מבצע איש דמים
מבצע איש דמים היה פשיטה של צה"ל על יעדים של חזית השחרור הערבית בעומק לבנון שהתרחשה ב-29–30 ביוני 1980. הפשיטה נערכה על ידי כוחות חטיבת הצנחנים, שהונחתו במסוקי "יסעור".[1]
מסוק יסעור | ||||||||||||||||||
תאריכים | 29 ביוני 1980 – 30 ביוני 1980 (לילה אחד) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | קאסמייה, לבנון | |||||||||||||||||
עילה | הפיגוע במשגב עם | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||
|
רקע
עריכהבלילה שבין 6 ל-7 באפריל 1980 חדרו מחבלים מחזית השחרור הערבית לשטח ישראל, בסמוך ליישוב משגב עם. המחבלים השתלטו על פעוטון ביישוב. במהלך פעולת החילוץ נהרגו תינוק, אזרח וחייל ונפצעו 11 חיילים.
במטה הכללי של צה"ל התקבלו ידיעות כי מפקדת "חזית השחרור הערבית" נמצאת בין חמישה מבנים של ארגוני מחבלים, מצפון לגשר קאסמיה, מזרחית לכביש החוף, סמוך לנהר הליטני שבלבנון. על פי המידע שהתקבל המחבלים שהו אופן קבוע בבתים אלו. בצה"ל החליטו לתקוף ולהשמיד את המפקדה ויושביה בפשיטה שתבוצע על ידי הצנחנים. בפשיטה זו נעשה לראשונה שימוש במסוקים כאמצעי להטסת כוחות ליעד בזירת לבנון.[2]
הכנות
עריכהחטיבת הצנחנים, בפיקודו של אל"ם דורון רובין, ביצעה נוהל קרב ארוך ויסודי. כלל החיילים המשתתפים ידעו את ציר הניווט אל היעד ונערכו מודלים מדויקים שכללו שיתוף פעולה עם חיל האוויר וחיל הים. פרט לכוחות החטיבה השתתפו במבצע גם צוות מיחידת שלדג בפיקודו של מפקד היחידה, אודי שלוי, וכוח חילוץ מחטיבת גולני. על גדוד 202, בפיקודו של עופר בן צבי, הוטל לפוצץ מבנה ששימש כבסיס הקליטה של הארגון, עליו נאסף מודיעין שקבע כי שוהים בו כארבעים מחבלים.
שלב הלמידה הראשונית, ההכנות והתכנון של המבצע נעשו במטה חטיבת הצנחנים בפיקודו של רובין, קצין המבצעים רס"ן יום טוב סמיה, מחלקת המודיעין של החטיבה ופיקוד הצפון. קדם למבצע תכנון קפדני, למידת אפשרויות הפעולה והכנת "מקרים ותגובות" למצבים מתפתחים או הפתעות ביעדים ותגובות האויב. ההכנות למבצע כללו גם למידה מפורטת עם חיל האוויר להטסה ופינוי של הכוחות, וחיל הים שהוכן כאלטרנטיבה לפינוי ימי למקרה של בעיות הסקה עקב מזג האוויר או עקב בעיות ירי נגד מטוסים במרחב.[3]
שיא ההכנות היה במודל מדויק שנבנה בשטחי האש של בסיס אליקים ובלטו בו הדיוק למבנה היעדים, מרחקי ההליכה, כיווני הירי, בעיות הפינוי מן האוויר ומהים. לביצוע המודל התלווה אלוף פיקוד הצפון אביגדור בן-גל.
מהלך המבצע
עריכהב-29 ביולי 1980 המריאו המסוקים לעבר לבנון, והגיעו לנקודת ההנחתה בשעה 21:10 בערך. לאחר הנחיתה החלו 98 הלוחמים לנוע רגלית, בצוותים קטנים, מערבה אל המבנים. בשעה 22:00 נתקל כוח החוד בחוליית מחבלים שפתחה באש על הכוח. חיילי הסיירת, בפיקודו של שמאי רן, הרגו את המחבלים. למרות החשש שההיתקלות תביא לגילוי הכוח פקד רובין לנתק מגע ולהמשיך אל היעדים, משום שהניח שהאירוע לא יחשוף ויגלה את הכוח מבעוד מועד. הכוחות המשיכו בדרך שהייתה קשה במיוחד להליכה וההתקדמות בה הייתה איטית, עקב המדרון התלול ואמת המים שעברה בציר ההליכה.
בהתקרבם למבנים התפצלו הכוחות. הכוח מגדוד 202, שכלל גם כוח בפיקוד נפתלי מנדלוביץ, מפקד בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים, עבר בפרדס ובכרם שהיו מסובכים לחצייה ובהם נאלצו הלוחמים לזחול. כוח זה, שמנה 12 לוחמים, התפצל לשניים: כוח אחד, בפיקוד ניר משיח התמקם מול אחד המבנים, שכונה מבנה 81 והיה דו קומתי, כדי לרתק אותו באש עם תחילת הפעולה. הכוח השני, כוח המג"ד ובראשו המ"פ מיקי (יוסף) יוגב, הופקד על טיהור ופיצוץ המבנה. כוח זה נשא עמו, בין היתר, מטול ררנ"ט מיושן אך בעל דיוק רב ואפקטיביות רבה.
בשעה 00:51 היו כוחות הצנחנים ממוקמים מול היעדים, וב-00:53 נפתחה מכת אש על כל היעדים. הרתק מגדוד 202 ירה מכת אש כבדה על מבנה 81, שכללה ירי מקלעים ונ"ט על ידי יוגב. במהלך ההיערכות לפריצה לבית ולפני זריקת רימון שמע משיח צעקות של ילדים ונשים ולכן חדל את האש וביצע במבנה סריקה והוצאה של הנשים והילדים. עם תום הירי פרץ כוח הטיהור לבית, טיהר באש ורימונים את חדר המדרגות והכין את הבית לפיצוץ. לאחר הפיצוץ שב הכוח וסרק את הבית. לאחר מכן, נע כוח גדוד 202 אל נקודת הפינוי.
כוח מגדוד 890, שכלל עשרה לוחמים בפיקוד המג"ד אריק מורן, פתח באש על מבנה אחר, שכונה מבנה 199, עד שאחד הקירות התמוטט. כוח בן 21 לוחמים מגדוד 50, בפיקודו של המג"ד דורון אלמוג, תקף מבנה שלישי, שכונה מבנה 74. כוח בפיקוד המ"פ אורי ארליך הגיע למבנה, בעוד שעל כוח הרתק פיקד סגנו, בני גנץ. לימים סיפר גנץ:
אורי היה מפקד הצוות ואני הייתי סגנו. הגעתי לעמדה וחיפיתי עליו כשהתקרב לבית. מחוץ לבית זיהינו מחבלים ופתחנו באש. אורי התקרב לבית במהירות, והיה צריך להניח מטענים כדי לפוצץ את הבית שהיה ידוע כבית מחבלים. התחלנו לשמוע פיצוצים בתוך הבית וקולות של בכי, שלא ידענו לזהות אותם. החלטנו שבגלל שאיננו יודעים להסביר את הבכי, מנתקים מגע ולא משאירים את המטענים בתוך הבית. אמרתי לאורי בקשר "תזכור את שלכת", כי במבצע שלכת, שהיה כאשר הייתי חייל, נהרגו שני מ"פים מגדוד 50, כשבית נפל עליהם. אמרתי לו שהבית תיכף יתפוצץ על יושביו ועליו, ואורי ניתק מגע. התרחקנו לא הרבה והבית עף באוויר. מסתבר שזה היה בונקר או משהו.[2]
כוח הסיירת, בפיקוד שמאי, תקף את מבנה 202 ופוצץ אותו. בדיעבד התברר כי המבנה היה ריק מיושביו.
כוח נוסף של גדוד 890 בפיקוד המ"פ יחיאל גוזל ביצע חסימה של הציר הצפוני המוביל ליעד. הכח ביצע ירי על מחבלים שניסו להגיע לבסיס המחבלים.
עם סיום התקיפה חבר הכוח לשאר הכוחות בנקודת הפינוי ופונה על ידי מסוקי יסעור לשטח ישראל.
תוצאות המבצע
עריכהמבצע "איש דמים" הסתיים בהריגתם של 8 מחבלים ובין 2 ל-4 אזרחים, ובתפיסת שבוי אחד מקרב המחבלים. לכוח המבצע לא היו נפגעים.[4] במבצע נפגעו פחות מחבלים מכפי שציפו בצה"ל, אך הוכח שלצה"ל יש יכולת לבצע מבצעים מורכבים ומסובכים בעומק לבנון.[5] המח"ט דורון רובין אמר על המבצע כי:
זו הייתה קפיצת מדרגה מוראלית ומקצועית של החטיבה… שחזרה עם קדר מפקדים אחר לחלוטין לאחר המבצע.[6]
קישורים חיצוניים
עריכה- על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.
- יוסף ולטר, "דורון למטכ"ל", מעריב, 13 במרץ 1987, יוסף ולטר, המשך
- יעקב ארז, צנחנים: קשר לאדמה, מעריב, 10 בספטמבר 1980, ריאיון עם אורי ארליך על המבצע.
הערות שוליים
עריכה- ^ דורון רובין, "מי פוחד ממי?", בתוך הספר "מנהיגות ברגעים של אמת" מאת יום טוב סמיה, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014, עמודים 473-474.
- ^ 1 2 ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 28 בינואר 2005
- ^ גל פרל, "המלחמה היא המבחן העליון", הבלוג על הכוונת, 17 בספטמבר 2018.
- ^ אילן כפיר, האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו', הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי - "צנחנים", עמודים 203-204.
- ^ יום טוב סמיה, "מנהיגות ברגעים של אמת", הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014, עמודים 317–319.
- ^ מבצע "איש דמים", באתר חטיבת הצנחנים