אישטוואן זאגון
אישטוואן זאגון (במקור פליישל,[1] בהונגרית: Zágon István; טיסהסלש, 30 באוקטובר 1893[2] – בודפשט, 10 בינואר 1975)[3] [4] [5] היה מחזאי יהודי-הונגרי משומד, עיתונאי, דרמטורג, מתרגם ספרותי, הומוריסטן.
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1893 טיסהסלש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1975 (בגיל 81) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אישטוואן פליישל נולד במשפחה יהודית כבנם של האיכר שאנדור דז'ה זאגון (פליישל) (1867–?) ושל אירמה ברוך (1870–?), אך מאוחר יותר המיר את דתו לאמונה הקתולית.[6] הוא סיים בית ספר תיכון בזנטה, ולאחר מכן קיבל תעודת הנדסה באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה. בשנים 1920–1921 עסק בהנדסה. בין 1921 לבין 1923 היה המנהל האמנותי והדרמטורג של תיאטרון שדרת אנדראשי (Andrássy úti Színház). באותה תקופה העלה כמה ממחזותיו בני המערכה האחת וכמה קופלה (couplet) שלו (סגנון שהתפשט מהאופרטה, שיר לא יומרני, קצר, פופולרי מסוג המוזיקה הקלה, אשר לעיתים קרובות מכיל גם רמזים מובנים באותה התקופה). לאחר מכן הפך לדרמטורג של תיאטרון מרכז העיר ושל תיאטרון הקומדיה של בודפשטי. בנוסף, בשנים 1928 ו-1933 היה תחילה עובד המערכת של "העיתון הלאומי" (Nemzeti Újság) ואחר כך של "עיתון פשט" (Pesti Hírlap). מחזהו המצליח ביותר, מריקה, הוצג ב-1925 בתיאטרון הרנסאנס. הצלחת המחזה התבטאה בעובדה שהוצג מאוחר יותר בבורגתיאטר בווינה ובכמה מדינות נוספות באירופה. מערכוני ההומור שלו, מאמריו ההומוריסטיים, בדיחות הקברט, קומדיות המחזמר והפרוזה שלו, כמו גם הקראותיו ברדיו ומילות שיריו, היו פופולריים מאוד. ב-1931 כתב קארוי נוטי תסריט קולנועי למחזהו של מולייר, גם הוא באצילים, את התסריט לרב המשרתים, היפוליט, שהוצג בקולנוע כסרט המדבר ההונגרי השני בבימויו של אישטוואן סקיי ובהצלחה עצומה. 34 שנים לאחר מיכן זאגון עיבד אותו לבמה. בשנת 1935, בלה גאל עשה סרט מתוך הרומן שלו "הקונדיטוריה בבודה". גם מאמריו היו פופולריים. כתביו האחרונים פורסמו בשבועון הסאטירי לודאש מתי תחת הכותרת "מתוך יומנו של זקנצ'יק". ביצירותיו הציג ותיאר בהומור חביב את החטאים הקטנים העיקריים של חיי היומיום.
משפחתו עריכה
אשתו הייתה מרתה אירמה האואר (בודפשט, 19 בינואר 1898 – בודפשט 4 בפברואר 1983).[7] הורי אשתו היו הוגו האואר (מלחין ומחזאי תחת השם ג'רג' ורה) וסיליה מורגנשטרן (זמרת אופרטה תחת השם סיליה מרגו). הם התחתנו ב-24 בספטמבר 1921.[8] אשתו הייתה שחקנית תחת השם מרתה ורה, אך פרשה מהבמה לאחר נישואיהם.[9] בנם: איבאן זאגון. כלתם: מאריה אולאיוש. נכדיהם: אנדראש זאגון (1955), מהנדס חקלאות, ואסתר זאגון.
יצירותיו עריכה
הומורסקות עריכה
- אביב ודברים אנושיים אחרים (סצנות קברט, בודפשט, 1923)
- זה יכול לקרות לכל אחד (בודפשט, 1932)
- ההרפתקאות המצחיקות של פפריקה יאנצ'י בבית ובח"ל (בודפשט, 1936)
- צד השמש (בודפשט, 1945)
- הכל אחרת (בודפשט, 1966)
רומנים עריכה
- מלכת הוורדים (בודפשט, 1930)
- הנדוניה של בשקה טימאר
- קונדיטוריה בבודה
קומדיות עריכה
- אי אפשר להתחתן עם נערה ענייה (תיאטרון מרכז העיר, 1928)
- דזימבי (תיאטרון הונגרי, 1933)
- הארץ המובטחת (התיאטרון הלאומי, 1933)
- תחנת עצירה מותנית (התיאטרון הלאומי, 1936)
- רוח אביבית (תיאטרון הקומדיה של בודפשט, 1938)
- שחמט (בודפשט, 1941)
- האישה והרוח (תיאטרון פשט, 1946)
קומדיות מוזיקליות עריכה
- שושן צהוב (עם לאיוש בירו, גזה הרצג, מוזיקה מאת מיהאי קרסנאי, תיאטרון האופרטה של בודפשט, 1933)
- רנה ה-14 (עם Zsolt Harsányi, מוזיקה מאת Mihály Eisemann, Vígszínház, 1940)
- פטר פקטה (עם דיולה שומודי, מוזיקה מאת מיהאי אייזמן, תיאטרון הקומדיה של בודפשט, 1943)
- קטלין הקטנה (עם לאיוש בירו, מוזיקה מאת ינה הורבאט, תיארון הקומדיה של בודפשט, 1946)
תרגומים ועיבודים עריכה
- תיאטרון (סומרסט מוהם, תיאטרון הקומדיה, 1941)
- פרח האל תיגע בי (ארווה, תיאטרון הקומדיה, 1946)
- קונרס: פרושקה (1930)
- נואל קאוורד: המרקיזה The Marquise (1939)
- פרנץ מולנר: הקיסר (1946)
פזמוניו המפורסמים עריכה
- פטר פקטה, אחי
- בליל ירח
- עץ צפצפה עתיק עומד על צלע גבעה
לקריאה נוספת עריכה
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. כרך השלמה. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. IV. kötet (Rabatinszky Mária – Zwischenakt). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. 1931. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. קֶשֶׁת. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה. 1931
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- אישטוואן זאגון ב- PORT.hu (בהונגרית)
- שני היפוליטיים (1984) סרט Színház Muzsika, 28. שנתון, 11. גיליון 6. גישה מקוונת
- לאסלו ואלו: פפריקה יאנצ'י וכותבו: אישטוואן זאגון (1993) Szabad Föld, 49. שנתון, 43. גיליון, 13. גישה מקוונת
קישורים חיצוניים עריכה
אישטוואן זאגון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Névváltoztatása. Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 178994/1922 Forrás: MNL-OL 30809. mikrofilm 770. kép 2. karton
- ^ "Születési bejegyzése a tiszafüredi izraelita hitközség születési akv. 64/1893. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 115/1975. folyószáma alatt".
- ^ Elhunyt Zágon István (1975. január 11.) Magyar Hírlap, 8. évfolyam, 11. szám, 8. o.
- ^ "Zágon István gyászjelentése (1975)".
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a nyíregyházi izraelita hitközség házassági akv. 99/1893. folyószáma alatt".
- ^ özv. Zágon Istvánné Verő Márta halálhíre (1983. február 20.) Magyar Nemzet, 46. évfolyam, 43. szám, 4. o. Online
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 1318/1921. folyószáma alatt".
- ^ Verő Márta Magyar Színművészeti Lexikon