אלטנוישול

בית כנסת בצ'כיה
(הופנה מהדף אלטנוי שול)

אלטנוישול, או בית הכנסת ישן-חדש[1] ברובע היהודי יוספוב, בפראג, צ'כיה הוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל. בית הכנסת הוקם בשנת 1270 ונבנה בסגנון גותי.

אלטנוישול
Staronová synagoga
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת יוספוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום יוספוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 183,173 (נכון ל־2022)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1270
תאריך פתיחה רשמי 1270 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות גותית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°05′24″N 14°25′07″E / 50.09°N 14.418611111111°E / 50.09; 14.418611111111
www.synagogue.cz
(למפת פראג רגילה)
 
אלטנוישול
אלטנוישול
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלטנוישול- צפון מערב
קמרונות הצלעות הגותיים בתוך בית הכנסת. הצלע החמישית נוספה כדי למנוע צורת צלב.
הכתובות על הקיר המזרחי
הכתובות על הקיר המערבי

שמו המקורי של בית הכנסת היה "נוי שול" (בית הכנסת החדש) עד שהוקמו בתי כנסת חדשים במאה ה-16. עד שנת 1867 עמד בפראג בית כנסת ישן יותר, אלט שול (פירוש מילולי: בית הכנסת הישן), שנהרס ועל חורבותיו נבנה בית הכנסת הספרדי. הסבר נוסף שניתן לשם בית-הכנסת הוא שמשמעו "על תנאי שול". לפי הסבר זה, בבית הכנסת נבנו אבנים מהמקדש בירושלים, הבניה נעשתה "על תנאי" שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומן במקדש[2]. וריאציה אחרת להסבר זה קושרת את המילים "על-תנאי" למאמר חז"ל: "בתי-כנסיות בחו"ל - על תנאי הם עומדים", שקדושתם עומדת עד חורבן בית הכנסת ולאחר שנחרב אין בו עוד קדושה[3].

בית הכנסת משמר את סדרי הישיבה המסורתיים. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות צרים הפונים אל עבר החלל המרכזי. על קירות בית הכנסת ישנן כתובות, בכותל המזרח, שייל"ת (שויתי ה' לנגדי תמיד, ראו בתמונה המצורפת לערך), ודלמא"ע ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: גה"א וימ"ה ("גדול העונה אמן יותר מן המברך"), וכתובות נוספות סמו"ט ("סור מרע ועשה טוב") ואטלי"ס ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש במגן דוד כסמל יהודי. היה זה לאחר שקארל הרביעי הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.

בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, שאת רובם הנהיג המהר"ל בעצמו.[דרוש מקור: בית הכנסת נבנה הרבה לפני המהר"ל, ואם כן, לא סביר שהוא הנהיג כל כך הרבה מנהגים בעצמו, אלא שכתב את המנהגים שהיו קודם. (קבלת שבת, מתוך שהוא מנהג מאוחר, אכן יכול להיות הוא, אבל צריכים מקור).] הבולט שבהם הוא אמירת "מזמור שיר ליום השבת", מתוך קבלת שבת, פעמיים. מקור נוהג זה[4] היה מכך שבעבר נהגו לנגן את מזמורי קבלת שבת, ולאחר הפסקה קצרה, שבו לבית הכנסת, לפני כניסת השבת, ובפעם זו אמרו שוב מזמור זה, ועל ידו קיבלו את השבת. הקובץ המקורי של המנהגים נמצא על אחד מקירות בית הכנסת.

האגדה מספרת כי הגולם מפראג נמצא בגניזה שבעליית הגג של בית הכנסת. מקום מושבו של המהר"ל, בקדמת בית הכנסת, שמור עד היום.

הכניסה לבית הכנסת כרוכה בתשלום, אך למבקרים הרוצים להצטרף לתפילות בבית הכנסת יש אפשרות לקבל אישור כניסה מהקהילה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בניין הקהילה היהודית, שמעליו מתנוסס שעון מיוחד המשתמש בספרות עבריות ונע מימין לשמאל.

ספרו של בנימין זאב הרצל "אלטנוילנד" נקרא כך בהשראת אלטנוישול[5].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אלטנוישול בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ קהילה יהודית פראג
  2. ^ אתר תיירות מקומי בשפה האנגלית
  3. ^ מגילה כ"ח ב.
  4. ^ שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. דומ"צ הקהילה לפני השואה.
  5. ^ יומני הרצל, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 139. "היום באומניבוס בנסיעתי... עלה במוחי השם של רומן ציון שלי אלטנוילנד. הסתמכות על שם בית הכנסת בפראג אלטנוישול. זה יהיה שם מפורסם"