניצול הקרוסין.
תעשיית נפט עריכה
בסתיו 1852 לוקשביץ' וכמה מחבריו ניתחו נפט שסופק בכמה חביות על ידי סוחרים מהעיר דרוהוביץ'. בתחילת 1854 עבר לוקשביץ' לגורליצה, שם המשיך בעבודתו. באותה שנה פתח את מכרה הנפט הראשון בעולם בבוברקה, ליד קרוסנו (המבנה עדיין פעיל נכון ל-2020). במקביל לוקשביץ' המשיך בעבודתו על מנורות נפט. מאוחר יותר באותה שנה, הקים את פנס הרחוב הראשון המבוסס על נפט ברובע זאוודזי בגורליצה. בשנים שלאחר מכן פתח כמה בארות נפט אחרות. ב-1856 פתח את בית הזיקוק לנפט התעשייתי הראשון בעולם. מכיוון שהביקוש לנפט היה עדיין נמוך, המפעל ייצר בתחילה בעיקר אספלט מלאכותי, שמן מנוע וחומרי סיכה. בית הזיקוק נחרב בשריפה ב-1859, אך נבנה מחדש בפולנקה, ליד קרוסנו בשנה שלאחר מכן.
שנותיו האחרונות ומותו עריכה
לוקשביץ' התחתן עם אחייניתו הונורטה סטאצ'רסקה ב-1857, ולאחר שאיבדו את בתם היחידה מריאנה, בני הזוג אימצו את ולנטינה אנטונייביץ'.
לוקשביץ' תמך בגלוי במרד ינואר ומימן עזרה לפליטים במרד. ב-1865 קנה אחוזה גדולה ואת הכפר חורקובקה (אנ'), שם הקים עוד בית זיקוק לנפט. לוקשביץ' הקים אתרי ספא בכפרו וכנסייה בזרנצ'ין.
ב-1877 ארגן את קונגרס תעשיית הנפט הראשון והקים את אגודת הנפט הלאומית.
איגנצי לוקשביץ' מת בחורקובקה מדלקת ריאות ב-7 בינואר 1882, ונקבר בבית קברות בזרנצ'ין.
