איסור לקיחת כופר כתחליף לעונש
איסור לקיחת כופר כתחליף לעונש הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות לפיה אין לקחת כופר מרוצח תמורת המתתו או מרוצח בשגגה תמורת הגלייתו.
| מקרא | ספר במדבר, פרק ל"ה, פסוקים ל"א–ל"ג |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת כתובות, דף ל"ז |
| משנה תורה | ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א', הלכה ד' |
| ספרי מניין המצוות | ספר המצוות, לאו רצ"ה - לאו רצ"ו; ספר החינוך, מצווה תי"ב - מצווה תי"ג |
מקור ושורשי המצווה עריכה
בספר במדבר נאמר:
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ.
ספר החינוך כתב בטעם המצווה שאם תהיה אפשרות לקחת כופר, הרי שהעשירים יוכלו להרוג ולשלם כופר והמצב יגיע לאנרכיה. עוד טעם כתב הרמב"ם: נפשו של הנרצח אינה שייכת ליורשיו, ואין להם זכות לקחת בעבורה כופר[1].
במוני המצוות עריכה
נחלקו מוני המצוות בשאלה כמה מצוות נמנות בפסוקים אלו:
- לדעת רס"ג, ר' שלמה אבן גבירול, ור' יצחק הברצלוני יש כאן איסור אחד של לקיחת כופר לנפש רוצח. רס"ג הולך בהתאם לשיטתו בפירוש הפסוקים שבו הסביר שמדובר ברוצח במזיד שאסור לקבל שום חלופה למוות - לא ממון ולא גלות.
- לדעת רמב"ם וספר החינוך יש כאן שתי מצוות - 1. איסור לקיחת כופר לרוצח במזיד. 2. איסור לקיחת כופר לרוצח בשגגה.
- בה"ג לא מונה כאן שום מצווה. מסביר בדעתו ר"י פערלא שהוא לא קורא את המילים "ולא תיקחו" כאיסור, אלא כשלילה או תיאור מצב, כלומר - הרוצח אינו נפטר מעונשו באמצעות ממון.
דיני המצווה עריכה
אפילו אם גואל הדם מוכן לפטור את הרוצח בעד הכופר, בית הדין אינו רשאי לפוטרו[2].
מצווה זו היא בין בגברים ובין בנשים. מי שלקח כופר עבר על לאו ומוסיף ספר החינוך שעונשו גדול מאוד מכיוון שזו סיבה לרציחות עתידיות וחוסר זהירויות נוספות שיביאו לרצח בשגגה.
מצווה זו אינה נוהגת בימינו, משום שאין בתי דין שדנים בדיני נפשות.
קישורים חיצוניים עריכה
- רוצח בשגגה ועיר המקלט - פרופסור יונתן גרוסמן באתר תורת הר עציון.