יום טוב סמיה

איש צבא ישראלי, קצין צה"ל בדרגת אלוף

יום טוב סמיה (נולד ב-18 ביוני 1954) הוא מנהל ואיש עסקים ישראלי, אלוף בצה"ל במילואים.

יום טוב סמיה
לידה 18 ביוני 1954 (בן 70)
סיוון ה'תשי"ד
פרדסיה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי יומי
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות אוגוסט 1972ינואר 2001 (כ־28 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
תפקידים אזרחיים
  • מנכ"ל משותף בקבוצת ברן
  • מנכ״ל ונשיא IC Green Energy,
  • יו"ר הטוטו בהתנדבות
  • מייסד ובעלים חברת Y Sam Solar
  • יו"ר מפלגת ביח"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלוף פיקוד הדרום, האלוף יום טוב סמיה מתדרך את כלי התקשורת על תמונת המצב ברצועת עזה, אוקטובר 2000

ביוגרפיה

עריכה

סמיה נולד במעברת פרדסיה, שביעי מבין שמונה אחים להורים יוצאי לוב, ועד גיל חמש גדל באוהל. בהמשך עברה המשפחה לשכונת נאות הרצל בנתניה שם גדל והתחנך וכיום מתגורר בה. הוא גרוש, אב לארבעה וסב לנכד ונכדה. השכונה בה גדל נחשבה בזמנו לאחת מהשכונות הקשות בעיר במעמד סוציו-אקונומי נמוך מאוד. את תקופת הילדות בשכונה מגדיר יום טוב במילה "הישרדות": תקופה בה כל נער היה צריך לבחור בין עולם הפשע והאלימות לבין ההיחלצות, אותה ביצע בתכונותיו האישיות עד למה שהוא מכנה "צה"ל – גלגל ההצלה שלי". בגיל 15 נשלח לקורס מ"כים של הגדנע שנמשך שבעה שבועות מתוך חופשת הקיץ. מנערותו השתתף בארגון תנועת נוער וגרעין נח"ל ובגיל 17 כבר מונה למזכיר הגרעין ולמנהיג הסניף היחיד של הנוער העובד והלומד הלאומי של העיר נתניה.

קריירה צבאית

עריכה

סמיה התגייס לצה"ל באוגוסט 1972, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית הדרום והשתתף בקרב ואדי מבעוק. לאחר המלחמה יצא לקורס קציני חי"ר. בתפקידו הראשון כקצין שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד 202 ולחם במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. לאחר מכן המשיך ושימש בתפקידי פיקוד בחטיבה, בין היתר שימש כמפקד פלוגת מאי 1976 של גדוד 202, קצין המבצעים החטיבתי, סגן מפקד גדוד וקצין האג"ם של החטיבה בלבנון, בין היתר במבצע איש דמים, מבצע מנורה ומבצע מוביל[1].

בתקופת מבצע שלום הגליל היה מפקד גדוד 931 של הנח"ל. ב-10 ביוני 1982 הופצץ הגדוד, עקב טעות בזיהוי, על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי, ו-25 חיילים נהרגו (מהם 13 מחיילי הגדוד) ולמעלה ממאה חיילים נפצעו (מהם 60 מגדוד 931). סמיה התעקש להחזיר לפעולה את החיילים הנותרים בו ביום, בטיעון שיציאה מיידית לפעולה תמנע היווצרות טראומה. לאור הצלחת הפעולה היה סמיה מועמד לצל"ש, אך הוא התנה את קבלת הצל"ש בכך שכל חיילי הגדוד יקבלו צל"ש, ולאחר שהדרישה נדחתה, ויתר סמיה גם על הצל"ש האישי. לאחר המלחמה שב לחטיבת הצנחנים ומונה למפקד בא"ח צנחנים, ולאחר מכן למפקד גדוד 202 של הצנחנים.

לאחר מלחמת לבנון שימש סמיה בשנת 1985 כמפקד גדוד גפן[2]. לאחר מכן פיקד סמיה על מרכז החי"ר בצאלים, בפברואר 1987 מונה למפקד עוצבת שועלי מרום, חטיבת צנחנים במילואים[3], ובשנת 1988 מונה למפקד חטיבת גבעתי[4]. כמפקד החטיבה הוביל את לוחמי החטיבה בלחימה בדרום לבנון וטבע את האמרה – "קשה אבל הוגן", קרי ניהול אימונים תובעניים מחד וטיפול הוגן וקשוב בלוחמי וחיילי החטיבה[5]. ביולי 1990 מונה שוב למפקד עוצבת שועלי מרום, במקביל עבר השתלמות במכללה לביטחון לאומי, עבר הסבה לשריון ובשנת 1991 הועלה לדרגת תא"ל.

סמיה פיקד על אוגדת עזה מספטמבר 1991 עד דצמבר 1993, תקופה בה האינתיפאדה הראשונה ברצועת עזה הפכה לחמושה, בעיקר בהובלת החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. סמיה הפך את יחידת שמשון ליחידה מעולה שלחמה באופן גלוי ובאופן סמוי (מסתערבים) במבצעים איכותיים ונקודתיים שבחלקם הוא עצמו הוביל את הכוחות ופיקד על הכוחות. סמיה שקד על המצאת טכניקות לחימה שהבולטת שבהן נקראת "סיר לחץ" אשר אומצה על ידי צה"ל והוכנסה לתורת הלחימה כנגד טרור אורבני[6].

לאחר התקופה כמפקד אוגדת עזה סמיה צורף כחבר בצוות המשא ומתן הביטחוני עם הפלסטינים בשיחות טאבה וקהיר. עם חתימת ההסכם הקים את מערך הקישור המשותף JSCC עם כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. במקביל שרת כמפקד אוגדה משוריינת בפיקוד המרכז וסייע למפקד הפיקוד בגיבוש ההבנות הביטחוניות עם הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. לאחר מכן כיהן כמפקד עוצבת הגליל, שהייתה אחראית בזמנה על מוצבי דרום לבנון[7]. בעת שפיקד על האוגדה אירע אסון המסוקים וסמיה פיקד, יחד עם מפקד פיקוד הצפון, על פעולות החילוץ והפינוי[8].

בספטמבר 1997, בגיל 43, הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד פיקוד הדרום. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, וסמיה הקים מערך של ביצורים ומגדלי פילבוקס להגנה על כוחות צה"ל. תחקיר שניהל סמיה בנוגע לפרשת מוחמד א-דורה, קבע שא-דורה לא נהרג מאש צה"ל אלא מאש פלסטינית. בנוסף הנהיג סמיה פעולות חישוף ברצועת עזה וסביב ציר פילדלפי כדי להקטין את מארבי הירי והנ"ט מצד המחבלים הפלסטינים[9].

בינואר 2001 פרש משירות צבאי.

בתחילת 2006 (כחצי שנה לפני מלחמת לבנון השנייה) חזר סמיה לשירות מילואים בתפקיד סגן-מפקד פיקוד הדרום, תפקיד אותו ביצע עד קיץ 2015 בהתנדבות. במסגרת תפקיד זה לקח חלק במבצעים עופרת יצוקה[10], עמוד ענן וצוק איתן.

תפיסה ביטחונית

עריכה

סמיה גיבש 7 עקרונות, שלתפיסתו חייבים לשמש בסיס לאסטרטגיה הישראלית ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני[11]:

  1. הבטחת רוב יהודי מוצק במדינת ישראל.
  2. שלילת "זכות השיבה"
  3. יחס אל יהודה ושומרון ורצועת עזה כחטיבה אחת.
  4. ראיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני כחלק מהסכסוך הישראלי-ערבי וגיבוש פתרון כולל.
  5. שמירה על ירושלים המאוחדת כבירת ישראל לנצח.
  6. שלילת קיום צבא נוסף לצה"ל בין הירדן לים התיכון.

לאחר שחרורו מצה"ל

עריכה

התפקיד הראשון בו כיהן סמיה באזרחות היה מנכ"ל משותף בקבוצת ברן. לאחר שלוש שנים החליט סמיה לפרוש לצורך הקמת עסק עצמאי בתחומי הנדל"ן וכן ייעוץ אסטרטגי.

לאחר פרישתו מהצבא כיהן סמיה במספר תפקידים ציבוריים, בין היתר כיו"ר המועצה להסדר ההימורים בהתנדבות במשך שלוש שנים, תקופה בה הוכפלה כמות התמיכה בספורט בישראל הודות להתייעלות אותה הנהיג במועצה אשר חסכה כ־180 מיליון שקלים בהוצאות התפעול בשנת הפעילות הראשונה, וכן הודות לדחיפתו להכנסת ה-"ווינר" אשר הביא להכפלת ההכנסות של המועצה ונגס בהימורים הבלתי חוקיים בתחום[דרוש מקור]. סמיה יזם[דרוש מקור] את "פרויקט העשור" שעיקרו הקמת 10 מתקני ספורט ואצטדיונים – אצטדיוני הכדורגל בפתח תקווה, נתניה, חיפה, באר שבע ושיפוץ אצטדיון טדי בירושלים ואצטדיון בלומפילד בתל אביב, בריכה אולימפית במכון ווינגייט, שיפוץ היכל הכדורסל ביד אליהו, הקמת הארנה לכדורסל בירושלים, השלמת מתקן הספורט האולימפי בהדר יוסף ועוד. הייתה זו החלטת חזון אשר סמיה קיבל בניגוד מוחלט למקובל אז בידיעה מוחלטת שהוא לא יהיה שם כאשר "יחתכו את הסרטים בגמר ההקמה".

במקביל כיהן סמיה כנשיא חברת ייעוץ בתחומי הניהול והיזמות העסקית. החל מסוף 2005 מכהן סמיה כמנהל חטיבת האנרגיה של החברה לישראל, ובינואר 2007 הקים במסגרת זו (החברה לישראל הנשלטת על ידי עידן עופר) את חברת IC GREEN ENERGY, שעיקר פעילותה באנרגיה סולארית ובייצור דלקים ביולוגיים המתבססים על חומרי גלם שאינם משוק המזון. חברות הבת של החברה אשר סמיה כיהן בן כיו"ר הדירקטוריון הן: HelioFocus-Israel, Primus Green Energy- USA, Petrotech- Germany, IC-Green Projects - Israel. בעקבות התעמקותו בניהול בינ"ל של חברות העוסקות באנרגיה ירוקה וחלופית סמיה משתתף ומרצה בכנסים בינ"ל[דרוש מקור].

ביוני 2015 חזר סמיה לעסקים פרטיים במסגרת חברה שבבעלותו, אותה מנהל בנו יגל סמיה. במקביל, סמיה מרצה באקדמיה – בינתחומי הרצליה, מכללה אקדמית נתניה ובית ברל, וכן בכנסים וסדנאות מנהיגות למנהלים וועדי עובדים. סמיה מופיע לעיתים בתקשורת כפרשן צבאי, כותב טורים ומאמרי דעה, והופיע כשופט אורח בתוכנית המציאות של ערוץ 2, "דרוש מנהיג".

באוקטובר 2008 יצא לאור ספר הביכורים שלו "מיחידים ליחידה", המבוסס על מחקר עבודת הדוקטורט שלו. הספר יצא לאור בהוצאת מערכות של משרד הביטחון.

באוגוסט 2014 יצא לאור ספרו השני "מנהיגות ברגעים של אמת" בשפה העברית, בהוצאת קונטנטו דה סמריק. בינואר 2016 יצא לאור אותו ספר באנגלית, בשם "Leadership in Moments of Truth", והושק בארצות הברית, בין השאר בווסט פוינט, האקדמיה לקצונה האמריקאית, בבוסטון, בניו יורק ועוד[דרוש מקור].

במרץ 2017 התפקד למפלגת העבודה. עם התפקדותו למפלגה הקים את עמותת "אזרחים לקידום מנהיגות אמת" אשר מטרתה העיקרית היא לסייע להקמת קואליציה ממשלתית מורחבת ללא מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל[דרוש מקור]. באוקטובר 2018 החליט[12] להפסיק את חברותו במפלגת העבודה.

ביוני 2018 יום טוב סמיה מונה לנשיא של קבוצת בראשית, העוסקת בניהול וליווי פרויקטים בהתחדשות עירונית.

בדצמבר 2018 הקים את מפלגת ביח"ד לקראת בחירות לכנסת העשרים ואחת[13]. המפלגה פרשה לפני הבחירות. מ-2019 מכהן כיו"ר דירקטוריון חברת אפולו פאוור הנסחרת בבורסה בתל אביב. החברה מפתחת ומייצרת פאנלים סולריים גמישים. מאפריל 2019 מכהן כמנהל מדינה מטעם ג'נרל אלקטריק בתחום של טורבינות גז טבעי המכרות לחברת חשמל וליצרנים פרטיים.

ביוני 2024 יצא לאור ספרו השלישי "אחדות או למות - המסע הקשה אל האחדות בעזרת המצפן היהודי-ציוני-דמוקרטי", בהוצאת ידיעות ספרים, ובהנחיית פרופסור אסא כשר[14].

פעילות למען הקהילה

עריכה

החל ב-1988 במסגרת קטנה של הכנת חבילות לחג למשפחות נזקקות ברמה השכונתית, ולימים מיזג פעילות זו עם עמותת "שורשים" בה הוא פעיל כתורם ועובד פשוט עד היום[דרוש מקור].

יזם והקים ב-1990 יחד עם קצינים נוספים מחטיבת גבעתי את עמותת "משפחת גבעתי" המטפלת במשפחות השכולות של החטיבה. מפעל חיים שלו עם המוטו: "להסיט 4 ימי אבל בשנה לימים של שמחה וחיבוק הדדי". מפעל זה נמשך עד היום ויום טוב נותר בו בפעילות מלאה.

ב-1992 ייסד את עמותת בית הכנסת "אם כל חיל" אשר במסגרתה הוקם בית כנסת ברמת פולג בנתניה. מטרת העמותה להקים בית כנסת לאומי עם סגנונות תפילה מגוונים, דת מונגשת לכל וסובלנות דתית. סביב בית הכנסת נבנתה קהילה בסביבה שאינה מוגדרת כדתית.

מ-2010 מכהן כנשיא חוג הידידים של עמותת "זיו-נעורים" המטפחת נוער בסיכון בדרך של חניכה על כלי שיט ופיתוח האחריות האישית שלהם לאזרחות טובה יותר. בעיניו יום-טוב רואה את עצמו כנער בפעילות הזו אשר מזכירה לו את "גלגל ההצלה" אשר מעטים מאוד בשכונה הצליחו לבנות לעצמם.

מ-2003 מכהן כראש צוות ההיגוי של קרן יוסי לפר, בעל עיטור הגבורה ממלחמת ששת הימים, המעניקה מלגות לסטודנטים בתחומי הזנת בעלי חיים, חקלאות וכדומה.

השכלה

עריכה

סמיה סיים לימודי תואר ראשון BA כללי באוניברסיטת תל אביב, תואר שני MA במדע המדינה וביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי וכן הוא בעל תואר שלישי, דוקטור למדע המדינה וסוציולוגיה ארגונית[15]. עבודת הדוקטורט שאושרה ב-2004 הייתה בנושא "האקלים הארגוני בקבוצה הבסיסית בארגון והשפעתו על תרבות הארגון ומטרותיו", באוניברסיטת חיפה.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מאמריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יום טוב סמיה, "מיחידים ליחידה", הוצאת משרד הביטחון, 2008, עמוד 9.
  2. ^ יום טוב סמיה, "מיחידים ליחידה", הוצאת משרד הביטחון, 2008, עמודים 9–11.
  3. ^ יום טוב סמיה, "מיחידים ליחידה", הוצאת משרד הביטחון, 2008, עמוד 11.
  4. ^ עמנואל רוזן, גבעתי מבקשת צ'אנס, מעריב, ‏ 4 באוגוסט 1989.
  5. ^ אל"ם יום טוב סמיה, מתוך האתר הרשמי של חטיבת גבעתי.
  6. ^ עמרי אסנהיים, מסתערבי שמשון, מעריב, ‏ 16.09.2004, כפי שהועלה באתר "יחידה".
  7. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 174.
  8. ^ דנה רוסו, 14 שנים לאסון המסוקים: זוכרים ומיישמים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 בפברואר 2011.
  9. ^ עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 32.
  10. ^ נועה הורוויץ וירדן וינטר, שנה עזה, במחנה, ‏ 16.09.2009
  11. ^ יום טוב סמיה, ‏"המשימה מיגור חמאס", השילוח, גליון 14, אפריל 2019
  12. ^ Yom Tov Samia יום טוב סמיה, באתר www.facebook.com
  13. ^ דף הפייסבוק של יום טוב סמיה, 25 בדצמבר 2018
  14. ^ אחדות או למות - המסע הקשה אל האחדות בעזרת המצפן היהודי-ציוני-דמוקרטי - יום טוב סמיה | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר www.ybook.co.il
  15. ^ שישבת עם אלוף במיל יום טוב סמיה, ידיעות אחרונות, מוסף ממון, 07/10/2011, עמ' 15.