עז הבית
| הערך נמצא בשלבי עבודה, החל מ־25 בנובמבר 2024: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. נא לא לערוך אלא אם כן מוסיפים מקור למידע הנמצא בערך. | |
עֵז הַבַּיִת (שם מדעי: Capra aegagrus hircus; ברבים: עִזִּים) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבית שבארץ ישראל בויתה כנראה מעז הבר (Capra aegagrus), שנכחדה משטחי הארץ לפני מאות שנים.
 עֵז הַבַּיִת
| ||
|---|---|---|
עז מגזע פרובנס נפוץ
| ||
| תקופה | ||
| פלייסטוקן-הווה | ||
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| על־ממלכה: | איקריוטים | |
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| תת־מערכה: | בעלי גולגולת | |
| קבוצה: | בעלי חוליות | |
| מחלקה: | יונקים | |
| אינפרא־מחלקה: | שלייניים | |
| על־סדרה: | לאורסיאתריה | |
| סדרה: | מכפילי פרסה | |
| אינפרא־סדרה: | פקוריים | |
| משפחה: | פריים | |
| תת־משפחה: | יעלים | |
| שבט: | יעלים | |
| סוג: | יעל | |
| מין: | עז הבר | |
| תת־מין: | עז הבית | |
| שם מדעי | ||
 Capra aegagrus hircus
| ||
| שמות נוספים | ||
|
עֵז | ||
אטימולוגיה
עריכהמקור
עריכההמילה מקבילה לשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎓𐎇 (עז), אכדית: 𒂗𒍪 (enzu).[1] בארמית, עז היא עֵיז.[2]
דקדוק
עריכהבעברית, העז היא הנקבה, אך גם שם המין בכלל. זכר העיזים נקרא תַּיִשׁ, והצעירים נקראים גְּדִי וגְדִיָּה.[3]
מילים נוספות המשמשות לתיאור העיזים הם שָׂעִיר ושְׂעִירָה (או שְׂעִיר עִזִּים ושְׂעִירַת עִזִּים), ובספרי המקרא המאוחרים מופיע גם השם צָפִיר (שבימינו משמש למינים אחרים בסוג).[3]
טקסונומיה
עריכה.JPG)
קליידוגרמה (אנ') זו של שבעה מיני יעלים מבוססת על עדויות מיטוכונדריות משנת 2022:[4]
| Capra |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה ומוצא
עריכה
עז הבית היא אחד מבעלי החיים המבויתים העתיקים שגדלו במשקו של האדם.[5] ככל הנראה היא צאצאית של עז הבר הכרתית.[6] מקורן בסהר הפורה של מערב אסיה מעז הבר. הייתה התרחבות גדולה של אוכלוסיית העזים בסוף עידן הפלייסטוקן לפני יותר מ-10,000 שנה.[7] אלפי שנים היה שימוש בחלב עזים, בבשרן, בשערן ובעורן. במאה האחרונה אף היו העיזים לחיית מחמד.[5][8] השימוש בעור העז היה לצורך אחסון נוזלים, כמו מים לקראת מסעות. בעבר בשר הגדי נחשב כמעדן.[5]
ל"שעיר", שהוא תיש צעיר, היה בעבר תפקיד טקסי ייחודי ביהדות – שעיר לעזאזל, כפי שמתואר במשנה, במסכת יומא.[8][9]
מאפיינים פיזיים
עריכה
אנטומיה
עריכהבניגוד לכבשה, עז הבית קלה יותר במבנה שלה והיא בעלת קרניים המקושתות לאחור, זנב קצר ושיער חלק יותר. לזכרים בדרך כלל יש זקן, הידוע בשם "זקן תיש".[10] עיני העזים ממוקמות בכל צד של הראש והאישונים מוארכים אופקית. כאשר עזים מטות את ראשיהן, האישונים מסתובבים כדי להישאר אופקיים.[11] הפרסות שלהן מפוצלות. הזכר והנקבה שונים במראם. כיוון שהן מעלות גירה, אז כמו לרוב הבהמות מעלות הגירה יש להן ארבע קיבות: הכרס (Rumen), בית הכוסות (Reticulum), קיבת העלעלים (Ormasum) והקיבה האמיתית, המכונה גם קיבת המיצים (Abomasum).[א][7]
חושים
עריכהעיני העזים מתואמות במיוחד. הן מסתמכות גם על שמיעה מצוינת וחוש ריח מעולה. החושים שלהן שונים משל בני האדם במידה ניכרת, הן בטווח והן ברגישות. זה יכול להוביל לאי הבנות, שכן הן תופסות את החיים בצורה שונה מבני אדם.[11]
עיניים וחושים של עיזים התחדדו על ידי מיליוני שנים רבות של אבולוציה לפני שבייתו אותן, ועדיין מכוונים כדי להגן עליהן מפני טורפים ולהתמודד עם אתגרי הסביבה הטבעית שלהן: מציאת מזון ומים, טיפוס, מחסה, תחרות, מציאת בני זוג והגנה על צעירים בנופים הרריים יבשים.[11]
כפי שמצוין קודם, כאשר עזים מטות את ראשיהן, האישונים מסתובבים כדי להישאר אופקיים. דבר זה מאפשר להם לראות בבהירות ובחדות כמעט את כל הסובבים אותםבטווח 320-340 מעלות, כך שיש להן רק נקודה עיוורת צרה מאחורי הראש. נוף פנורמי זה מאפשר להם להיזהר מטורפים בזמן שהם מחפשים מזון - מיומנות חיונית בסביבה הטבעית. כדי לסייע בבריחה מהירה, לעזים יש 63 מעלות של ראייה דו-עינית, המעניקות תפיסת עומק לקפיצה וטיפוס על פני שטח קשה.[11]
התנהגות
עריכהעזים עושות אמבטיות אבק כדי להרחיק טפילים מגופן.[7]
דפוסי שינה
עריכהעיזי הבית ישנות חמש שעות בלילה ומנמנמות תנומות קצרות לאורך כל היום. הן פעילות יותר בשעות הבוקר, כאשר הטמפרטורות מתונות יותר.[7]
תזונה
עריכה
עיזי הבית הן צמחוניות.[5] הן דפדפניות: הן אוהבות להרים את הראש כדי לאכול עלווה זמינה. עיזים מוערכות במיוחד בשל אכילת מקורות תזונתיים זולים, כגון צמחים עציים ועשבים שוטים, שבעלי חיים אחרים בדרך כלל לא צורכים.[10]
המזון של עז מתפרק חלקית בקיבה ומוחזר ללוע בתהליך הנקרא "העלאת גירה", שבמהלכו לועסת העז את האוכל שוב ושוב כדי לספוג את שאר החומרים המזינים.[10]
רבייה
עריכה
מחזור הרבייה השנתי בגזעי עזים מקווי רוחב ממוזגים ובחלק מהגזעים המקומיים מהסובטרופיים נשלט על ידי אורך היום, והרבייה היא עונתית כאשר נקבות העז מבייצות בימים קצרים אך לא במהלך ימים ארוכים.[12]
אצל מגדלים עונתיים, ההתנהגות המינית, גודל האשכים ואיכות וכמות הזרע יורדים באופן משמעותי במהלך תקופות שאינן תקופות הרבייה. באזורי קווי הרוחב הגבוהים, עזים הן מיוחמות בתקופות שבהן אורך היום ארוך. ככל שתקופות החושך היומיות מתארכות, מתחילה תקופת הרבייה ומתרחשות גם התנהגות ייחום וגם פעילות שחלתית מחזורית. במהלך המעבר בין שתי התקופות הנבדלות הללו, עיזים יכולות לעבור ייחום ביוץ או ביוץ שקט (הביציות אינן מלווים בהתנהגות של ייחום). ניתן להשתמש בחשיפה לזכרים להארכת תקופת הרבייה הן לפני ואחרי תקופת הרבייה הטבעית.[12]
רוב הגזעים ממוצא טרופי וסובטרופי מתרבים כל השנה. באזורים הטרופיים, שבהם אין הבדלים בולטים עונתיים באורך היום, סביר יותר שתקופות הרבייה וההרדמה יושפעו מזמינות התזונה.[12]
משך ההיריון נמשך כ-5 חודשים, 150-180 ימים. בלידה נקבות שוקלות 3-9 ק"ג והזכרים כ-0.5 ק"ג. תאומים קלים יותר ב-1 ק"ג. האם יכולה ללדת גם שלישיות. ילדים הולכים תוך דקות מהלידה. הם נגמלים עד גיל 3-4 חודשים.[7]
תפוצה ובית גידול
עריכהכיום ניתן למצוא עזים כמעט בכל אזור יבשתי.[7]
מזיקים ומחלות
עריכהמחלות ויראליות כמו אבעבועות עזים, אקתימה מדבקת, דלקת ריאות נגיפית; מחלות חיידקיות כמו אנטרוטוקסמיה, טטנוס, ברוצלוזיס, מסטיטיס ומטריטיס, מחלות מיקוטיות כגון פטרת העור ודלקות ריקציאליות כמו דלקת הלחמית הן גורמים שכיחים לתמותה של עיזים באזורים כפריים.[13]
מבנה חברתי
עריכהקבוצה של עזים נקראת "עדר".[5][7]
עז עם קרניים לרוב תשלוט בעז ללא קרניים. לאחר שהמעמדות בעדר נקבעו, שתי עזים מיוחדות הופכות לאחראיות לרווחת העדר. הזכר הדומיננטי ביותר הופך להיות שליט העדר.[14]
ביות
עריכההעזים הן זריזות מאוד, מסתפקות במועט ומוצאות בקלות את מזונן, לכן גידול עזים הוא נפוץ בקרב קבוצות עניות ברחבי העולם. עז הבית מגודלת בעיקר בשביל החלב.[6]
ייצור חלב
עריכה
חלב עזים נחשב כמחזק את העצמות, טוב לעיכול, מרפא פצעים[15] וכמחזק את מערכת החיסון.[16]
דירי עזים כוללים בדרך כלל עשרות עזים, בהתאם לכושר עבודתו של המגַדל. גם עבודת החליבה אינה מאפשרת החזקת עדרים גדולים יותר.[דרוש מקור] חליבה מכנית קיימת גם בדירים של עז הבית.[17]
תנובת חלב העזים משתנה לפי הזן, הגיל, האיכות והמזון הניתן לעיזים. התנובה השנתית, שאורכה 305 יום, נעה בין 660 עד 1,500 ליטר. תנובת טובה ליום היא 5 ליטרים. לחלב עיזים יש תכונות ייחודיות העושות אותו נוח לעיכול עבור בני אדם הסובלים מקשיים בעיכול חלב פרה. לחלב עיזים שימוש חשוב בייצור גבינות מיוחדות. משקים שהתמחו בכך מגדלים עדרים בדירים גדולים שלידם מכוני חליבה ומחלבה. כן, קיימות מחלבות אזוריות הקולטות חלב עיזים מבעליהם, בכמויות קטנות.[דרוש מקור: לכל הפסקה] עבור ייצור חלב בקנה מידה גדול, עזים נחותות מהבקר באקלימים הממוזגים אך עדיפות באזורים הלוהטים והקפואים.[10]
בסין, הממלכה המאוחדת, אירופה ואמריקה הצפונית, משתמשים בעזים בעיקר לייצור חלב, כאשר חלק גדול מהחלב משמש לייצור גבינה.[10]
בשנת 2007 נאמד הביקוש לחלב עיזים בישראל ב-7.8 מיליון ליטר.[18] בשנת 2008 נחנך מכון חליבה הגדול בישראל לחלב עיזים במחלבת סוסיא.[19]
מערכות מחשוב הקיימות כיום בדירים מסייעות להגדרת המועד המתאים ביותר לארוחה, לחליבה וגם לכניסה להיריון, כדי לקבל את התפוקה הטובה ביותר של החלב. דיר מודרני נבנה כך שיתאים לכניסה מסודרת ויציאה מהירה של העיזים. בעת כניסת העיזים קוראת מערכת המחשבים תגים חכמים המאפשרים שליטה וניהול על עדר העיזים.[דרוש מקור: לכל הפסקה]
בשר
עריכה
אומנם בעבר נחשב בשר הגדי למעדן, אך היום בשר עז אינו מקובל.[5] למרות זאת, תבשילי עזים אפשר למצוא בתרבויות שונות בעולם, שם הוא נחשב לבשר זול יחסית, עשיר בברזל ודל בשומן.[20] לפי ההלכה היהודית עז הבית היא כשרה.[21]
גזעים
עריכהישנם גזעים רבים עז הבית ברחבי העולם,[6] ביניהן ניתן למנות את הבַּלַדִי, הידוע במשק הערבי בישראל;[6] הזָנֶן, הידוע במשק היהודי ומוצאה בשווייץ;[22] האַנְגוֹרָה (אנ'), ממנה מביאים את צמר המוֹהֶר (אנ');[22] ועז הקַשְמִיר (אנ'), שממנה נלקח בד הקַשְמִיר הידוע.[22] בסך הכל ישנם יותר מ-200 גזעים ברחבי העולם.[7]
בתלמוד
עריכהבמסכת בבא קמא מובאת ברייתא האומרת:
רש"י מסביר מדוע הוטל איסור זה: ”משום ישוב ארץ ישראל, שמבעיר את השדות, וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל”,[23] זאת אומרת: שהאיסור דוקא בארץ ישראל, כי בארץ ישראל ההנחה היא ששדה סתם שייכת ליהודי. ומוסיף: ”ובחוצה לארץ מותר לגדל, דלא חיישינן ליישוב, ואם יפסידו שדות אחרים - ישלמנה”.[דרושה הבהרה][24]
בהמשך הגמרא מופיע מעשה במי שלא הקפיד על איסור זה:
מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית. והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה, והיה יונק ממנה משחרית לשחרית. לימים נכנסו חביריו לבקרו, כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ואמרו: לסטים מזויין בביתו של זה, ואנו נכנסין אצלו? ישבו ובדקו ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז. ואף הוא בשעת מיתתו אמר: יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז, שעברתי על דברי חברי.
העז מכונה בסיפור זה "לסטים מזוין",[ב] ורש"י מסביר: ”רועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים”.[25]
אזכורים בתרבות
עריכה- עז שמצאה קפיצת הדרך מהגולה לארץ ישראל נמצאת במרכז סיפור קצר מאת ש"י עגנון, "מעשה העז".
- המחנך יצחק אלטרמן חיבר את שיר הילדים "יש לנו תיש", המציג לילדים את התיש, העז ובנם, הגדי.[26]
- העז משמשת כמודל לדמות השטן בכנסיית השטן.[דרוש מקור]
- על שמה של עז הבית נקראת לְפוּפִית רֶגֶל-הָעֵז.[27]
- עֵז יוּל היא חפץ המסמל את חג המולד ואת היוּל בארצות סקנדינביה.[28]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
עיזים, דף שער בספרייה הלאומית- עז הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עֵז, באתר מועצת החלב
עיזים מוטסות מהולנד לישראל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, יומן גבע 061, 1954
ביאורים
עריכה- ^ השמות לקוחים מהרב זמיר כהן, כשרות הג'ירפה וחלבה, המהפך 2 - מיתוסים בקריסה, הידברות, ינואר 2011, עמ' 96
- ^ בשפה התלמודית, משמעות המונח "לסטים מזויין" היא שודד חמוש בנשק.
הערות שוליים
עריכה- ^ "Search Entry". assyrian languages. נבדק ב-2024-11-27.
- ^ ”מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר כֹל תְרַב תוֹר וְאִימַר וְעֵיז לָא תֵיכְלוּן” (תרגום אונקלוס לויקרא, ז', כ"ג המקור בעברית מקראית: ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ:”)
- ^ 1 2 בעלי החיים – האב והאם וצאצאיהם, באתר האקדמיה ללשון העברית, 6 בדצמבר 2018
- ^ Mathieu Robin, Giada Ferrari, Gülfirde Akgül, Xenia Münger, Johanna von Seth, Verena J. Schuenemann, Love Dalén, Christine Grossen, "Ancient mitochondrial and modern whole genomes unravel massive genetic diversity loss during near extinction of Alpine ibex", Molecular Ecology 31, 2022, עמ' 3548–3565 doi: 10.1111/mec.16503
- ^ 1 2 3 4 5 6 עז הבית, באתר גן החיות התנ"כי
- ^ 1 2 3 4 עֵז – עֵז הַבַּיִת, אביב חדש, כרך 13, מהדורה מעודכנת, 2002, עמ' 179, מסת"ב 965-13-1158-4
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "Domestic Goat". Auckland Zoo. נבדק ב-2024-11-25.
- ^ 1 2 עֵז, באתר מועצת החלב
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק ו'
- ^ 1 2 3 4 5 עז הבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Cooper, Tamsin (2020-12-21). "Amazing Goat Eyes and Remarkable Senses!". Goat Journal (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-11-25.
- ^ 1 2 3 "Farm Health Online – Animal Health and Welfare Knowledge Hub – Goat Reproduction" (באנגלית). נבדק ב-2024-11-25.
- ^ Bukar, Babagana Alhaji; Mabu, Isa Musa (2023-06-05), "Common Diseases of Goats, Treatment and Preventive Measures", Goat Science - From Keeping to Precision Production (באנגלית), IntechOpen, ISBN 978-1-83769-504-1, נבדק ב-2024-11-26
- ^ "Goat Herd Behavior | CALS". cals.cornell.edu (באנגלית). נבדק ב-2024-11-25.
- ^ חלב עיזים, באתר שירותי בריאות כללית
- ^ סגולות חלב עיזים, באתר משק שמואלי
- ^ מכונת חליבת עזים חשמלית לחלב עיזים 15 ליטר מכונת חליבת עזים ניידת אוטומטית תקע חשמלי מתכוונן חזק פעימה מכונת חלב ואקום (15 ליטר לעזים), באתר אמזון
- ^ גידול של 12% בצריכת חלב העיזים בישראל באתר שירות חדשות port2port (הקישור אינו פעיל)
- ^ דיר עזים ממוחשב מתקדם נחנך בסוסיא בהשקעה של 3.5 מיליון שקל, באתר אכול ושאטו, 11 בפברואר 2008
- ^ אסף שנער, העזו: 3 מתכונים עם בשר גדי, באתר ynet, 18 באפריל 2016
- ^ ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים” (דברים, י"ד, ד')
- ^ 1 2 3 עֵז – עֵז הַבַּיִת, אביב חדש, כרך 13, מהדורה מעודכנת, 2002, עמ' 180, מסת"ב 965-13-1158-4
- ^ רש"י, מסכת בבא קמא, דף ע"ט, עמוד ב', ד"ה מתני' אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל
- ^ רש"י, מסכת בבא קמא, דף ע"ט, עמוד ב', ד"ה אבל מגדלין בסוריא
- ^ רש"י, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד א', ד"ה לסטים מזויין
- ^ מילות השיר "יש לנו תיש" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ עֵז, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ "Gävlebockens öde". Visit Gävle (בשוודית). נבדק ב-2024-11-25.