איי אוקלנד
איי אוקלנד (באנגלית Auckland Islands; במאורית Motu Maha) הם קבוצת איים (ארכיפלג) ממקור געשי באוקיינוס השקט, השוכנים במרחק של 465 ק"מ מהאי הדרומי של ניו זילנד ונמצאים בשליטתה. האיים הם אתר מורשת עולמית מאז שנת 1998, וזאת כחלק מהאיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד, ושטחם המשתרע על פני 606 קמ"ר תופס את מרבית שטחם של כל האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד, המכסים ביחד שטח של 764.58 קמ"ר. למרות שטחם הניכר יחסית אין האיים מיושבים.
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||
| מיקום |
האוקיינוס השקט  | ||||||
| קואורדינטות | 50°42′S 166°06′E / 50.7°S 166.1°E | ||||||
| שטח | 625 קילומטר רבוע | ||||||
| נתונים מדיניים | |||||||
| מדינה |
 ניו זילנד | ||||||
| אזור זמן | UTC+12 | ||||||
| על שם |
William Eden, 1st Baron Auckland | ||||||
| תאריך גילוי |
1806 | ||||||
|
(למפת אוקיאניה רגילה)   איי אוקלנד   | |||||||
  | |||||||
גאוגרפיה
עריכהאיי אוקלנד כוללים את האיים הבאים:
- האי אוקלנד - צורתו של אי זה כצורת האות "ג", שטחו 510 קמ"ר - הגדול באיי אוקלנד ואורכו 42 ק"מ. הוא מתאפיין בקו חוף משונן ומפורץ, בצוקים תלולים ובטופוגרפיה טרשית. הנקודה הגבוהה באי היא בפסגת קוורן (Cavern Peak) הנישאת לגובה של 650 מטר. בצידו הדרומי הוא שולח שני חצאי איים הסוגרים על מפרץ צר המכונה "נורת' ארם" (North Arm - "הזרוע הצפונית"). מפרץ זה נפתח אל מיצר הים "קרנלי הרבור" (Carnley Harbour), המפריד בין האי אוקלנד לאי השני בגודלו בקבוצה - האי אדמס. מצר הים הוא שרידיו של הר געש כבוי ושני האיים שסביבו הם שרידי שפתיו של הלוע.
- האי אדמס (Adams Island ) הוא האי השני בגודלו באיי אוקלנד, והוא משתרע על שטח של 100 קמ"ר. אדמס הררי מהאי אוקלנד ופיסגתו בהר דיק (Mount Dick) נישאת לגובה של 660 מטר.
- איי דיסאפוינטמט (Disappointment Island או "איי האכזבה") היא קבוצת איים קטנים השוכנת כ-8 ק"מ מערבית לאי אוקלנד.
- האי אנדרבי (Enderby Island) שוכן קילומטר בודד צפונית-מזרחית לאי אוקלנד.
- באיי אוקלנד מספר איונים וצוקים סלעיים נוספים, רובם בקרבת חופיו של האי אוקלנד.
היסטוריה
עריכהקיימות עדויות לכך שהאיים נתגלו לראשונה על ידי שייטים פולינזים, ובאי אנדרבי נמצאו ראיות ליישוב, ככל הנראה מהמאה ה-13. זוהי הנקודה הדרומית ביותר בה נמצאו שרידים פולינזים.
ב-18 באוגוסט 1806 גילה האירופי הראשון את האיים ששוב לא היו מיושבים והעניק להם את שמם. שנה לאחר מכן תבעה בריטניה בעלות על האיים, והחוקרים דומונט ד'אורווי וג'יימס קלארק רוס בקרו בהם ב-1839 וב-1840 בהתאמה. באמצע המאה ה-19 הקימו ציידי ליוויתנים וטורפים ימיים יישובים זמניים, וב-1842 היגרה אליהם קבוצה של מאורים מאיי צ'טהם, והתגוררה באיים משך 20 שנים. יישוב קבע נוסף הוקם בשנת 1850 אך נינטש לאחר שנתיים וחצי. ב-1863 צירף הפרלמנט הבריטי את האיים לתחומה של ניו זילנד.
שמם של האיים יצא לשימצה במשך השנים בשל מספר מקרי טביעה של ספינות שעלו על השרטונים המקיפים אותם. ב-1866 טבעה ספינה בסמוך לחופיו המערביים של האי אוקלנד, ומבין 83 אנשי הצוות שהיו על סיפונה, 15 ניצלו והגיעו לאיי דיסאפוינטמנט, אך הם נאלצו להמתין 18 חודשים עד שחולצו. ב-1877 הסתיים מקרה דומה בהמתנם של 8 הניצולים משך 6 חודשים, ומקרה אחר ב-1907 הסתיים בטביעתם של 12 איש ו-16 הניצולים המתינו לחילוצם משך 7 חודשים.
במלחמת העולם השנייה פעלה תחנה מטראולוגית באיים בין 1942 ל-1945. מאז האיים אינם מיושבים, ורק חוקרים ומספר מצומצם של תיירים פוקדים אותם מעת לעת.
החי והצומח
עריכההצמחייה באיים ערוכה במספר רצועות בהתאם לגובה הטופוגרפי, כאשר בחלק העליון שוכנים עשבי הענק (Megaherb) הייחודיים לאיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד.
אוכלוסיית העופות הימיים כוללת, בין היתר, מספר מיני אלבטרוסים ושני מיני פינגווין - הפינגווין צהוב העין (megadyptes antipodes) וקורמורן אוקלנד (Phalacrocorax colensoi) האנדמי. באיים נמצא ריכוז חסרי החוליות הסאב-אנטארקטי הגדול בעולם שכולל 24 מיני עכבישאים, 200 סוגי חרקים ועוד.
באי חיו בעלי חיים שהובאו אליו על ידי בני האדם, וביניהם פרות, עיזים, כבשים, כלבים, ארנבים ואף הפוסום האוסטרלי הכסוף-אפור. אלה חוסלו באופן טבעי או יזום במשך שנות התשעים של המאה ה-20, אך באיים נותרו גם כיום חזירים וחתולי בית ששבו אל הטבע, וכן ארנבים באי אנדרבי בלבד.
היונקים הימיים ששוכנים דרך קבע באיים כוללים שני מינים בלבד - אריה ים ניו זילנדי ודוב ים ניו זילנדי (Arctocephalus forsteri).
גלריה
עריכה-
אריות ים ניו זילנדים באי אנדרבי -
מראה באי אנדרבי -
קורמורן אוקלנד האנדמי -
פינגווין צהוב-עין באי אוקלנד
קישורים חיצוניים
עריכה