אימרה קמן
אימרה קֶמֶן (במקור עד 1915 קוֹהְן כלומר כהן,[1] בהונגרית: Kemény Imre; בודפשט, 13 בספטמבר 1891[2] – בודפשט, 29 בינואר 1974)[3] היה רופא שיניים, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור לרפואה (1961), זוכה פרס קושוט (1950) שהוא הפרס הממלכתי הגבוה ביותר בהונגריה ומקביל לפרס ישראל, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
 | |
| לידה |
13 בספטמבר 1891 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1974 (בגיל 82) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| שם לידה |
Kohn Imre |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת סגד |
| תפקידים |
רופא שיניים, סטומטולוג, רופא, מרצה באוניברסיטה |
| פרסים והוקרה |
פרס קושוט (1950) |
  | |
קורות חייו עריכה
אימרה קוֹהְן (הגרסה הגרמנית-אוסטרית-הונגרית של כהן) נולד במשפחה יהודית כבנם של הליטוגרף שמואל קוהן (כהן) ושל יוהנה מוסקוביץ (1856–1947).[4] הוא השלים את לימודיו באוניברסיטת פרנץ יוזף בסגד (שמה היום אוניברסיטת סגד), שם קיבל תואר ברפואה ב-1924 ושלוש שנים לאחר מכן הוסמך להשתמש בתואר רופא שיניים שתאם את ההסמכה המקצועית שלו. לפני מלחמת העולם השנייה הייתה לו מרפאת שיניים פרטית, עבודה מדעית לא הייתה זמינה עבורו בשל יהדותו. לאחר המלחמה החל לעבוד במרפאה ברחוב Csengery ובאותו מקום, בשנת 1949 - עם יאנוש קנדה - הקים את ההכשרה הרפואית המאורגנת הראשונה בהונגריה לרופאי שיניים. במקביל לניהול קורס התותבות התאפשר לו לבצע עבודת מחקר בנוסף לעבודתו במכון. במכון המרכזי לרפואת שיניים והשתלמויות שהוקם בשנת 1951 (לימים נודע כ"מכון הסטומטולוגי המרכזי"), המשיך וקיים באופן קבוע הרצאות בנושא תותבות והדגמות מעשיות לרופאי שיניים שהשתתפו בהשתלמויות. עד 1971, הוא היה רופא הפרוטזות המוביל של טיפולי השיניים בהונגריה. בשנת 1954 הוענק לו התואר המדעי של קנדידט למדעי הרפואה (.CSc) (למעשה דוקטורט בנוסף לתואר דוקטור ברפואה כללית (MD) וברפואת שיניים(DMD). בשנת 1961 הגן על עבודת הדוקטורט שלו. בשנת 1963 הכירה מועצת האוניברסיטה הרפואית של בודפשט בעבודת ההוראה האפקטיבית שלו עם תואר פרופסור באוניברסיטה. בשנת 1962 נבחר לאחד מחברי החברה האיטלקית לסטומטולוגיה. בסתיו 1968, בילה שישה שבועות באוסטרליה בסיור לימודי.
הוא מילא תפקיד משמעותי בארגון הכשרה נוספת לרפואת שיניים, עד 1966 מילא גם את תפקיד נשיא איגוד רופאי השיניים ההונגרי. לאחר התפטרותו נבחר לנשיא כבוד של האיגוד. הוא זכה להכרה בינלאומית על השיניים התותבות וקליפס הפלסטיק של תותבות חלקיות, פרי פיתוחו. פרסומיו אומצו על ידי הספרות האירופית. תשעת ספריו הטכניים פורסמו בגרמנית, באיטלקית וברומנית, וכן 60 מאמרים במגזינים מקומיים וזרים. בשנת 1972 העניקה ההוצאה לאור הרפואי Medicina Könyvkiadó פרס יוקרתי לספר הלימוד שלו תותבות שיניים. בפברואר 1966 בחרה בו הקהילה היהודית של בודה לחבר כבוד בוועדת הניהול.[5]
אשתו הייתה אנה מארר (1899–1978), בתם של ארמין מארר ופרידריקה שולץ. הם נישאו ב-1925 בסגד.[6]
אימרה קמן הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (F-7-1).
עבודותיו העיקריות עריכה
- החלפה ביולוגית וקוסמטית של שיניים קדמיות באמצעות שורשי חרסינה (בודפשט, 1946)
- היבטים חדשים בייצור תותבות עליונות שלמות (בודפשט, 1947)
- מקרה מתוקן סטומטולוגי של אסימטריה של השפה העליונה (בודפשט, 1947)
- היבטים חדשים בייצור התותב התחתון המלא (בודפשט, 1949)
- מערכת שיבוץ כפול בשימוש בחללים מהסוג השלישי של שניים (בודפשט, 1949)
- יישום של ידע חדש בעת ביצוע תותבת תחתונה מלאה (בודפשט, 1950)
- היבטים אנטומיים ותפקודיים בבניית התותבת העליונה השלמה (בודפשט, 1950)
- הנחיות חדשות עבור תותבות צלחת (בודפשט, 1952)
- תותב העצירה (בודפשט, 1954)
- מרפאה לשיניים חסרות ותותבות שיניים (בודפשט, 1959)
- תורת השלמות השיניים (תותבות) (בודפשט, 1971, מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת: בודפשט, 1973)
פרסים והוקרה עריכה
- פרס קושוט (1950)
- מדליית זיכרון של פורקיניה
- מדליית פלאצ'יק (אוניברסיטת פדובה, 1962)
- לעבודה באיגוד מקצועי דרג זהב (1969)[7]
- עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג זהב (1970)
- מדליית הזיכרון של יוז'ף ארקבי (1972) [8]
לקריאה נוספת עריכה
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- בלה ברני: ד"ר אימרה קמן (1891-1974) (1974. március 24.) שבועון רפואי, 115. évfolyam, 12. szám (דרוש מינוי)
- ד"ר ג'רג' הוסאר: אימרה קמן (1992. január 1.) סקירת רופאי השיניים, 85. évfolyam, 1. szám (דרוש מינוי)
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001. (אנדראש גרגיי: רופים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט. הוצאת מכבי. 2001
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
הערות שוליים עריכה
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 154829/1915. Forrás: MNL-OL 30797. mikrofilm 568. kép 3. karton
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1989/1891. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-03-02.
- ^ "Elhunyt dr. Kemény Imre". Magyar Hírlap. 1974-02-07. p. 8. נבדק ב-2021-03-02.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 458/1882. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-03-02.
- ^ "Dísztag". Új Élet. 1966-02-01. p. 1. נבדק ב-2021-03-02.
- ^ "Házasságkötési bejegyzés a szegedi polgári házassági akv. 2/1925. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-03-02.
- ^ "Szakszervezeti Munkáért". Fogorvosi Szemle. 1969-03-01. נבדק ב-2021-03-02.
- ^ "Dr. Kemény Imre orvosprofesszor kitüntetése". Új Élet. 1972-04-15. נבדק ב-2021-03-02.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אימרה קמן".