בני גנץ

הרמטכ"ל ה-20, שר הביטחון ה-21 וראש ממשלת ישראל החלופי

בנימין (בני) גנץ (נולד ב-9 ביוני 1959) הוא ראש ממשלת ישראל החלופי, שר הביטחון, מייסד ויושב ראש מפלגת חוסן לישראל, וחבר הכנסת מטעמה בסיעת כחול לבן.

בני גנץ
בני גנץ בשנת 2019
בני גנץ בשנת 2019
לידה 9 ביוני 1959 (בן 61)
ג' בסיוון ה'תשי"ט
כפר אחים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק איש צבא, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־1
17 במאי 2020 – מכהן
(22 שבועות ו־3 ימים)
שר הביטחון ה־21
17 במאי 2020 – מכהן
(22 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
יושב הראש ה־17 של הכנסת
26 במרץ 202017 במאי 2020
(7 שבועות ו־4 ימים)
כנסות 23
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(שנה ו־24 שבועות)
כנסות ה־2123
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בני גנץ
Benny Gantz, Chief of General Staff.jpg
גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
שנות הפעילות 19772015 (כ־38 שנים)
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־20
14 בפברואר 201116 בפברואר 2015
(4 שנים)
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני
מבצע איש דמים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
מבצע חוק וסדר
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים
לגיון ההצטיינות (מפקד) עיטור לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)

בשנים 20112015 כיהן כראש המטה הכללי ה-20. במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.

ראשית חייו

גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובצ'האזה (אנ') במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת השואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (אנ') שבטרנסילבניה[1]. סבו מצד אמו נרצח בברגן-בלזן[2]. הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" וגורשו למחנות המעצר בקפריסין[3]. מאוחר יותר הגיעו לישראל והיו ממקימי המושב כפר אחים[4]. אביו שימש בין היתר, כסגן-מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים[5].

למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובפנימייה הצבאית שעל יד ישיבת אור עציון[6], ובהמשך בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון.

שירות צבאי

ב-19 בספטמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח[7]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת[8] ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים"[9] – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון[10]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקני[11]. גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע ולחם בראשה במערב ביירות[12], בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג[13], ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.

בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים[14], והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון[12]. שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו[15]. בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל[16]. בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים[17]. ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון[18], ובכלל זה במבצע מרכבות האלים[19]. לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגראוגדת מילואים בפיקוד הצפון.

גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בצפון קרוליינה (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות)[20].

במאי 1999, בעקבות נפילת תא"ל ארז גרשטיין, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משוריין צה"לי דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות האלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח[21].

 
גנץ במדי אלוף נפגש עם חיילים בבסיס טירונים, 2006

ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון[22]. ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה[23]. גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף[24] ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה[25]. כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל[26]. לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה[27]. בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל[28].

ראש המטה הכללי

 
בני גנץ ויושב ראש המטות המשולבים, גנרל מרטין דמפסי, בביקורו בישראל בשנת 2012

לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל[29], אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.

ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה[30]. באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת מטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור אלוהים"[31].

באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט, ששוחרר לאחר כחמש שנים בשבי החמאס.

בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה, דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע[32]. בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע, והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן[33].

במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה[34]. בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן[35] נגד החמאס ברצועת עזה[36].

ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת[37]. במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון[38] על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "klos c" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה[39]. בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות[40]. ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים[41]. ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים[42].

ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה במאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית, כולל קרב סג'עייה, שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס[43]. בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה[44], בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. גנץ ספג ביקורת ממבקר המדינה על אי הצגה מספקת לקבינט של איום מנהרות התקיפה לפני המבצע[45].

ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט[46].

היציאה לאזרחות

פעילות עסקית

לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי"[47], שנסגרה בדצמבר 2018[48] ומונה לה כונס נכסים[49]. בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי[50].

פעילות ציבורית א-פוליטית

 
גנץ (משמאל) יחד עם יאיר לפיד, באירוע הקמת רשימת "כחול לבן", 2019

במאי 2016 מונה גנץ ליו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 הצטרף לתנועה החברתית "פנימה" שהוקמה במטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית. בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי[51] שעיקריה:

הצטרפות לפוליטיקה

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל". ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים"[52]. ב-29 בינואר 2019 הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו[53].

סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019, הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת "כחול לבן" עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", שגנץ יעמוד בראשה עד לשנת 2022, אז יחליפו לפיד[54].

בפברואר 2019 עודכן גנץ בפגישה עם שני ראשי אגפים בשב"כ שאיראן פרצה לטלפון האישי שלו, והוזהר כי עליו לצאת מנקודת הנחה שכל פריט רגיש בזיכרון הטלפון עלול לשמש נגדו[55]. גנץ הגיב על כך: "אין שם חומר ביטחוני ואני לא נתון לסחיטה"[56], וביקש מהשב"כ לחקור אם המוסד הוא שהדליף את דבר הפריצה[57].

בבחירות שנערכו באפריל 2019 קיבלה רשימת כחול לבן 35 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת העשרים ואחת לצד הליכוד[58]. בנוסף לכחול לבן, מפלגת העבודה ומרצ המליצו על גנץ ובשל כך הוא קיבל 45 המלצות לעומת 65 ליריבו נתניהו[59].

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וניסיון להרכבת ממשלה

 
נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה ה-35 על בני גנץ, 23 באוקטובר 2019

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר 2019, כחול לבן קיבלה 33 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת זו. בנוסף לכחול לבן, הרשימה המשותפת (למעט בל"ד), העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי המליצו על גנץ והוא זכה ב-54 המלצות, לעומת 55 המלצות לנתניהו. בעקבות כך, הודיע הנשיא כי הוא החליט להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו לנשיא כי נכשלו ניסיונותיו להרכיב את הממשלה ובשל כך הוא מחזיר את המנדט אליו.

ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא את המנדט על גנץ[60]. גנץ הגיע להסכמות מסוימות עם העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ובמקביל ניהל משא ומתן עם הליכוד על ממשלת אחדות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים[61] וכן השאלה האם הוא או נתניהו יכהנו ראשונים ברוטציה[62]. לפי דיווחים, גורמים ברשימתו ניהלו במקביל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו, מבלי שהוצגה הצעה רשמית[58][63]. ב-20 בנובמבר הודיע גנץ לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה. בדצמבר הכנסת הקדימה שוב את הבחירות, שהיו השלישיות תוך שנה.

 
בני גנץ עם דונלד טראמפ, בפגישתם לקראת הצגת תוכנית המאה

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וכהונתו כיושב ראש הכנסת

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ 2020, כחול לבן נותרה עם 33 מנדטים, אך הפכה לסיעה השנייה בגודלה עקב התחזקות רשימת הליכוד. בנוסף לסיעת כחול לבן, המליצו עליו גם הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ (למעט גשר). הוא זכה ל-61 המלצות, לעומת 58 ההמלצות של יריבו, בנימין נתניהו. ב-16 במרץ הטיל עליו הנשיא ראובן ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה.

גנץ חתר להקמת ממשלה צרה על בסיס 61 חברי הכנסת שהמליצו עליו, ובמקביל פתח גנץ במשא ומתן עם הליכוד על הקמת ממשלת חירום, בעקבות משבר הקורונה ובה רוטציה בין נתניהו ובינו. כחלק ממשא ומתן זה נבחר ב-26 במרץ 2020 ליושב ראש הכנסת העשרים ושלוש[64]. בעקבות צעד התפצלו מרשימת כחול לבן סיעות יש עתיד ותלם, שהתאחדו ליש עתיד – תל"ם[65]. השם "כחול לבן" נשאר בידי הסיעה בראשות גנץ, שבה נותרו 15 חברי כנסת. ב-16 באפריל 2020 תם המנדט של גנץ מבלי שהוקמה ממשלה והוא הועבר לכנסת. ב-20 באפריל חתמו נתניהו וגנץ על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית בתצורה של ממשלת חילופים, שבה בשנה וחצי הראשונות ישמש נתניהו כראש ממשלה, ובשנה וחצי לאחר מכן ישמש גנץ בתפקיד, ועד אז ישמש כראש ממשלה חלופי, וכפועל יוצא, כהונת הכנסת קוצרה לשלוש שנים.

בליל 12 במאי 2020 הגיש גנץ את התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת במקביל להתפטרותו של יריב לוין ממשרד התיירות, מחליפו העתידי בתפקיד, לקראת כינון הממשלה החדשה[66]. ב-14 במאי חזר בו מהתפטרותו לאחר שהשבעת הממשלה נדחתה בשל אי-הסכמות במפלגת הליכוד על חלוקת תפקידים. למחרת הגיש שוב את התפטרותו מהתפקיד[67].

ראש ממשלת ישראל החלופי ושר הביטחון

ב-17 במאי 2020 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ובמסגרתה אושר מינויו לתפקיד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. הממשלה המשיכה לתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל וגנץ שילב את צה"ל בסיוע לאוכלוסייה[68][69] ובניתוח נתונים דרך מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה[70].

 
ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ במפקדת "אלון" בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

במסגרת תפקידו פיקח על הקמת מפקדת "אלון" ומערך החקירות האפידמיולוגיות שהקימה מערכת הביטחון לצורך הטיפול במגפת הקורונה[71][72].

ביולי 2020 מינה את אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון[73], והודיע שהוד בצר עתיד להתמנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי[74].

השכלה וחיים אישיים

לגנץ תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU) בארצות הברית.

ב-18 במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד[75].

גנץ מתגורר בראש העין, נשוי לרויטל, מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו[76]. לזוג ארבעה ילדים. גנץ ידוע בחיבתו הרבה לספורט ולכדורגל בפרט, ואוהד את קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה[77].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ראיונות עמו:

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ יואב זיתון, ניצלה בזכות אמו של גנץ: "חלמה על בן רמטכ"ל", באתר ynet, 3 באפריל 2013
  2. ^ ברית פרץ, גנץ במצעד החיים: כל ניצול וחייל הם חלק מהניצחון, באתר ynet, 8 באפריל 2013
  3. ^ אריה באביב: הרמטכ"ל בני גנץ, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, ‏7 באוגוסט 2014
  4. ^ גנץ ונתניהו נפגשו והתחברו למקורות ולשורשים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2011
  5. ^ נחום גנץ, מן האזור אל הכפר, דבר, 1 ביולי 1968
  6. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרמטכ"ל בישיבת אור עציון: להוקיע הפגיעה בתא"ל ניצן אלון, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2011
  7. ^ מיטל סיני, בנימה אופטימית, במחנה, 9 בפברואר 2011
  8. ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg‏, 28.04.2016
  9. ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  10. ^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 20 בינואר 2005
  11. ^ מאיה פולק, ‏מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019
  12. ^ 1 2 אביחי בקר"אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002
  13. ^ אריאלה רינגל-הופמן, גנץ מהצנחנים, ידיעות אחרונות המוסף לראש השנה, 13 בספטמבר 1996, עמוד 13
  14. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 07 באוקטובר 2011
  15. ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011
  16. ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  17. ^ רא"ל בנימין (בני) גנץ, באתר צה"ל - קורות חייו, באתר צה"ל
  18. ^ גל פרל פינקל, ‏למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2019
  19. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013
  20. ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005
  21. ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000
  22. ^ אורי אס, האלוף גנץ החליף את אשכנזי בפיקוד צפון, באתר הארץ, 19 באפריל 2002
  23. ^ שמואל רוזנר‏, האלוף גנץ: תוכנית המלחמה לא מומשה בגלל שיקולים פוליטיים, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוגוסט 2006(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  24. ^ אמיר בוחבוט, האלוף בני גנץ: האיש שכמעט היה שם, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2010
  25. ^ עמוס הראלהאלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
  26. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 178
  27. ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון".(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  28. ^ האלוף בני גנץ מונה לסגן הרמטכ"ל, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2009(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  29. ^ אנשיל פפרמאוכזב קמעה, סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ, משתחרר מהצבא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010
  30. ^ עמוס הראלהאלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
  31. ^ מערכת אתר צה"ל, ‏הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011
  32. ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", 400 אנשי קבע פוטרו תוך חודש: "זו בגידה", באתר ynet, 15 בינואר 2014
  33. ^ יובל אזולאי, ‏עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 ביולי 2014
  34. ^ פלורית שויחט, ‏הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012
  35. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, האם הפתרון יבוא מקהיר?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012
  36. ^ אמיר בוחבוט וניר יהב‏, גנץ: "להמשיך ולתקוף בכל הכוח, להגביר את הקצב", באתר וואלה! NEWS‏, 17 בנובמבר 2012
  37. ^ מערכת אתר צה"ל, ‏ראש הממשלה החליט להאריך בשנה את כהונת הרמטכ"ל גנץ, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בספטמבר 2013(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  38. ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014
  39. ^ גילי כהןצה"ל השתלט על אונייה באזור סודאן שהובילה משלוח טילים לעזה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014
  40. ^ יואב לימור, ‏השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
  41. ^ מערכת אתר צה"ל, ‏צה"ל תקף תשעה יעדים של צבא סוריה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 ביוני 2014
  42. ^ עמוס הראלפרשנות || מבצע "שובו אחים": הצבא מוריד את רף הציפיות של הציבור, באתר הארץ, 25 ביוני 2014
  43. ^ אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף, ואמיר תיבון‏, משדר מיוחד | פעולה קרקעית: חילופי אש בכל רחבי הרצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 ביולי 2014
  44. ^ הרמטכ"ל: "חמאס עשה טעות אסטרטגית- נגבה את המחיר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014
  45. ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ‏28 בפברואר 2017
  46. ^ אלוף גדי איזנקוט הוא הרמטכ"ל הבא של צה"ל, באתר וואלה! NEWS
  47. ^ שירות גלובס, ‏מצה"ל להיי-טק: בני גנץ מונה ליו"ר חברת המימד החמישי, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2015
  48. ^ טל שחף, ‏נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
  49. ^ ליטל דוברוביצקי, מונה כונס נכסים לחברת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2019
  50. ^ טל שניידר, חן מענית, ‏העסקים של בני גנץ נחשפים: רץ לראשות הממשלה, אבל לא ממהר לוותר על הביזנס, באתר גלובס, 10 בפברואר 2019
  51. ^ "החדשות - פרסום ראשון: יוזמה מדינית בשותפות גנץ ואשכנזי". mako. 6 באוקטובר 2018. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2018. 
  52. ^ מורן אזולאי, מתקפה בליכוד: "עדיף לשתוק". מפלגת גנץ: "הם ירו בגב אחינו הדרוזים", באתר ynet, 14 בינואר 2019
  53. ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019.
    הנאום המלא של בני גנץ מכנס חוסן לישראל ינואר 2019, באתר רוטר.נט
  54. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בפברואר 2019
  55. ^ עמית סגל, ‏איראן פרצה לטלפון של בני גנץ, באתר ‏מאקו
  56. ^ טל שלו‏, גנץ על הפריצה לטלפון הנייד שלו: "סיפור פוליטי הזוי", באתר וואלה! NEWS‏, 15 במרץ 2019
  57. ^ עמית סגל, ‏גנץ דרש לבדוק: האם המוסד הדליף, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 במרץ 2019‏
  58. ^ 1 2 טל שניידר, ‏תוצאות הבחירות הסופיות התפרסמו: הליכוד וכחול לבן על מספר מנדטים זהה, הימין החדש בחוץ, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
  59. ^ זאב קם, ההתייעצויות בבית הנשיא: נתניהו השיג 65 ממליצים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באפריל 2019
  60. ^ מיכאל שמש ויואב קרקובסקי, גנץ: "הבטחתי להקים ממשלת אחדות ליברלית – וכך אעשה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוקטובר 2019
  61. ^ יהודה שלזינגר, ‏גנץ לנתניהו: "ותר על החסינות ונרכיב ממשלה"; רה"מ בתגובה: "די עם הספינים", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2019
  62. ^ חזקי ברוך, גנץ לנתניהו: "ותר על בלוק החסינות", באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
    מיכל לוי, אלקין: גנץ פגש את לפיד - והכל התהפך, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  63. ^ בני גנץ: בגלל יועז הנדל וצביקה האוזר אני לא ראש ממשלה, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  64. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, גנץ נבחר ליו"ר הכנסת בתמיכת גוש הימין: "הדמוקרטיה הישראלית ניצחה", באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020.
  65. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, פירוק כחול לבן: מפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו בקשת פיצול מחוסן לישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020.
  66. ^ יובל קרני, לקראת הקמת הממשלה: גנץ התפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת, באתר ynet, 12 במאי 2020
  67. ^ יהונתן ליסגנץ התפטר בפעם השנייה מתפקידו כיו"ר הכנסת לקראת השבעת הממשלה, באתר הארץ, 15 במאי 2020
  68. ^ הודעה על חבילת סיוע בבית שמש, ‏13 ביולי 2020
  69. ^ נורית קדוש, משרד הביטחון פרסם מכרזים לרכש של כ-25 אלף חבילות מזון לתושבים שהוכנסו לסגר, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-07-13
  70. ^ גנץ אישר 2,000 תקני מילואים נוספים לחודש הקרוב להתמודדות עם מגיפת הקורונה, www.maariv.co.il
  71. ^ מרכז בדיקות ומערכי חקירות והסברה: כך תפעל מפקדת הקורונה, חדשות 13
  72. ^ N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל..., N12, ‏2020-08-04
  73. ^ לילך שובל, ‏אמיר אשל מונה למנכ"ל משרד הביטחון, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  74. ^ חדשות כיפה, ‏ארבע לשכות, אדם אחד: גנץ מקים משרד "ראש ממשלה חלופי", באתר כיפה, 17 במאי 2020
  75. ^ התואר באתר האוניברסיטה
  76. ^ אמירה לם, אשת חיל, באתר ynet, 21 במרץ 2012
  77. ^ לירון סובול, ‏עולה על מדי ב': גנץ מעודד את הפועל פתח תקווה, באתר מעריב אונליין, 28 בפברואר 2015
בני גנץ - תבניות ניווט