אירוס ארץ-ישראלי

מין של צמח

אִירוּס אֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי או אִירִיס אֶרץ־יִשְׂרְאֵלִי (שם מדעי: Iris palaestina) הוא מין של גאופיט בתת-הסוג סקורפיריס (Scorpiris) בסוג אירוס ממשפחת האירוסיים האנדמי לישראל ולסביבתה הקרובה.

קריאת טבלת מיוןאירוס ארץ-ישראלי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: אירוסיים
סוג: אירוס
תת־סוג: סקורפיריס
מין: אירוס ארץ-ישראלי
שם מדעי
Iris palaestina
בואסייה, 1882
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

מבנה הפרח ואבריו

עריכה

אירוס ארץ־ישראלי הוא צמח נמוך, המגיע לגובה של 10–15 ס"מ. עלי הצמח ערוכים בשני טורים נגדיים, מבריקים, דמויי סרגל וקצה העלה ישר או מקושת לאחור.

זהו צמח הנקרא גאופיט - בעל בצל. הבצל יוצר בצלצולים ברבייה וגטטיבית, ולכן לעיתים הוא גדל בגושים קטנים.

עמוד התפרחת נושא פרח אחד או שניים. הפרחים גדולים, קוטרם 5–9 ס"מ. הפרח הוא דו מיני. צבעו לבן–קרם (באזור דרום הארץ, שדרות-להב, משתנה צבעו של הפרח לתכלת). הפרח ריחני, מפריש צוף, ומואבק על ידי חרקים.

אברי הפרח, העלים והפרחים, מונים כפולות של שלוש:

מבנה הפרח ייחודי; בסיסו עטוף בחפה (עלה בצורת חופה) העוטפת כליל את הפרח בעודו ניצן. הפרח עצמו מחולק באופן שווה וסימטרי ל-3 חלקים זהים, הניצבים כמעט בזויות של 120 מעלות זה לצד זה. כל חלק כזה כולל עלה-עטיף חיצוני אחד, עלה-עטיף פנימי אחד, אבקן אחד ועלי אחד.

תקופת הפריחה

עריכה

אירוס ארץ־ישראלי פורח בחורף, מחודש דצמבר עד לחודש אפריל. ימי הפריחה של כל פרח הם בין יום אחד לשבוע. מכיוון שתקופת הפריחת קצרה, הצמח מוגן.

אזורי הפריחה

עריכה

האירוס הארצישראלי גדל בקרקעות גירניות למרגלות ההרים. בישראל אזורי הפריחה הם: גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמק יזרעאל וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן, הרי יהודה והשפלה, ושומרון.

תמונות

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אירוס ארץ-ישראלי באתר הרשימה האדומה של IUCN