אי התעלומות

אי התעלומות
L'Île mystérieuse
	עטיפת הספר העברי
מידע כללי
מאת	ז'ול ורן
איורים	ג'ול פרט
שפת המקור	צרפתית
סוגה	הרפתקה
מקום התרחשות	האי לינקולן, מריה תרזה
תקופת התרחשות	מלחמת האזרחים האמריקנית
הוצאה
הוצאה	פייר־ז'ול הצל
תאריך הוצאה	1874
הוצאה בעברית
תרגום	דורית קליגר (מצרפתית)
סדרה
ספר קודם	20,000 מיל מתחת למים, מסביב לעולם בשמונים יום
הספר הבא	השנסלור

אי־התעלומות או אי התעלומה (בצרפתית: L'Île mystérieuse) הוא ספר בשלושה חלקים שנכתב בידי הסופר הצרפתי הידוע ז'ול ורן:

חלק ראשון – הניצולים מהשמים
חלק שני – הנטושים
חלק שלישי – סודו של האי

הספר מספר על חמישה אנשים ממדינות הצפון, הנצורים בעיר הבירה, ריצ'מונד שבוירג'יניה של מדינות הדרום, מבלי יכולת לצאת ממנה. בתקופה המתוארת 1861–1865 מתרחשת מלחמת אזרחים בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום. ריצ'מונד הייתה נצורה ומותקפת על ידי צבא האיחוד – צבא "הצפון". בעיר עצמה, לאזרחי "האיחוד" ניתנה האפשרות לנוע בחופשיות. חמישה מהם מגלים כי בכיכר מרכזית של העיר ניצב במצב הכן כדור פורח המיועד להעביר מידע על מצב הלחימה בעיר למפקד צבאות "הדרום", הגנרל לי, הנמצא רחוק מהעיר. בלילה סוער, ב־20 מרץ 1865,^[1] השומרים המופקדים על הכדור פורח אינם חשים באורחים הבלתי קרואים המתקרבים לסל שבבסיס הכדור הפורח. ה"אורחים", חמישה אנשים וכלב, ממריאים בכדור הפורח בתקווה למצוא אתר נחיתה במקום תרבותי ובטוח, בו יוכלו להמשיך בחייהם. הכדור הפורח עובר 6,000 מיל (כ־9,600 ק"מ) מעל האוקיינוס השקט, אך הצוות אינו מצליח לאתר מקום לנחות בו. לבסוף, הם מגלים אי קטן ובתרגיל מבריק הם מנמיכים את הכדור לעבר האי על מנת להימנע מנפילה לים, ונוחתים בסמוך לאי. הכדור מתרסק אך הם יוצאים בריאים ושלמים. החמישה קוראים לאי בשמו של נשיאם, אברהם לינקולן. הצוות מצליח לשרוד ולנהל חיים תקינים באי.

הספר בחלקו מהווה המשך לעלילות שתוארו בשני ספרים קודמים של ז'ול ורן ילדי רב החובל גרנט מהשנים 1867–1868 ו־20,000 מיל מתחת למים מהשנים 1869–1870. עם זאת, כל ספר מהווה עלילה בפני עצמה.

עלילה

הצוות הטס בכדור הפורח כולל חמישה אנשים ממדינות הצפון. השלושה הראשונים הם סיירוס סמית, מהנדס שעבד בשירות צבא האיחוד, גדעון סְפִילט, כתב ידוע של עיתון מהצפון, ומשרתו של סיירוס, נֵבּ (קיצור של נבוכדנצר). שלושתם נפגשים עם הימאי פּנקרוף, תושב הצפון הנמצא בריצ'מונד יחד עם נער בן 15, ששמו הרברט בראון. יחד הם מחליטים לברוח מהעיר באמצעות הכדור הפורח. הם טסים עמו בסערה במהירות ממוצעת של 144 קמ"ש^[2] ומגיעים לאי שומם, בלתי מיושב שאינו מופיע במפה, שנמצא בדרום האוקיינוס השקט, כ־2,600 ק"מ מזרחית מניו זילנד וכ־6,500 ק"מ מיבשת אמריקה.

חלק ראשון: הניצולים מהשמים

דחליל בגינת הירקות

המתיישבים בצייד

הקבוצה נוחתת באי. ארבעה מתוכם הגיעו לחוף. המנהיג סיירוס סמית וכלבו לא נמצאו עימם. הנוחתים הגיעו ללא כל חפץ – אפילו סכין או גפרור לא היו עימם. ברשותם היה הלבוש לגופם ומה שהיה בכיסם. תחילה הם מחפשים באופן יסודי את מנהיגם, המהנדס שנעלם. לאחר ימים אחדים הם מוצאים אותו בריא ושלם. מה שעבר עליו נשאר בגדר חידה.

הצוות מארגן אספקת מזון משבלולים, ביצים ובשר צייד. הם מוצאים פלג מים טובים לשתייה ובונים לעצמם קורת גג. הידע המדעי של המהנדס ויצר הסקרנות של העיתונאי מביאים להם הצלחות אשר תורמות להישרדותם. הם מפיקים אש, בונים תנור אפיה, מייצרים כלי חרס לשימוש ביתי ולבנים לבניית מבנים. הם מגלים באי צמחיית בר ומצליחים לתַרבֵּת אותה. הם מגדלים גרעיני חיטה לזרעים עד שיש להם כמות מספקת למאכל. הם מגלים חיות בר ומצליחים לביית אותן. בין השאר זוג ערודים – בהמות נוחות לכל עבודה. הקבוצה מתגבשת. הם מסיירים באי, מכירים את המקומות שבהם יימצאו חומרי גלם נוספים לבנית בתיהם, לגיוון מזונם ולשיפור איכות חייהם. הם מטפסים לראש ההר הגבוה בעיר המתגלה כהר געש. סיור בלוע מראה כי הר הגעש אינו פעיל. מפסגתו הם משקיפים מסביב ורואים רק מים מאופק לאופק.

לפי הכוכבים ומועדי הזריחה והשקיעה מצליח המהנדס לכוון את שעונו ולמצוא את מיקום האי באוקיינוס השקט. הוא מגיע למסקנה הפסימית שספק אם אנייה תעבור ליד האי משום שהם רחוקים מכל נתיב הפלגה ידוע. הם מחליטים להתארגן לישיבת קבע באי ולמסור בבוא היום את המושבה לממשלת ארצות הברית. הם מחליטים: יותר אנו לא "ניצולים", אלא "מתיישבים". וכך כל מישור, עמק, נתיב ומקור מים זוכה בשם, כפי שמקובל כאשר מגלים ארץ חדשה. הם מבצעים חלוקת עבודה: המהנדס הוא המנהיג, העיתונאי הוא הממונה על הצייד, הרברט הנער מטפל בבעלי חיים ובצמחים, נֵב הוא הנפח, ופנקרוף הוא חרש עץ, סתת, בנאי וכל יכול. כלי עבודה, רובי צייד ואבק שרפה חסרים לצוות. הם מגלים מרבצי מתכות ולפי הוראות המהנדס הם מתחילים בייצור כלי מתכת. הם מניחים בתנורים פחם ועפרות ברזל, ולרשותם הכלים הדרושים. הם מצליחים להפיק גפרית, סידן ונתרן וכך גם חומר נפץ. החורף מתקרב והם מתפנים לבנית בית הקבע, בית הגרניט, ממנו ימתחו קווי טלגרף למכלאות, לשדות החיטה והירקות ולאכסניה ליד החוף, שם יצפו לעבר הים בתקווה לגלות אונייה עוברת באוקיינוס.

חלק שני: הנטושים באי

שבעה חודשים עברו ובאי מתרחשים אירועים מסתוריים. בגופו של חזירון בר בן שלשה חודשים, הם מגלים רסיס עופרת מכדור רובה. אין להם רובים, אז מי ירה בו בתקופה האחרונה? מאוחר יותר הם מוצאים תיבה צפה במים, שארוזה כאשר תכולתה במצב מצוין ובתוכה כלי עבודה, נשק, מכשירים מדעיים – הכוללים מצלמה וכל הנדרש לפיתוח תמונות, תריסר פריטי לבוש, כלי בית וספרים – כולל מילון למדעי הטבע בשישה כרכים.

מסתיימת שנה לשהותם באי. הקבוצה מצאה את הפתרונות להישרדות והיא פועלת להעלאת רמת החיים. כך נבנית מעלית למשאות. הם מייצרים זכוכית לחלונות ולכוסות. יש כבר יבול חיטה שניתן לאפות ממנו לחם, ואפילו מתגלה טבק. הם צדים לוייתן וזוכים לגיוון התפריט. בעזרת הציוד המדעי שקבלו הם מגלים כי לידם מצוי אי, האי תבור. הם מחליטים לבנות סירה במטרה לשוט לאי השכן.

הם מהססים ויוצאים לדרך רק אחרי שהם מוצאים בקבוק בים ובו פתק לבוא אי תבור. הם מפליגים לאי ושם מתנפל עליהם פרא אדם. מסתבר שהוא הפושע איירטון אשר ננטש בסוף הספר ילדי רב החובל גרנט על האי תבור ובמשך הזמן שחלף מאז (כ־12 שנה) נטרפה עליו דעתו והוא החל להתנהג כמו חיית פרא. ברור להם כי לא הוא שלח את הפתק הטרי. באי לינקולן איירטון מבקש לגור לבד במכלאה ליד בהמות הבית. הם מתקינים קו־טלגרף בינם לבינו. שנתיים מסתיימות, כאשר הם מקימים טחנת קמח ומתקן לטווית בגדים ושמיכות מצמר כבשים. ואז נראית אונייה באופק.

תותחים – שלל מאונית שודדי הים

התפרצות הר הגעש פרנקלין

המתיישבים על סלע בים, כל מה שנותר מהאי, צופים באוניה המתקרבת לאי להצילם

חלק שלישי: סודו של האי

ואכן, ספינת שודדי ים ובה חמישים איש מתקרבת לאי. השודדים מחפשים בסיס להתיישבות. המתיישבים מחליטים להילחם בהם. היות שהם רק שישה אנשים, הם מתפזרים לצוותים ופותחים ביריות מרוביהם מכל רחבי האי. הם מקויים כי השודדים יניחו כי באי מספר רב של מתיישבים ויניחו אותם לנפשם. היריות לא עוזרות והם יורדים לחוף. ההצלה באה, שוב, בדרך מסתורית: טורפדו מודבק לאונייה והיא יורדת למצולות הים עם רוב השודדים. מצבורי האונייה ותותחיה עוברים לרשות המתיישבים.^[3] הם מנסים להעריך מי האדם המסתורי העומד מאחורי הפעולות שנעשו להצלתם. מסקנתם היא שאדם זה הוא בעל כח עליון ותאורו כמו ה"אלוהים". המתיישבים מסיירים באי, כאשר לפניהם שתי מטרות: לאתר את חמשת השודדים שירדו לחוף לפני שהאונייה טבעה ולמצוא את האדם הנחלץ לעזרתם. איירטון הולך למכלאה לטפל בחיות. לאחר שלא מתקבלת ממנו תגובה טלגרפית, יוצאים ארבעה מהמשלחת לקראתו (נב נשאר לשמור על בית הגרניט). במכלאה הם נתקלים בשודדים, הפוצעים קשה את הרברט ואילו את איירטון הם לא מוצאים. בהמשך הם מוצאים פיסת בד מבגדיו ספוגה דם ומזה הסיקו כי הוא נאבק בשודדים ולא התמסר להם (היה חשש לכך שכן בעבר היה שודד ים). המשלחת, בה נותרו שלושה אנשים שעומדים על רגליהם, נשארת במכלאה ומתארגנת להגנה עצמית. לעזרתם מצטרף הקוף המאומן וגם כלבם. הרברט מבריא חלקית והם חוזרים לבית הגרניט. יש הרעה במצבו של הרברט והוא חולה במלריה. הוא נוטה למות ואז מגיע המציל המסתורי ומניח 200 כדורי כינין על השולחן. הרברט מבריא וניצל ממוות.

המתיישבים ממשיכים לסייר באי: הם רודפים אחרי השודדים ומחפשים את מיטיבם. הם חוזרים למכלאה ומגלים את איירטון שוכב פצוע ואת חמשת השודדים, כל אחד עם כדור ברקתו. איירטון לא יודע דבר על נסיבות מותם. הוא רק מספר כיצד עינו אותו ופתאום נעלמו. שוב, האדם המסתורי הציל אותם והפעם מהשודדים שנותרו על האי^[4] עתה נותר להם עיסוק אחד בלעדי – למצוא את האדם הבא לעזרתם בעת הצורך. במקביל, הם מתחילים לבנות ספינה חדשה שעם סיום בנייתה, בעוד שנה, הם יוכלו להפליג מהאי. בינתיים הם חשים בסכנה חדשה שמתקרבת. הר הגעש, הר פרנקלין, שאינו פעיל, מתחיל להשמיע רחשים – עשן מיתמר מלועו ואדים פורצים לאוויר. הם חוששים כי הר הגעש עומד להתפרץ. שדר טלגרפי מגיע למתיישבים מהמכלאה: "מהרו ובואו מיד". הם מופתעים – הרי כולם בבית הגרניט, אז מי שידר את המברק? הם מגיעים למכלאה ומוצאים שלט: "לכו אחרי כבל הטלגרף החדש". הם הולכים בעקבות הכבל הימי ומגיעים לפתח מערה תת־ימית. בעת שפל הם מגלים כי למערה יש פתח ובעזרת סירה הם מפליגים במערה ומגיעים לאולם ענק ובאמצעו גוף ענק ומוזר. המהנדס סירוס סמית, שקרא את ספרו של הפרופסור 20,000 מיל מתחת למים, מזהה את הגוף המוזר כצוללת נאוטילוס. הם נכנסים פנימה ומוצאים את קפטן נמו יושב באולם מפואר. הוא נוטה למות. הוא מספר להם את תולדות חייו. כבר שש שנים הוא נמצא באי, מאז שהפרופסור הצרפתי, משרתו ודייג קנדי ברחו מהצוללת. מאז הוא וצוותו שטו בים. בינתיים חבריו לצוות נפטרו ונקברו בבית הקברות של האלמוגים. לבדו, הוא הגיע לאי ובו ביקש לסיים את חייו. הוא מגלה להם שהוא עקב אחריהם מאז שנחתו מהכדור הפורח באי. היות שהוא גילה שהם אנשים הגונים הוא סייע להם כאשר היו בצרה. עתה הוא מוסר להם תיבה ובה אוצרות למימון עתידם. הוא מבקש מהם כי לאחר מותו, יפתחו את מצופיה של הצוללת ויתנו לה לצלול לתהום יחד עמו. ואכן כך הם עושים.

קפטן נמו קורא למנהיג המתיישבים, המהנדס סירוס סמית, הצידה, ומודיע לו בלחש כי לפי התצפיות שעשה מהמערה, הר הגעש עומד בפני התפרצות והאי כולו יהיה נשוא לפעילות וולקנית אשר בסופו של דבר תביא לשקיעתו באוקיינוס. בגלל השינויים הגאולוגיים באי, לא ניתן לברוח באמצעות נאוטילוס ועליהם לבנות ספינה ולהימלט. הם לא מספיקים לעשות זאת. מהר הגעש פורצת לבה, על האי עוברת רעידת אדמה והאי שוקע בים. רק סלע אחד, בודד, נשאר מעל פני הים, עליו מתמקמים המתיישבים. ואז הם צופים לאופק ורואים אונייה, את ספינתו של הלורד גלנרבן מילדי רב החובל גרנט. היא יצאה להחזיר את איירטון מהאי תבור, ומצאה שם פתק שהשאיר הקפטן נמו, כחסד אחרון לניצולים. בפתק היה כתוב כי איירטון ועוד חמישה אנשים נמצאים באי לינקולן. האניה מצילה אותם, מביאה אותם לארצות הברית ושם הם רוכשים ביחד חווה חקלאית רחבת ממדים.

נאוטילוס – החידוש המבריק ביותר

היבטים מדעיים

כמו בכל ספריו, גם בספר זה עוסק ז'ול ורן בסוגיות מדעיות. בספר זה הוא דן מתחומי ההישרדות רפואה, מטלורגיה, אוקיינוגרפיה, מטאורולוגיה, גאולוגיה ואפילו כלכלה. ז'ול ורן מיחס בספר זה את החידושים למהנדס המוכשר, סירוס סמית, ולעיתונאי הסקרן, גדעוֹן סְפִילט, נושאי הקידמה המדעית. חלק מהתצפיות או מהחידושים הם, עד היום, בגדר פרי דמיונו של מחבר הספר. בספר זה החידושים המדעיים הם:

מים גפריתיים יעילים לטיפול בדלקות גרון – הם מגלים מעין של מים כאלה ומחליטים להשתמש בו לרפואה.^[5]
הצוות עורך מדידות באי: גובה ההר, הגבעות ומוצא את מיקום האי על פני כדור הארץ – ומגיע למסקנה עצובה: הם רחוקים מכל נתיב הפלגה.^[6]
חומצה גפרתנית, חומצה חנקנית, גליצרין, סבון וחומר נפץ הם חומרים חשובים לאדם – הם מוצאים די מחצבים באי כדי להפיק אותם.^[7]
הם מוצאים גרגרי חיטה. חישוב קל מראה כי אם יזרעו אותם והיום לא יעשו מהם לחם, יגבר עושרם בעתיד – וכך בתום שישה חודשים יש להם כבר 800 גרעינים.^[8]
שיעור בבוטניקה: השימוש בעצים לרהיטים ולליקרים – הם מחפשים תחליף לטבק ובינתיים דנים בשימושים אפשריים בעצים, אפילו בתור נשק – שריפת קני במבוק.^[9]
קוף ממין אורנגאוטן מצטרף לקבוצה – הוא כמו אחד מהם: מבצע עבודות משק בית – ניקיון החדרים, סידור בגדים וצחצוח נעליים, שליחויות (מוכיח את עצמו) ואפילו משתמש בכלי אוכל. "תבונה כמעט אנושית" ובסוף זוכה למדים של חדרן – מלצר.^[10]
מים צוננים ספוגים בגופרית מונעים דלקת מפצע – רוברט החולה נפצע מכדור השודדים. הזיהום לא התפשט והפצע נגלד בזכות תחבושות רטובות במי האי, הספוגים גופרית.^[11]
קור חריג שורר בחודשי החורף באי – מתצפיות מסתבר כי בחצי כדור הארץ הדרומי, החודש הקר ביותר הוא יוני והוא יותר קר מאשר דצמבר בחצי כדור הארץ הצפוני היות שהשמש קרובה יותר לחצי הכדור הצפוני.^[12]
הר געש כבוי יכול להתעורר – זה עלול לקרות בכל מקום. אפשר לחוש בכך בעזרת קיום תצפיות מתאימות.^[13]
באוקיינוס – איים נוצרים ואיים נעלמים.^[14]

סרט "אי התעלומות"

כרזת הסרט

ערך מורחב – אי התעלומות (סרט)

הסרט אי התעלומות (Mysterious Island) או בשמו המלא: "Jules Verne's Mysterious Island" יצא לאקרנים בשנת 1961. ביום סוער במיוחד, שבויי מלחמה מהאיחוד נמלטים מהכלא הצבאי, בו הם נמצאים, עולים בכדור הפורח, העומד מוכן במרכז העיר, ויוצאים ליעד לא ידוע. הם מוצאים את עצמם באי בודד באוקיינוס השקט. אל המתיישבים, מצטרפות בסרט ניצולות מאונייה ויחד הם מצליחים להישרד באי שלוש שנים. הקבוצה עוברת הרפתקאות, בין השאר מפגשים עם חיות קדמוניות, אך בעיתוי המתאים מופיעה עזרה מאלמוני. הוא גם מסייע להם בשיבה לעולם התרבותי. המציל מתגלה בתור קפטן נמו אשר יחד עם הצוללת נאוטילוס הגיע לאי אחרי שעבר עם שלושת ניצולי אונית המלחמה האמריקאית 20,000 מיל מתחת למים.

תרגומים לעברית

אי התעלומות; תרגם: יצחק ליב ברוך, תל אביב: אמנות, תרפ"ט.
אי התעלומה; תרגם: משה הרפז, תל אביב: עמיחי, תשכ"ג.
אי התעלומות; עברית: עדינה בסון, ירושלים: כתר, 1983.
אי התעלומות; מצרפתית: דורית קלינגר, תל אביב: זמורה־ביתן, תשמ"ו 1986.
אי התעלומות; נוסח עברי: בינה אופק, תל אביב: עופרים, תשנ"ח 1998.
אי התעלומות, בינה אופק, עופרים, תל אביב, 1998.

ראו גם

לקריאה נוספת

ז'ול ורן, אי התעלומות – שלשה חלקים, מצרפתית: דורית קליגר, זמורה, ביתן – מוציאים לאור, תל אביב, 1986.

קישורים חיצוניים

צבי הראל, אוסף צבי הראל הודות ז'ול ורן, לזכרו של בנו "גלעד הראל"
צבי הראל, תרגום הספר מצרפתית לאנגלית (אורכב 15.04.2005 בארכיון Wayback Machine)
אי התעלומות, באתר OCLC (באנגלית)
אי התעלומות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ העיר נופלת ליד צבא הצפון כעבור 15 יום – 5 באפריל
^ Equal to 40 meters per second or 144 kilometers per hour (nearly 36 leagues based on a league of 4 kilometers
^ חלק שלישי, פרקים 1-5
^ חלק שלישי, פרקים 6-12
^ חלק ראשון, פרק 12
^ חלק ראשון, פרק 14
^ חלק ראשון, פרק 17
^ חלק ראשון, פרק 21
^ חלק שני, פרק 3
^ חלק שני, פרק 7
^ חלק שלישי, פרק 7
^ חלק שלישי, פרק 14
^ חלק שלישי, פרק 15
^ חלק שלישי, פרק 17

[1] העיר נופלת ליד צבא הצפון כעבור 15 יום – 5 באפריל

[2] Equal to 40 meters per second or 144 kilometers per hour (nearly 36 leagues based on a league of 4 kilometers

[3] חלק שלישי, פרקים 1-5

[4] חלק שלישי, פרקים 6-12

[5] חלק ראשון, פרק 12

[6] חלק ראשון, פרק 14

[7] חלק ראשון, פרק 17

[8] חלק ראשון, פרק 21

[9] חלק שני, פרק 3

[10] חלק שני, פרק 7

[11] חלק שלישי, פרק 7

[12] חלק שלישי, פרק 14

[13] חלק שלישי, פרק 15

[14] חלק שלישי, פרק 17

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]