בני גנץ

הרמטכ"ל ה-20, ושר הביטחון לשעבר

בנימין (בני) גנץ (נולד ב-9 ביוני 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש "המחנה הממלכתי" וחבר הכנסת מטעמה ומכהן כשר בלי תיק בממשלה ה-37. כיהן כראש ממשלת ישראל החלופי, יושב ראש הכנסת, שר הביטחון, שר המשפטים, סגן ראש ממשלת ישראל ויושב ראש "כחול לבן".

בנימין גנץ
לידה 9 ביוני 1959 (בן 64)
ג' בסיוון ה'תשי"ט
כפר אחים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן, המחנה הממלכתי
דת יהדות
kachollavan.org.il
שר בלי תיק
בממשלה ה-37
12 באוקטובר 2023 – מכהן
(26 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־1
בממשלה ה-35
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
שר הביטחון ה־21
17 במאי 202029 בדצמבר 2022
(שנתיים ו־32 שבועות)
שר נוסף מיכאל ביטון (2020-2021)
סגן אלון שוסטר (מ-2021)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
נפתלי בנט
יאיר לפיד
יושב ראש הכנסת ה־17
26 במרץ 202017 במאי 2020
(7 שבועות ו־4 ימים)
כנסות 23
שר המשפטים ה־25
28 באפריל 202113 ביוני 2021
(6 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(5 שנים)
כנסות ה־2125
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
מפקד בלגיון ההצטיינות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בני גנץ
בנימין גנץ
גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19 בספטמבר 197716 בפברואר 2015 (37 שנים)
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־20
14 בפברואר 201116 בפברואר 2015
(4 שנים)
סגן ראש המטה הכללי יאיר נוה, גדי איזנקוט
תחת שר הביטחון אהוד ברק, משה יעלון
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני
מבצע איש דמים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
מבצע חוק וסדר
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים
לגיון ההצטיינות (מפקד) עיטור לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנים 20112015 כיהן כראש המטה הכללי ה-20 של צבא הגנה לישראל. קודם לכן, במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר כמפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.

לאחר שחרורו מהצבא, ובטרם נכנס למגרש הפוליטי, שימש כיו"ר יד דוד בן-גוריון, יו"ר חברת המימד החמישי, ובעוד מספר תפקידים.

ילדות ונעוריו

גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובאצ'האזה במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת השואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (אנ') שבמחוז טרנסילבניה, רומניה.[1] סבו מצד אמו נרצח בשואה.[2] הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" אך גורשו על ידי הבריטים למחנה מעצר בקפריסין השכנה.[3] מאוחר יותר הגיעו לישראל בשנית והיו ממקימי המושב כפר אחים.[4] אביו שימש, בין היתר, כסגן מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים.[5]

למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובישיבה התיכונית אור עציון,[6][7] ובהמשך בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון. לגנץ תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU) בארצות הברית.

שירותו הצבאי

 
תמונת הבקו"ם של גנץ, 1977.
 
הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק ואל"ם גנץ בתרגיל של חטיבת הצנחנים, 10 במאי 1996.
 
גנץ במדי אלוף נפגש עם חיילים בבסיס טירונים, 2006

ב-19 בספטמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח.[8] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת[9] ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים"[10] – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון.[11] בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקני.[12] גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מבצע שלום הגליל, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע, ולחם בראשה במערב ביירות,[13] בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג,[14] ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.

בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים,[15] והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון.[13] שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו.[16] בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל.[17][18] בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים.[19] ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון,[20] ובכלל זה במבצע מרכבות האלים.[21] לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגראוגדת מילואים בפיקוד הצפון.

גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בקרוליינה הצפונית (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות).[22]

במאי 1999, בעקבות נפילת ארז גרשטיין ממטען חבלה ברצועת הביטחון, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משוריין צה"לי דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות האלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח.[23]

ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון.[24] ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה.[25] גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף[26] ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה.[27] כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל.[28] לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה.[29] בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל.[30]

ראש המטה הכללי

 
הרמטכ"ל בני גנץ בהערכת מצב במבצע עמוד ענן לצד שר הביטחון אהוד ברק ואלוף פיקוד דרום טל רוסו
 
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק מעניקים דרגות רב-אלוף לבני גנץ, 14 בפברואר 2011
 
בני גנץ ויושב ראש המטות המשולבים, גנרל מרטין דמפסי, בביקורו בישראל בשנת 2012

לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל.[31] אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.

ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה.[32] באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת מטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור אלוהים".[33]

באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט, ששוחרר לאחר כחמש שנים בשבי החמאס.

בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה[34]) דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע.[35] בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע,[36] והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן.[37]

במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה.[38] בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן[39] נגד החמאס ברצועת עזה.[40]

ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת.[41] במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון[42] על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "Klos C" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה.[43] בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות.[44] ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים.[45] ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים.[46]

ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה בעשור השני של המאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית, כולל קרב שג'אעייה, שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס.[47] בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה,[48] בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. בהפסקת האש הראשונה של המבצע קרא גנץ לתושבי העוטף לשוב לביתם, בנאום שמוכר כ"נאום הכלניות": "יש פה קיץ חם. הסתיו יבוא אחריו. הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה, ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה". שבועיים וחצי לאחר מכן נהרג דניאל טרגרמן בן ה-4 מפצצת מרגמה בבית משפחתו. לימים הודה גנץ בראיון ב-2019 כי שגה ב"נאום הכלניות".[49]מבקר המדינה קבע בדו"ח לקחי צוק איתן כי אף שאיום מנהרות התקיפה הוצג לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעסק בו רבות, בכירי מערכת הביטחון, ובהם גנץ, לא הציגו לקבינט המדיני-ביטחוני לפני המבצע את האיום באופן מספק, וכי המלצותיו של גנץ לתקיפת המנהרות מהאוויר בלבד לא הבהירו את מגבלת אפקטיביות התקיפות מהאוויר כנגד מטרות מסוג זה.[50]

ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט.[51]

היציאה לאזרחות

פעילות עסקית

לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי",[52] שנסגרה בדצמבר 2018[53] ומונה לה כונס נכסים.[54] בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי[55] ובחברות נוספות, שבהמשך חייבו יצירת הסדר ניגוד עניינים בעקבות מינויו לשר הביטחון.[56]

פעילות ציבורית א-פוליטית

 
גנץ (משמאל) יחד עם יאיר לפיד, באירוע הקמת רשימת "כחול לבן", 2019
 
גנץ בפגישה משולשת עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו במהלך הניסיונות להגיע להקמתה של ממשלת אחדות לאומית, 23 בספטמבר 2019

במאי 2016 מונה גנץ ליו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 הצטרף לתנועה החברתית "פנימה" שהוקמה במטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית.[57] בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי[58] שעיקריה:

פעילות פוליטית

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל".[59] ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים".[60] ב-29 בינואר 2019 הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו.[61]

סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019, הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת "כחול לבן" עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", שגנץ יעמוד בראשה ברוטציה עם לפיד.[62]

בפברואר 2019 עודכן גנץ בפגישה עם שני ראשי אגפים בשב"כ שבשנת 2014, עת כיהן כרמטכ"ל, איראן פרצה לטלפון הפרטי שלו, והוזהר כי עליו לצאת מנקודת הנחה שכל פריט רגיש בזיכרון הטלפון עלול לשמש נגדו.[63] גנץ טען כי אין בו חומר ביטחוני וכי אינו נתון לסחיטה,[64] וביקש מהשב"כ לחקור אם המוסד הוא שהדליף את דבר הפריצה.[65]

בבחירות שנערכו באפריל 2019 קיבלה רשימת כחול לבן 35 מנדטים, בדומה למספר המנדטים של מפלגת הליכוד.[66] בנוסף לכחול לבן, העבודה ומרצ המליצו על גנץ והוא קיבל 45 המלצות, אך המנדט הוענק על ידי הנשיא לנתניהו שקיבל 65 ממליצים.[67]

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וניסיון להרכבת ממשלה

 
בני גנץ עם דונלד טראמפ, בפגישתם לקראת הצגת תוכנית המאה
 
נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה ה-35 על בני גנץ, 23 באוקטובר 2019

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר 2019, כחול לבן קיבלה 33 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת זו. בנוסף לכחול לבן, הרשימה המשותפת (למעט בל"ד), העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, נתנו 54 המלצות לגנץ, לעומת 55 המלצות לנתניהו, והנשיא הטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה ובשל כך הוא מחזיר את המנדט אליו.[68]

ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא את המנדט על גנץ.[69] גנץ הגיע להסכמות מסוימות עם העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ובמקביל ניהל משא ומתן עם הליכוד על ממשלת אחדות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים[70] וכן השאלה האם הוא או נתניהו יכהנו ראשונים ברוטציה.[71] לפי דיווחים, רשימתו ניהלה במקביל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו, מבלי שהוצגה הצעה רשמית.[66][72] ב-20 בנובמבר הודיע גנץ לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה. בדצמבר הכנסת הקדימה שוב את הבחירות, שהיו השלישיות תוך שנה.[73]

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וכהונתו כיושב ראש הכנסת

 
מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, נפגש עם גנץ בישראל, 13 במאי 2020
 
סגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס, בפגישה ביד ושם בשולי פורום השואה העולמי החמישי, 2020

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ 2020, כחול לבן נותרה עם 33 מנדטים, אך הפכה לסיעה השנייה בגודלה עקב התחזקות רשימת הליכוד. בנוסף לסיעת כחול לבן, המליצו עליו גם הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ (למעט גשר). הוא זכה ל-61 המלצות, לעומת 58 ההמלצות של יריבו, בנימין נתניהו. ב-16 במרץ הטיל עליו הנשיא ראובן ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה.[74]

גנץ חתר להקמת ממשלה צרה בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת או ממשלת אחדות עם הליכוד. בעקבות התנגדות חברי מפלגתו יועז הנדל וצבי האוזר להקמת ממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, נחסמה האפשרות להקמת ממשלה צרה. כחלק מהמשא ומתן עם הליכוד נבחר ב-26 במרץ 2020 ליושב ראש הכנסת העשרים ושלוש.[75] המהלך הוביל לפיצול סיעות יש עתיד ותלם, שהתאחדו ליש עתיד – תל"ם, מרשימת כחול לבן.[76] ברשימת כחול לבן נותרו 15 חברי כנסת. ב-16 באפריל 2020 תם המנדט של גנץ מבלי שהוקמה ממשלה והוא הועבר לכנסת.[77] ב-20 באפריל חתמו נתניהו וגנץ על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית בתצורה של ממשלת חילופים, שבה כהונת הכנסת תקוצר לשלוש שנים, בחצי הראשון יכהן נתניהו כראש ממשלה וגנץ יכהן כראש ממשלה חלופי, ובחצי השני יתחלפו השניים.[78]

במאי 2020 הגיש גנץ את התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת לקראת כינון הממשלה החדשה.[79]

ראש ממשלת ישראל החלופי, שר הביטחון ושר המשפטים

גנץ בכיכר דיזנגוף ביום הבחירות לכנסת ה-24

ב-17 במאי 2020 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ובמסגרתה אושר מינויו לתפקיד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. הממשלה המשיכה להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל וגנץ המשיך את שילוב צה"ל בסיוע לאוכלוסייה[80][81] ובניתוח נתונים דרך מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה.[82] במסגרת תפקידו פיקח על הקמת מפקדת "אלון" ומערך החקירות האפידמיולוגיות שהקימה מערכת הביטחון לצורך הטיפול במגפת הקורונה.[83][84] לאור התגברות ההתחסנות לנגיף, באוגוסט 2021 צירף את חיילי צה"ל לסייע במבצע החיסונים.[85]

 
תדרוך שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, בני גנץ, במפקדת "אלון". מצידיו סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

ביולי 2020 מינה את אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון,[86] והודיע שהוד בצר עתיד להתמנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי.[87] בנובמבר 2020 החליט למנות את האלוף הרצי הלוי לסגן הרמטכ"ל הבא.[88].

גנץ קידם את העתקת בסיסי צה"ל לנגב והוביל את הקמת "קריית המודיעין" בסמוך לעומר.[89]

בנוסף, התאים את טפסי משרד הביטחון ברישום ההורים למשפחת להט"ב, ובטפסים נכתב "הורה 1" ו"הורה 2" במקום "אב" ו"אם" קודם לכן.[90]

בנובמבר 2020 הקים את ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט.[91] לאחר כחודש חברי הוועדה התפטרו בשל המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה, כדי למנוע פגיעה בהליכים הפליליים בפרשת הצוללות.[92]

גנץ הפך לממלא מקום שר המשפטים וממלא מקום שר התקשורת לאחר שיועז הנדל ואבי ניסנקורן פרשו מהממשלה. בינואר 2021, הקים צוות בין-משרדי להוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון,[93] והציג מתווה לרפורמה בגיוס לצה"ל, לפיו תוקם מנהלת שירות לצעירים שדרכה יעברו כל הצעירים עם הגיעם לגיל 18, והיא תפנה אותם למסלולים השונים[94].

גנץ העביר את רפורמת "נפש אחת" למען נכי צה"ל ופגועי הנפש.[95][96] במסגרת ההחלטה הועבר סכום של כ-300 מיליון ש"ח לאגף השיקום בדגש על טיפול בנפגעי פוסט-טראומה.[97] הרפורמה עברה על רקע הצתה עצמית מול משרדי אגף השיקום בפתח תקווה של איציק סעידיאן, נכה צה"ל אשר נפצע בשג'אעייה, ובקשותיו לעלות את אחוזי הנכות סורבו פעם אחר פעם.

במאי 2021 יצא צה"ל למבצע שומר החומות ברצועת עזה, שבמהלכו שיגרו הפלסטינים לישראל אלפי רקטות. במקביל למבצע אירעו המהומות בישראל שכתוצאה מהסלמתן החל ירי רקטי של חמאס לעבר ירושלים ביום ירושלים. ביום הראשון למבצע, הכריז גנץ על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. ביומו השני של המבצע, ב-11 במאי, אישר גיוס של 7,000 חיילי מילואים.[98] המבצע נמשך 12 ימים עד להשגת הפסקת אש. במבצע נהרגו 225 מחבלים והותקפו מאות תשתיות טרור, בהן משגרי רקטות, מנהרות תת-קרקעיות ורבי-קומות ששימשו כמטות של חמאס והגא"פ. לישראל נהרגו 8 אזרחים, 3 אזרחים זרים וחייל אחד.

הממשלה השלושים ושש

בראשית מערכת הבחירות לכנסת ה-24 הראו הסקרים כי "כחול לבן" מתנדנדת סביב אחוז החסימה,[99][100] ואף היו קריאות לפרישתו,[101][102] אך לאחר הבחירות התברר כי כחול לבן זכתה ב-8 מנדטים.[103][104]

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט ב-13 ביוני 2021, המשיך גנץ בתפקידו כשר ביטחון בנוסף לתואר סגן ראש הממשלה, אולם העביר את תפקיד ראש הממשלה החלופי ליאיר לפיד ואת תפקיד שר המשפטים לגדעון סער.[105]

בנובמבר 2021 סיכם עם שר האוצר אביגדור ליברמן על העלאת שכר חיילי החובה ב-50%.[106] בפברואר 2022 גנץ הכיר בכלל הלוחמים שהתאמנו בנחל הקישון וחלו בסרטן כנכי צה"ל.[107]

גנץ הוא שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל אשר ביקר במרוקו, שם חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות.[108] בינואר 2022 ביקר בעמאן ונועד עם מלך ירדן.[109] חודש לאחר מכן נועד עם מלך בחריין עמו סיכם על מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני בהמשך להסכמי אברהם שנחתמו בין המדינות.[110]

 
שר הביטחון בני גנץ נפגש עם מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין, 19 במאי 2022
 
שר הביטחון בני גנץ סוקר בפני נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן את מערכת מגן אור

במרץ 2022 אישר רכישה ופיתוח של מערכת ההגנה האווירית "מגן אור", מערך מבוסס לייזר ליירוט ירי תלול מסלול.[111] באותו חודש, בתגובה לגל טרור, החל מבצע שובר גלים למיגור הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון ולמניעת התבססות של החמאס והג'יהאד האסלאמי באזור.

באוקטובר ריכז מאמצים נגד חוליית הטרור "גוב האריות" שהתרכזה בשכם.[112] בסדרת פעולות, כולל פעולה צבאית של כוחות צה"ל וימ"מ, בשיתוף השב"כ, בקסבה של שכם, הידלדלה משמעותית פעילות הארגון.[113]

במאי 2022 אישר שורת צעדים בוני אמון עם הרש"פ לאחר פגישה עם אבו מאזן, בהם רישום כ-5,500 חסרי מעמד במרשם האוכלוסין הפלסטיני, 6 תוכניות מתאר לפלסטינים ביו"ש, הגדלת מכסת הפועלים מרצועת עזה ב-1,500 איש ופתיחת מעבר "סאלם" לרכבים.[114]

ב-5 באוגוסט החל מבצע עלות השחר ברצועת עזה נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, על פי החלטתם של גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד, ללא כינוס של הקבינט המדיני-ביטחוני, וזאת באישורה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.[115] המבצע נערך שלושה ימים, במהלכם סוכלו מפקדי החטיבה הצפונית והדרומית של הארגון, תייסיר אל-ג'עברי וח'אלד מנצור. הג'יהאד האסלאמי שיגר במהלך המבצע מעל 1,000 טילים, מתוכם יורטו 96% על ידי כיפת ברזל והמבצע הסתיים ללא אבדות בנפש בצד הישראלי.

גנץ תמך בהסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שאפשר את הפקת הגז מאסדת כריש.[116]

באופוזיציה בכנסת העשרים וחמש

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, רשימת כחול לבן ומפלגת תקווה חדשה חברו לרשימה מאוחדת בראשות גנץ.[117] באמצע אוגוסט הצטרפו אל הרשימה גדי איזנקוט ומתן כהנא, ושמה שונה ל"המחנה הממלכתי".[118] הרשימה זכתה ב-12 מנדטים.

לאחר הבחירות הקים בנימין נתניהו את ממשלת ישראל השלושים ושבע על בסיס רוב של 64 חברי כנסת. "המחנה הממלכתי" בראשות גנץ עברה לאופוזיציה. לצד התנגדותו לרפורמה המשפטית, פעל גנץ לקדם הידברות בין המחנות הפוליטיים בעניינה.[119]

ממשלת החירום הלאומית במלחמת חרבות ברזל

ב-11 באוקטובר בעקבות התקפת הפתע על מדינת ישראל ופתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, הצטרף גנץ יחד עם מפלגתו, המחנה הממלכתי, לממשלה. הוקם קבינט מלחמה מצומצם שינהל את המלחמה בו חברים גנץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.[120]

במרץ 2024 נועד בוושינגטון עם סגנית הנשיא, שר ההגנה, מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי, על רקע מלחמת חרבות ברזל והמשבר ההומניטרי ברצועת עזה. בשובו עצר בלונדון ונפגש עם ראש הממשלה הבריטי, שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי[106]. לשכת ראש הממשלה הזמינה את כרטיסי הטיסה[109], אולם בהמשך הביע ראש הממשלה התנגדות לנסיעה.

ב-14 במרץ 2024 התפרקה השותפות עם גדעון סער וסיעותיהם התפלגו[121].

חיים אישיים

גנץ נשוי לרויטל (לבית אלוני), מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו.[122] לזוג ארבעה ילדים. התגורר בשכונת נווה אפק שבראש העין,[123] ובאפריל 2024, עקב אירועי השבעה באוקטובר, בפברואר 2024 עבר להתגורר בקיבוץ יד מרדכי שבעוטף עזה.[124]

במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד.[125]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

כתבות בתקשורת

ראיונות עמו:

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ יואב זיתון, ניצלה בזכות אמו של גנץ: "חלמה על בן רמטכ"ל", באתר ynet, 3 באפריל 2013
  2. ^ ברית פרץ, גנץ במצעד החיים: כל ניצול וחייל הם חלק מהניצחון, באתר ynet, 8 באפריל 2013
  3. ^ אריה באביב: הרמטכ"ל בני גנץ, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, ‏7 באוגוסט 2014
  4. ^ גנץ ונתניהו נפגשו והתחברו למקורות ולשורשים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2011
  5. ^ נחום גנץ, מן האזור אל הכפר, דבר, 1 ביולי 1968
  6. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרמטכ"ל בישיבת אור עציון: להוקיע הפגיעה בתא"ל ניצן אלון, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2011
  7. ^   הילו גלזר וניר גונטז', גנץ מרבה לשתוק, אך לאורך השנים פיזר רמזים להשקפת עולמו. פרופיל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2019
  8. ^ מיטל סיני, בנימה אופטימית, במחנה, 9 בפברואר 2011
  9. ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg‏, 28 באפריל 2016
  10. ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  11. ^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 20 בינואר 2005
  12. ^ מאיה פולק, ‏מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019
  13. ^ 1 2 אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002
  14. ^ אריאלה רינגל-הופמן, גנץ מהצנחנים, ידיעות אחרונות המוסף לראש השנה, 13 בספטמבר 1996, עמוד 13
  15. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 07 באוקטובר 2011
  16. ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011
  17. ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  18. ^ יחידת ההיסטוריה של חיל האויר, ראיון עם בני גנץ, מפקד יחידת שלדג, בערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  19. ^   רא"ל בנימין (בני) גנץ, באתר צה"ל - קורות חייו, באתר צה"ל
  20. ^ גל פרל פינקל, ‏למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2019
  21. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013
  22. ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005
  23. ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000
  24. ^ אורי אס, האלוף גנץ החליף את אשכנזי בפיקוד צפון, באתר הארץ, 19 באפריל 2002
  25. ^ שמואל רוזנר‏, האלוף גנץ: תוכנית המלחמה לא מומשה בגלל שיקולים פוליטיים, באתר וואלה!‏, 16 באוגוסט 2006(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  26. ^ אמיר בוחבוט, האלוף בני גנץ: האיש שכמעט היה שם, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2010
  27. ^ עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
  28. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 178
  29. ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון".(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  30. ^ האלוף בני גנץ מונה לסגן הרמטכ"ל, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2009(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  31. ^ אנשיל פפר, מאוכזב קמעה, סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ, משתחרר מהצבא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010
  32. ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
  33. ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011
  34. ^ יואב זיתון, סוללת "כיפת ברזל" חמישית נפרשה בגוש דן, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
  35. ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", 400 אנשי קבע פוטרו תוך חודש: "זו בגידה", באתר ynet, 15 בינואר 2014
  36. ^ אנשיל פפר, צה"ל מקים מפקדת עומק בראשות אלוף, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
  37. ^ יובל אזולאי, ‏עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 ביולי 2014
  38. ^ פלורית שויחט, הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012
  39. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, האם הפתרון יבוא מקהיר?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012
  40. ^ אמיר בוחבוט וניר יהב‏, גנץ: "להמשיך ולתקוף בכל הכוח, להגביר את הקצב", באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2012
  41. ^ אמיר בוחבוט, אמיר תיבון‏, נתניהו האריך את כהונתו של גנץ בשנה נוספת, באתר וואלה!‏, 12 בספטמבר 2013
  42. ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014
  43. ^ גילי כהן, צה"ל השתלט על אונייה באזור סודאן שהובילה משלוח טילים לעזה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014
  44. ^ יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
  45. ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל תקף תשעה יעדים של צבא סוריה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 ביוני 2014
  46. ^   עמוס הראל, פרשנות || מבצע "שובו אחים": הצבא מוריד את רף הציפיות של הציבור, באתר הארץ, 25 ביוני 2014
  47. ^ אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף, ואמיר תיבון‏, משדר מיוחד | פעולה קרקעית: חילופי אש בכל רחבי הרצועה, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2014
  48. ^ הרמטכ"ל: "חמאס עשה טעות אסטרטגית - נגבה את המחיר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014
  49. ^ גנץ מתחרט על נאום הכלניות, באתר עכשיו 14, 3 בינואר 2019
  50. ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ‏28 בפברואר 2017
  51. ^ אמיר בוחבוט‏, אלוף גדי איזנקוט הוא הרמטכ"ל הבא של צה"ל, באתר וואלה!‏, 28 בנובמבר 2014
  52. ^ שירות גלובס, ‏מצה"ל להיי-טק: בני גנץ מונה ליו"ר חברת המימד החמישי, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2015
  53. ^ טל שחף, ‏נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
  54. ^ ליטל דוברוביצקי, מונה כונס נכסים לחברת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2019
  55. ^ טל שניידר, חן מענית, ‏העסקים של בני גנץ נחשפים: רץ לראשות הממשלה, אבל לא ממהר לוותר על הביזנס, באתר גלובס, 10 בפברואר 2019
  56. ^ תומר גנון והגר רבט, אחזקות המניות הסודיות של בני גנץ נחשפות, באתר כלכליסט, 22 באפריל 2021
  57. ^ שחר חי, גנץ ואשכנזי בתנועה חדשה: "לא בטוח שפוליטיקה זו הדרך", באתר ynet, 3 באפריל 2017
  58. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: יוזמה מדינית בשותפות גנץ ואשכנזי, באתר ‏מאקו‏, 6 באוקטובר 2018
  59. ^ מורן אזולאי, נכנס לפוליטיקה: בני גנץ רשם את מפלגתו החדשה, באתר ynet, 27 בדצמבר 2018
  60. ^ מורן אזולאי, מתקפה בליכוד: "עדיף לשתוק". מפלגת גנץ: "הם ירו בגב אחינו הדרוזים", באתר ynet, 14 בינואר 2019
  61. ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019.
    הנאום המלא של בני גנץ מכנס חוסן לישראל ינואר 2019, באתר רוטר.נט
  62. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה!‏, 21 בפברואר 2019
  63. ^ עמית סגל ניר דבורי, כתב צבאי, ‏איראן פרצה לטלפון של בני גנץ, באתר ‏מאקו‏, 14 במרץ 2019
  64. ^ טל שלו‏, גנץ על הפריצה לטלפון הנייד שלו: "סיפור פוליטי הזוי", באתר וואלה!‏, 15 במרץ 2019
  65. ^ עמית סגל, ‏גנץ דרש לבדוק: האם המוסד הדליף, באתר ‏מאקו‏, 31 במרץ 2019
  66. ^ 1 2 טל שניידר, ‏תוצאות הבחירות הסופיות התפרסמו: הליכוד וכחול לבן על מספר מנדטים זהה, הימין החדש בחוץ, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
  67. ^ זאב קם, ההתייעצויות בבית הנשיא: נתניהו השיג 65 ממליצים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באפריל 2019
  68. ^ ynet, נתניהו לבית הנשיא: "מחזיר את המנדט", באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2019
  69. ^ מיכאל שמש ויואב קרקובסקי, גנץ: "הבטחתי להקים ממשלת אחדות ליברלית – וכך אעשה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוקטובר 2019
  70. ^ יהודה שלזינגר, גנץ לנתניהו: "ותר על החסינות ונרכיב ממשלה"; רה"מ בתגובה: "די עם הספינים", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2019
  71. ^ חזקי ברוך, גנץ לנתניהו: "ותר על בלוק החסינות", באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
    מיכל לוי, אלקין: גנץ פגש את לפיד - והכל התהפך, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  72. ^ בני גנץ: בגלל יועז הנדל וצביקה האוזר אני לא ראש ממשלה, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  73. ^ יובל קרני, ynet, גנץ הודיע לנשיא: "לא הצלחתי להרכיב ממשלה", באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2019
  74. ^ ynet, ריבלין הטיל את הרכבת הממשלה על בני גנץ, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2020
  75. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, גנץ נבחר ליו"ר הכנסת בתמיכת גוש הימין: "הדמוקרטיה הישראלית ניצחה", באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2020.
  76. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, פירוק כחול לבן: מפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו בקשת פיצול מחוסן לישראל, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2020.
  77. ^ טל שלו‏, תם המנדט של גנץ: הצדדים לא הגיעו להסכם, כחול לבן והליכוד ימשיכו בשיחות, באתר וואלה!‏, 16 באפריל 2020
  78. ^ טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר וואלה!‏, 20 באפריל 2020
  79. ^ יובל קרני, לקראת הקמת הממשלה: גנץ התפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת, באתר ynet, 12 במאי 2020
  80. ^ ישי כהן, ‏חבילת הסיוע של בני גנץ לתושבי בית שמש, באתר כיכר השבת, 13 ביולי 2020
  81. ^ נורית קדוש, משרד הביטחון פרסם מכרזים לרכש של כ-25 אלף חבילות מזון לתושבים שהוכנסו לסגר, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2020
  82. ^ טל לב רם, ‏גנץ אישר 2,000 תקני מילואים נוספים לחודש הקרוב להתמודדות עם מגיפת הקורונה, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2020
  83. ^ כרמלה מנשה ומשה שטיינמץ, צה"ל הציג את מפקדת הקורונה: יותר מ-2,000 חיילי סדיר ומילואים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 באוגוסט 2020
  84. ^ ניר דבורי, ‏2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל יוצאת לדרך, באתר ‏מאקו‏, 4 באוגוסט 2020
  85. ^ מירב כהן‏, חיילי צה"ל יתגברו את קופות החולים במבצע החיסונים, באתר וואלה!‏, 1 באוגוסט 2021
  86. ^ לילך שובל, אמיר אשל מונה למנכ"ל משרד הביטחון, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  87. ^ חדשות כיפה, ‏ארבע לשכות, אדם אחד: גנץ מקים משרד "ראש ממשלה חלופי", באתר כיפה, 17 במאי 2020
  88. ^   אלוף הרצי הלוי ימונה לסגן הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2020
  89. ^ אריק בנדר, ‏בהנחיית גנץ: אגף המודיעין בדרך לעבור לנגב, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2020
  90. ^ יניב קובוביץ, גנץ הודיע כי טפסים במשרד הביטחון יותאמו למשפחות להט"ביות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2020
  91. ^ כתבי N12, ‏כפי שפורסם במהדורה: גנץ מקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2020
  92. ^ תמר אלמוג, חברי ועדת הבדיקה לעניין הצוללות הודיעו על התפטרותם - בגלל המגבלות שהטיל היועמ"ש על עבודתם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בדצמבר 2020
  93. ^ ניר דבורי, ‏סופה של התחנה הצבאית? גנץ הורה על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון, באתר ‏מאקו‏, 21 בינואר 2021
  94. ^ דני זקן, ‏בני גנץ הציג מתווה לרפורמת גיוס חדשה לכלל אזרחי ישראל, באתר גלובס, 27 בינואר 2021
  95. ^ טל לב רם, ‏גנץ הציג את הרפורמה באגף השיקום: "נתתי הוראה שלא ינברו בעבר הלוחמים", באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2021
  96. ^ איתי בלומנטל, הממשלה אישרה את הרפורמה לטיפול בנכי צה"ל ופגועי הנפש, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 במאי 2021
  97. ^   יניב קובוביץ, 300 מיליון שקלים, בדגש על הלומי קרב: הושגו הסכמות לרפורמה בטיפול בנכי צה"ל, באתר הארץ, 7 במאי 2021
  98. ^ ירי לאשקלון, צה"ל פגע ברב קומות. אושר גיוס אלפים למילואים, באתר ynet, 11 במאי 2021
  99. ^ עמית סגל, ‏סקר מנדטים ראשון לבחירות 2021: נתניהו לא יכול להקים ממשלת ימין, כחול לבן קרובה לאחוז החסימה, באתר ‏מאקו‏, 22 בדצמבר 2020
  100. ^ יום לסגירת הרשימות: גוש הימין על 59, כחול לבן לא עוברת את אחוז החסימה, באתר וואלה!‏, 3 בפברואר 2021
  101. ^ דפנה ליאל, ‏ראשי מערכת הביטחון לשעבר לגנץ: קבל החלטה מנהיגותית ופרוש מהמרוץ, באתר ‏מאקו‏, 22 בפברואר 2021
  102. ^ דפנה ליאל, ‏אשכנזי הודיע רשמית: עוזב את כחול לבן ושוקל את המשך דרכי, באתר ‏מאקו‏, 30 בדצמבר 2020
  103. ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-24, ועדת הבחירות המרכזית
  104. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏כסף והרבה: כך נראה הקמפיין שחילץ את גנץ מאחוז החסימה, באתר גלובס, 24 במרץ 2021
  105. ^ ירון דרוקמן, ממשלת בנט-לפיד יוצאת לדרך: הכירו את כל השרים, באתר ynet, 13 ביוני 2021
  106. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏בשורה למשרתים בצה"ל: שכר החיילים יעלה ב-50% מתחילת 2022, באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2021
  107. ^ יואב זיתון, צדק היסטורי: כלל הלוחמים שהתאמנו בקישון וחלו בסרטן - יוכרו כנכי צה"ל, באתר ynet, 8 בפברואר 2022
  108. ^   יניב קובוביץ, גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל למרוקו, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2021
  109. ^ 1 2 ליעד אוסמו, יואב זיתון, גנץ נועד עם מלך ירדן בעמאן: "ליחסים חשיבות אסטרטגית", באתר ynet, 5 בינואר 2022
  110. ^ נועם אמיר, ‏הותר לפרסום: שר הביטחון בני גנץ נחת במנאמה בירת בחריין, בעיתון מקור ראשון, 2 בפברואר 2022
  111. ^ דני זקן, ‏השר גנץ אישר: ייצור מערכת הלייזר ליירוט "מגן אור" יצא לדרך, באתר גלובס, 17 במרץ 2022
  112. ^ אטילה שומפלבי, יוסי יהושוע, איתמר אייכנר, גנץ: "לא איבדנו שליטה. בגוב האריות 30 איש, החבורה הזו תגיע אל קיצה", באתר ynet, 13 באוקטובר 2022
  113. ^ אוריאל בארי, ‏גנץ: "מי שינסה לפגוע באזרחי ישראל יסיים בכלא או בקבר", באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2022
  114. ^ אנה ברסקי, ‏גנץ אישר הטבות לפלסטינים, בימין תקפו: "פוגע בביטחון המדינה", באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2022
  115. ^ נטעאל בנדל, היועמ"שית: "הקבינט לא כונס לפני המבצע כי לא היה חשש למלחמה", באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2022
  116. ^ איתמר אייכנר, לפיד: "אפשרות ההתלקחות עם חיזבאללה התרחקה", גנץ: "ההסכם מקבע משוואה ביטחונית חדשה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2022
  117. ^ מיכאל שמש ומיכאל שמש, גנץ וסער מתאחדים: מתחילים לצעוד לפתרון המשבר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביולי 2022
  118. ^ עמית סגל, ‏מאחורי הקלעים - כך איזנקוט בחר בבני גנץ, באתר ‏מאקו‏, 14 באוגוסט 2022
  119. ^ יקי אדמקר‏, גנץ לנתניהו: סגור את הכנסת ובוא לנשיא. רה"מ: דלתי פתוחה, באתר וואלה!‏, 1 במרץ 2023
  120. ^ עמית סגל, ‏נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  121. ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
  122. ^ אמירה לם, אשת חיל, באתר ynet, 21 במרץ 2012
  123. ^   גילי מלניצקי, לא רק הדר מוכתר: אילו ראשי מפלגות מסתירים את הדירות שבבעלותם?, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2022
  124. ^ אשקלונים מודאגים, בני גנץ עבר היום לגור בקיבוץ יד מרדכי, באתר פייסבוק, ‏13 בפברואר 2024
  125. ^ התואר באתר האוניברסיטה
בני גנץ - תבניות ניווט