אידיאל היופי הנשי באפריקה
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
אידיאל היופי הנשי במסורת האפריקאית הוא הבניה חברתית, לפיה משיכה פיזית היא אחד הנכסים החשובים ביותר של האישה, אשר כל הנשים צריכות לשאוף להשיג ולתחזק[1]. אידיאל היופי הנשי, המתייחס בין היתר גם לגוף האישה, משתנה מתרבות אחת לאחרת[2].
רקע עריכה
נרטיבים בתקופה הקולוניאליסטית הגדירו את האפריקאים כנחותים במדרג ההיררכי האבולוציוני של ההומו-סאפיינס. בשנת 1798 תיארה האנציקלופדיה "בריטניקה" את דיוקן בני האדם כהי העור כבעלי "לחיים מעוגלות, עצמות לחיים גבוהות, מצח מורם, אף קצר, דחוס ושטוח, שפתיים עבות, אוזניים קטנות, כיעור כללי, צורת גוף בלתי רגילה". אצל נשים הדגישה האנציקלופדיה "אחוריים רחבים בצורת אוכף". כהי העור שאפו לשנות את התדמית שהוצמדה להם על ידי האדם הלבן ולהצגת האישה האפריקאית כיפה, אימהית ודואגת, אך היררכיה גזעית והדרה גזענית בקונטקסט פוליטי, השפיעה על אידיאל הגוף והיופי, והשפעתה נמשכת עד לימים אלו[3]. עם זאת, במהלך השנים השתנה אידיאל היופי הנשי האפריקאי ונמצא עדיין בתהליך שינוי.
במסורת האפריקאית גוף מלא נחשב לאטרקטיבי, ומשפחות רבות מעודדות משקל גוף כבד[4]. נשים בעלות משקל עודף נתפסות כבריאות ופוריות, ובני זוג של נשים מלאות נתפסים ככאלו שדואגים להן ומספקים את צורכיהן. בעבר, ברפובליקה האסלאמית של מאוריטניה (מדינה בצפון מערב יבשת אפריקה), משקל גוף עודף היווה סמל לשגשוג. החל מגיל 7 נשלחו ילדות לחוות השמנה, בהן עודדו אותן לאכול על מנת להעלות במשקל, כך שהגיעו למשקל שבין 60–100 ק"ג[5].
ביטויים למסורת נמצאים גם בשפה המדוברת. למשל, בקרב אנשי היורובה קיימים ביטויים המבטאים את חשיבותם של אחוריים רחבים אצל נשים, למשל: "Plump rounded beautiful woman" הנחשב לתיאור של אישה יפה ואסתטית[3]. הדמות המסורתית של האישה השופעת והעגולה כמודל יופי, מעידה על קורלציה של יופי נשי עם פונקציות של רבייה בתודעה האפריקאית. שביטוי זה מתקשר גם לכך שהאישה יותר משויכת לטבע. כלומר, אידיאל היופי הנשי האפריקאי מעניק חשיבות למבנה הביולוגי של האישה, כחלק מתפקידה הטבעי להעמיד צאצאים[6]. מקורות אחדים מציינים כי מלבד ההקשר לפוריות ולטבע, ניתן לראות את חשיבות האסתטיקה בדמות האישה במיתוסים מרכזיים במסורת הניגרית האפריקאית, המתארים את האישה האידיאלית כאשה שטרם ילדה, אך בעלת אותו מבנה גוף שופע ועגול[3].
בעת הנוכחית, בשונה מהמצופה ומהמתואר עד כה, נמצא כי בקרב אפריקאים ישנה העדפה לפרצופים רזים יותר. העדפה זו מרמזת על השפעתו של העולם המערבי ועל אוניברסליות גוברת בקרב מדינות עולם שלישי. עם זאת, הדבר נפוץ יותר בקרב האליטות האפריקאיות, מאחר שהן זוכות לשירותי בריאות טובים יותר, תנאי מחיה טובים יותר, הכנסה גבוהה יותר, ויש להם נגישות גבוהה למדיה המערבית. כלומר, משיכה לתווי פנים צרות יותר אינה קונסיסטנטית עם הערכים והמסורת האפריקאית, אלא מייצגת את אידיאל הגוף האפריקאי החדש, התואם לאידיאל המערבי. בהתאמה, באזורים כפריים יותר של היבשת, אשר נחשפים פחות לשינויים פוליטיים וכלכליים - לא נמצאה העדפה כזו[6].
בריאות עריכה
במספר מחקרים שנעשו בקייפטאון נמצא כי נשים אפריקאיות בעלות עור כהה מאובחנות יותר בהפרעות אכילה מאשר נשים בעלות גוון עור בהיר[7]. במחקר אחר שנערך בעיר זו, עלה כי 18% מקרב הסטודנטיות האפריקאיות בעלות גוון עור כהה, הלומדות בשנתן הראשונה באוניברסיטה מאובחנות בעודף משקל, וכ-6.5% מאופיינות בהשמנת יתר. חשיבות הנושא של הפרעות משקל בקרב צעירות בעלות גוון עור כהה במהלך התבגרותן עלה על סדר היום לאור ריבוי מקרי השמנת יתר, אשר בהדרגה הפכו לבעיית בריאות כללית.
במחקר שנעשה בקרב נשים שחורות מדרום אפריקה ומארצות הברית נמצא כי על אף שנשים היו בעלות משקל עודף ובעלות סיכונים להשמנת יתר, הן החשיבו את עצמן כאטרקטיביות. תפיסה זו נובעת מהשוואה שלהן לחברותיהן יותר מאשר לאידיאלים שונים או סטנדרטים של בריאות. כמו כן, בנות שאופיינו בהשמנת יתר היו שלמות עם מצב זה, עקב האמונה כי שומן מעניק כוח, מהווה סמל לכבוד ומעיד על בריאות תקינה.
מחקר שנערך בגמביה הראה כי דורות שונים תופסים השמנת יתר בצורה שונה. נשים מבוגרות יותר היו פחות מודאגות לגבי משקלן, אלא אם היו במשקל עודף (BMI=27.8). לעומתן, נשים צעירות יותר היו מודאגות לגבי משקלן ללא תלות במשקלן. עוד נמצא כי דורות צעירים יותר מושפעים יותר מהרעיונות המערביים מאשר הדורות הקודמים[8].
בעיר קאייליטשה (אנ') ליד קייפטאון נערך סקר בקרב 240 צעירות כהות עור בגילאים 10–18. רוב תושבי העיר כהי עור ומגיעים מאזורים שבטיים. במחקר עלה כי 75% זיהו רזון עם מחלות, בעיקר איידס. כמו כן, ישנה הסתכלות שלילית אודות השמנת יתר אשר עלו מסקר זה. לדוגמה, 75% מהמשתתפות חשו כי אנשים שמנים לא מקובלים על ידי חבריהם וחלק חשבו שהם אף מסריחים. כשליש מההורים של הבנות המוגדרות בעלות עודף משקל חשבו שהן יפספסו הזדמנויות אם יישארו שמנות[9]. במאמר זה לא הוסבר השילוב של התייחסויות שליליות לרזון ולהשמנה באותו הזמן.
השפעת המדיה על תפיסת הגוף עריכה
הסברה הרווחת היא כי הפרעות אכילה מיוחסות לתרבויות מסוימות. כלומר, לאור תרבותן, נשים כהות עור נתונות ללחץ מתון יותר לרזון מאשר נשים בעלות עור בהיר. לכן, מקובל לחשוב כי הן חסינות יותר מפני פיתוח הפרעות אכילה. קרי, בקרב קבוצות מיעוט אתניות, שכיחות הפרעות האכילה נמוכה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה המערבית. בארצות הברית, נשים בעלות גוון עור בהיר מדווחות יותר על אי שביעות רצון ביחס לגופן, מאשר נשים בעלות גוון עור כהה. מנגד, נמצא כי סטודנטיות אפריקאיות בדרום אפריקה, דיווחו על יותר הפרעות אכילה ודחף לרזות מאשר מקבילותיהן בהירות העור. נתון זה יכול להיות מוסבר על ידי כך שייתכן כי בדרום אפריקה נשים אפריקאיות נתונות ללחץ להיות רזות.
הלחץ להשגת אידיאל היופי המוצג באמצעות המדיה החברתית בשילוב עם לחץ חברתי להרזיה הוא גורם סיכון לפיתוח הפרעות אכילה בקרב צעירות בעלות גוון עור בהיר. המדיה החברתית מציגה רזון בלתי ניתן להשגה עבור בנות אלה.
במחקר שנערך בארצות הברית ובדרום אפריקה, נבחן דימוי הגוף האידיאלי כפי שהוא משתקף בנתוני ה-BMI הממוצע של דוגמנים ודוגמניות המוצגים במדיה. בחישוב מדד מסת גוף של דוגמניות אפריקאיות-אמריקאיות ומדרום אפריקה, נמצא כי בארצות הברית, דוגמניות כהות עור היו בעלות BMI גבוה יותר משל בעלות העור הבהיר. על אף שלא נאמר בפירוש, ה-BMI של הדוגמניות מהווה מצג למה מצופה מהאישה האמריקאית. המדיה יוצרת מצג אידיאלי של יופי ולכן ישנו לחץ רב יותר על נשים בעלות עור בהיר מאשר על נשים אפריקאיות-אמריקאיות. בהתאמה, יש יותר הפרעות אכילה אצל נשים אלה בהשוואה לנשים אפריקאיות.
בסתירה לכך, נמצא במחקר שנערך בדרום אפריקה כי נשים בעלות עור בהיר היו בעלות BMI גבוה יותר משל נשים אפריקאיות כהות. נתון זה הפתיע חוקרים שכן המסורת האפריקאית מעודדת גוף מלא. נראה כי הלחץ של המדיה החברתית משפיע במידה רבה על כלל האוכלוסייה וכי ייתכן כי דווקא כהות העור הן אלה שהושפעו יותר מהמדיה ומאידיאל היופי המערבי[4].
אטרקטיביות נתפסת וסמלי יופי עריכה
בשבט הקארו שבאתיופיה צלקות נחשבות לאטרקטיביות הן בקרב נשים והן בקרב גברים. גברים פוצעים את עצמם ויוצרים צלקות שיעידו על כך שהם הרגו אויבים משבטים אחרים. נשים בעלות צלקות נחשבות לחושניות ואטרקטיביות. הצלקות יכולות לסמל את המעמד החברתי של האישה, את תפקידה הפוליטי או הדתי, את השושלת המשפחתית שלה ואת המעבר מילדות לבגרות אשר בסופו היא רשאית להינשא.
בסנגל ובמדינות במערב אפריקה נשים נוהגות לקעקע או לצבוע את החניכיים כדי לגרום לשיניהן להראות לבנות יותר וליצור חיוך מושך יותר. לעיתים, פרוצדורה זו מלווה בהוספת שיני כסף על מנת להדגיש את צבע החניכיים שלהן. באתיופיה, נשים רבות מסירות חלק משיניהן הקדמיות, מנקבות את השפה התחתונה ומחדירות צלחת עץ או חמר. עם הזמן, גודל הצלחות המוחדרות גדל לשם הרחבת השפה התחתונה. פרקטיקה זו מסמלת את בגרות האישה ואת הגיעה לגיל הפוריות. ככל שהצלחת גדולה יותר כך האישה נתפסת כבוגרת יותר ולסמל לאטרקטיביות בקרב נשים בשבטים אלו.
נשים בשבט המסאי באפריקה נוהגות לענוד תכשיטים כבדים אשר עשויים מאבנים או מניבי פילים, על מנת להרחיב את תנוכי אוזניהן. בשבט זה (כמו בשבטים נוספים באפריקה) תנוכי אוזניים רחבים מעניקים לאישה מעמד גבוה יותר. על מנת להדגיש את תנוכי האוזניים הרחבים, הנשים נוטות לקשט אותם בתכשיטים צבעוניים[5].
בשבט ההימבה שבצפון מערב נמיביה, נשים מייצרות תכשיר קוסמטי בשם אוטג'יזה (אנ'). תכשיר זה הוא משחה עשויה מסלע האוכרה. הנשים מורחות את התכשיר על עורן ועל שיערן על מנת להעניק לעצמן גוון אדמדם. גוון זה מעניק להן את התואר "Namibia's iconic red Women" המושך צלמים רבים מרחבי העולם לצלמן. בעוד שבמקור התכשיר נועד לדחות חרקים או להגן על העור מפני השמש, כיום נשים משבט ההימבה מעידות כי הן מורחות אותו משיקולים אסתטיים. התכשיר נמרח על ידיהן בכל בוקר, בדומה למריחת איפור בחברות המערביות[5].
תחרויות יופי עריכה
בניגריה, מתקיימות שתי תחרויות יופי כאשר כל אחת מהן יוצרת את המודל האידיאלי ליופי נשי על בסיס אג'נדה לאומית שונה.
- המודל המקומי - "מלכת ניגריה", בה משתתפות אך ורק תושבות ניגריות בעלות קשר תרבותי ומסורתי למדינה, וכל משתתפת מייצגת את האזור ממנו הגיעה. השופטים אשר מאשרים את ההחלטה הסופית בדבר הזוכה הם מבוגרים מקומיים בעלי מעמד וכבוד מיוחד. המועמדת שזוכה בתחרות זו מביעה את הערכים והמסורת הניגרית, כך שיופי אינו מתבטא רק באופן חיצוני אלא מביע אמונות עמוקות יותר הקשורות לחיבור שורשי אותנטי.
- המודל הבינלאומי - "האישה היפה ביותר בניגריה", תחרות המתבססת על סטנדרטים של יופי בינלאומי במטרה לשלוח מועמדות לתחרויות גלובליות יותר, ובכך לחבר את המדינה למרחב הבינלאומי. השופטים הם מפורסמים מעולם הבידור של ניגריה, אנשי עסקים ואליטה פוליטית. בשונה מהתחרות המקומית, המועמדות אינן מייצגות את המורשת שלהן. האופן בו המועמדות מתאפרות ומתלבשות מייצג את הזהות הקולקטיבית שלהן ומאפשר שימור סטטוס אתני, לאומי, ומעניק חשיפה בינלאומית[10].
נשים אפרו-אמריקאיות בארצות הברית עריכה
נשים אפרו אמריקאיות מדווחות על פחות הבדלים בין היופי האידיאלי לעומת היופי האמיתי שלהן בהשוואה למקבילותיהן בעלות גוון עור בהיר, אשר מרגישות שהן יותר רחוקות מהאידיאל שלהן. אמנם, נשים אפרו אמריקאיות כהות עור פחות מוטרדות ממשקלן לעומת בהירות העור אך בהיבטים ספציפיים של נראות, שביעות הרצון היא כמעט באותה המידה ללא הבדל בגוון העור.
בעלי גוון עור בהיר מקבלים ייצוג רב יותר במדיה מאשר בעלי גוון עור כהה. על כן, ניתן להבין מדוע הפער בין המצוי לרצוי בקרב בעלות עור בהיר משמעותי יותר מאשר מקבילותיהן האפרו-אמריקאיות. כאשר נשאלו לגבי הרגלי קריאת מגזינים, ענו האפרו אמריקאיות כי אינן רואות באידיאל היופי המיוצג במגזינים כאידיאל יופי עבורן. הסתכלות מעין זו יכולה להיות מוסברת על ידי כך שהן מעוניינות להפריד את עצמן מבהירי העור כמנגנון הגנה לגזענות ולאפליה.
הסבר נוסף לממצא זה טמון בתאוריית ההשוואה החברתית של פסטינגר. תאוריה זו מציגה אנשים ככאלה השופטים את עצמם לפי מה שהם רואים באחרים, וכן ההשפעה הניכרת היא עקב השוואות לאנשים אליהם הם דומים. עם זאת, יש עדויות לכך שנשים אפרו-אמריקאיות מודעות לכך שאין דוגמניות רבות הדומות להן ולכן מתעלמות מן הסטנדרטיים המקובלים במדיה, ויוצרות סט סטנדרטיים חלופיים שונים מהותית מהדעה הרווחת. הסטנדרטים האלטרנטיביים מקלים על נשים אלו את הלחצים מצד החברה המודרנית.
כיום, ישנו ניסיון ניכר ליצור ייצוג רחב יותר של מגוון גודלי גוף, משקלים וצורות גוף. בהתאם לכך, נשים אפרו-אמריקאיות מרגישות פחות מאוימות מאידיאל היופי המוצג, שכן כעת הוא פחות צר מבעבר וכולל מראות שונים. מחד המראה האידיאלי המקובל כיום מאוזן יותר ביחס לעבר, שכן לא מדובר יותר בדמות אחת. זאת ועוד, הייצוג הנרחב של דמויות אפרו-אמריקאיות מעלה את רמת קבלתן כחלק מהחברה, כדמויות חיוביות, ומסייע בצמצום ההתעסקות במשקלן ובמראן. מאידך, הצגתן במסגרת המדיה גורמת להתקרבותן לעבר אידיאל היופי המערבי. כלומר, כיום אידיאל היופי של נשים אפרו-אמריקאיות מבוסס בחלקו על מסורת, אותנטיות וגאווה ביחד עם היבטים מערביים.
חלק מתפיסת היופי של נשים אפרו-אמריקאיות מגיע מתוך גאוותן בתרבות ובמסורת שנוצרה לאחר השחרור מהעבדות. עקב כך, הן נוטות להגדרת יופי באמצעות תכונות אישיות בנוסף למראה החיצוני, שכן הגדרת יופי זו מאפשרת התמודדות עם הגזענות הנמשכת מהעבר. עדות נוספת לגאוות נשים אפרו-אמריקאיות בתרבותן האתנית מציגה כי 84% מהנשים האפרו-אמריקאיות אוהבות את גוון העור שלהן לעומת פחות משליש בקרב הנשים עם גוון העור הבהיר[11].
הגירה והשלכות עריכה
אנשים מהקבוצה האתנית הגדולה בדרום אפריקה, הזולו מאמינים כי רזון מקושר למחלות ולעוני בהתאם למסורת ולתרבות הנהוגה. בתיעוד הגירתם של חלק מבני הזולו לבריטניה נמצא כי תפיסת הרזון השלילית השתנתה בעקבות המעבר. מכאן, ניתן להבין כי העדפות בתפיסת אטרקטיביות עשויות להשתנות עקב חשיפה לסביבה ותנאים שונים. לא נמצא הבדל בין התפיסות הבסיסיות לגבי משקל גוף בין בעלי גוון עור כהה בבריטניה, לבין מקביליהם בעלי גוון העור הבהיר, ותפיסתם זו הייתה שונה משל אנשי הזולו. בקרב האוכלוסייה המקומית הבריטית, ככל שה-BMI עולה כך יורדת מידת האטרקטיביות הנתפסת. לעומתם, בקרב בני הזולו אין שינוי במידת האטרקטיביות הנתפסת ביחס לשינויי ב-BMI[12].
הערות שוליים עריכה
- ^ Spade, J. Z., & Valentine, C. G, The kaleidoscope of gender: Prisms, patterns, and possibilities., Pine Forge Press., 2008
- ^ Shaw and Lee, Susan and Janet, Women's Voices Feminist Visions, New York: Mcgraw-Hill Education, 2019, עמ' 189
- ^ 1 2 3 Oloruntoba-Oju, T., Body images, beauty culture and language in the Nigeria, African context, Understanding Human Sexuality, 2007 Series., 2007
- ^ 1 2 Coetzee, V., & Perrett, D. I., African and Caucasian body ideals in South Africa and the United States, Eating behaviors, כרך 12(1), 2011, עמ' 72-74
- ^ 1 2 3 Wright, P, What men find attractive in different parts of the world, The List
- ^ 1 2 אורטנר, ש., ניצה ינאי (ע), דרכים לחשיבה פמניסטית: מבוא ללימודי מגדר, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2007, עמ' 27-45
- ^ .Le Grange, D., Telch, C. F., & Tibbs, J, Eating attitudes and behaviors in 1,435 South African Caucasian and non-Caucasian college students, כרך 155(2), American Journal of Psychiatry, 1998, עמ' 250-254.
- ^ M. Siervo, P. Grey, O. A. Nyan, A. M. Prentice, A pilot study on body image, attractiveness and body size in Gambians living in an urban community, Eating and weight disorders: EWD 11, 2006-6, עמ' 100–109
- ^ Puoane, T., Tsolekile, L., & Steyn, N., Perceptions about body image and sizes among black African girls living in Cape Town., 2010
- ^ Balogun, O. M., Cultural and Cosmopolitan: Idealized Femininity and Embodied Nationalism in Nigerian Beauty Pageants, Gender & Society, כרך 26(3), 2012, עמ' 357-381
- ^ Jefferson, D. L., & Stake, J. E., Appearance self-attitudes of African American and European American women: Media comparisons and internalization of beauty ideals., Psychology of Women Quarterly, כרך 33(4), 2009, עמ' 396-409
- ^ 10. Tovée, M. J., Swami, V., Furnham, A., & Mangalparsad, R., Changing perceptions of attractiveness as observers are exposed to a different culture., Evolution and Human behavior, כרך 27(6), 2006, עמ' 443-456
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אידיאל היופי הנשי באפריקה".