בני גנץ

שר הביטחון וסגן ראש הממשלה, הרמטכ"ל ה-20

בנימין (בני) גנץ (נולד ב-9 ביוני 1959) הוא שר הביטחון, סגן ראש ממשלת ישראל, מייסד ויושב ראש מפלגת חוסן לישראל וחבר הכנסת מטעמה בסיעת כחול לבן. בעבר כיהן כראש ממשלת ישראל החלופי ויושב ראש הכנסת.

בנימין גנץ
בני גנץ
בני גנץ
לידה 9 ביוני 1959 (בן 63)
ג' בסיוון ה'תשי"ט
כפר אחים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן, המחנה הממלכתי
דת יהדות
kachollavan.org.il
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־1
בממשלה ה-35
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
סגן ראש ממשלת ישראל
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – מכהן
(שנה ו־23 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
שר הביטחון ה־21
17 במאי 2020 – מכהן
(שנתיים ו־27 שבועות)
שר נוסף מיכאל ביטון (2020-2021)
סגן אלון שוסטר (מ-2021)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
נפתלי בנט
יאיר לפיד
שר המשפטים ה־25
28 באפריל 202113 ביוני 2021
(6 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
יושב הראש ה־17 של הכנסת
26 במרץ 202017 במאי 2020
(7 שבועות ו־4 ימים)
כנסות 23
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(3 שנים ו־30 שבועות)
כנסות ה־2124
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בני גנץ
גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19 בספטמבר 197716 בפברואר 2015 (37 שנים)
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־20
14 בפברואר 201116 בפברואר 2015
(4 שנים)
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני
מבצע איש דמים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
מבצע חוק וסדר
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים
לגיון ההצטיינות (מפקד) עיטור לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנים 20112015 כיהן כראש המטה הכללי ה-20. במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר כמפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.

לאחר שחרורו מהצבא ובטרם נכנס למגרש הפוליטי שימש כיו"ר יד דוד בן-גוריון, יו"ר חברת המימד החמישי, ובעוד מספר תפקידים.

ביוגרפיה

גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובאצ'האזה במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת השואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (אנ') שבטרנסילבניה[1]. סבו מצד אמו נרצח בשואה[2]. הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" אך גורשו על ידי הבריטים למחנה מעצר בקפריסין השכנה[3]. מאוחר יותר הגיעו לישראל בשנית והיו ממקימי המושב כפר אחים[4]. אביו שימש, בין היתר, כסגן מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים[5].

למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובישיבה התיכונית אור עציון[6][7], ובהמשך בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון.

לגנץ תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU) בארצות הברית.

הוקרה

במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד[8].

חיים אישיים

גנץ נשוי לרויטל (לבית אלוני) מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו[9]. לזוג ארבעה ילדים. הוא מתגורר בשכונת נווה אפק שבראש העין. שווי ביתו מוערך ב־3.5 מיליון שקל[10].

גנץ ידוע בחיבתו לספורט ולכדורגל בפרט, ואוהד את קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה[11]. בראיון לאתר בחדרי חרדים בפברואר 2019 הגדיר את עצמו מסורתי[12].

שירותו הצבאי

 
גנץ במדי אלוף נפגש עם חיילים בבסיס טירונים, 2006

ב-19 בספטמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח[13]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת[14] ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים"[15] – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון[16]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקני[17]. גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מבצע שלום הגליל, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע, ולחם בראשה במערב ביירות[18], בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג[19], ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.

בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים[20], והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון[18]. שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו[21]. בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל[22][23]. בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים[24]. ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון[25], ובכלל זה במבצע מרכבות האלים[26]. לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגראוגדת מילואים בפיקוד הצפון.

גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בצפון קרוליינה (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות)[27].

במאי 1999, בעקבות נפילת ארז גרשטיין ממטען חבלה ברצועת הביטחון, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משוריין צה"לי דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות האלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח[28].

ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון[29]. ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה[30]. גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף[31] ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה[32]. כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל[33]. לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה[34]. בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל[35].

ראש המטה הכללי

 
בני גנץ ויושב ראש המטות המשולבים, גנרל מרטין דמפסי, בביקורו בישראל בשנת 2012

לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל[36], אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.

ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה[37][38]. באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת מטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור אלוהים"[39].

באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט, ששוחרר לאחר כחמש שנים בשבי החמאס.

בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה[40]) דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע[41]. בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע[42], והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן[43].

במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה[44]. בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן[45] נגד החמאס ברצועת עזה[46].

ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת[47]. במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון[48] על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "Klos C" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה[49]. בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות[50]. ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים[51]. ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים[52].

ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה במאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית, כולל קרב סג'עייה, שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס[53]. בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה[54], בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. גנץ נזכר בדו"ח מבקר המדינה כאחד מאנשי מערכת הביטחון שלא הציגו הצגה מספקת לקבינט את איום מנהרות התקיפה לפני המבצע[55].

ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט[56].

היציאה לאזרחות

פעילות עסקית

לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי"[57], שנסגרה בדצמבר 2018[58] ומונה לה כונס נכסים[59]. בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי[60] ובחברות נוספות, שבהמשך חייבו יצירת הסדר ניגוד עניינים בעקבות מינויו לשר הביטחון[61].

פעילות ציבורית א-פוליטית

 
גנץ (משמאל) יחד עם יאיר לפיד, באירוע הקמת רשימת "כחול לבן", 2019
 
גנץ בפגישה משולשת עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו במהלך הניסיונות להגיע להקמתה של ממשלת אחדות לאומית, 23 בספטמבר 2019

במאי 2016 מונה גנץ ליו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 הצטרף לתנועה החברתית "פנימה" שהוקמה במטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית[62]. בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי[63] שעיקריה:

פעילות פוליטית

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל"[64]. ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים"[65]. ב-29 בינואר 2019 הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו[66].

סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019, הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת "כחול לבן" עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", שגנץ יעמוד בראשה עד לשנת 2022, אז יחליפו לפיד[67].

בפברואר 2019 עודכן גנץ בפגישה עם שני ראשי אגפים בשב"כ שבשנת 2014, עת כיהן כרמטכ"ל, איראן פרצה לטלפון הפרטי שלו, והוזהר כי עליו לצאת מנקודת הנחה שכל פריט רגיש בזיכרון הטלפון עלול לשמש נגדו[68]. גנץ הגיב על כך: "אין שם חומר ביטחוני ואני לא נתון לסחיטה"[69], וביקש מהשב"כ לחקור אם המוסד הוא שהדליף את דבר הפריצה[70].

בבחירות שנערכו באפריל 2019 קיבלה רשימת כחול לבן 35 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת העשרים ואחת לצד הליכוד[71]. בנוסף לכחול לבן, מפלגת העבודה ומרצ המליצו על גנץ ובשל כך הוא קיבל 45 המלצות לעומת 65 ליריבו נתניהו[72].

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וניסיון להרכבת ממשלה

 
בני גנץ עם דונלד טראמפ, בפגישתם לקראת הצגת תוכנית המאה
 
נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה ה-35 על בני גנץ, 23 באוקטובר 2019

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר 2019, כחול לבן קיבלה 33 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת זו. בנוסף לכחול לבן, הרשימה המשותפת (למעט בל"ד), העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי המליצו על גנץ והוא זכה ב-54 המלצות, לעומת 55 המלצות לנתניהו. בעקבות כך, הודיע הנשיא כי הוא החליט להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו לנשיא כי נכשלו ניסיונותיו להרכיב את הממשלה ובשל כך הוא מחזיר את המנדט אליו[73].

ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא את המנדט על גנץ[74]. גנץ הגיע להסכמות מסוימות עם העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ובמקביל ניהל משא ומתן עם הליכוד על ממשלת אחדות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים[75] וכן השאלה האם הוא או נתניהו יכהנו ראשונים ברוטציה[76]. לפי דיווחים, רשימתו ניהלה במקביל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו, מבלי שהוצגה הצעה רשמית[71][77]. ב-20 בנובמבר הודיע גנץ לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה. בדצמבר הכנסת הקדימה שוב את הבחירות, שהיו השלישיות תוך שנה[78].

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וכהונתו כיושב ראש הכנסת

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ 2020, כחול לבן נותרה עם 33 מנדטים, אך הפכה לסיעה השנייה בגודלה עקב התחזקות רשימת הליכוד. בנוסף לסיעת כחול לבן, המליצו עליו גם הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ (למעט גשר). הוא זכה ל-61 המלצות, לעומת 58 ההמלצות של יריבו, בנימין נתניהו. ב-16 במרץ הטיל עליו הנשיא ראובן ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה[79].

גנץ חתר להקמת ממשלה צרה על בסיס 61 חברי הכנסת שהמליצו עליו, או ממשלת אחדות עם הליכוד. כחלק מהמשא ומתן נבחר ב-26 במרץ 2020 ליושב ראש הכנסת העשרים ושלוש[80]. המהלך הוביל לפיצול סיעות יש עתיד ותלם, שהתאחדו ליש עתיד – תל"ם, מרשימת כחול לבן[81]. ברשימת כחול לבן נותרו 15 חברי כנסת. ב-16 באפריל 2020 תם המנדט של גנץ מבלי שהוקמה ממשלה והוא הועבר לכנסת[82]. ב-20 באפריל חתמו נתניהו וגנץ על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית בתצורה של ממשלת חילופים, שבה כהונת הכנסת תקוצר לשלוש שנים, בחצי הראשון יכהן נתניהו כראש ממשלה וגנץ יכהן כראש ממשלה חלופי, ובחצי השני יתחלפו השניים.

במאי 2020 הגיש גנץ את התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת לקראת כינון הממשלה החדשה[83].

ראש ממשלת ישראל החלופי, שר הביטחון ושר המשפטים

גנץ בכיכר דיזנגוף ביום הבחירות לכנסת ה-24

ב-17 במאי 2020 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ובמסגרתה אושר מינויו לתפקיד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. הממשלה המשיכה להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל וגנץ המשיך את שילוב צה"ל בסיוע לאוכלוסייה[84][85] ובניתוח נתונים דרך מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה[86]. במסגרת תפקידו פיקח על הקמת מפקדת "אלון" ומערך החקירות האפידמיולוגיות שהקימה מערכת הביטחון לצורך הטיפול במגפת הקורונה[87][88]. לאור התגברות ההתחסנות לנגיף, באוגוסט 2021 צירף את חיילי צה"ל לסייע במבצע החיסונים[89].

 
תדרוך שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ, במפקדת "אלון". מצידיו סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

ביולי 2020 מינה את אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון[90], והודיע שהוד בצר עתיד להתמנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי[91]. בנובמבר 2020 החליט למנות את האלוף הרצי הלוי לסגן הרמטכ"ל הבא[92].

גנץ קידם את העתקת בסיסי צה"ל לנגב והוביל את הקמת "קריית המודיעין" בסמוך לעומר[93].

בנוסף, התאים את טפסי משרד הביטחון ברישום ההורים למשפחת להט"ב, ובטפסים נכתב "הורה 1" ו"הורה 2" במקום "אב" ו"אם" קודם לכן[94].

בנובמבר 2020 הקים את ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט[95]. לאחר כחודש חברי הוועדה התפטרו בשל המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה, כדי למנוע פגיעה בהליכים הפליליים בפרשת הצוללות[96]. ועדה אחרת הוקמה באפריל 2021 בעקבות אירוע בו נכה צה"ל הצית את עצמו[97].

הפך לממלא מקום שר המשפטים וממלא מקום שר התקשורת לאחר שיועז הנדל ואבי ניסנקורן פרשו מהממשלה. ב-28 באפריל 2021 מונה לתפקיד שר המשפטים באופן רשמי[98].

בינואר 2021, החליט, בהמלצת הרמטכ"ל, להקים צוות בין-משרדי להוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון[99]. בנוסף, הציג מתווה לרפורמה בגיוס לצה"ל. לפיו, תוקם מנהלת שירות לצעירים שדרכה יעברו כל הצעירים עם הגיעם לגיל 18, והיא תפנה אותם למסלולים השונים[100].

במרץ 2021 האריך גנץ בכחצי שנה את מינויה של סיגל יעקבי כממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים[101].

בראשית מאי 2021 העביר באגף השיקום במשרד הביטחון את רפורמת "נפש אחת" למען נכי צה"ל ופגועי הנפש[102][103]. במסגרת ההחלטה הועבר סכום של כ-300 מיליון שקלים לאגף השיקום בדגש על טיפול בנפגעי פוסט-טראומה.

במאי 2021 יצא צה"ל למבצע שומר החומות ברצועת עזה, שבמהלכו שיגרו הפלסטינים לישראל אלפי רקטות. במקביל למבצע אירעו המהומות בישראל שכתוצאה מהסלמתן החל ירי רקטי של חמאס לעבר ירושלים ביום ירושלים. ביום הראשון למבצע, הכריז גנץ על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. ביומו השני של המבצע, ב-11 במאי, אישר גיוס של 7,000 חיילי מילואים[104]. המבצע נמשך 12 ימים עד להשגת הפסקת אש. במבצע נהרגו 225 מחבלים והותקפו מאות תשתיות טרור, בהן משגרי רקטות, מנהרות תת-קרקעיות ורבי-קומות ששימשו כמטות של חמאס והגא"פ. לישראל נהרגו 8 אזרחים, 3 אזרחים זרים וחייל אחד. בשונה ממבצעים קודמים, סירב גנץ להפסקות אש מול חמאס[105].

הממשלה השלושים ושש

בראשית מערכת הבחירות לכנסת ה-24, הסקרים הראו כי "כחול לבן" מתנדנדת סביב אחוז החסימה[106][107][108]. במכתב פתוח קראו מספר אנשי מערכת הביטחון המתנגדים לנתניהו לגנץ לפרוש[109][110]. כמה מחברי כחול לבן פרשו מהחיים הפוליטיים או עברו למפלגות אחרות[111]. גנץ ניהל את מערכת הבחירות כמעט לגמרי לבדו[112]. בישורת האחרונה, הוא התנהל בקמפיין געוואלד וטען כי הישארות מפלגתו מחוץ לכנסת תהווה "אסון לדמוקרטיה"[113]. לאחר הבחירות התברר כי כחול לבן זכתה ב-8 מנדטים, למעלה מכל הסקרים[114][112][115][116].

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט ב-13 ביוני 2021, המשיך גנץ בתפקידו כשר ביטחון בנוסף לתואר סגן ראש הממשלה, אולם העביר את תפקיד ראש הממשלה החלופי ליאיר לפיד ואת תפקיד שר המשפטים לגדעון סער[117].

בשלהי יולי 2021 נפגש גנץ עם שרת ההגנה הצרפתית, פלורנס פרלי, ודן איתה בין היתר בעניין פרשת פגסוס, המשבר הכלכלי בלבנון והסכם הגרעין עם איראן[118].

באוקטובר 2021 הכריז גנץ על 6 ארגונים של החזית העממית לשחרור פלסטין כארגוני טרור[119].

בנובמבר 2021 סיכם עם שר האוצר אביגדור ליברמן על העלאת שכר חיילי החובה ב-50%[120]. מקור המימון הוא מתקציב הביטחון וחלקו ממשרד האוצר. בפברואר 2022 גנץ הכיר בכלל הלוחמים שהתאמנו בנחל הקישון וחלו בסרטן כנכי צה"ל[121].

גנץ הוא שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל אשר ביקר במרוקו, שם חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות[122]. בינואר 2022 ביקר בעמאן ונועד עם מלך ירדן[123] וחודש לאחר מכן נועד עם מלך בחריין עמו סיכם על מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני[124].

 
שר הביטחון בני גנץ סוקר בפני נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן את מערכת מגן אור

במרץ 2022 אישר רכישה ופיתוח של מערכת ההגנה האווירית "מגן אור", מערך מבוסס לייזר ליירוט ירי תלול מסלול.

ב-5 באוגוסט החל מבצע עלות השחר ברצועת עזה נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני עם סיכול ממוקד במנהיג החטיבה הצפונית של הארגון, תייסיר אל-ג'עברי. בתחילת המבצע אישר שר הביטחון גנץ גיוס של 25 אלף חיילי מילואים[125]. היציאה למבצע נעשתה על פי החלטתם של גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד, ללא כינוס של הקבינט המדיני-ביטחוני, וזאת באישורה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה[126]. המבצע נערך שלושה ימים, במהלכם בוצע גם סיכול ממוקד במפקד החטיבה הדרומית של הארגון, ח'אלד מנצור. מטרת המבצע הייתה למנוע התבססות של הג'יהאד האסלאמי, המרוכז ברצועת עזה, בשטחי הגדה המערבית. הג'יהאד האסלאמי שיגר במהלך המבצע מעל 1,000 טילים, וחלק משמעותי מתוכם סטו ממסלולם ונפלו בתוך שטח הרצועה. כיפת ברזל יירטה 96% מכלל מטרותיה והמבצע הסתיים ללא אבדות בנפש בצד הישראלי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, רשימת כחול לבן ומפלגת תקווה חדשה חברו לרשימה מאוחדת בראשות גנץ. באמצע אוגוסט הצטרפו אל הרשימה גדי איזנקוט ומתן כהנא, ושמה שונה ל"המחנה הממלכתי"[127]. הרשימה זכתה ב-12 מנדטים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

כתבות בתקשורת

ראיונות עמו:

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ יואב זיתון, ניצלה בזכות אמו של גנץ: "חלמה על בן רמטכ"ל", באתר ynet, 3 באפריל 2013
  2. ^ ברית פרץ, גנץ במצעד החיים: כל ניצול וחייל הם חלק מהניצחון, באתר ynet, 8 באפריל 2013
  3. ^ אריה באביב: הרמטכ"ל בני גנץ, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, ‏7 באוגוסט 2014
  4. ^ גנץ ונתניהו נפגשו והתחברו למקורות ולשורשים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2011
  5. ^ נחום גנץ, מן האזור אל הכפר, דבר, 1 ביולי 1968
  6. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרמטכ"ל בישיבת אור עציון: להוקיע הפגיעה בתא"ל ניצן אלון, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2011
  7. ^   הילו גלזר וניר גונטז', גנץ מרבה לשתוק, אך לאורך השנים פיזר רמזים להשקפת עולמו. פרופיל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2019
  8. ^ התואר באתר האוניברסיטה
  9. ^ אמירה לם, אשת חיל, באתר ynet, 21 במרץ 2012
  10. ^   גילי מלניצקי, לא רק הדר מוכתר: אילו ראשי מפלגות מסתירים את הדירות שבבעלותם?, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2022
  11. ^ לירון סובול, ‏עולה על מדי ב': גנץ מעודד את הפועל פתח תקווה, באתר מעריב אונליין, 28 בפברואר 2015
  12. ^ יוסי אסולין, "עושה קידוש כל שישי והולך לבית הכנסת", באתר בחדרי חרדים, 8 בפברואר 2019
  13. ^ מיטל סיני, בנימה אופטימית, במחנה, 9 בפברואר 2011
  14. ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg‏, 28.04.2016
  15. ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  16. ^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 20 בינואר 2005
  17. ^ מאיה פולק, ‏מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019
  18. ^ 1 2 אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002
  19. ^ אריאלה רינגל-הופמן, גנץ מהצנחנים, ידיעות אחרונות המוסף לראש השנה, 13 בספטמבר 1996, עמוד 13
  20. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 07 באוקטובר 2011
  21. ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011
  22. ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  23. ^ יחידת ההיסטוריה של חיל האויר, ראיון עם בני גנץ, מפקד יחידת שלדג, בערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  24. ^   רא"ל בנימין (בני) גנץ, באתר צה"ל - קורות חייו, באתר צה"ל
  25. ^ גל פרל פינקל, ‏למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2019
  26. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013
  27. ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005
  28. ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000
  29. ^ אורי אס, האלוף גנץ החליף את אשכנזי בפיקוד צפון, באתר הארץ, 19 באפריל 2002
  30. ^ שמואל רוזנר‏, האלוף גנץ: תוכנית המלחמה לא מומשה בגלל שיקולים פוליטיים, באתר וואלה!‏, 16 באוגוסט 2006(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  31. ^ אמיר בוחבוט, האלוף בני גנץ: האיש שכמעט היה שם, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2010
  32. ^ עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
  33. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 178
  34. ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון".(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  35. ^ האלוף בני גנץ מונה לסגן הרמטכ"ל, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2009(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  36. ^ אנשיל פפר, מאוכזב קמעה, סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ, משתחרר מהצבא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010
  37. ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
  38. ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2011
  39. ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011
  40. ^ יואב זיתון, סוללת "כיפת ברזל" חמישית נפרשה בגוש דן, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
  41. ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", 400 אנשי קבע פוטרו תוך חודש: "זו בגידה", באתר ynet, 15 בינואר 2014
  42. ^ אנשיל פפר, צה"ל מקים מפקדת עומק בראשות אלוף, באתר הארץ, 15,12,11
  43. ^ יובל אזולאי, ‏עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 ביולי 2014
  44. ^ פלורית שויחט, הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012
  45. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, האם הפתרון יבוא מקהיר?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012
  46. ^ אמיר בוחבוט וניר יהב‏, גנץ: "להמשיך ולתקוף בכל הכוח, להגביר את הקצב", באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2012
  47. ^ נתניהו האריך את כהונתו של גנץ בשנה נוספת, באתר וואלה!
  48. ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014
  49. ^   גילי כהן, צה"ל השתלט על אונייה באזור סודאן שהובילה משלוח טילים לעזה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014
  50. ^ יואב לימור, ‏השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
  51. ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל תקף תשעה יעדים של צבא סוריה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 ביוני 2014
  52. ^   עמוס הראל, פרשנות || מבצע "שובו אחים": הצבא מוריד את רף הציפיות של הציבור, באתר הארץ, 25 ביוני 2014
  53. ^ אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף, ואמיר תיבון‏, משדר מיוחד | פעולה קרקעית: חילופי אש בכל רחבי הרצועה, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2014
  54. ^ הרמטכ"ל: "חמאס עשה טעות אסטרטגית- נגבה את המחיר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014
  55. ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ‏28 בפברואר 2017
  56. ^ אלוף גדי איזנקוט הוא הרמטכ"ל הבא של צה"ל, באתר וואלה!
  57. ^ שירות גלובס, ‏מצה"ל להיי-טק: בני גנץ מונה ליו"ר חברת המימד החמישי, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2015
  58. ^ טל שחף, ‏נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
  59. ^ ליטל דוברוביצקי, מונה כונס נכסים לחברת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2019
  60. ^ טל שניידר, חן מענית, ‏העסקים של בני גנץ נחשפים: רץ לראשות הממשלה, אבל לא ממהר לוותר על הביזנס, באתר גלובס, 10 בפברואר 2019
  61. ^ תומר גנון והגר רבט, אחזקות המניות הסודיות של בני גנץ נחשפות, באתר כלכליסט, 22 באפריל 2021
  62. ^ שחר חי, גנץ ואשכנזי בתנועה חדשה: "לא בטוח שפוליטיקה זו הדרך", באתר ynet, 3 באפריל 2017
  63. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: יוזמה מדינית בשותפות גנץ ואשכנזי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 באוקטובר 2018‏
  64. ^ מורן אזולאי, נכנס לפוליטיקה: בני גנץ רשם את מפלגתו החדשה, באתר ynet
  65. ^ מורן אזולאי, מתקפה בליכוד: "עדיף לשתוק". מפלגת גנץ: "הם ירו בגב אחינו הדרוזים", באתר ynet, 14 בינואר 2019
  66. ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019.
    הנאום המלא של בני גנץ מכנס חוסן לישראל ינואר 2019, באתר רוטר.נט
  67. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה!‏, 21 בפברואר 2019
  68. ^ עמית סגל, ‏איראן פרצה לטלפון של בני גנץ, באתר ‏מאקו
  69. ^ טל שלו‏, גנץ על הפריצה לטלפון הנייד שלו: "סיפור פוליטי הזוי", באתר וואלה!‏, 15 במרץ 2019
  70. ^ עמית סגל, ‏גנץ דרש לבדוק: האם המוסד הדליף, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 במרץ 2019‏
  71. ^ 1 2 טל שניידר, ‏תוצאות הבחירות הסופיות התפרסמו: הליכוד וכחול לבן על מספר מנדטים זהה, הימין החדש בחוץ, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
  72. ^ זאב קם, ההתייעצויות בבית הנשיא: נתניהו השיג 65 ממליצים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באפריל 2019
  73. ^ ynet, נתניהו לבית הנשיא: "מחזיר את המנדט", באתר כלכליסט, 21,10,19
  74. ^ מיכאל שמש ויואב קרקובסקי, גנץ: "הבטחתי להקים ממשלת אחדות ליברלית – וכך אעשה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוקטובר 2019
  75. ^ יהודה שלזינגר, ‏גנץ לנתניהו: "ותר על החסינות ונרכיב ממשלה"; רה"מ בתגובה: "די עם הספינים", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2019
  76. ^ חזקי ברוך, גנץ לנתניהו: "ותר על בלוק החסינות", באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
    מיכל לוי, אלקין: גנץ פגש את לפיד - והכל התהפך, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  77. ^ בני גנץ: בגלל יועז הנדל וצביקה האוזר אני לא ראש ממשלה, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  78. ^ יובל קרני, ynet, גנץ הודיע לנשיא: "לא הצלחתי להרכיב ממשלה", באתר כלכליסט, 20,11,19
  79. ^ ynet, ריבלין הטיל את הרכבת הממשלה על בני גנץ, באתר כלכליסט, 16,03,20
  80. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, גנץ נבחר ליו"ר הכנסת בתמיכת גוש הימין: "הדמוקרטיה הישראלית ניצחה", באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2020.
  81. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, פירוק כחול לבן: מפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו בקשת פיצול מחוסן לישראל, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2020.
  82. ^ תם המנדט של גנץ: הצדדים לא הגיעו להסכם, כחול לבן והליכוד ימשיכו בשיחות, באתר וואלה!
  83. ^ יובל קרני, לקראת הקמת הממשלה: גנץ התפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת, באתר ynet, 12 במאי 2020
  84. ^ ישי כהן, ‏חבילת הסיוע של בני גנץ לתושבי בית שמש, באתר כיכר השבת, 13 ביולי 2020
  85. ^ נורית קדוש, משרד הביטחון פרסם מכרזים לרכש של כ-25 אלף חבילות מזון לתושבים שהוכנסו לסגר, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2020
  86. ^ טל לב רם, ‏גנץ אישר 2,000 תקני מילואים נוספים לחודש הקרוב להתמודדות עם מגיפת הקורונה, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2020
  87. ^ כרמלה מנשה ומשה שטיינמץ, צה"ל הציג את מפקדת הקורונה: יותר מ-2,000 חיילי סדיר ומילואים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 באוגוסט 2020
  88. ^ ניר דבורי, ‏2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל יוצאת לדרך, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 באוגוסט 2020‏
  89. ^ מירב כהן‏, חיילי צה"ל יתגברו את קופות החולים במבצע החיסונים, באתר וואלה!‏, 1 באוגוסט 2021
  90. ^ לילך שובל, ‏אמיר אשל מונה למנכ"ל משרד הביטחון, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  91. ^ חדשות כיפה, ‏ארבע לשכות, אדם אחד: גנץ מקים משרד "ראש ממשלה חלופי", באתר כיפה, 17 במאי 2020
  92. ^   אלוף הרצי הלוי ימונה לסגן הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2020
  93. ^ אריק בנדר, ‏בהנחיית גנץ: אגף המודיעין בדרך לעבור לנגב, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2020
  94. ^   יניב קובוביץ, גנץ הודיע כי טפסים במשרד הביטחון יותאמו למשפחות להט"ביות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2020
  95. ^ כתבי N12, ‏כפי שפורסם במהדורה: גנץ מקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 בנובמבר 2020‏
  96. ^ תמר אלמוג, חברי ועדת הבדיקה לעניין הצוללות הודיעו על התפטרותם - בגלל המגבלות שהטיל היועמ"ש על עבודתם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בדצמבר 2020
  97. ^ יואב זיתון, משרד הביטחון יקים ועדת בדיקה לאחר שנכה צה"ל הצית עצמו: "אירוע מטלטל וקשה ביותר", באתר ynet, 13 באפריל 2021
  98. ^ מיכאל שמש, אמוץ שפירא ותמר אלמוג, נתניהו התקפל: בני גנץ ימונה לשר משפטים בממשלת מעבר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באפריל 2021
  99. ^ ניר דבורי, ‏סופה של התחנה הצבאית? גנץ הורה על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בינואר 2021‏
  100. ^ דני זקן, ‏בני גנץ הציג מתווה לרפורמת גיוס חדשה לכלל אזרחי ישראל, באתר גלובס, 27 בינואר 2021
  101. ^ מתן וסרמן, ‏גנץ האריך בשישה חודשים את מינוי עו"ד סיגל יעקובי כמ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2021
  102. ^ טל לב רם, ‏גנץ הציג את הרפורמה באגף השיקום: "נתתי הוראה שלא ינברו בעבר הלוחמים", באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2021
  103. ^ איתי בלומנטל, הממשלה אישרה את הרפורמה לטיפול בנכי צה״ל ופגועי הנפש, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 במאי 2021
  104. ^ ynet, כתבי (2021-05-11). "ירי לאשקלון, צה"ל פגע ברב קומות. אושר גיוס אלפים למילואים". Ynet. נבדק ב-2022-08-14.
  105. ^ ד"ר אמיר בוחבוט, ישראל תחת אש: שר הביטחון גנץ דחה ניסיונות לקידום הפסקת אש, חמ"ל - חדשות מתפרצות, ‏12 במאי 2021
  106. ^ עמית סגל, ‏סקר מנדטים ראשון לבחירות 2021: נתניהו לא יכול להקים ממשלת ימין, כחול לבן קרובה לאחוז החסימה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 בדצמבר 2020‏
  107. ^ עמית סגל, ‏סקר חדשות 12: חולדאי עם 8 מנדטים, כחול לבן על סף אחוז החסימה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 בדצמבר 2020‏
  108. ^ יום לסגירת הרשימות: גוש הימין על 59, כחול לבן לא עוברת את אחוז החסימה, באתר וואלה!‏, 3 בפברואר 2021
  109. ^ דפנה ליאל, ‏ראשי מערכת הביטחון לשעבר לגנץ: קבל החלטה מנהיגותית ופרוש מהמרוץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 בפברואר 2021‏
  110. ^ מעריב אונליין, ‏ליברמן קרא לגנץ לפרוש: זו הייתה התגובה הנזעמת של כחול לבן, באתר מעריב אונליין, 21 במרץ 2021
  111. ^ דפנה ליאל, ‏אשכנזי הודיע רשמית: עוזב את כחול לבן ושוקל את המשך דרכי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 בדצמבר 2020‏
  112. ^ 1 2 ענת ביין-לובוביץ', ‏כסף והרבה: כך נראה הקמפיין שחילץ את גנץ מאחוז החסימה, באתר גלובס, 24 במרץ 2021
  113. ^ מעריב אונליין, ‏קמפיין הגעוואלד: אלה המפלגות שהצליחו לגייס תומכים רגע לפני ההצבעה בקלפי, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2021
  114. ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-24, ועדת הבחירות המרכזית
  115. ^   קריצה למצביעי העבודה והתמקדות ביושרה של גנץ: מה הוביל להצלחת כחול לבן, באתר הארץ, 24 במרץ 2021
  116. ^ שרה ליבוביץ-דר, האיש שנולד מחדש, ליברל, 14 באפריל 2021
  117. ^ ירון דרוקמן, ממשלת בנט-לפיד יוצאת לדרך: הכירו את כל השרים, באתר ynet, 13 ביוני 2021
  118. ^ טל לב רם, ‏גנץ נפגש עם שרת ההגנה הצרפתית בארצה ודן עמה בנושא איראן, לבנון ורצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2021
  119. ^ דני זקן, ‏שר הביטחון הכריז על 6 ארגונים של החזית העממית כארגוני טרור, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2021
  120. ^ ניר דבורי, ‏בשורה למשרתים בצה"ל: שכר החיילים יעלה ב-50% מתחילת 2022, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בנובמבר 2021‏
  121. ^ יואב זיתון, צדק היסטורי: כלל הלוחמים שהתאמנו בקישון וחלו בסרטן - יוכרו כנכי צה"ל, באתר ynet, 8 בפברואר 2022
  122. ^ יניב קובוביץ, גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל למרוקו, באתר הארץ
  123. ^ ליעד אוסמו, יואב זיתון, גנץ נועד עם מלך ירדן בעמאן: "ליחסים חשיבות אסטרטגית", באתר ynet, 5 בינואר 2022
  124. ^ נועם אמיר, ‏הותר לפרסום: שר הביטחון בני גנץ נחת במנאמה בירת בחריין, בעיתון מקור ראשון, 2 בפברואר 2022
  125. ^ אמיר בוחבוט‏, גנץ אישר גיוס של עד 25 אלף אנשי מילואים, באתר וואלה!‏, 5 באוגוסט 2022
  126. ^ נטעאל בנדל, ‏היועמ"שית: "הקבינט לא כונס לפני המבצע כי לא היה חשש למלחמה", באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2022
  127. ^ עמית סגל, ‏מאחורי הקלעים - כך איזנקוט בחר בבני גנץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באוגוסט 2022‏
בני גנץ - תבניות ניווט