פתיחת התפריט הראשי

רבי אישטרוק בן דוד אבן שאנג'י (ה'ש"ל 1570 בערך - סוף שנת ה'ת"ג 1643) היה רב, פוסק וראש ישיבה בבולגריה בראשית תקופת האחרונים.

חייועריכה

נולד בשנת ה'ש"ל בקירוב, כנראה בעיר ניקופול שבבולגריה. היה לו אח בשם ר' ציון, שהיה מגדולי הקהל בניקופול,[1] וייתכן שאף היה רב העיר למשך תקופה לאחר רבי יצחק ביג'ה. לפי דברי הרב יצחק ביג'ה[2] אביו ר' דוד "התפרסם כתלמיד חכם, עשיר ובעל מעשים וזכה לשיבה טובה". מוצא משפחתו ממגורשי ספרד שהגיעו לבלקן לאחר הגירוש. ממשפחתו יצאו תלמידי חכמים, רופאים, משוררים ומנהיגים מהמאה ה-15 ועד המאה ה-18. למד תורה בשאלוניקי בישיבתו של רבי שלמה הכהן (מהרש"ך). רבי אישטרוק מרבה לצטט את רבו, ומזכירו כרבו המובהק. משנת ה'ש"ן (1590) בערך שימש כרב קהילת הספרדים בסופיה, כנראה במקום רבי אברהם חדידה, שבה כיהן כחמישים שנה עד לעלייתו לארץ ישראל בשנת ה'ת' לערך. חכם קהילת הספרדים הוא "מרביץ התורה", שתפקידו לדרוש בשבתות, לדון בדיני אישות ובדיני ממונות, ולהקים ישיבה.

עלה לארץ ישראל על אף המצב הכלכלי והמדיני הקשה ששרר בה באותה תקופה. תקופה מסוימת שהה בקושטא, כנראה בדרכו לארץ-ישראל, והתגורר בביתו של ר' ישראל בנבנישתי, אביו של רבי חיים בנבנישתי. הוא התיישב בירושלים ובה נפטר בשנת ה'ת"ג.

רבי חיים בנבנישתי מביא בחיבורו הנהגות שראה אצל רבי אישטרוק בהיותו בקושטא בבית אביו או במקומות אחרים[3]. רבי עזריה פיגו הספיד אותו עם בוא הידיעה על פטירתו[4]. התכתב עם רבים מרבני דורו, בהם מהרי"ט, רבי אברהם מונסון ועוד.

אוסף תשובותיו היה שמור בכתב יד חסר סדר שהתגלגל למוסקבה ונשמר באוסף גינזבורג, ויצא לאחר עריכה וסידור על ידי הרב ד"ר משה עמאר בשנת תשמ"ב בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. כפי הנראה השאיר רבי אישטרוק כתבים נוספים, שטרם ראו אור.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבי משה אבן חביב, עזרת נשים, קושטא תצ"א, עמ' עג דף א
  2. ^ בית נאמן, ויניציאה שפ"א דף צג, המצוטטים אצל משה עמאר, להלן "לקריאה נוספת".
  3. ^ למשל: שיירי כנסת הגדולה על אורח חיים, סימן רעא סעיף ד; כנסת הגדולה על אורח חיים תקצ"ב
  4. ^ בינה לעיתים, דרוש ד, דף' י"ג א